שְׁמוֹת הַחַג וּטְעָמָיו
לְכָל חַג יֵשׁ שֵׁם
כל חגי "שְׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים" (חג הפסח, שבועות וסוכות) נקראים על שמה של אחת מן המצוות החשובות ביותר שיש לקיים בו, אך הוא מזוהה גם עם שמות וכינויים נוספים. ריבוי השמות לכל חג במסורת מתבסס על שמות החגים כפי שהם מוזכרים במקרא, מצוותיו המיוחדות, מנהגיו האופיינים ומסורות שונות שהתפתחו בעדות ישראל במהלך הדורות. לחג הסוכות שמות שמקורם במקרא, שמות המבטאים את מנהגיו המיוחדים וכינויים המסמלים את משמעותו העמוקה, לפניכם סקירה קצרה.
חַג הַסּוּכּוֹת
הוא שמו המקראי הידוע והמוכר ביותר של החג, ולכך יש שני טעמים הכרוכים זה בזה. האחד, לזכר "הַסּוּכּוֹת" בהן ישבו בני ישראל במסעותיהם במדבר, והשני על שם "מִצְוַת הַיְּשִׁיבָה בָּסּוּכָּה" המאחדת סביבה דתיים וחילונים גם יחד.
חַג הָאָסִיף
הוא שמו המקראי השני של החג אשר מציין את טעמו החקלאי, כנאמר בספר "שְׁמוֹת", כ"ג:
"וְחַג הָאָסִיף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה".
חַג סְתָם
בספרי "הַנְּבִיאִים" וספרי "הַכְּתוּבִים" בתנ"ך, "בַּמִּשְׁנָה" וגם "בַּגְּמָרָא", חג הסוכות נקרא לעתים גם "חַג סְתָם". שם זה עלול להטעות, המילה "סְתָם" אינה מעידה על סתמיות ופשטות, נהפוך הוא. כאשר מוזכר השם "חַג סְתָם" הכוונה היא לחג הסוכות שבו מתפללים לגשמי ברכה, ומכאן חשיבותו הגדולה.
הַחַג
בחג הסוכות נידון העולם על המים ולכן יש הרואים בו כחשוב ביותר מבין כל "חַגֵי יִשְׂרָאֵל". כביטוי לחשיבותו המופלגת, מכונה חג הסוכות על ידי חז"ל במילה אחת, "הַחַג" בדגש מיוחד על "הֵ"א הַיְּדִיעָה".
חַג הָאוֹר הַמַּקִּיף
חג הסוכות מרמז על המושג "אוֹר הַמַּקִּיף" מתורת הקבלה. אור זה הוא מעין הארה של הקדוש־ברוך־הוא המקיפה את העולם כולו, והיא מעבר ליכולת השגת האדם. בקיום "מִצְוַת הַיְּשִׁיבָה בָּסּוּכָּה" אנו מוקפים באור מיוחד זה ולמרות שאיננו יכולים להכיל אותו, אנו זוכים להשפעתו הישירה על חיינו. חג הסוכות נקרא בתורה גם "תְּקוּפַת הַשָּׁנָה", השנה היא מעגלית ובחג סוכות מסתיימת הקפתה.
חַג
חג סוכות הוא יום "חַג" כמו חג הפסח וחג השבועות אך הוא שונה מהם. בחג הסוכות המילה "חַג" אינה רק "יוֹם טוֹב" אלא גם מלשון "מָחוֹג" המקיף את האדם היושב בסוכה. המילה "חַג" היא גם במשמעות "מְרַחֵף בָּאֲוִיר", בחג הסוכות מקיף "הָאוֹר הַזּוֹהֵר" של הקדוש־ברוך־הוא את העולם כולו.
חַג הַהִתְיַשְּׁבוּת
במצוות הישיבה בסוכה משתתף כָּל גּוּף הָאָדָם כמו במצוות יישוב ארץ ישראל, לעומת רוב המצוות בהן משתתפים רק חלק מאיברי גוף האדם.
חַג הַשִּׂמְחָה
שמחת חג הסוכות עולה על שמחת חג הפסח ושמחת חג השבועות, ורק עליה נאמר בספר "דְבָרִים" פרק ט"ז, ט"ו:
"וְשָׂמַחְתּ בְּחַגֶּךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ".
על שמחת חג הסוכות המיוחדת נרחיב בהמשך.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.