המלכים המובחרים

ברבור כסוף

“תפתרי לי את החידה. אני לא מת ולא חי, ואני לא משהו שמדיסון הקטנה יכולה להסתיר. את תמותי עד שזה יסתיים. השעון מתחיל לתקתק עכשיו. המשחקים התחילו הרגע.”

אני מדיסון מונטגומרי, ואני באה מבית של כסף ושל כוח, אבל כשמישהו קרוב אליי מבצע את הפשע האולטימטיבי עליי לחיות למשך שארית חיי עם הסטיגמה שדבקה בי. כשאני מתחילה ללמוד במכינת ‘ריברסייד’ בהמפטונס אני מקווה לזכות להתחלה חדשה, אבל נאלצת להתמודד עם כנופיה של ילדים רעים שמנהלת את בית הספר.

על אף רצוני, אני מושכת את תשומת ליבו של המנהיג שלהם, בישופ וינסנט הייז, ואז עולם שלא ידעתי שקיים נחשף לעיניי, עולם שלם שמתחיל ונגמר במועדון המלכים המובחרים.

החבר’ה האלה עומדים להפוך את עולמי ולשנות את כל מה שהכרתי כשסודות ושקרים משפחתיים צצים בזה אחר זה. חשבתי שאני יודעת מי אני? מתברר שאני לא יודעת כלום.

בובה שבורה

“הברבור הכסוף בימים עברו נחשב יצור מוכתם. כל נערה שתיוולד לתשע הראשונות היא ישות מוכתמת. זה לא מקום בשבילה.”

הברבור הכסוף הוא יצור שאין לו זכות קיום. שמי הוא מדיסון מונטגומרי, והברבור הכסוף זו אני.
שיקרו לי.
רימו אותי.
ריסקו אותי.
חסרת כל יכולת לאסוף את שברי הזיכרונות ואת מחשבותיי המבולבלות, חתכתי את חוטי המניפולציות האחרונים שעדיין קשרו אותי אל ביתי, ארזתי מזוודה ועשיתי את הדבר היחיד שחשבתי שיציל אותי. עליתי על מטוס ועזבתי.
זה מה שעושים לך שקרים והעמדות פנים; הם משנים את כל זווית הראייה שלך על החיים, הם לוקחים ממך את כל מה שחשבת שיש לך, מעמידים אותך מול מראה ומראים לך מי את באמת.
המלכים המובחרים שיחקו בי. מהלך אחר מהלך בישופ הונה אותי. הוא חשב שלנצח אשאר הבובה השבורה שלו.
עכשיו הבובה הזאת רוצה לחזור ולשחק, והפעם אני אהיה זו שאקבע את החוקים.

שתיקה מן המתים

“הרגשתי דחף מכריע לברוח. זה היה כאילו נייט ואני נכנסנו היישר לגוב האריות. ההחלטה הכי מטופשת אי פעם. למה, לעזאזל, חשבתי שזה יהיה רעיון טוב, לבוא ולהרגיז את המפלצת שיצרתי? כי כמו הילדה המטופשת שהייתי, חשבתי שהמפלצת תסלח לי. מפלצות לא סולחות. במיוחד לא אלה שיש להן קעקועים ונוהגות ב’מזראטי’.”

בעולם של ‘המלכים’, עולם שאף אחד מבחוץ לא יבין, בישופ הייז הוא המלך, והוא שולט בנתיניו ביד רמה. ככל שסיפור האהבה שלנו הולך ומסתבך, ככל שעוד ועוד סודות עולים אל פני השטח, אני נותרת מוכת תדהמה. שמי הוא מדיסון מונטגומרי, או לפחות זו מי שחשבתי שאני, עד שהגיהינום נפתח וגיליתי שאני לא יודעת כלום.
אני לא בטוחה איך להתמודד עם כל מה שאני יודעת, לא בטוחה שאצליח לשרוד במלחמה שאליה פנינו מועדות. אני מוקפת ייאוש ובלבול, מוצפת אלפי שאלות ללא תשובות, אבל דבר אחד ברור לחלוטין. אם המלך יפסיד במלחמה, הברבור הכסוף יאבד את נוצותיו, ואף אחד מאיתנו כבר לא יהיה אותו הדבר.