0
0 הצבעות
3

התחנה המרכזית

לביא תדהר

 37.00

תקציר

גלות כלל-עולמית הותירה רבע מיליון אנשים למרגלותיה של תחנת חלל. תרבויות מתנגשות בחיים האמיתיים ובמציאות הווירטואלית. החיים זולים והמידע זול עוד יותר.
כשבוריס צ’ונג חוזר ממאדים לתל אביב הוא מגלה שהרבה מאוד השתנה. אהובתו לשעבר מגדלת ילד מוכר להפליא שמסוגל להתחבר לזרם המידע של אדם בנגיעת אצבע. בת הדודה שלו מאוהבת ברובוטניק – חייל מסוברג פגוע, שנמצא במרחק פסע מקבצנות חלקי חילוף. אבא שלו חולה במחלת מוח רב-דורית חשוכת מרפא. וערפדת מידע נרדפת עקבה אחרי בוריס למקום שהכניסה אליו אסורה לה.

ומעל לכל אלה ניצבת התחנה המרכזית, רכזת בין-כוכבית המקשרת בין כל הדברים: תל אביב המשתנה תמידית; זירה וירטואלית רבת-עוצמה ומושבות החלל שאליהן נמלטה האנושות מפגעי העוני והמלחמות. את הכול מחברים האֲחֵרִים, ישויות חייזריות רבות-עוצמה, שבאמצעות השיח – זרם תודעה שוטף ודינמי – מסמנות רק את תחילתו של שינוי בלתי הפיך.
בתחנה המרכזית ממשיכים בני האדם והמכונות להסתגל, לשגשג… ואפילו להתפתח עוד.

לביא תדהר גדל בקיבוץ בצפון הארץ אך שנים רבות טייל ברחבי העולם. הוא חי באנגליה, בדרום אפריקה, בואנואטו ובלאוס למשך פרקי זמן ממושכים. כיום הוא מתגורר בלונדון. ספריו עטורי פרסים, ביניהם פרס הפנטסיה העולמי ב-2012 לרומן הטוב של השנה (שבו ניצח את סטיבן קינג וג’ורג’ ר.ר. מרטין) על ספרו אוסמה, פרס הג’רווד היוקרתי ב-2015 עבור האיש החולם, פרס הפנטסיה הבריטי ואחרים, וכן היה מועמד לפרסים באיטליה ויפן. הוא כיום אחד הסופרים הישראלים המצליחים בעולם, וספריו יוצאים במספר רב של שפות. ספרו המאה האלימה נמצא כעת בהפקה לטלויזיה בארה”ב.

התחנה המרכזית זכה בפרס הקמפבל לספר המד”ב הטוב של השנה ב-2017. הספר תורגם ונמכר בלמעלה מ-10 שפות.

זהו ספרו הראשון של תדהר הרואה אור בעברית. הוא נכתב בישראל ובאנגליה.

קוראים כותבים (3)

  1. אל

    התחנה המרכזית

    יצירת מופת (לא פחות) נוספת של לביא תדהר מחשובי הכותבים בתחום המדע הבדיוני והפנטזיה בארץ זוכה לוקוס אופוס ונובלה
    מומלץ בחופ

  2. ori (בעלים מאומתים)

    התחנה המרכזית

    הצלחתי להחזיק מעמד עד 53%. אוסף נחמד של רעיונות מקוריים שלא התגבשו אצלי לכדי סיפור מעניין ומושך מספיק. אתן צ’אנס נוסף בעתיד.

  3. yaelhar (בעלים מאומתים)

    התחנה המרכזית

    תדהר כותב על התחנה המרכזית בתל-אביב, שהפכה עם השנים (מאות שנים או יותר לפי הסיפור) לתחנת חלל ממנה ממריאים ואליה מגיעים ובה חיים יצורים שונים, תערובות שונות של אנשים/רובוטים/וירטואליה/תוצרי גנים/תודעות ועוד. במובן הזה לתדהר יש דמיון עתיר רעיונות. הסיפורים מורכבים בעיקר מתיאורים המנסים לגרות את דמיונו של הקורא להמחיזם והתיאורים שופעי דמויות שונות עד כדי סחרחורת. זה ספר המורכב מהמון סיפורים קצרים, חלקם יפים, שלא התחברו לי לכדי סיפור שלם.

    אז ככה: התיאורים יפים, הכתיבה מעניינת, הסיפורים מקרטעים. הסופר הזה ראוי לקוראים מתוחכמים ממני, שיוותרו על סיפור תמורת פיסות קטנות של דמיון. לי זה לא התאים, נטשתי ולא דירגתי. אולי לכם הוא יתאים יותר.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=114206