ויצרת

באמבטיה

אי אז במאה ה־3 לפני הספירה, בעיר היוונית סירקוזה בסיציליה, חי מתמטיקאי מבריק ששמו ארכימדס. הוא היה ידוע בהמצאותיו פורצות הדרך ובתגליותיו הגאוניות, ומוחו חקר כל הזמן את פלאי היקום. ביום גורלי אחד, שקוע במחשבותיו, הוא החליט לפרוש למקום שבו יוכל למצוא נחמה ולהרהר בסודות הקוסמוס. המקדש שבנה לעצמו היה אמבטיה צנועה אך אלגנטית. כשהמים החמים עטפו את גופו של ארכימדס הוא חש תחושת שלווה סוחפת. העולם שבחוץ כאילו נמוג, והותיר אותו לבד עם מחשבותיו. רגע השלווה הזה יוליד את אחת התגליות המפורסמות ביותר שלו.

גילינו שיצירתיות היא שריר.

יש סביבה שהיא מתחזקת

בה, יש כלים שמפתחים

אותה, וכמו כל שריר – אם

נתעלם ממנה ולא נחזק

אותה היא עלולה להתנוון

ארכימדס, שהלך לאיבוד בהתבוננות, הבחין שמפלס המים באמבטיה החל לעלות כשהוריד את עצמו לתוכה. ככל שגופו שקע יותר, כך נשפכו יותר מים החוצה. המבט על המים עורר את סקרנותו של המתמטיקאי, והוא יצא לפענח את התעלומה. מוחו החקרני שפע רעיונות כשהוא שקל את העקרונות של ציפה ותזוזה של נוזלים. לפתע, ההשראה הכתה בו כמו ברק. הוא הבין שכמות המים שגופו דחק שווה בנפחה לנפח הגוף שהשקיע בהם. באותו הרגע הוא גילה את העיקרון המפורסם שיישא מאז את שמו: עקרון ארכימדס.

מאושר מהידע החדש שהשיג, ארכימדס זינק מהאמבטיה, מותיר אחריו שובל של מים מטפטפים, ורץ ברחובות סירקוזה. בהתרגשות הוא קרא: “אאוריקה! אאוריקה!״ (“מצאתי את זה״, ביוונית) בעודו ממהר לארמון כדי לחלוק את תגליתו. להארה של ארכימדס היו השלכות עמוקות על תורת מכניקת הנוזלים. העיקרון שלו הניח את הבסיס להבנת תופעת הציפה על פני המים ולהתקדמות בהנדסת האוניות. אבל האמבטיה של ארכימדס גם הפכה לסמל לחשיבה יצירתית: היא הזכירה לאנושות שההשראה יכולה להכות ברגעי הרפיה.

מסיבה שאינה ברורה יש מי שמשוכנעים שדבר לא השתנה מימי ארכמידס ועד היום. הם חושבים שהיכולת להעלות רעיון היא מתת אל או כישרון מולד, ולכן אין סיבה לחקור את היצירתיות או לנסות לברר איך היא עובדת. הם טועים וסוברים שיצירתיות היא משהו שיש או אין, ואם אין – אין מה לעשות. אבל האמת אחרת לגמרי. היום אנחנו מבינים שיש תהליך יצירתי שאנחנו עוברים ושאפשר לעבוד איתו. זה תהליך שאפשר ללמוד ושאפשר גם לשפר. גילינו שיצירתיות היא שריר. יש סביבה שהיא מתחזקת בה, יש כלים שמפתחים אותה, וכמו כל שריר – אם נתעלם ממנה ולא נחזק אותה היא עלולה להתנוון.

יצירה היא לא שם נרדף לתוצאה סופית. יצירתיות היא לא נחלתן הבלעדית של המוזיקה, השירה והאומנות, בדיוק כמו שיצירה היא לא רק שיר, ציור או פסל.

יצירתיות היא התהליך שנדרש מכל אחד ואחת מאיתנו כשאנחנו חיים ופועלים פה בעולם – תהליך עמוק ולא קל של שאילת שאלות וערעור על המציאות הקיימת, מתוך תודעה של עשייה כדי לחיות חיים טובים ומלאים יותר בעולם שלם ונעים יותר.

שלוש פעמים ביום יהודים עומדים בתפילה ומבקשים להצליח “לתקן עולם״,2 והקריאה היהודית הזאת מקיפה עולמות שלמים: אישיים, זוגיים, משפחתיים, לאומיים או אוניברסליים. היא כולה קריאה ליצירה, קריאה לעבודה קשה, קריאה לתהליך ארוך.

יותר מאלפיים שנה אחרי ארכימדס חי בבגדד רבי יוסף חיים, המוכר גם בכינויו “הבן איש חי״. באחד מכתביו הוא תיאר לנו שני סוגי אנשים: מי שרק עוברים בדרך כדי להגיע למחוז חפצם ואל נקודת הסיום, ומי שמבחינתם לדרך עצמה יש ערך.3 בשבילם הדרך היא לא רק אמצעי למטרה. כל שלב בה חשוב לעיצובן של זהות ההולך בה וחוויית ההליכה שלו. נכון, לפעמים אנחנו מרגישים “קפיצת הדרך״, ויש תוצאות שהיינו שמחים לראות היום במקום שיגיעו מחר. אבל המחשבה שיצירה היא נחלתם הבלעדית של אנשים עם אופי וכישורים מסוימים מונעת מאיתנו לחלום, ושוללת מאיתנו את ההזדמנות לצעוד בדרך שאנחנו מאמינים שמתאימה לכל אחד ואחת, בכל תחום עיסוק.

יצירה היא לא עפיפון ללא חוט או ספינה ללא עוגן. למרבה האירוניה, גם ליצירתיות יש גבולות גזרה. לפעמים באמת יש לנו הברקות, וזה נהדר. אבל אנחנו מבקשים להציב דרך ברורה שאפשר לצעוד בה, תהליך בהיר, תוכנית עבודה ומפה בדרך הארוכה מהנקודה שאנחנו נמצאים בה אל המקום שהיינו רוצים להגיע אליו.

כדי שזה יקרה צריכים לגדול בכם כמה דברים: האמונה וההכרה שהיצירתיות נמצאת גם בתוככם, ההבנה שיש דרך שיכולה להוביל אתכם אל הרעיון הגדול שלכם, וחשוב לא פחות – היכולת לצעוד בדרך הזאת בקצב הנכון, בכיוון הנכון ועם הציוד המתאים. אנחנו לא מכחישים שאפשר גם לשבת באמבטיה ולחכות שיעלה בראשנו הרעיון הבא שישנה אותנו ואת העולם. זה יכול לקרות לנו בדיוק כמו שזה קרה לארכימדס. אבל חז״ל לימדו אותנו שאסור לסמוך על הנס.4 אם אנחנו רוצים ליצור אנחנו זקוקים לכלים, למרחב מתאים ולהכרה שאין הדבר תלוי אלא בנו.

יצירתיות היא התהליך שנדרש מכל אחד ואחת מאיתנו כשאנחנו חיים ופועלים פה בעולם – תהליך עמוק ולא קל של שאילת שאלות וערעור על המציאות הקיימת, מתוך תודעה של עשייה כדי לחיות חיים טובים ומלאים יותר בעולם שלם ונעים יותר

2. מתוך תפילת "עלינו לשבח".

3. בן יהוידע על תלמוד בבלי ברכות ג ע"א.

4. תלמוד בבלי פסחים סד ע"ב, קידושין לט ע"ב.