המשחק

hamischak-3 פרק 1: האנטר

המסיבה הזו מבאסת.

כנראה הייתי צריך להישאר בבית, אבל בימים אלו 'הבית' הוא כמו לחיות על סט תוכנית הריאליטי של משפחת קרדשיאן. תודות לשלוש השותפות שלי לדירה, יש שם עומס יתר של אסטרוגן.

אני מוכן להודות שיש די הרבה אסטרוגן פה בבית 'תטא בטא נו', אבל זה אסטרוגן מהסוג שאני יכול להימשך אליו. כל השותפות שלי לדירה במערכות יחסים, כך שאסור לי לגעת בהן.

וגם אסור לך לגעת באף אחת מהנשים האלה...

נכון. הודות להתנזרות שכפיתי על עצמי, אסור לי לגעת באף אחת, נקודה.

וזה מעלה את השאלה — אם עץ נופל ביער ואתה לא יכול לזיין אף אחת בבית האחווה, האם זה עדיין נחשב מסיבה?

אני סוגר את אצבעותיי סביב כוס הפלסטיק האדומה שמאט אנדרסון, חברי הטוב ושותפי לקבוצה, הניח כרגע בידי. "תודה," אני ממלמל.

אני לוגם מהמשקה ועושה פרצוף. לבירה יש טעם של מים, אם כי אולי זה דבר טוב. תמריץ נחמד לא לצרוך יותר מאחת. אימון הבוקר של הוקי הקרח הוא רק מחר בעשר בבוקר, אבל תכננתי להגיע לזירה שעתיים קודם כדי לעבוד על החבטות שלי.

אחרי הסיום ההרסני של העונה האחרונה, נשבעתי שההוקי יהיה בעדיפות עליונה אצלי. הסמסטר מתחיל ביום שני, המשחק הראשון שלנו בשבוע הבא, ואני מלא במוטיבציה. ׳בראייר׳ לא הגיעה לאליפות הארצית בשנה שעברה, וזה עליי. העונה הזו תהיה שונה.

"מה דעתך עליה?" מאט מחווה בראשו בחשאי לעבר בחורה מתוקה בתחתוני בוקסר קטנטנים וגופייה בצבע ורוד חיוור. היא לא לובשת חזייה, ופטמותיה הזקורות בולטות מתחת לבד הדק.

הפה שלי ממש מרייר.

ציינתי שזו מסיבת פיג'מות? כן־כן, לא עשיתי סקס כבר חמישה חודשים כמעט, ואני מתחיל את שנתי השלישית באוניברסיטה במסיבה בה כל אישה פנויה עירומה כמעט לגמרי. מעולם לא טענתי שאני חכם.

"היא חתיכה רצינית," אני אומר למאט. "לך על זה."

"הייתי הולך, אבל..." הוא רוטן. "היא בודקת אותך."

"טוב, אני סגור לעסקים," אני עונה במשיכת כתפיים. "תרגיש חופשי ללכת לשם ולהגיד לה את זה." אני תוקע בצחוק את אצבעי בזרועו. "אני בטוח שהיא תראה בך פרס ניחומים הולם."

"הא! לך תזדיין. אני לא הבחירה השנייה של אף אחת. אם היא לא מתה לסטוץ איתי, אני מעדיף למצוא מישהי שכן. אני לא צריך להתחרות על תשומת לב של אישה."

זאת הסיבה שאני אוהב את מאט — הוא תחרותי על הקרח, אבל מחוצה לו הוא בחור ממש נחמד. אני משחק הוקי כל חיי, והיו לי שותפים לקבוצה שכלל לא מצמצו לפני שגנבו בחורה של גבר אחר, או גרוע יותר, הזדיינו איתה מאחורי גבו. שיחקתי עם בחורים שהתייחסו למעריצות שלנו בזלזול מוחלט, דפקו וזרקו אותן, כאלה שחלקו בנות כמו סוכריות 'טיק־טק'. בחורים עם אפס כבוד ושיקול דעת נוראי.

אבל למזלי ב׳בראייר׳, אני משחק עם בחורים הגונים. ברור שאין קבוצה בלי איזה חלאה או שניים, אבל לרוב, חבריי לקבוצה הם בחורים טובים.

"כן, אני לא חושב שזה יהיה קשה מדי," אני מסכים. "הברונטית בשעה שתיים כבר מזדיינת איתך בראש שלה."

עיניו החומות נפתחות לרווחה בהערכה כשהן נוחתות על הבחורה הסקסית בכותונת הלילה הלבנה והקצרה. לחייה מסמיקות כשמבטיהם מצטלבים, היא מחייכת בביישנות ומרימה את הכוס שלה בשקט לחיים.

מאט נוטש אותי ולא מביט לאחור. אני לא מאשים אותו.

הסלון עמוס בבנות עם הלבשה תחתונה ובחורים בפיג'מות של יו הפנר. לא ידעתי שזו מסיבת פיג'מות, אז אני לובש מכנסי דגמ"ח קצרים וגופיית סבא לבנה, ואין לי בעיה עם זה. מרבית הבחורים סביבי נראים מגוחכים בפיג'מות שלהם.

"נהנה?" המוזיקה רועמת, אבל לא מספיק כדי שלא אשמע את הבחורה. זו שמאט בחן קודם.

"כן. מסיבה נחמדה." אני מושך בכתפיי. "הדי־ג'יי ממש טוב."

היא מתקרבת אליי מהצד. "אני ג'ינה."

"האנטר."

"אני יודעת מי אתה." הסימפטיה מזדחלת לקולה. "הייתי שם במשחקי האליפות נגד ׳הרווארד׳, כשהדביל ההוא שבר לך את מפרק כף היד. אני לא מאמינה שהוא עשה את זה."

אני מאמין. זיינתי את החברה שלו.

אבל אני שומר את זה לעצמי. זה לא שעשיתי את זה בכוונה, בכל מקרה. לא היה לי מושג מי הבחורה הזו כששכבתי איתה. ככל הנראה, היא ידעה מי אני. היא רצתה לנקום בחבר שלה, אבל לא ידעתי את זה עד שהוא הסתער עליי באמצע המשחק השני הכי חשוב של העונה, זה שקובע מי יעלה ל'ארבע הקפואות', המשחק הראשון הכי חשוב של העונה במכללה. מפרק כף היד השבור היה תוצאה של הכשלה שהפילה אותי לקרח. המניאק מ׳הרווארד׳ לא התכוון לשבור אותו, אבל זה קרה, ובאותו רגע יצאתי מהמשחק. וגם קפטן הקבוצה שלנו, נייט רודס, שנזרק מהמשחק כשהלך מכות בניסיון להגן עליי.

אני מתנתק מהעבר. "זו הייתה דרך מחורבנת לסיים את העונה," אני אומר.

ידה מוצאת את דרכה לשריר הזרוע הימנית שלי. זרועותיי נראות ענקיות בימים אלו, אם מותר לי לציין. כשאתה לא עושה סקס, האימונים הכרחיים לשפיותך.

"אני מצטערת," ג'ינה מגרגרת. אצבעותיה מחליקות בעדינות על עורי החשוף, שולחות עקצוצי חום בזרועי.

אני כמעט גונח בקול. אלוהים אדירים, אני כל כך חרמן שאישה שמלטפת לי את הזרוע גורמת לזין שלי לעמוד.

אני יודע שאני צריך להוריד את היד שלה ממני, אבל עבר זמן רב כל כך מאז שנגעו בי בצורה לא אפלטונית. בבית, השותפות שלי לדירה לא מפסיקות לשלוח אליי ידיים, אבל אין בזה שום דבר מיני. ברנה אוהבת להצליף או לצבוט לי את התחת בצחוק בכל פעם שאנחנו חולפים זה על פני זה במסדרון, אבל זה לא כי היא רוצה אותי. היא פשוט רעה.

"רוצה ללכת למקום שקט ולדבר או משהו?" ג'ינה מציעה.

חייתי על הכוכב הזה מספיק זמן כדי להיות מסוגל לפענח מה "לדבר או משהו" אומר בשפת נשים.

1. לא יהיו יותר מדי דיבורים.

2. יהיה הרבה מאוד "או משהו".

ג'ינה לא הייתה יכולה להבהיר את זה טוב יותר גם אם הייתה מחזיקה שלט שאומר "תעשה אותי!" היא אפילו מלקקת את שפתיה כשהיא שואלת את השאלה.

אני יודע שאני צריך להגיד לא, אבל המחשבה על ללכת הביתה עכשיו ולעשות ביד בחדר השינה שלי, בזמן שהשותפות שלי לדירה רואות מרתון עונות ישנות של 'הוליווד הילס' לא מפתה במיוחד. אז אני אומר, "בטח," ויוצא מהחדר עם ג'ינה.

אנו מוצאים חדר קטן עם ספה, שני מדפי ספרים, ושולחן מתחת לחלון, ליד הקיר הרחוק. הוא ריק באופן מפתיע. אֵלֵי המסיבות ריחמו על התחת המתנזר שלי וסיפקו לנו פרטיות מהסוג המסוכן, ממנה אני אמור להימנע בכל מחיר. במקום זה, אני על הספה, מאפשר לג'ינה לנשק את צווארי.

גופיית הסאטן שלה מתחככת בזרועי והחיכוך הזה מרגיש כל כך טוב שזה כמעט פורנוגרפי. בימים אלה, כל דבר מחרמן אותי. עמד לי כשצפיתי בפרסומת ל'טאפרוור' ביוטיוב לפני כמה ימים כי ה'מילפית' בפרסומת קילפה בננה. ואז היא פרסה את הבננה והניחה את הפרוסות במיכל פלסטיק, אפילו הסימבוליות המחרידה הזו לא הצליחה למנוע ממני לאונן מול אשת הבננה. תנו לי עוד כמה חודשים ואזיין את פשטידות התפוחים שהשותפה שלי לדירה, רופי, אופה בכל יום ראשון.

"איזה ריח טוב יש לך." ג'ינה נושמת עמוק, ואז נושפת, נשימתה החמה מדגדגת את צווארי. שפתיה נצמדות אליי שוב, מטביעות חותם חם ורטוב על צווארי.

היא מרגישה טוב בחיקי. ירכיה החטובות נפרשות על שלי, קימורי גופה חמים ומכוסים סאטן. ואני חייב לעצור את זה.

הבטחתי לעצמי ולקבוצה שלי שאנסה להתנזר לחלוטין, אפילו שאיש לא ביקש ממני לעשות זאת, וכולם חושבים שהשתגעתי לגמרי. מאט אפילו אמר לי בפנים שהוא לא מאמין שהעובדה שהנחתי בצד את דחפיי המיניים תשפיע ולו במעט על משחקי ההוקי שלנו. אבל אני חושב שכן, ובשבילי זה עניין עקרוני. החבר׳ה בחרו בי לקפטן הקבוצה. אני מתייחס לאחריות הזו ברצינות, ומניסיון אישי, אני יודע שיש לי נטייה לתת לנשים להיכנס לי למחשבות. בשנה שעברה, כל ההתפרפרויות והזיונים שלי גרמו לשבר במפרק כף היד שלי. אני לא מתכוון לחזור על זה.

"ג'ינה, אני —"

היא קוטעת אותי כשהיא מצמידה את שפתיה אל שפתיי, אנחנו מתנשקים ומוחי מתחיל להסתחרר. יש לה טעם של בירה ומסטיק. ולשערה, הנופל על כתף אחת במסך עבה של תלתלים אדומים, יש ריח של תפוחים. ממממ, בא לי לאכול אותה.

הלשונות שלנו רוקדות והנשיקה מעמיקה, לוהטת יותר. מוחי ממשיך להסתחרר כשתאווה ואומללות נאבקות בתוכי. איבדתי את היכולת לחשוב בצורה צלולה. הזין שלי קשה כל כך שזה כואב, וג'ינה מחריפה את המצב כשהיא מתחככת במפשעה שלי.

עוד שלושים שניות, אני אומר לעצמי. עוד שלושים שניות ואעצור את זה מלהתפתח עוד.

"אני כל כך רוצה אותך." שפתיה נצמדות שוב אל צווארי, ואז, פאק, כף ידה מחליקה בינינו. היא חופנת את הזין שלי מעל המכנסיים הקצרים ואני כמעט בוכה מהנאה. עבר זמן רב כל כך מאז שיד שלא הייתה שלי נגעה לי בזין. זה מרגיש טוב בצורה פלילית.

"ג'ינה, לא," אני גונח, ומגייס את כל כוח הרצון שלי כדי להוריד את היד שלה ממני. הזין שלי מוחה על ידי דליפת טרום שפיכה על כל החלק הפנימי בתחתוני הבוקסר שלי.

הלחיים שלה אדומות, סמוקות. עיניה מזוגגות. "למה לא?"

"אני... לוקח הפסקה מכל זה."

"מכל מה?"

"סקס."

"מה עם זה?"

"אני מתנזר מזה."

"מתנזר ממה?" היא נראית מבולבלת באותה מידה שאני מרגיש אומלל.

"מסקס," אני מבהיר בקול קודר. "אני מתנזר מזה תקופה."

גבותיה מתכווצות. "אבל... למה?"

"זה סיפור ארוך." אני משתהה. "בעצם, זה לא סיפור ארוך בכלל. אני רוצה להתרכז בהוקי השנה, וסקס הוא הסחת דעת גדולה מדי. זה הכול."

במשך שנייה ארוכה היא לא זזה. ואז, היא נוגעת בלחיי ומעבירה את אגודלה על הזיפים בלסת שלי. היא מלקקת את שפתיה, ואני כמעט גומר בתחתונים.

"אם אתה דואג שארצה יותר מזה, אל תדאג. אני רק מחפשת סטוץ קטן. יש לי עומס מטורף של קורסים הסמסטר הזה, ואין לי זמן גם למערכות יחסים."

"זו לא בעיה של מערכות יחסים," אני מנסה להסביר. "זה סקס באופן כללי. ברגע שאני עושה את זה, אני רוצה להמשיך לעשות את זה. זה מסיח את דעתי ו —"

היא קוטעת אותי שוב. "בסדר, בלי סקס. רק מציצה."

אני כמעט נחנק מהלשון שלי. "ג'ינה —"

"אל תדאג, אעשה לעצמי ביד תוך כדי. מציצות מחרמנות אותי הרבה יותר."

זה עינוי.

עינוי טהור.

אני נשבע, אם בצבא מחפשים רעיונות איך לשבור מישהו? תנו להם בחור קשוח במכללה, שימו חתיכה סקסית בחיקו, תדאגו שתגיד לו שהיא לא רוצה דבר חוץ מסקס ללא שום מחויבות, ותציע לו מציצות כי זה מחרמן אותה הרבה יותר.

"אני מצטער," אני מצליח לקרקר. ואז אני מבצע משימה קשה עוד יותר, מוריד אותה מחיקי וקם על רגליי. "אני לא במצב רוח טוב ל... כל זה."

היא נשארת לשבת, ראשה נוטה לאחור כדי שתוכל לבהות בי. עיניה פקוחות בהלם וברמז קל של... נראה לי שאולי זו סימפטיה. לעזאזל. עכשיו מרחמים עליי כי אני מתנזר.

"אני מצטער," אני אומר שוב. "ורק שתדעי, את הבחורה הכי לוהטת במסיבה הזו וההחלטה שלי בכלל לא קשורה אלייך. הבטחתי לעצמי משהו באפריל, ואני רוצה לקיים את זה."

ג'ינה מכרסמת את שפתה התחתונה. ואז, להפתעתי, הבעתה הופכת להערצה. "לא אשקר," היא אומרת, "זה די מרשים. לא הרבה בחורים יכולים לעמוד מאחורי ההחלטה הזו לנוכח המראה שלי."

"לא הרבה בחורים מטומטמים כמוני."

היא מחייכת וקופצת על רגליה. "טוב, אז אני מניחה שנתראה, האנטר. הייתי רוצה להגיד שאחכה לך, אבל לבחורה יש צרכים. וברור שהם לא מתיישרים עם שלך."

היא צוחקת ויוצאת מהחדר, ואני צופה בתחת הסקסי שלה מתנועע בכל צעד.

אני מעביר את כפות ידיי בשערי ומשחרר גניחה חרישית לתוכן. אני לא יודע אם אני אמור להיות גאה בעצמי או לבעוט לעצמי בתחת על הדרך המגוחכת בה בחרתי.

לרוב, זה כן עזר להשאיר אותי ממוקד בהוקי. אני מוציא את כל התסכולים המיניים שלי על הקרח. אני מהיר יותר וחזק יותר משהייתי בעונה שעברה, ויש ממש ייאוש בכל חבטה שלי לשער. הדסקיות פוגעות במטרה שלהן, כמעט כמו מחוות הוקרה לזין הסובל שלי. הכרה בכך שצריך לכבד את הקורבן.

זה רק עד סוף העונה, אני מרגיע את עצמי מחדש. עוד שבעה חודשים, שיביאו אותי לשנה שלמה של התנזרות ברגע שאחצה את קו הסיום. ואז אפצה את עצמי בקיץ שלם של סקס. קיץ סקס.

קיץ של סקס מטונף, מושחת, ואינסופי...

הו, אלוהים. נשבר לי כל כך לזיין לעצמי את היד. ברור לי שאני לא עוזר כשאני עושה דברים אידיוטים כמו להיפתח לפיתויים עם בנות אחווה מהממות.

בפעם הראשונה מזה זמן רב, אני מת שהלימודים יתחילו. בתקווה שתהיה לי כל כך הרבה עבודה הסמסטר הזה, שאטבע בתוכו. שיעורי בית, שעות נוספות על הקרח, אימונים, ומשחקים — רק בזה מותר לי להתמקד. בשום פנים ואופן לא עוד מסיבות אחווה.

ההימנעות מפיתוי היא הדרך היחידה לשמור על ריכוז במשחק ועל הזין שלי בתוך המכנסיים.