ונתנה תוקף

ה+קדמה+

) התקיימה מסיבת ברית צנועה 1.5.2023ביו"ד באייר תשפ"ג (בקיבוץ חולית, בחצר ביתם של ילדינו, ענני ועדי. חתן השמחה, אשל, האזין ביחד עם נגב, אחיו בן השלוש, לדברי ההסבר שנשאה עץ האשל בטבע, בכתובים, ובחיים. בין −אמו על אודות שמוהדברים אמרה עדי:

אשל שלנו, אנחנו מאחלים לך ומייחלים ששורשיך יגיעו עד ברית אברהם, ושענפיך ייגעו בהווה של עמנו המיוחד, ושתצמח ותגדל עם כל העתיד לבוא עלינו, ושכוח החיים ישרה בכל כולך!

כמו ניבאה עדי ולא ידעה מה ניבאה. חלפו רק חמישה חודשים, ועדי, לאחר שנלחמה כלביאה להגן על ילדיה, נרצחה באכזריות ביום הטבח של חג שמחת תורה. גם בחולית, כמו ברבים מיישובי עוטף עזה, "השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט" כדברי חיים נחמן ביאליק. באותה שעה ובאותה סמטה איבדו את חייהם בדרך מחרידה גם תהילה המתוקה, כלתו של אהוביה בננו, וגם חיים כצמן היקר. אח ורֵע.

ענני והפעוטות, ואהוביה, ניצלו ממר המוות באורח נס, וכך התממש במשפחתנו הקטנה פסוקו האיום של יצחק כצנלסון, "יש שהם באים יחד הרוצח עם אליהו הנביא".

לאוקטובר רועדים כל החיים רעד ממין חדש ומתנדנדים 7־דומה שמהכמו על שפת תהום. ככל שקולות המלחמה גוברים, גם לב העם היושב בציון ניעור בקרבו להתמודד עמוקות עם אתגריו הקיומיים. לא רק עמדותינו הפוליטיות מיטלטלות. לא רק מחשבות נוקבות בנו על אודות זהותנו, מולדתנו ומקומנו בעולם האדם. עכשיו זו כבר הנשמה עצמה השרויה פתאום במבחן ונדרשת לתמורות מפליגות. שמא לזאת כיוונה יונה וולך כשכתבה בשעתה:

וּבַבֹּקֶר [...]כָּל הַלַּיְלָה הָיִינוּ מִתְהַפְּכִים כְּחַיּוֹת פְּצוּעוֹת וְנָסִים מִפָּנֵינוּ הָיָה עוֹד אִישׁ לְיָדֵנוּ וַחֲצִי פָּנָיו לוּטוֹת / וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ מְהֻפָּכִים עַל צִדֵּנוּ וַחֲצִי עֵינֵינוּ שְׁחֹרוֹת וַחֲצִי לְבָנוֹת / וְהָיִינוּ מוֹנִים אִתּוֹ אוֹ אַחֲרָיו אֶת הָאוֹתוֹת וְהָיִינוּ מַגִּידִים נִסְתָּרוֹת / וְכָל הַלַּיְלָה רָצִינוּ אֶל עֲתִידֵנוּ וְהָיִינוּ מַחֲזִיקִים בַּעֲבָרֵנוּ כִּבְטוֹטָפוֹת.