0
0 הצבעות
0

המצלמה כפטיש

עמוס גיתאי

 44.00

תקציר

(צרפת, 2018)
“המצלמה היא סוג של פֶטיש. אין היא רק מכונת צילום שיודעת לשעתק תנועה, צבע וטקסטורה ולהקליט קול. אלא היא מכונה אשר קנתה לה, למן המחצית השנייה של המאה ה-20, את המעמד והכוח של אובייקט טקסי, שעצם נוכחותו מקנה ליוצרי סרטים זכות כניסה למקומות שבלעדיו לא היתה להם גישה אליהם. אפשר אפילו לומר שלמצלמה כוח של פֶטיש פגאני. רבים מאמינים כי בכוחה להביא לחילוף עונות השנה, להזיז חפצים ולחולל אירועים. החלטתם של אנשים להיות בתוך הפריים הנקלט בעדשת המצלמה או מחוץ לו נגזרת מאמונתם בכוח הזה; האפשרות לשעתק ולהפיץ את התמונה שצולמה ללא הגבלה היא מן הגורמים המקנים למדיום הזה ממד פוליטי.
אל לנו לשכוח שהמצלמה ממסגרת. לצלם משמעו לקבל סדרה של החלטות לגבי מה שיופיע בפריים ומה שיישאר מחוץ לו. פירוש הדבר הוא שבחירותינו טומנות בחובן מידה של הרחקה ודחיקה לשוליים, וזה דורש מאיתנו לחשוב על דרך הצילום הנכונה לכל סרט ועל השימוש הייחודי – והמחושב – בפֶטיש הזה הקרוי מצלמה”.

הנוסח העברי של המצלמה כפֶטיש מבוסס על הרצאת הפתיחה (מס’ 282) שנתן עמוס גיתאי בקולז’ דה פראנס ב-16 באוקטובר 2018 במסגרת מסורת הרצאות החניכה של הקולז’, המיועדות לקהל הרחב המשכיל, המבקש להעמיק את הבנתו בשדות הידע השונים. השיעור הראשון שמעבירים מרצים חדשים הוא הרצאת חניכה. היא מתקיימת בנוכחות עמיתים וקהל גדול, ונותנת בידי המרצים הזדמנות להעמיד את מחקרם מול זה של קודמיהם וביחס למחקר העדכני. הרצאות החניכה נותנות סקירה של המגמות העכשוויות במדע ובחיים האינטלקטואליים ומעשירות את ההיסטוריה של כל תחום ותחום. בנוסף לכך, הן גם מציעות הצצה לסדנתם של המלומד ושל החוקר. רבות מהרצאות החניכה הרימו תרומה רבת-השפעה ואף מכרעת לשדה המחקר ולזמנן.

קוראים כותבים

אין עדיין חוות דעת.