הפוגה בין מלחמות

אֶת שֶׁיָּדַעְתִּי, לָךְ מֵעוֹלָם לֹא אָמַרְתִּי

אֶת שֶׁחָשַׁבְתִּי, אִתָּךְ לֹא שִׁתַּפְתִּי

אוּלַי פָּחַדְתִּי שֶׁלֹּא תָּבִינִי אוֹתִי

אוּלַי תִּכְעֲסִי, אוּלַי תַּעַזְבִי

וּמָה עָלַי בִּלְעָדַיִךְ? אַל תָּסֵבִּי פָּנַיִךְ

אַהֲבָתִי לָךְ לְעוֹלָם, אַךְ אֵינֶנִּי עוֹד הַגֶּבֶר הַמֻּשְׁלָם

מִסּוֹף הָעוֹלָם אֵלַיִךְ חָצִיתִי אֶת הָרָקִיעַ

לָתֵת אֶת הַכֹּל עַד שֶׁלְּלִבֵּךְ אַגִּיעַ

אַתְּ הָאַחַת וְהַיְּחִידָה שֶׁרָצְתָה נִשְׁמָתִי

תְּנִי לִי שִׁעוּר בְּאַהֲבָה וְעָלַי אַל תְּוַתְּרִי

לוֹמֵד לְאַט אֵיךְ לִהְיוֹת זֶה שֶׁרָאִית בַּחֲלוֹמוֹת

לוֹמֵד בְּשֶׁקֶט לְהַקְשִׁיב לְנַפְשֵׁךְ לִפְנֵי שֶׁמַּגִּיעוֹת הַתְּגוּבוֹת

אוּלַי אָסַפְתְּ אוֹתִי מִבָּר בָּרְחוֹב

אוּלַי הִרְגַּשְׁתְּ שֶׁלַּסִּפּוּר יֵשׁ סוֹף טוֹב

הֲרֵי יָדַעְתְּ בְּסֵתֶר לִבֵּךְ שֶׁאֲנִי כָּאן בִּשְׁבִילֵךְ

אוֹמְרִים שֶׁהַלֵּב לֹא טוֹעֶה, אָז לָמָּה זֶה כָּל כָּךְ קָשֶׁה?