הרמס

לליאורה ושירלי

Studio Ronny

בַּשָּׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן לְהֶרְיוֹנָהּ רָאֲתָה אִמִּי,

שֶׁחָלְמָה עַל בַּת, אֶת הַמִּלִּים Studio Ronny

מִתְנוֹסְסוֹת עַל שֶׁלֶט חֲנוּת צִלּוּם.

אִם בְּכָל זֹאת יִוָּלֵד לִי בֵּן, חָשְׁבָה, כַּמָּה

יַתְאִים לוֹ הַשֵּׁם רוֹנִי.

גַּם עֲרָבִי (גַּרְנוּ בְּבַּגְדָּד)

גַּם עִבְרִי (אֲנַחְנוּ גּוֹלֵי בָּבֶל)

גַּם אַנְגְּלִי (הָיִינוּ נְתִינָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ

ג'וֹרְג' הַשִּׁשִּׁי).

אָבִי נוֹלַד עַבְּדְאַלְלָה וְנַעֲשָׂה אַבְנֵר,

סָבִי נוֹלַד סַאלַח וְסֵרֵב לִהְיוֹת צְבִי

וְאִמִּי דֵּיזִי נוֹלְדָה לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים

בְּכָל מַגְדִּיר פְּרָחִים.

אֵיזֶה מַזָּל שֶׁהִיא לֹא קָרְאָה לִי

סְטוּדְיוֹ.

פלפלים לתנור

"אֲנִי כְּבָר לֹא רַק חוֹתֶכֶת מְלָפְפוֹנִים",

אוֹמֶרֶת לִי ר', "נוֹתְנִים לִי לְהַכְנִיס לְבַד

פִּלְפְּלִים לַתַּנּוּר",

וַאֲנִי מְדַמְיֵן שֶׁהִיא רוֹצָה לְהַגִּיד:

"אֲנִי לֹא רַק בַּהֵלִיקוֹפְּטֵרִים,

אֲנִי כְּבָר מְכַסָּה רֹאשׁ בְּקַסְדַּת טַיָּסֵי הַקְּרָב".

הָעִבְרִית קָרְאָה לָהּ פַּעַם "מְפַגֶּרֶת",

אַחַר כָּךְ "נַעֲרָה בְּסִכּוּן"

וְהַיּוֹם הִיא "צְרָכִים מְיֻחָדִים".

אֲבָל כָּל הָעִבְרִית יְכוֹלָה לָמוּת מוּל הַחִיּוּךְ שֶׁל ר'

הַמַּמְרִיאָה מִמִּטְבָּח שֶׁל מִסְעָדָה שֶׁקּוֹשֶׁרֶת לָהּ סִינָר

סְבִיב הַמָּתְנַיִם לִשְׁמֵי הַ"פִּלְפְּלִים לַתַּנּוּר".

אֵיזֶה אשֶׁר יֵשׁ בַּחֹם בּוֹ נִצְלוֹת הַמִּלִּים בְּפִיהָ

וְאֵיךְ הָאֵבוֹלוּצְיָה לֹא שׁוֹכַחַת אַף פַּעַם לְהַחְלִיף

סַכִּין

בְּאֵשׁ.

שרשרת המזון של השירה

אֶחָד מִקְּרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל אִשְׁתִּי,

עוֹלֶה חָדָשׁ מֵרוֹמַנְיָה, הֵקִים בְּתֵל אָבִיב

בִּשְׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַמֵּאָה הַקּוֹדֶמֶת

בֵּית חֲרֹשֶת לְמוֹצְצִים.

כְּשֶׁבָּגַר וְכָהוּ עֵינָיו, הוֹסִיף בְּנוֹ אֲגַף חָדָשׁ

לְיִצּוּר קוֹנְדּוֹמִים.

לִכְאוֹרָה סְתִירָה: יוֹתֵר מִדַּי קוֹנְדּוֹמִים יַפְחִיתוּ לֵדַת

תִּינוֹקוֹת שֶׁיִּצְטָרְכוּ מוֹצְצִים.

לְמַעֲשֶׂה, הַצָּעָה לְתֵאוּר שַׁרְשֶׁרֶת הַמָּזוֹן שֶׁל הַשִּׁירָה:

קֹדֶם עֲטֹף

אֶת הַמִּלָּה

בַּגּוּמִי הַחֲמַקְמַק שֶׁיָּגֵן

וִיפַנֵּק.

אַחַר כָּךְ כְּשֶׁתִּזְרֹק אוֹתוֹ,

זְכֹר אֶת גִּלְגּוּלוֹ הָרִאשׁוֹן

וּסְפֹג מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ בַּחֲלַל פִּיו שֶׁל תִּינוֹק,

בֶּכִי

יְלָלָה

וְגַם אֶת הַקּוֹלוֹת, שֶׁחוּץ מִמְּךָ אַף אֶחָד

לֹא שָׁמַע.

סונטת חולה ירח

יָרֵחַ בְּלוֹנְדִּינִי

הַמֵּצִיץ

מֵחֲרִיץ

הַתְּרִיס

רוֹאֶה

אֵיךְ

מִתְעַוְּרוֹת

אֶצְבְּעוֹתַי

עַל

כְּתַב

הַבְּרַיְל

הַנֶּחְקָק

בְּחֶשְׁכַת

גּוּפָהּ.

סונטה חתוכה מול חלון ראווה של אטליז

אֲנִי

רוֹצֶה

לִהְיוֹת

שָׂרוּט

כְּמוֹ

שֻׁלְחַן

קַצָּבִים,

בִּתְנַאי

שֶׁבְּשַׂר

הָאַהֲבָה

לְעוֹלָם

לֹא

יִרְחַק

מִשְּׂפָתַי.

חרב

לג'ורג' פרקש, המורה לסיף

חֶרֶב הִיא תַּסְבִּיךְ גַּדְלוּת שֶׁל סִכָּה.

הִיא מִתְמָרֶדֶת בְּאֶצְבָּעוֹת שֶׁל תּוֹפֶרֶת

וְחוֹלֶמֶת לְהִלָּפֵת בְּיַד גִּבּוֹרִים.

טוֹב לָהּ לְחוֹרֵר בֶּטֶן יָרִיב

מִלְּהִדָּקֵר בַּבַּד הַמִּתְנוֹפֵף מוּלָהּ

כְּדֶגֶל הַכְּנִיעָה.

הָיְתָה לִי אַחַת דּוֹמָה בְּשִׁעוּרֵי הַסַּיִף.

אֲבוֹת אֲבוֹתֶיהָ אֻגְרְפוּ בִּידֵי הַפָּרָשִׁים הַקַּלִּים מֵהַמֵּאָה הַ־17.

קַל הָיָה לְדַמְיֵן אֶת מִכְחוֹלֵי הַצַּיָּרִים שֶׁהִתְאַבְּדוּ

לְהַנְצִיחַ עַל בַּד אֶת גַּאֲוַת הָרוֹכְבִים הָאֵלֶּה וְאֶת שְׁפִּיץ נִשְׁקָם.

אַף אֶחָד לֹא הֵעֵז לְטַפְטֵף עַל פְּנֵיהֶם טִפַּת זֵעָה

מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּכְּרָזָה שֶׁכְּבָר דָּהֲתָה עַל הַקִּיר שֶׁלָנוּ בְּמִקְלַט הָאִמּוּנִים.

שָׁם רָצִיתִי שֶׁפִּי יִתְמַלֵּא חֲרָבוֹת וְשֶׁהַמִּלִּים שֶׁאֶבְחַר

לְהַגִּיד לְמִי שֶׁאָסְפָה אֶת מַדֵּי הַסַּיִף בְּתֹם הַקְּרָבוֹת יִתְכַּוְּצוּ

לְגֹדֶל שֶׁל סִכָּה.

הִיא דִּבְּרָה הַרְבֵּה הוּנְגָּרִית וּמְעַט עִבְרִית

שֶׁל עוֹלָה חֲדָשָׁה. וַאֲנִי שֶׁפַּעַם הָיִיתִי אַלּוּף הָעוֹלָם בְּגִמְגּוּם,

רַק צִחְצַחְתִּי בְּרִיר אֶת לַהַט הַחֶרֶב שֶׁהִתְהַפְּכָה

עַל שְׂפָתַי שׁוּב וָשׁוּב.

סונטה לכבוד המילה "לא"

"אִם כְּבָר

לֹא",

אָמַרְתִּי בְּגִיל 18

לְזֹאת

שֶׁאָמְרָה

לִי

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

לֹא,

"אָז שֶׁיֵּצֵא לְפָחוֹת

מִשְּׂפָתַיִם

שֶׁצֻּיְּרוּ בְּגֶחָלִים

עַל פְּנֵי אִשָּׁה

שֶׁוִּילְיַאם שֶׁקְסְפִּיר בָּרָא

בְּסוֹנֵטָה 130".

השיר שלא הצלחתי לכתוב על "מכבי עבר הירקון"

הַמַּשָּׂאִית שֶׁל שְׁלֹמֹה, שֶׁהִסִּיעָה אוֹתָנוּ מִמִּשְׂחָק לְמִשְׂחָק,

הָיְתָה הַכְלָאָה בֵּין סְפִינַת עֲבָדִים לְבֵין אֳנִיַּת קִיטוֹר

שֶׁעַל סִפּוּנָהּ צוֹפְפוּ אַרְגְּזֵי וִיסְקִי מֻבְרָח.

כְּשֶׁרָצִינוּ שֶׁיִּזְרֹק לָנוּ כַּדּוּרִים, עָמַדְנוּ מֵעֵבֶר לְגֶדֶר בֵּיתוֹ

וְצָעַקְנוּ אֶת שְׁמוֹ.

אִמּוֹ הַסָּלוֹנִיקָאִית הָיְתָה מְמַלְמֶלֶת מִבַּעַד לַחֲרַכֵּי הַתְּרִיס:

"אִם יֵשׁ אוֹטוֹ יֵשׁ שָׁאלוֹמוֹ,

אִם אֵין אוֹטוֹ אֵין שָׁאלוֹמוֹ".

כַּמָּה מְסֻדָּרִים הָיוּ אָז הַחַיִּים, וְהַחֲלוֹמוֹת הִסְתַּפְּקוּ

בָּרָצוֹן לְהִדַּמּוֹת לְבַעֲלֵי הַבְּעִיטוֹת שֶׁאֶת תְּמוּנָתָם

הִדְבַּקְנוּ בָּאַלְבּוֹם, שֶׁעָמַד בַּסִּפְרִיָּה בֵּין הַמִּלּוֹן שֶׁל אֶבֶן שׁוֹשָׁן

לְבֵין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה שֶׁל קָאסוּטוֹ.

"אַתָּה יוֹדֵעַ", אָמַר אָבִי, שֶׁרָאָה אוֹתִי פַּעַם מִסְתַּבֵּךְ

בְּהַתָּרַת קֶשֶׁר מִשְּׂרוֹכֵי נַעֲלֵי הַהִתְעַמְּלוּת: "בְּעִירָאק

קָרְאוּ לְנִבְחֶרֶת הַכַּדּוּרֶגֶל

'הָאֲרָיוֹת שֶׁל שְׁנֵי הַנְּהָרוֹת'".

לֹא הֵעַזְתִּי אָז לְהַפְנוֹת מַבָּט אֶל שִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן

וְלִרְאוֹת שֶׁבִּמְקוֹם הַפְּרָת וְהַחִדֶּקֶל

הִשְׁתַּקְּפוּ עָלֶיהָ שְׁלוּלִיּוֹת הַחֹרֶף הָאַחֲרוֹן.

סטנגה

כְּשֶׁהִקְפַּצְנוּ כַּדּוּר בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה מִבֵּית הַסֵּפֶר "צָהֲלָה" קָרָא לָנוּ יֶלֶד מֵאַחַת הַכִּתּוֹת הַגְּבוֹהוֹת וְשָׁאַל: "רוֹצִים לְשַׂחֵק סְטַנְגָּה?" הוּא הִזְמִין אוֹתָנוּ לַחֲצַר בֵּיתוֹ, הֵזִיז כַּמָּה עַמּוּדֵי אֶבֶן, סִדֵּר אוֹתָם כְּקוֹרוֹת שַׁעַר וְאַחֲרֵי דַּקָּה כְּבָר נִתַּז הַכַּדּוּר מֵרֶגֶל לְרֶגֶל וּפָגַע בְּמָה שֶׁפָּגַע. לַמְרוֹת הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ אֲנִי עֲדַיִן שׁוֹמֵעַ אֶת מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם אַחֲרֵי שֶׁבְּקשִׁי נִצַּחְנוּ אוֹתוֹ. לֹא הֵבַנּוּ אָז לָמָּה הוּא צָעַק "תִּבְעֲטוּ בְּהוֹרְדּוֹס", "תְּכַסְּחוּּ אֶת הָעַמּוּד הַקּוֹרִינְתִּי", "תַּפִּילוּ תַּ'סְּתַם אֶבֶן מִיְּמֵי בַּיִת שֵׁנִי". לֹא יָדַעְנוּ שֶׁרַגְלֵינוּ בְּנוֹת הַשֶּׁבַע מְחַקּוֹת אֶת יָדֵינוּ שֶׁלִּפְנֵי שָׁעָה עוֹד קִשְׁקְשׁוּ עַל תְּמוּנוֹת שֶׁהִבְרִיקוּ בְּשָׁחֹר לָבָן בָּעַמּוּדִים הָאַחֲרוֹנִים בְּסֵפֶר לִמּוּד הַהִיסְטוֹרְיָה.

לַיֶּלֶד קָרְאוּ אָסִי, הֶחָצֵר בָּהּ הִפְלֵאנוּ בִּבְעִיטוֹת הַשְּׁפִּיץ הָיְתָה שֶׁל אָבִיו הַגֵּנֵרָל משֶׁה דַּיָּן, וְהַקּוֹרוֹת שֶׁשִּׁמְּשׁוּ לְשַׁעֲרֵי הַסְּטַנְגָּה שֶׁלָּנוּ הָיוּ פְּרִיטִים מֵאֹסֶף עַתִּיקוֹת שֶׁבַּעַל הַבַּיִת שְׁתוּם הָעַיִן שָׁדַד. אֲנַחְנוּ רָצִינוּ אָז לְנַצֵּחַ בַּסְּטַנְגָּה וְזֶהוּ.

נ"ב:

אַחֲרֵי שָׁנִים רָאִיתִי אֶת הַקּוֹרוֹת הָאֵלֶּה

מְסֹרָקוֹת וַחֲפוּפוֹת רֹאשׁ

מֻצָּגוֹת כְּמוֹ מַלְכוֹת יֹפִי

בַּאֲגַף הָעַתִּיקוֹת שֶׁל אַחַד הַמּוּזֵאוֹנִים.

"סְלִיחָה עַל הַבְּעִיטוֹת", אָמַרְתִּי לָהֶן בְּלִבִּי.

"אֵין דָּבָר", הֵן רָצוּ לְהַגִּיד, "בִּזְכוּתָן הָפַכְנוּ

לְשִׁיר".

שירו של המטפל בבני הזונות

לֹא סִפַּרְתִּי לְאֵלֶּה שֶׁלָּמְדוּ אִתִּי בְּבֵית הַסֵּפֶר לְצִיּוּר שֶׁבִּרְחוֹב הַיַּרְקוֹן, שֶׁמִּדֵּי בֹּקֶר בְּמוֹסַד יְלָדִים בִּרְחוֹב אַחֵר בְּאוֹתָהּ תֵּל אָבִיב, אֲנִי מֻקָּף בִּבְנֵי זוֹנוֹת. לֹא סִפַּרְתִּי שֶׁהֵם נִפְלְטוּ לְשָׁם הַיְשֵׁר מֵעֶרְוַת הַנָּשִׁים שֶׁחִכּוּ לִי בָּעֶרֶב לְיַד מַדְרֵגוֹת בֵּית הַסֵּפֶר. קָרְאוּ לָהֶן ז'וֹרְזֵ'ט, מַרְלֶן, סוֹפִיָּה אוֹ גִ'ינָה, וְאִם אֵלֶּה הָיוּ שֵׁמוֹת אֲמִתִּיִּים, הָיִיתִי יָכוֹל בְּשִׁיר אַחֵר לְנַקֵּד אוֹתָן עַל מֵצַח כִּסְּאוֹת שֶׁל בֵּית קוֹלְנוֹעַ.

הֵן מִלְּאוּ אֶת יָדַי בִּשְׁטָרוֹת שֶׁל כֶּסֶף גָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁאֶקְנֶה מַשֶּׁהוּ לְיַלְדֵיהֶן, שֶׁעֵינֵיהֶם נִפְעֲרוּ תָּמִיד כְּפֶה שֶׁל תַּנִּין רָעֵב. "תַּגִּיד לְ...שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ וְשֶׁבַּשָּׁבוּעַ הַבָּא, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, אָבוֹא לְבַקֵּר". בְּאוֹתוֹ רֶגַע שָׁטוּ בְּעֵינֵיהֶן בַּרְבּוּרִים מֻשְׁפְּלֵי צַוָּאר, טוֹבְעִים בִּשְׁלוּלִיּוֹת עַצְמָן. לֹא אָמַרְתִּי, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁהַמַּעֲלִית לִפְעָמִים נִתְקַעַת בֵּין קוֹמַת הַפֶּה לְקוֹמַת הָאֱמֶת.

הַבַּחוּרוֹת הָאֲחֵרוֹת, אוֹחֲזוֹת הַמִּכְחוֹלִים אִתָּן לָמַדְתִּי בְּתוֹךְ הָאוּלָם שֶׁהֵרִיחַ תָּמִיד מִטֶּרְפֶּנְטִין, רָאוּ וְשָׁתְקוּ. לֹא הֵבַנְתִּי לָמָּה נִסְיוֹנוֹתַי לְהִתְמַכְּחֵל אִתָּן לֹא הִשְׁאִירוּ אֲפִלּוּ כֶּתֶם, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד נָעֲצָה בִּי מִישֶׁהִי עֵינֵי יַלְדָּה רָעָה. "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה", שָׁאֲלָה, "עִם הַבָּנוֹת מֵהַמַּדְרֵגוֹת. תַּגִּיד, אַתָּה קְלִיֶנְט אוֹ סַרְסוּר?"

עָנִיתִי,

וְהִיא לָפְתָה בְּיָדָהּ אֶת שְׂמָאלִי

וּבִימִינִי צִיַּרְתִּי לָהּ אֶת יָדַי מְטַפְטְפוֹת

עַל שִׂפְתֵי יְלָדִים טִפּוֹת חָלָב

שֶׁעֶרֶב קוֹדֵם

נֶחְלַב

מֵעֲטִינֵי אִמָּם.

הרמס

רֶגַע אַחֲרֵי שֶׁהִתְקַבַּלְתִּי לָעֲבוֹדָה בְּמַחְלֶקֶת הַשְּׁלִיחִים בַּסְּנִיף הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל בַּנְק הַלְוָאָה וְחִסָּכוֹן, הִקִּיפוּ אוֹתִי חֲבֵרַי הַחֲדָשִׁים וְשָׁאֲלוּ לִשְׁמִי. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁאֵין אֶחָד בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא קָרָא אֶת "הַמִּיתוֹלוֹגְיָה", וּבְלִי לְחַיֵּךְ אֲפִלּוּ עָנִיתִי: "הֶרְמֶס", וּבְלִבִּי הוֹסַפְתִּי "שְׁלִיחַ הָאֵלִים". לְכָל אִישׁ, כָּתְבָה הַמְּשׁוֹרֶרֶת, יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְשֶׁנָּתְנוּ לוֹ קִירוֹת הַבַּנְק וְחִשּׁוּבֵי רִבִּית הַפִּגּוּרִים. הָאֱלֹוהִים שֶׁלִּי הִתְחַפֵּשׂ לְפֶסֶל יְוָנִי. כְּשֶׁהַמְּנַהֵל שָׁאַל "הֶרְמֶס, לָמָּה לֹא הִגַּעְתָּ בַּזְּמַן לָעוֹרֵךְ דִּין? הַמִּכְתָּב הָיָה דָּחוּף", כִּמְעַט עָנִיתִי שֶׁלֹּא מָצָאתִי בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלּוֹ מָקוֹם לַסּוּס מִמִּלְחֶמֶת טְרוֹיָה. לַבַּחוּרָה מִוַּעַד הָעוֹבְדִים, שֶׁחִלְּקָה יַיִן בְּכָל חַג, קָרָאתִי "גְּבֶרֶת דְּיוֹנִיסוֹס". כְּשֶׁהַשְּׁלִיחִים הִתְפַּעֲלוּ מֵחֲבֶרְתִּי וְשָׁאֲלוּ לִשְׁמָהּ, אָמַרְתִּי "אַפְרוֹדִיטֶה" מוּל פָּנֶיהָ הַנִּדְהָמוֹת שֶׁל דִּינָה. אֶשְׁכּוֹל הַחַיִּים נִלְעַס אָז בְּפִי עֵנָב אַחַר עֵנָב. עַל רָאשֵׁי רַמְזוֹרֵי הָעִיר הִתְנוֹסְסוּ זֵרֵי דַּפְנָה, סַנְדְּלֵי עוֹר נִתְפְּרוּ לְשָׁרְשֵׁי הָעֵצִים שֶׁצָּעֲדוּ בַּשְּׂדֵרוֹת, אֲוִיר הָאוֹלִימְפּוּס נִשְׁאַב מֵרֵאוֹתַי וּמִלֵּא אֶת גַּלְגַּלֵּי הָאוֹפַנַּיִם שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵהָעֲבוֹדָה. בְּבָתֵּי הַקָּפֶה לְיַד הַיָּם שָׁתִיתִי אוּזוֹ, כַּמָּה צָפוּי, עִם פּוֹסֵידוֹן. עַל מִטָּתִי הִשְׁחַזְתִּי אֶת חִצֵּי קוּפִּידוֹן, וּבִקַּשְׁתִּי לְכַוְּנָם לְלִבָּהּ שֶׁל מִי שֶׁלְּבַסּוֹף הִסְכִּימָה לְהִפָּרֵד מִכַּפְתּוֹרֵי חֻלְצָתָהּ. וְאָז בְּבַת אַחַת מוּל פִּטְמוֹת הָאֱמֶת, פָּסְקוּ סַעֲרוֹת הַיָּם. שְׂעַר הָאָמָזוֹנוֹת נִלְפַּת בַּסְּלָעִים, וּבְאֶצְבְּעוֹתַי חָזְרוּ לִזְרֹם נַחֲלֵי הָאַכְזָב שֶׁל הָאֵין דִּמְיוֹן.

רגל יחפה

זָ'אקוֹ, הַסַּפָּר עִם הַיָּד הָרוֹעֶדֶת מֵרְחוֹב נָוֶה שַׁאֲנָן, יָדַע שֶׁהַיָּמִים בָּהֶם בָּאתִי לְהִתְגַּלֵּחַ אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה הָיוּ טְעוּנֵי סוֹד. הָיִיתִי אָז שׁוּלְיָה בְּבֵית מִסְחָר לְעוֹרוֹת, וְהַפְּגִישׁוֹת עִם הַנַּעֲרָה שֶׁחָמְקָה מִבֵּיתָהּ, נִמְדְּדוּ בִּשְׁעוֹן הַחוֹל שֶׁאָבִיהָ (שֶׁלֹּא יָדַע עָלַי) קָבַע.

זָ'אקוֹ, שֶׁלָּשׁ קֶצֶף גִּלּוּחַ וּבִמְחִי תַּעַר מָחַק מִפָּנַי אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הָעוֹר, דָּמָה בְּעֵינַי לַסַּפָּר שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר הַפּוֹלִיטֶכְנִי שֶׁבָּא כָּל בֹּקֶר לְפַדֵּר אֶת שְׂעָרוֹ שֶׁל אַבָּא גּוֹרְיוֹ.

בֵּינְתַיִם חִכְּתָה לִי הַנַּעֲרָה בְּבֵית קָפֶה סָמוּךְ לְיַד שֻׁלְחָן צְדָדִי, רָחוֹק מִשֻּׁלְחַן מוֹכְרֵי הַנַּעֲלַיִם. הֵם שָׁתוּ קָפֶה שָׁחֹר. הִיא — מִיץ תַּפּוּזִים שֶׁאַחֲרֵי לְגִימָתוֹ נָהֲגָה לְכַוֵּץ אֶת הַקַּשִּׁית עַד דַּק וְלִסְחֹט מִמֶּנָּהּ אֶת הַטִּפָּה הָאַחֲרוֹנָה.

רָצִיתִי אוֹתָהּ בִּגְלַל שֶׁפִּיהָ הָיָה מָלֵא בִּשְׁגִיאוֹת כְּתִיב שֶׁלֹּא הֵעַזְתִּי לִמְחֹק, בִּגְלַל שֶׁמִּלִּים אֲחָדוֹת נִדְמוּ לָהּ כְּסַכִּינֵי קְרָבוֹת רְחוֹב, וְגַם בִּגְלַל שֶׁלֹּא יָדְעָה שֶׁאַבָּא גּוֹרְיוֹ נִשְׁלַף מִסִּפּוּר שֶׁל בַּלְזָאק.

כַּמָּה יָפֶה, חָשַׁבְתִּי אָז, לִשְׁכֹּחַ אֶת בְּגִידַת נַעֲלֵי הֶעָקֵב וּלְהִתְאַהֵב בְּרֶגֶל יְחֵפָה.

החמצה ממושב אחורי של טוסטוס (מודל 1967)

הִיא בֶּטַח לֹא תִּזְכֹּר

אֲבָל הַיָּדַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְּמָתְנֶיהָ

לֹא נִבְרְאוּ רַק כְּדֵי שֶׁלֹּא אַחְלִיק

מִמּוֹשָׁב אֲחוֹרִי שֶׁל טוּסְטוּס מְקַרְטֵעַ.

פּוֹעֲלֵי הַלֵּב פָּתְחוּ לִרְוָחָה אֶת חֲדָרָיו

וְדֶרֶךְ הֶעָפָר שֶׁנָּסַעְנוּ עָלֶיהָ

לֹא חָסְכָה קְפִיצוֹת אַבְנֵי חָצָץ

וְחִבּוּק עֲנַן אָבָק.

לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִזָּכֵר בְּאַנְדְרֵס סֵגוֹבְיָה שֶׁאָמַר

שֶׁבְּחֵצִי מֵהַזְּמַן גִּיטָרִיסְטִים מְכַוְּנִים אֶת הַגִּיטָרָה

וּבַחֵצִי הַשֵּׁנִי הִיא לֹא מְכֻוֶּנֶת.

הָיִיתִי גִּיטָרָה כָּזֹאת.

לֹא אָמַרְתִּי מִלָּה כִּי בְמֶמְשֶׁלֶת הַחֲלוֹמוֹת

הָיִיתִי שַׂר הַשְּׁתִיקָה

וְלֹא יָדַעְתִּי אָז שֶׁבְּעוֹד שָׁנָה יִתְמַנֶּה אָבִיהָ לְרָמַטְכָּ"ל,

וְשֶׁאֶהְיֶה בַּסִּפּוּר הַזֶּה לָעַד

טוּרַאי בִּצְבָא הַכִּמְעַט.

עצה של משורר

"לֹא טוֹב שְׁתֵּי מְכוֹנוֹת כְּתִיבָה בְּבַיִת אֶחָד", אָמַר לִי יְהוּדָה עַמִּיחַי

כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי מְלַטֵּף בְּמִלִּים מִישֶׁהִי שֶׁיָּשְׁבָה לְיַד שֻׁלְחַן סַדְנַת

הַכְּתִיבָה בְּבֵית הַסּוֹפֵר בִּירוּשָׁלַיִם בָּעִיר הָעַתִּיקָה.

הָיִיתִי אָז חַיָּל, וּבִפְקֻדַּת גֵּנֵרַל הַשִּׁירָה וִתַּרְתִּי עַל עֵינֵי נְמֵרָה,

רַעֲמַת שֵׂעָר אָדֹם וְשׁוּרָה שֶׁכְּבָר חָשַׁבְתִּי עָלֶיהָ וּבָהּ: "אֶצְבְּעוֹתַי

מַחְלִיקוֹת עַל עָרְפָּהּ כְּגַנָּב הַמִּשְׁתַּלְשֵׁל עַל מַרְזֵב מֵחַלּוֹן דִּירָה

שְׁדוּדָה".

לֹא צִטַּטְתִּי לְעַצְמִי אֶת בְּיָאלִיק שֶׁכָּתַב: "וְתַחַת

שִׂפְתוֹתַיִךְ יִכְבֶּה־נָא נִיצוֹצִי",

לֹא סִפַּרְתִּי לָהּ אֵיךְ שִׁנֵּי טֶרֶף

בַּחֲלַל פִּי מִתְחַדְּדוֹת בַּסֵּתֶר לִנְגֹּס מֵהַפְּרִי,

וְלֹא סִפַּרְתִּי לוֹ כַּמָּה

הִיא כְּבָר מְרֹהֶטֶת בְּחַדְרֵי מוֹחִי.

לְמָחֳרָת אָמַרְתִּי לָהּ, שֶׁבִּשְׁבִילִי הִיא

בּוֹנְבּוֹנְיֵרָה אֲרוּזָה, וְשֶׁנִּגְזַר עָלַי לֹא לִשְׁמֹעַ

רִשְׁרוּשׁ צֵלוֹפָן שֶׁל

עֲטִיפָה קְרוּעָה.

כל מה שרצית לדעת על אהבה ולא העזת לחפש ברחובות ירושלים

הִיא [...] הִתְהַלְּכָה לְאֹרֶךְ־רְחוֹב/שֶׁסֵּרַב לְהִתָּקֵל/

בִּרְחוֹב אַחֵר... (מתוך פרידה, גבריאל פרייל)

אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהִבָּהֵל מִמִּישֶׁהִי שֶׁפּוֹגְשִׁים

בְּעֵמֶק רְפָאִים?

כַּמָּה צָפוּי לְהַגִּיד שֶׁלֹּא צָרִיךְ לַחְבּשׁ בְּרַחֲמִים

אַהֲבָה שֶׁנָּשְׁרָה כְּנוֹצָה

מִכַּנְפֵי נְשָׁרִים,

וְאִם לְהַגְשָׁמָתָהּ אֶפְשָׁר לִקְרֹא אִנְתִּיפַאדַה

הֲרֵי שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לְהִשְׁתּוֹלֵל

(וְזֶה לֹא קָרָה)

בְּדִירַת סְטוּדֶנְטִים שֶׁהָיְתָה לָהּ

בִּרְחוֹב עַזָּה.

כַּמָּה שַׁמְרָנִית נִהְיֵית פִּתְאוֹם

אֲהוּבָתִי יְרוּשָׁלַיִם,

כַּמָּה אַסְפַלְט צָרִיךְ לְהָסִיר

מֵעֵינֵי רְחוֹבוֹתַיִךְ כְּדֵי שֶׁלָּנֶצַח

תַּמְשִׁיכִי לְדַמְיֵן דָּוִד

מְחַפֵּשׂ בַּת שֶׁבַע

עַל גַּגּוֹתַיִךְ.

קורס הכנה ללידה

לֹא טָרַפְתִּי אֶת בֻּבַּת הַתִּינוֹק

שֶׁעָבְרָה מִיָּד לְיָד,

גַּם כְּשֶׁהָפַכְתִּי לִזְאֵב עֲרָבוֹת

וְצֶבַע עֵינַי הִשְׁתַּנָּה לְחוּם־צְהַבְהַב.

אַף דִּמְעָה לֹא רָחֲצָה אֶת עֵינֵי הַזְּכוּכִית

שֶׁל הַבֻּבָּה, וּבָרוּר שֶׁהִיא קָלְטָה

אֶת הָרָצוֹן שֶׁהָיָה לִי לְרֶגַע,

לִכְתֹּב עוֹד שִׁיר שֶׁיַּשְׁוֶה בֵּין לֵדָה לְשִׁירָה.

"לְעוֹלָם", לָחַשׁ לִי פִּיהָ, "אַל תִּתְפַּתֶּה לָזֶה.

כָּאן בַּחֶדֶר

צְעָקָה הִיא צְעָקָה,

וְכָזֹאת אַף פַּעַם לֹא תֵּצֵא

מִגְּרוֹן נְיָר הַמִּתְקַמֵּט בְּיִרְאָה

מִפְּנֵי שִׁיר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִבְרָא".

מונפלייה. פסל הסוס של לואי ה־14

יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּסוּסוֹ

לוּאִי הַ־14 הָיָה מְאֹהָב בַּמּוֹשְׁכוֹת

כְּאִלּוּ שֶׁבְּגִלְגּוּל קוֹדֵם הָיָה מַלְכַּת סָאדוֹ

שֶׁהִתְמַכְּרָה לְשׁוֹט.

אִם לֹא הָיוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה צְלִיפוֹת

זִכְרוֹ הָיָה לֹא יוֹתֵר מִסְּתַם מַסְמֵר חָלוּד

שֶׁנֶּעֱקַר מִפַּרְסַת הַסּוּס.

לא נודע

בַּיּוֹם שֶׁהַשָּׂפָה הָפְכָה מַעְדֵּר הַחוֹפֵר בּוֹר

בְּחוֹל הָזוּי

נִבְרְאוּ הַמִּלִּים "מְקוֹם קְבוּרָתוֹ לֹא נוֹדַע".

"מָקוֹם" הוּא גַּם אֶחָד מִשְּׁמוֹת הָאֵל.

"קְבוּרָתוֹ" לִפְעָמִים הוּא הָרַע בְּמִעוּטוֹ

אֲבָל מָה זֶה בִּכְלָל "לֹא נוֹדַע"?

אֵיפֹה אָגָתָה כְּרִיסְטִי כְּשֶׁצָּרִיךְ עַיִן חַדָּה?

לְאָן נֶעֶלְמָה זְכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת שֶׁל שֶׁרְלוֹק הוֹלְמְס

מָה קָרָה לָאֵפֶר הַנּוֹשֵׁר מֵהַסִּיגָר שֶׁל

הַמְּפַקֵּחַ קוֹלוֹמְבּוֹ?

וְתַגִּידוּ לְקוֹלוֹמְבּוּס שֶׁזֹּאת לֹא חָכְמָה

לְגַלּוֹת אֶת אָמֵרִיקָה.

שֶׁיְּגַלֶּה אֵיפֹה דּוֹדִי יוֹסֵף שֶׁהִפְקִיר בְּבַּגְדָּד סוּס

וּבָא לִדְהֹר בְּמִלְחָמָה שֶׁקָּרְאוּ לָהּ "שִׁחְרוּר".

אֶפְשָׁר לְשַׁחְרֵר אֲדָמָה,

עֶבֶד

אוֹ רִיצְ'רָץ' תָּקוּעַ בְּגַב שִׂמְלָה,

אֲבָל אִי־אֶפְשָׁר לְשַׁחְרֵר אֶת חוּטֵי הַתְּפִירָה

שֶׁתָּפְרוּ לְאָבִי חֲלִיפַת שַׁבָּת שֶׁאוֹתָהּ נִשְׁבַּע לִלְבּשׁ

בָּרֶגַע שֶׁיִּפְגּשׁ

אוֹתוֹ.