עַל מָה חוֹגְגִים בִּ"שְׁמִינִי עֲצֶרֶת"?
תְּפִילַּת הַגֶּשֶׁם
בספר "בַּמִּדְבָּר" פרק כ"ט, פסוק ל"ה, נאמר:
"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ".
יום חג זה מציין במסורת היהודית את תחילת עונת הגשמים, ולכן אומרים את "תְּפִילַּת הַגֶּשֶׁם" ומבקשים מהקדוש־ברוך־הוא שנה ברוכה.
מַשִׁיב הָרוּח וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם
בחג "שְׁמִינִי עֲצֶרֶת" החל מתפילת "הַעֲמִידָה שֶׁל מוּסָף" — מתחילים לומר פסוק זה:
"מַשִׁיב הָרוּח וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם".
אשר מופיע בברכת "מֵחַיֶּה הַמֵּתִים", ולא במקרה.
וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ
ארץ ישראל ידעה "תְּקוּפוֹת בַּצּוֹרֶת" רבות עוד מימי המקרא, למשל בספר "בְּרֵאשִׁית", י"ב, פסוק י', נאמר:
"וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ".
ובספר התנ"ך דוגמאות נוספות. חז"ל היו מודעים היטב לעובדה כי הגשמים הם המפתח לחיים על פני האדמה. על חשיבותם המכרעת נלמד ממספר מאמרים מפתיעים המובאים בַּגְּמָרָא:
יוֹם הַגְּשָׁמִים וּתְחִיַּת הַמֵּתִים
"גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים, דְּאִלּוּ תְּחִיַּת הַמֵּתִים לַצַּדִּיקִים (מִפְּנֵי שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים הִיא רַק לַצַּדִּיקִים), וְאִלּוּ הָכָא, בֵּין לַצַּדִּיקִים בֵּין לָרְשָׁעִים (וְיוֹם הַגְּשָׁמִים הוּא גַּם לַצַּדִּיקִים וְגַם לִרְשָׁעִים)". (מַסֶּכֶת "תַּעֲנִית")
הַגְּשָׁמִים וּמַתָּן תּוֹרָה
התורה נקראת בלשון חז"ל "תּוֹרַת חַיִּים" ובה טמון המפתח לחייו הרוחניים של האדם, ואילו "גִּשְׁמֵי הַבְּרָכָה" הם המפתח לחייו "הַגַּשְׁמִיִּים". בַּגְּמָרָא, מַסֶּכֶת "תַּעֲנִית", נאמר:
"אָמַר רַב יְהוּדָה, גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים, כְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ׳יַעֲרוֹף כַּמָּטָר לִקְחִי׳, וְאֵין 'לֶקַח', אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ׳כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׳".
על ימי הבצורת, התפילות לגשם ואגדות חז"ל נוספות תוכלו לקרוא "בַּמַּדְרִיךְ הַיְּהוּדִי לַמִּשְׁתַּמֵּשׁ הַחִלּוֹנִי — יְמֵי הַצּוֹם וְהַתַּעֲנִיּוֹת".
מַדּוּע יוֹרֵד הַגֶּשֶׁם מֵהַשָּׁמַיִם?
"רָב חָנָן דְּצִפּוֹרִי בְּשֵׁם רַב שְׁמוּאֵל בָּר נַחְמָן אָמַר: מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים חָזַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא שֶׁלֹּא תְּהֵא שׁוֹתָה הָאָרֶץ, אֶלָּא מִלְּמַעְלָה (הַגֶּשֶׁם הַבָּא מִן הַשָּׁמַיִם): מִפְּנֵי בַּעֲלֵי הַזְּרוֹע שֶׁלֹּא יְגָרְשׁוּ אֶת הַחַלָּשִׁים מִן הַבְּאֵרוֹת, וּבִשְׁבִיל לְהָדִיחַ טְלָלִים הָרָעִים, וְשֶׁיְּהֵא הַגָּבוֹהַּ שׁוֹתֶה כְּנָמוּךְ, וְשֶׁיְּהֵא הַכֹּל תּוֹלִים עֵינֵיהֶם כְּלַפֵּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהִתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים".
הַגֶּשֶׁם — הַסּוֹחֲרִים וְהַחוֹלִים
על הפסוק:
"וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה".
דרשו חז"ל כך:
"אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַכֹּל מִתְבָּרֵךְ, מַשָּׂא וּמַתָּן מִתְבָּרֵךְ, וְהַפְּרַגְמָטוּטִין (הַסּוֹחֲרִים) מַרְוִיחִים, רַבִּי חַיָּא אָמַר: אַף הַחוֹלִים מַרְוִיחִים וְאֶבְרֵיהֶם רָפִים (קַלִּים) עֲלֵיהֶם".
דַּיָּג אוֹהֵב דָּגִים?
על השפעת הגשם על אבני החן ועל משקלם של הדגים בים נאמר על ידי חז"ל כך:
"רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר: 'אַף אֶבֶן טוֹבָה מַרְגֶּשֶׁת שֶׁמָּבְהֶקֶת אַחַר הַגֶּשֶׁם'. חֲכָמִים אוֹמְרִים: 'אַף הַדָּגִים מַרְגִּישִׁים'. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס: 'הָיָה מַעֲשֶׂה בְּעַכּוֹ וְצָדּוּ דָּג וְשָׂמוּהוּ (אָמְדוּ אֶת מִשְׁקָלוֹ) שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לִיטְרִין. הָיָה שָׁם דַּיָּג זָקֵן אֶחָד, וְאָמַר לָהֶם: 'שֶׁלֹּא יָרְדָה הָרְבִיעָה (לֹא יָרַד גֶּשֶׁם). כְּיוָן שֶׁיָּרְדָה (יָרַד הַגֶּשֶׁם) צָדּוּ דָּג אֶחָד, וְשָׂמוּהוּ (אָמְדוּ אֶת מִשְׁקָלוֹ) מָאתַיִם לִיטְרִין, וּשְׁקָלוּהוּ וּמְצָאוּהוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לִיטְרִין׳".
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.