פתח דבר
מאת אביטל הוכשטיין
בדור האחרון אנו עדים לתופעה מתרחבת - התפרצות למעשה - של קהילות תפילה שחבריהן גדלו בבית דתי, התחנכו במוסדות החינוך הדתיים הפורמליים ובתנועות הנוער הדתיות, למדו בישיבות ובמדרשות, שירתו בצבא ובשירות הלאומי, ומגדירים את עצמם שייכים לעולם הדתי הישראלי. קהילות תפילה אלו מחויבות להלכה, וכחלק אינטגרלי מאמונתן הדתית הן מחויבות גם לשוויון מגדרי. כפטריות אחר הגשם קמות עוד ועוד קהילות השואפות לשלב את המחויבות העמוקה שלהן להלכה עם תפיסת עולם שוויונית. היום יש בארץ עשרות רבות של קהילות המחויבות לשילוב ערכי זה. הן קיימות ברחבי הארץ, מאשחר ומעלה גלבוע שבצפון עד לבאר שבע ואליאב שבדרום, בערים גדולות כגון ירושלים, תל אביב וחיפה, וביישובים קטנים. הן משרתות באופן קבוע כמה אלפי נשים ואנשים, ומדי שנה עוברים בהן כמה עשרות אלפי אנשים בתפילות ימים נוראים, ימי חג, אירועי מעגל החיים, כגון בר מצווה ובת מצווה, ואירועי מעגל השנה. מספרים אלו אינם כוללים את עשרות או מאות המניינים המתקיימים בבת מצווה משפחתית או בקריאת מגילה בסלון. חלק גדול מן הקהילות הללו פועלות מתוך מודעות חזקה לרקע ההלכתי שבבסיס העשייה שלהן, בעוד אחרות צועדות בעקבות קהילות ותיקות ומבוססות באופן אורגני.
ספר זה מציע את הבסיס, הרקע והשפה ההלכתיים להתנהלותן ובחירותיהן של קהילות אלו. נכתבו בעבר תשובות, כתבים ומחקרים חשובים אודות שאלות הנוגעות לתפילה, הלכה ומגדר. ספר זה מתייחס לכתיבה הקיימת ובונה עליה. עם זאת הספר מציע חידוש גדול, ראשון מסוגו - הוא לא רק מציב שאלות ממוקדות אודות מגדר, הלכה ותפילה, אלא אף שוקל בזהירות את הסוגיות הערכיות הכלליות שבבסיס דילמה עכשווית זו. זו הפעם הראשונה שאפשר למצוא במקום אחד בחינה מקיפה של שאלות יסוד בעיצוב פניה של תפילה שוויונית, המעוגנת בחוזקה בשיח ההלכתי. תשובה זו איננה שואפת לחפש קוּלות, אלא לשאול איך המסורת ההלכתית יכולה להיענות ולעצב את הצרכים של בני דורנו, השואפים לעבוד את ה' ולהיות נאמנים לעברם.
הרבנים איתן טוקר ומיכאל רוזנברג, שהוסמכו על ידי הרבנות הראשית, מציגים לפנינו לא רק הצדקות, אלא דיון הלכתי רציני בנושאים אלו שמציע בסיס ותקווה לשיח ציבורי בנושא מורכב ורגיש זה. בעודם פורסים בפנינו ניתוח מעמיק וחד של אין ספור מקורות, הם מציעים בענווה ובפתיחות בסיס הלכתי יציב עבור קהילות משתפות ושוויוניות, לצד הזדמנות להבין התנהגויות שונות ומנהגים של קהילות שבחרו להתנהל אחרת. בכך מהווה הספר מודל מרענן לסוג דיון הלכתי שיכול וראוי להתנהל גם בתחומים אחרים.
אני זוכרת רב גדול, מהרבנים שפעלו לחינוך תורני רציני ומעמיק לנשים ובנו מוסדות לשם כך, אומר לי פעם בבדיחות: "את יודעת כמה קשה לי לקבל עלייה בשבת - עכשיו אתן רוצות שנחלוק את העליות שלנו עם מספר כפול של אנשים - גם עם נשים!" אכן, שינוי בתפיסת המחויבות של נשים בכלל, ובעולם ההלכה וביחס למצוות עשה שהזמן גרמן בפרט, משנה את המערך החברתי כולו. למשל: בתוך מרחב בית הכנסת ייתכן שיוכפל מספר האנשים שלהם יש לתת כיבודים. כן יגדל מספר האנשים שיכולים לשאת בתפקידים ובאחריות. במרחב הבית, נצטרך להתלבט בשאלה: מי יקום לבית הכנסת וישאיר בית וילדים, אם ההורים מחויבים באופן שווה לשני המרחבים?
שינוי בהבנת המחויבות של נשים במצוות עשה שהזמן גרמן, שינוי בתפיסת מקומם של בני אדם במרחבים האישיים והציבוריים של תפילה ומניין, ישפיע על המקום של כולנו.
כמו נשים אחרות בציבור הדתי של העשורים האחרונים, עולם הלימוד נפתח לפניי בצעירותי, ואני נדרשתי לו. למכון הדר התוודעתי בשנות היווצרותו כמוסד לפני כ-15 שנה. המפגש פתח בפניי צוהר לתהייה אודות חיים יהודיים מלאים, בהם אני נדרשת להיות שותפה ולקחת אחריות, אישית וציבורית, על תחומים של לימוד, כמו גם על תחומים רבים של שמירת מצוות, ובהם גם תפילה. זה היה מפגש מטלטל ומשמעותי. האחריות והמחויבות המוטלות עלי משתנות לגמרי כשמבקשים ממני להוביל תפילת שחרית או כשמחכים לי כעשירית למניין. מהפכת תלמוד התורה לנשים הייתה חשובה לאין שיעור בהקניית מקום לנשים בין עמודי בית המדרש ולהרחבת קולה של התורה. אולם, ההבנה שיש מרחב יהודי ריטואלי, כגון מרחב בית הכנסת, שעשוי להיות מרחב שבו עלי לקחת אחריות פעילה וגם לעיתים ציבורית, ההבנה הזו היא הבנה שמייצרת מחויבות מסוג אחר.
מכון הדר משרת עשרות קהילות ברחבי הארץ המתפללות באופן קבוע באופן המשלב נשים בצורה משמעותית. כמו כן מעורב מכון הדר בעבודה עם הנהגת הקהילות, כתיבת תשובות, הצעה של הכשרות שונות ועוד. בליבו של מכון הדר בית מדרש, בו הזדמנויות רבות ללמידה, שיעורים מגוונים, וקהילה חיה ומתפתחת המחזיקה אף היא בשתי המחויבויות הללו: מחויבות להלכה ומחויבות לשוויון מגדרי. דרך החיים שאותה מקדם מכון הדר באה לידי ביטוי בחיים קהילתיים של תורה, עבודה וחסד. היא משקפת ערכים של שוויון ומחויבות לצד לימוד תורני המחובר לחיים, ומתאפיינת בנוסף בהתנהלות הלכתית אמיצה שאינה מנותקת מאתגרי החיים והשעה. הספר יוצא לאור בעברית הודות לתורה, ללמדנות, לשקידה, וכן לעבודה מאומצת, השקעת זמן ומשאבים של הרבה שותפים במכון ומחוצה לו.
הספר הוא הזמנה תיאורטית ורחבה לפגוש את העולם ההלכתי, היהודי, ההוליסטי הזה. לפגוש עולם שבו כולם מחויבים, במצוות ובתפילה, ולחקור את ההשלכות של מחויבות זו. תקוותנו שספר זה יְזַכֶּה לא רק את מחבריו, לא רק את עולם לימוד התורה, ולא רק את מי שיבחרו לסמוך עליו להלכה, אלא את כל מי שמבקשים לקיים את רצון ה' הנצחי בעולם הדינמי שבו אנו חיים.
אביטל הוכשטיין
ירושלים, חודש מנחם אב, תשפ"ג
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.