ויצא
באר: מפתח לקשר עמוק
קטע א
״וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם. וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ... וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן. עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ״ (בראשית כ״ט, א׳-ג׳, ח׳-י׳).
קטע ב
״וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת... הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר... וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם... וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה. וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר״ (בראשית ל״ז, כ׳, כ״ב, כ״ד, כ״ח, ל׳).
***
אחד הסיפורים המרגשים במקרא הינו סיפורם של יעקב ורחל: אהבה ממבט ראשון, מופיע בפרשת ויצא (קטע א). המילה בְּאֵר מופיעה שבע פעמים בסיפור האהבה של יעקב ורחל.
מה פשר הדגשה זו? האם הבְּאֵר הוא רק מקום המפגש בין יעקב ורחל או שמא יש כאן מסר עמוק, תרתי משמע, שניתן ללמוד מהבאר גם לחיי הזוגיות שלנו היום?
חשוב לזכור כי יעקב אינו הראשון שמוצא את אשר אהבה נפשו ליד הבאר. כאשר עבד אברהם יוצא לחפש אישה ליצחק הוא בוחר להתמקם ליד הבאר:
״וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת״.
בתחילת ספר שמות גם משה רבנו פוגש את בת זוגתו ליד הבאר:
״וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר. וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן״.
מעבר לרומנטיקה של סביבת הבאר, מה אנו יכולים ללמוד לגבי בניית קשר עמוק בין בני זוג?
זוגיות דורשת מאמץ והשתדלות משני בני הזוג לאורך שנים. כדי להבין את המהות העמוקה שיש בבאר עלינו להבחין בין בור לבין באר, שתי מילים אשר אות אחת מבדילה ביניהם. נלך בעקבות פירושו המפורסם של רש״י לגבי הבור בסיפור מכירת יוסף. לפני מכירתו של יוסף אחיו השליכו אותו אל הבור, כך מתארת התורה בפרשת וישב (קטע ב).
מעניין לראות כי בסיפור מכירת יוסף הבור מופיע בדיוק שבע פעמים, לעומת שבע הופעות של הבאר בסיפור יעקב ורחל.
למרות שהבאר והבור נראים זהים במידה כלשהי מבחינה חיצונית, מבחינה פנימית הם שונים בתכלית השינוי.
מדוע במכירת יוסף התורה מדגישה ״וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם?״ לכאורה, יש כאן חזרה מיותרת.
מסביר לנו רש״י בד״ה והבור ריק אין בו מים: ״משמע שנאמר והבור ריק איני יודע שאין בו מים? מה תלמוד לומר אין בו מים? מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו״. במילים אחרות, בבור רגיל אין מים. בור שיש בו מים נקרא באר.
מילת המפתח בסיפור מכירת יוסף הוא בור, המסמל חיצוניות ללא פנימיות. שורש מכירת יוסף טמון בשנאת האחים כלפיו. להבדיל, מוקד סיפורם של יעקב ורחל הוא הבאר, המסמל פנימיות וחיים. המים הם המהות של הבאר, וכך גם האהבה הפנימית היא המהות של הקשר בין יעקב ורחל.
המסר הראשון שאנו יכולים ללמוד מהבאר לגבי חיי זוגיות הוא שהפנימיות היא העיקר. הערכים והאידיאלים המשותפים הם אלה שמחברים בין בני זוג. משיכה פיסית חשובה גם כן, ובני הזוג צריכים להרגיש התאמה וחיבור גם ברמה הזאת, אך אל לנו להתבלבל ולחשוב שזהו העיקר. המפתח להצלחת מערכת היחסים בין בני זוג נמצא בפנימיות. הסיבה לכך היא שמשיכה פיסית, כמו גם אהבה, משתנים עם הזמן, בעוד שהערכים שבהם מאמין האדם הם מהות האדם עצמו, ואלה אינם משתנים לאורך זמן. התורה מעידה שיש אפשרות ללמוד לאהוב.
קיימים שני מודלים של אהבה זוגית בספר בראשית: מודל יצחק ורבקה ומודל יעקב ורחל.
אצל יצחק ורבקה האהבה באה לאחר הנישואין:
״וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ״.
רק לאחר שיצחק לוקח את רבקה כאישה הוא לומד לאהוב אותה.
אצל יעקב ורחל, לעומת זאת, האהבה קודמת לנישואין:
״וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה... וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ״.
יעקב אוהב את רחל לפני שהוא מתחתן עימה. לא כולם זוכים לאהבה ממבט ראשון, כמו יעקב ורחל. אנו צריכים לשאול את עצמנו: האם אנחנו ״משדרים על אותו גל״ (למרות שבבאר אין גלים) - מבחינת הדברים החשובים לנו באמת?
אם חלילה אין התאמה בפנימיות אז ככל הנראה הקשר לא מתאים. ללא הערכים המשותפים אנו יכולים להגיע למקום של ״מים אין בו״ ואפילו למדרגה נמוכה יותר של ״נחשים ועקרבים יש בו״ רחמנא לצלן.
אמונה משותפת והתאמה מבחינת ערכים ואידיאלים היא קריטית ביציאה לדרך חיים משותפת, זה המפתח הראשון של זוגיות שאנו למדים מהבאר.
המפתח השני להצלחת הזוגיות נמצא בעומק הבאר, והוא הדורש עבודה קשה והשתדלות. הבאר דורשת מאמץ פיסי כדי לדלות את המים ולהשקות את הצאן, על אחת כמה וכמה כשמדובר בעשרה גמלים, כפי שלמדנו אצל רבקה ועבד אברהם, כאשר רבקה החרוצה מבצעת את המשימה בזריזות ובנאמנות.
כאן, עצם הסרת האבן מעל פי הבאר כרוך במאמץ פיסי רב המראה את כוחו האדיר של יעקב. בהמשך יעקב גם עובד שבע שנים נוספות עבור רחל:
״וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ״.
ככל שנשקיע יותר מאמץ עבור בן או בת הזוג שלנו, כך נוכל להבטיח שמערכת היחסים בינינו תתפתח ותתחזק הן ברובד הרוחני והן ברובד הפיסי, ונזכה ליהנות מהמים המתוקים של העמל המשותף שלנו.
התורה מבהירה לנו שהבאר היא יסוד ליצירת מערכת יחסים עמוקה בין בני זוג. להבדיל מנהר או מקור מים אחר, הבאר היא מעשה ידי אדם. כלומר, המפתח נמצא בידיים שלנו. עלינו לעשות את ההשתדלות שלנו ולעבוד על הזוגיות באופן יום־יומי, ותמיד לשמור ברקע את התמונה הגדולה של הערכים המשותפים שבהם אנו מאמינים. אלה מהווים את הבסיס לקשר בינינו.
אם נשכיל להפנים את שני המסרים של הבאר:
להתמקד בפנימיות ובערכים המשותפים, שהם העיקר במערכת היחסים שלנו, ולהשתדל לתת מעצמנו גם, בעיקר, כשהדבר דורש מאמץ פיסי, נזכה בעזרת ה׳ לא רק להקים יחד בית נאמן, אלא לחזק ולהמשיך לבנות אותו לאורך שנים רבות באהבה.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.