הקדמה
זה היה היום האחרון שלי במיקרוסופט ישראל. קריירה ארוכה ונפלאה שנמשכה 14 שנה הגיעה לסיומה, ויצאתי לדרך חדשה — לימודי דוקטורט. פחדתי. ביום העבודה האחרון התבקשתי למלא טופס טיולים. בטופס היתה רשימה של כל פריטי הרכוש של מיקרוסופט שהיה עלי להחזיר. עברתי על הרשימה וסימנת וי על כל סעיף: המחשב הנייד, המחשב השולחני, הטלפון הנייד, מפתחות המשרד, כרטיס ה־SIM ורכב החברה.
עם כל פריט שהחזרתי הרגשתי אבוד ומפוחד עוד יותר. אני עוזב את מיקרוסופט. רוב האנשים שעמם עבדתי הכירו אותי כ"ליאור ממיקרוסופט", והנה עכשיו אני סתם "ליאור". תהיתי מי אני אם לא "ליאור ממיקרוסופט". חטפתי התקף חרדה. קשה למצוא עבודה חדשה, אבל לפעמים קשה עוד יותר לעזוב קריירה ארוכה. כל אחד מהפריטים שהחזרתי העניק לי בשעתו תחושת ביטחון מסוימת. כשנכנסתי למעלית בדרכי החוצה בפעם האחרונה כעובד מיקרוסופט, הייתי נרגש ומבולבל. האם החזרתי זה עתה את כל הקריירה שלי? את המומחיות שלי? את עתידי?
לחצתי על כפתור קומת הקרקע בפעם האחרונה והרגשתי חרדה גדולה. חשבתי על טופס הטיולים, ופתאום הכול התבהר לי. הבנתי שלא היתה בטופס אף לא שורה אחת שדרשה ממני להחזיר את חברי בפייסבוק, את העוקבים בטוויטר (Twitter) או את קשרי הלינקדאין (LinkedIn) שלי. לא את הכול החזרתי למיקרוסופט. הנכס המקצועי החשוב ביותר שלי לא שייך לשום תאגיד, הוא שייך לי.
עדיין היתה לי הרשת שלי.
עדיין היה לי ההמון שלי.
מאז ההמון שלי ואני יחד כבר שנים, והוא שותף לרוב ההחלטות החשובות בחיי. כמה שנים אחר כך עליתי על במת TED בקליפורניה עם קצת יותר ביטחון עצמי אל אחד מרגעי השיא בקריירה שלי — הרצאה שנמשכה 14 דקות על המוח המשותף, התחום שאני חוקר בשנים האחרונות. הגשמתי חלום בעזרת ההמון שליווה אותי דרך ארוכה עד אותם רגעים מרגשים. בשלב הכנת ההרצאה, למשל, אחד מהם העלה רעיון מבריק. שמו אור שגיא, בחור צעיר שלא הכרתי, שהיה אז בן 16. אור הציע לשחזר את הניסוי המקורי בחוכמת ההמונים, שנערך לפני מאה שנה, ובמהלכו ניחשו 800 אנשים את משקלו של שור ביריד הומה אדם בפלימות׳, אנגליה (איך נער בן 16 ידע שניסוי כזה התקיים בכלל?). איש לא קלע אז למשקל המדויק של השור, אבל ניתוח התוצאות הראה שהחציון היה זהה למשקל המדויק שלו. אם כן, התבונה הקולקטיבית של ההמון היתה מדויקת.
אור הציע לי להעלות לבמה שור חי ולבקש מהקהל ב־TED לנחש את משקלו. בתחילה חשבתי שזה רעיון מטורף. אבל זה חלק מהעניין בחוכמת ההמונים, רבים מחברי שראו את ההמלצה עשו לה לייק וחשבו שזה רעיון נפלא.
הייתי מודאג ומפוחד. איך בכלל משיגים שור? החלטתי לתת אמון בהמון ושלחתי אימייל לצוות ב־TED עם הרעיון. בסוף המייל שאלתי, "אפשר לקבל שור בבקשה? :-) ", לחצתי על שלח וחיכיתי. באותו לילה לא ממש הצלחתי לישון. בחלומי הצוות ב־TED מקבל את המייל שלי ומכנס ישיבה דחופה. על סדר היום: "הבחור הישראלי הזה, ליאור, השתגע!" בחלומי הם ישבו בחדר הישיבות והחליטו להודיע לי שהם מצטערים, אבל ההרצאה שלי מבוטלת.
התעוררתי בדיוק כשהם אומרים לי בחלום, "טוב, ליאור, תודה, נהיה בקשר." רצתי מיד למחשב שלי כדי לבדוק את המיילים, ולמרבה ההפתעה, קיבלתי תשובה שהם אוהבים את רעיון ("We love your idea!"). הם כתבו שישתדלו להשיג לי שור. הייתי מופתע, נרגש ומבוהל שוב. מה יקרה אם מישהי תשב בשורה הראשונה בשמלה אדומה ותתחיל לזוז? מה יקרה אם השור ישתה יותר מדי ויחליט להתפנות על הבמה? עברו עלי לילות רבים עם נדודי שינה, שבהם חזיתי כל אסון אפשרי שעלול להתרחש. למה הקשבתי לחוכמת ההמונים? הלך עלי.
כעבור שבועיים הודיע לי הצוות ב־TED שהם פנו לחברה שמספקת בעלי חיים לסרטים בהוליווד. לא זו בלבד שיהיה לי שור, יהיה לי כוכב סרטים הוליוודי.
כשהשור עלה על הבמה, לבי החסיר פעימה. ביקשתי מהנוכחים לנחש את משקלו ולשלוח את הערכותיהם באמצעות הטלפונים הניידים. הקהל התחיל להקליד תשובות במכשירי הסלולר, ואני המשכתי בהרצאה.
לבסוף הגיע רגע האמת. הקהל שלח במכשירי הסלולר יותר מ־500 הערכות. המשקל הנמוך ביותר היה 140 קילו, והגבוה ביותר היה 3,630 קילו. מי מסוגל לחשוב ששור יכול לשקול כמעט ארבע טונות? (מתברר שארבעה אנשים בקהל חשבו כך). כשפתחתי את המעטפה על במת TED, הוצפתי תחושת הקלה. משקלו של השור היה 814 קילו, וממוצע ההערכות של הקהל היה 812 קילו. חוכמת ההמונים, שפעלה לפני מאה שנה, פעלה גם למעני על במת TED. היא פעלה גם בכתיבת הספר הזה, וכפי שתוכלו להתרשם בהמשך, היא תוכל לפעול גם למענכם.
לא כתבתי את הספר הזה לבד
הספר הזה הוא תוצאה של מסע מרתק שהתחיל לפני שלוש שנים, ביום שקיבלתי אימייל יוצא דופן שהזמין אותי לכתוב ספר (הסיפור המלא מופיע בהמשך). לשמחתי הרבה, ההצעה הפכה לחוזה עם הוצאת הספרים הגדולה בעולם, Penguin Random House, ולספר שצפוי לצאת לאור במדינות ובשפות רבות.
למיטב ידיעתי, זהו הספר הראשון אי־פעם שנכתב בתהליך שיתופי, שהשתתפו בו אלפי אנשים. רבים מהרעיונות ומהסיפורים שמופיעים בספר הם מחשבות של אנשים רבים שהקיפו אותי בתהליך הכתיבה. אני לא מכיר ספר שיש לו רשימת תודות ארוכה כל כך.
שם הספר באנגלית, Mindsharing, הוא רעיון של איה שפיר. השם בעברית, "המוח המשותף", הוא רעיון של יהונתן קלינגר. אפילו מחיר הספר הוא ממוצע המחירים שהציעו האנשים הרבים שהשתתפו בתהליך.
אמנם הספר נכתב במקור באנגלית ורק לאחר מכן תורגם לעברית, אבל גם הגרסה העברית שופרה באופן ניכר בזכות חוכמת ההמונים. מאות אנשים השתתפו בתהליך שיתוף החשיבה בכתיבת הגרסה בעברית, הכוללת דוגמאות רבות ורלוונטיות לקהל הישראלי.
הלוגיקה של שיתוף חשיבה
שיתוף חשיבה הוא דרך חדשה למימוש שאיפות ולקבלת ההחלטות הטובות ביותר עבורנו בתחומים כמו קריירה, כסף, גידול הילדים ובריאות ובעוד נושאים מהותיים לנו. נסו לדמיין מה היה קורה אילו היינו יכולים לקבל כל החלטה חשובה כזו בעזרת האנשים הכי חכמים ומנוסים בעולם. כשאנחנו מחליטים לבד, במקרים רבים קשה לנו להתעלם מהרגשות שלנו, ולכן הפתרון הנבחר אינו תמיד הרציונלי והאובייקטיבי ביותר. מחקר שפירסמו פרופ' דן אריאלי ואדוארדו אנדראדה מלמד, שאפילו אירוע רגשי קטן עשוי להשפיע על החלטות עתידיות, גם אם אנחנו לא מודעים לכך באותה השעה. למשל, אם מישהו חותך אותנו בכביש בנסיעה לעבודה, בהמשך אותו היום אנחנו עלולים להחליט לסרב להצעה עסקית שעליה עבדנו שבועות רבים מבלי להבין שיש קשר בין שני האירועים.
ההמון, לעומת זאת, אינו מושפע מהרגשות האישיים שלנו, ומאפשר לנו להיעזר בעצות של אנשים שחושבים בצורה רציונלית ואובייקטיבית על הסיטואציה. כך אנו יכולים לנטרל את ההטיה, שהיא חלק בלתי נפרד מתהליך קבלת החלטות אישי.
לחוכמת ההמונים יש עוצמה גדולה, שאנחנו יכולים לגייס לשירותנו הודות לטכנולוגיות חדשות ולרשתות החברתיות. מדובר בדרך פשוטה לניצול כלים קיימים לשיתוף המשאב האנושי הגדול ביותר העומד לרשותנו — המוחות שלנו.
המוח המשותף מתאפשר רק באמצעות חשיבה עצמאית של קבוצה גדולה ומגוונת. מדובר בתהליך שאין בו דעה מקובעת מראש באשר להחלטה הנכונה או הטובה ביותר. חוכמת ההמונים יכולה להתממש רק כאשר יש נקודות ראות שונות ומנוגדות, שמקורן בקבוצה גדולה של אנשים בגילים שונים, מרקע שונה ומתחומי עניין שונים. חשוב לציין גם כי כשאנחנו עוסקים בשיתוף חשיבה, איננו מבקשים מאחרים לחשוב במקומנו — אנחנו מבקשים מהם לחשוב איתנו.
גישה לחוכמת ההמונים היא נכס בעל ערך רב. כשם שלראש הממשלה או למנכ"ל של חברה גדולה יש תמיד צוות של יועצים מומחים לצדם, כך תוכלו גם אתם לזכות בגישה אל יועצים חכמים כאשר תעמדו בפני בעיה או דילמה קשה. הספר הזה ילמד אתכם כיצד לבנות ולנהל מערכות יחסים דיגיטליות, וכיצד במקרים רבים שיתוף החשיבה יכול לעזור לכם להתקדם בקריירה, לשפר את חייכם ואת מצבכם הפיננסי. זה לא מסובך. זוהי דרך פשוטה למיצוי הפוטנציאל של הרשת החברתית שלכם, תוך כדי מתן כלים להבנה מתי זה עובד ומתי לא. כידוע לכולנו, טובים השניים מן האחד. ומה עם חמישה, חמישים, חמשת אלפים? הספר הזה יראה לכם כיצד ניתן לעשות כל זאת צעד אחר צעד.
סיגי –
המוח המשותף
“לחוכמת ההמונים יש עוצמה גדולה, שאנחנו יכולים לגייס לשירותנו הודות לטכנולוגיות חדשות ולרשתות החברתיות. מדובר בדרך פשוטה לניצול כלים קיימים לשיתוף המשאב האנושי הגדול ביותר העומד לרשותנו – המוחות שלנו.”
ליאור צורף מחבר הספר ‘המוח המשותף’ (שנכתב ביחד עם עוד כמה המונים) עובד מיקרוסופט לשעבר יצא ללימודי דוקטורט כשהוא שם לב לעובדה מעניינת שאת כל חפציו התבקש להחזיר בעבודתו מחשבים, מפתחות המשרד, והרכב. אך דבר אחד נשאר הנכס המקצועי שלו לעולמים הרשתות החברתיות שבהן הוא פעיל, ההמון שלו בפייסבוק, בטוויטר ובלינקדאין. כל אלו נכסים עצומים וחשובים לכל אדם.
צורף מביא דוגמא מוחשית לכך שחוכמת ההמונים מסייעת במקום שאפילו המומחים נכשלו. אם שבנה הפעוט בן הארבע היה חולה והחום לא ירד מיטב הרופאים בדקו אותו ולא עלו על הבעיה ובינתיים המצב שלו החמיר מאוד. האם שיתפה את מצב בנה במשך כמה ימים בפייסבוק בקרב חבריה ולפי הסימנים שנתנה ומקרי עבר עלו הגולשים שמדובר במחלה נדירה וקטלנית המחייבת ריצה לבית החולים. כך ניצלו חייו של בנה הודות לתהליך חשיבה משותף עם ההמון. האם פנתה לחוכמת ההמון והצילה את חיי בנה. מקרה אמיתי שהתרחש בחיים שלנו ומלמד המון על שיטת ‘המוח המשותף’ היעיל והחכם.