זוגיות מאומצת

1

אנג'לו ואן זאל התבונן בתינוקת בת תשעת החודשים שהאחות הביאה לו. הפעוטה הייתה זהובת שיער, כחולת עיניים וברגע שראתה אותו היא חייכה בזיהוי. התמימות של החיוך הבטו ח חתך את אנג'לו כסכין, כי מעט ילדים התחילו את חייהם בצורה קשה כל כך כמו מריסקה הקטנה. רק חבלה כהה ושריטה על אחת מלחייה העידו על כך שנצלה באורח פלא מהתאונה שבה נהרגו שני הוריה.

"אני מבינה שאין לך קרבת דם למריסקה," העירה הרופאה שעמדה לצדו.

"אביה, ווילם, היה אחי החורג, אבל חשבתי עליו כאח והתייחסתי אליו ככזה," הצהיר אנג'לו בבהירות שבגללה התפרסם בעולם העסקים. "אני מתייחס אל מריסקה כחלק ממשפחתי ואני רוצה מאוד לאמץ אותה."

"העובדת הסוציאלית הממונה על המקרה הזכירה שהיית מעורב בחייה מאז שנולדה – "

"עשיתי מה שיכולתי כדי לתמוך בווילם ובאשתו, ג'ולי, אני רק מצטער שזה לא הספיק," הוא ענה ופיו התעקל באירוניה מכיוון שידע שהצוות הרפואי היה מודע למצב שבו היו הוריה של מריסקה בזמן התאונה. הוא הכיר תודה על כך שהאמת העלובה לא הופיעה בעיתונים.

אנג'לו ואן זאל היה גבר נאה בצורה יוצאת דופן, הרופאה הרהרה ונעצה בו מבט מעריך. הוא גם היה עשיר במיוחד, ושמו התפרסם בגלל נדיבותו בתחום הפילנתרופיה. אף על פי כן, איל-הפלדה היה ידוע גם בחריפותו, האכזרית לעתים, ובהצלחתו כאיש עסקים. לפי העיתונות, תהלוכה של דוגמניות-על בינלאומיות בידרו אותו מחוץ לשעות העבודה. מבחינת מראה, הוא ירש את השיער השחור והעור השחום של אמו הספרדייה ולא את צבעיו הבהירים של אביו ההולנדי. אבל עיניו היו בצבע כחול, צלול כמו ספיר והודגשו על ידי ריסים שחורים וסמיכים שהעניקו למבטו רושם מיוחד. גבוה, בסביבות מטר שמונים וחמישה, ובנוי היטב, הוא משך תשומת לב מרובה מצד הצוות והחולות בבית החולים כשחצו את בית החולים בדרך למחלקת ילדים. למיטב ידיעתה של הרופאה הוא היה עדיין רווק.

"בית החולים קיבל כמה פניות באשר לשלומה של מריסקה מדודתה, פלורה בנט. אני מבינה שהיא אחותה הבכורה של ג'ולי."

פניו המרשימות של אנג'לו העלו מבע מאיים במקצת. בו בזמן, הוא נזכר בעיניים בצבע אזמרגד, עור לבן כחלב ופה ורוד וחושני שיכול לגרום לגבר לפנטזיות ארוטיות. פלורה הייתה אדומת שיער, גבוהה ואנרגטית, והמשיכה המינית שלה הייתה מפילה גבר פחות זהיר ומנוסה ממנו. כפי שעשה במקרים קודמים, אנג'לו סילק את המחשבה בכעס. "אחות למחצה," הוא אמר בשקט. "לה ולג'ולי היה אותו אב."

אנג'לו יכול היה לומר הרבה יותר, אבל הוא חשק שפתיים, ממאן לבטא את עוינותו כלפי הצד השני של משפחתה של מריסקה בגלל שזה עניין פרטי. הוא דאג לחקור את הרקע של ג'ולי בנט ההרה ושל בני משפחתה כשווילם החליט להתחתן איתה, וההסתייגות החזקה שלו מג'ולי התגלתה כנבואית.

אנג'לו היה משוכנע שלולא הנטיות של ג'ולי ווילם היה עודנו חי, וממה שלמד בזמנו על אחותה הגדולה של ג'ולי, גם עליה אי אפשר היה לסמוך. אותה חקירה גילתה ששערורייה מחרידה צבעה את העבר של פלורה; לפני מספר שנים היא נקטה טקטיקות נלוזות כדי לקדם ולהעשיר את עצמה במקום העבודה. ובעוד פלורה התבלטה הרבה יותר מבחינת מראה ואישיות מאחותה הרגילה למראה, היא כבר הוכחה כרודפת בצע ואנג'לו ידע שהוא יעשה הכול כדי להבטיח שבתו של ווילם, מריסקה, תורחק מהשפעתה. אחרי הכול, מריסקה תירש את קרן הנאמנות של אביה. מכיוון שווילם נהרג לפני שהכסף היה נגיש לו, מריסקה תהיה יום אחד אישה צעירה ועשירה.

ואם זה יהיה בידיים של אנג'לו הוא יוודא שמריסקה תחיה חיים שונים לגמרי מאלו של הוריה החלשים. פיו הרחב והחושני התקשח. הוא אמנם כשל בניסיון להציל את ווילם מהשדים הפנימיים שלו, אבל הוא יעשה את המקסימום עבור בתו וזה יעזור לו לישון בשקט.

הרופאה כחכחה בגרונה. אנג'לו קיבל אפוטרופסות זמנית על הפעוטה. "האם יש לך תוכניות נישואים?" היא שאלה, לא מסוגלת לכבוש את סקרנותה.

עיניו הכחולות עברו ישר אל פניה הסמוקות. אנג'לו היה מנוסה מדי בכדי לחשוף את מחשבותיו, אבל הוא נדרך. "זה אפשרי," הוא ענה. "באשר לילדה הקטנה הזו, יש לי עדיין הרבה דברים שאני צריך לחשוב עליהם."

ההכרה שלו שיש מקום למחשבה לגבי התאמתו כהורה יחיד גרמה לרופאה לנעוץ בו מבט של מאשר ומעריך. מישהו קרא פעם לאנג'לו ואן זאל אדם קריר, אבל אף על פי שהיא לא הייתה רואה בו אדם אמוציונלי במיוחד, הוא היה מעשי ואמין. גברים רבים היו מתנערים מהאחריות על הבעיות של קרוביהם המטרידים, אבל אנג'לו עשה כל מה שיכול היה עד שהגיע הסוף הטרגי והבלתי נמנע. מבחינתה של הרופאה, לא רק שזה עשה אותו כוח שלא ניתן לזלזל בו, אלא גם אפוטרופוס מתאים מאוד לילדה פגיעה.

פלורה ישבה בגב נוקשה במונית שאספה אותה מהטיסה בשדה תעופה סכיפהול. כל צעד מהמסע שלה לאמסטרדם אורגן ללא כל התערבות מצדה, ואף על פי שהסידורים הקלו את המסע שלה, היא הכירה תודה על העזרה שמצד שני גם גרמה לה למתח.

בגובה מטר ושמונים, היא הייתה יפהפייה ארוכת רגליים, עם חמוקיים מעודנים שהתאימו לגובהה ולמבנה החינני שלה. אבל פלורה מעולם לא ראתה את עצמה באור חיובי בגלל שמגיל צעיר היא הרגישה גבוהה ומגושמת מדי על יד אמה הקטנטונת שרטנה לעתים קרובות על גודלה של בתה.

השיער הערמוני הסמיך שלה, שמאז שהחליטה לגדל אותו שוב הגיע עד מעבר לכתפיה, ניקשר לאחור עם סרט שחור על עורפה. עיניים בצבע ירוק תפוח התנוצצו כנגד עורה המושלם, אבל עפעפיה האדומים והנפוחים הסגירו סימנים גופניים לאבלה.

הידיעה שבקרוב תצטרך להודות לאנג'לו ואן זאל על ארגון הטיסה שלה לאמסטרדם ללוויה הכפולה גרם לה להעוות את פניה. היא תיעבה אותו, הוא היה הגבר השתלטן ביותר בעולם! על פיו יישק דבר בתוך המעגל המשפחתי שלו, במשרדיו ואפילו מעבר לגבולות הללו, כי עושר כשלו הביא איתו כוח והשפעה בכול מקום. פלורה, כמובן, מעולם לא אהבה שאמרו לה מה לעשות. היא למדה להשלים עם זה כשהייתה שכירה. היא גם למדה לכבוש את כעסה באשר לאורחים שתלטנים בבית ההארחה שלה, להנהן ולחייך ולתת ליהירות שלהם לעבור לה מעל הראש.

אבל אנג'לו ואן זאל היה מסוגל להרגיז אותה, בלי לנסות אפילו. לו היה לו אפילו את הנימוס להתקשר אליה אישית כשאחותה ואחיו החורג מתו תוך שעות מהתרסקות מכוניתם, היא הרהרה במרירות. במקום זה, הוא הורה לעורך הדין המשפחתי שלו לצלצל ולבשר לה את החדשות. זו הייתה החלטה חסרת רגשות שאפיינה את הנחישות שלו להרחיק אותה מהמתרחש וכך להדגיש את סמכותו ואת העדר קרבה משפחתית אמיתית ביניהם.

אבל אם תהיה כנה – ופלורה תמיד העדיפה להיות כנה עם עצמה – ההתנגדות הראשונית שלה כלפי אנג'לו ואן זאל הושתתה על כך שממבט ראשון הוא הוא סחרר את ראשה, ממש כאילו הייתה נערה מתבגרת וחולמנית. אף על פי שעברו שמונה עשר חודשים מאז הפגישה הראשונה הזו, לחייה עדיין הסמיקו רק מזכר ההשפעה שהייתה לו עליה – אף על פי שגבר מסוגו לעולם לא ייתן בה מבט שני.

אי אפשר היה להתכחש לעובדה שאנג'לו היה חתיך הורס ופלורה מצאה שזה אתגר נורא לא לנעוץ בו עיניים ולהיסחף לעולם הפנטזיות. הוא בלבל אותה וגרם לה להסמיק ולגמגם, ולא משנה כמה ניסתה להדחיק את התגובה שלה, היא כבר הייתה על קצה המושב שלה מרוב עצבנות למחשבה שתראה אותו שוב. מאחורי משיכה מינית אין כל היגיון, היא הזכירה לעצמה בקוצר רוח. ובכל זאת, זה הרגיז אותה שאחרי ההתנסויות האומללות שלה בעבר עם גברים עדיין נכנעה למשיכה מינית נטולת משמעות. למען האמת, היא הייתה משוכנעת שאם חולשה מינית עלולה להיות תכונה מולדת, ירשה כנראה את החיסרון המסוכן מאביה רודף הנשים. התובנה שהיא עלולה להימשך למישהו שאפילו לא חיבבה זעזעה והעליבה אותה, אבל היא הייתה מוכנה לגרום לעצמה כאב פיזי לפני שתיתן לאנג'לו ואן זאל סיבה לחשוד בחולשתה אליו.

יתר על כן, אנג'לו ממעיט מאוד בערכה אם הוא חושב שהיא תזוז הצידה ותאפשר לו לתבוע אפוטרופסות מלאה על אחייניתה. פלורה הייתה מוכנה להילחם על הזכות לקחת את מריסקה בחזרה איתה לאנגלייה ולגדל את בתה של ג'ולי כבתה. למה שאנג'לו יניח אוטומטית שהוא האדם המתאים ביותר כאפוטרופוס של התינוקת?

אחרי הכול, פלורה הייתה הבעלים של בית נוח עם גינה בכפר סנט הלנס והיה באפשרותה להעניק לאחייניתה טיפול דואג וקשוב. כרגע, פלורה שהייתה לה בין השאר גם הכשרה של מטפלת במעון יום, ניהלה עסק מצליח של לינה וארוחת בוקר מביתה. אבל אם יהיה צורך היא תוכל להפסיק להכניס הביתה אורחים בתשלום עד שמריסקה תגדל ותלך לבית ספר. מבחינה כספית היא תוכל להתמודד עם הוויתור הזמני על הכנסות, כי היה לה סכום גדול בבנק שבו לא נגעה. אולי היא לא אוהבת לחשוב מאיפה הגיע הכסף ומה נאלצה לעבור על מנת לקבל אותו, אבל לבטח עובדת קיומו של הכסף תשפר את הסיכויים שישקלו בחיוב את האפשרות שתהיה אם מאמצת.

כשפלורה התנתקה מהזיכרונות המטרידים של החיים השונים מאוד שניהלה כאשת קריירה בעיר לפני שהתיישבה במה שהיה בעבר ביתה של הדודה רבתא שלה בכפר, היא הפכה מודעת לכאב האובדן בלבה. ג'ולי איננה, ולצערה פלורה ראתה את אחותה הצעירה מעט מדי מאז שזו עברה להולנד. היא פגשה את ג'ולי ווילם רק כשהגיעו לבקר בבריטניה. רק פעם אחת היא תכננה לבקר אותם באמסטרדם, כי ווילם וג'ולי ניהלו חיים עמוסים מאוד ובמהרה התברר לה שהם העדיפו להתארח מאשר להיות מארחים.

אבל הייתה תקופה שפלורה ואחותה הצעירה ממנה בחמש שנים היו קרובות מאוד, אם כי אף אחד שהיה יודע על הרקע ממנו צמחו שתי הנשים הצעירות לא היה צופה התפתחות כזו. פלורה גדלה כבת יחידה בנישואים אומללים. אביה היה רודף נשים כרוני, והיו לה מעט מאוד זיכרונות ילדות שלא כללו קולות מורמים ברקע ואת קול אמה המתייפחת. אמה השברירית מבחינה רגשית אמרה לעתים קרובות שהייתה עוזבת את בעלה הבוגדני לו רק הייתה יכולה להרשות את זה לעצמה, קינה שגרמה לבתה להשיג את ההשכלה הטובה ביותר שיכלה על מנת שלעולם לא תיאלץ להיסמך על גבר כדי שתהיה לה קורת גג.

הוריה של פלורה התגרשו לבסוף כשהייתה באוניברסיטה, ואז הזדעזעה לגלות שלאביה כבר הייתה משפחה שנייה, שגרה רק רחובות ספורים מבית ילדותה! נראה שהפרשה שלו עם אמה של ג'ולי, שרה, התחילה כמעט מראשית חיי הנישואים שלו עם אמה של פלורה. אביה התחתן עם שרה מיד אחרי הגירושים והתחוללה מריבה משפחתית גדולה כשהתעקש להכיר את בנותיו זו לזו. אבל אפילו כשהנישואים השניים נפרמו תחת מטר האשמות על בוגדנות, פלורה וג'ולי נשארו בקשר, וכשאמה של ג'ולי הלכה לעולמה וג'ולי התחילה ללמוד בקולג' היא עברה לגור ביחד עם פלורה בדירתה בלונדון. במהלך השנתיים הבאות שבהן עברה פלורה תקופה של מהפך ואומללות גדולים בעבודה ובחייה האישיים, שתי האחיות התקרבו מאוד.

עיניה של פלורה הוצפו בדמעות כשהניחה לעצמה לדמיין את אחותה המנוחה כפי שראתה אותה לאחרונה. ג'ולי שהייתה בלונדינית קטנה ויפה הייתה פטפטנית ותוססת. תוך חודשים מפגישתה בווילם שבילה שנת שבתון בעבודה בלונדון, ג'ולי החליטה לנטוש את הלימודים כדי שתוכל לגור בספינת מגורים באמסטרדם עם ההולנדי הנאה. היא התעלמה מהאזהרות של פלורה, ושמה את האהבה במקום ראשון בנחישות הנלהבת של הצעירים מאוד. תוך שבועות היא הודיעה על הריונה וקצת אחר כך התקיימה חתונה מהירה מאוד.

אנג'לו ואן זאל שילם עבור החתונה האזרחית וקבלת הפנים הקטנה שנערכה בלונדון. פלורה פגשה בו בפעם הראשונה באותו יום, ואחותה הזהירה אותה מראש למה לצפות, כך שהיא לא התרשמה ממורת הרוח הקרירה שלו.

"אני יותר מדי המונית לטעמו של אנג'לו, לא משכילה מספיק וחצופה מדי לאישה," ג'ולי אמרה לה והנידה את ראשה הבלונדיני בבוז. "דמייני אותי עומדת ואומרת, 'כן, אדוני, לא אדוני. מיד, אדוני', כמו שווילם עושה! ווילם מבוהל ממנו בגלל שמעולם לא הצליח לעמוד בציפיותיו."

ויש להודות שאנג'לו ואן זאל התנהג ביושר, ולא עשה כל ניסיון להסתיר את הביקורת שלו כלפי מערכת היחסים של אחותה ואחיו החורג. "הם צעירים מדי ולא מספיק בוגרים כדי להיות הורים. זה אסון," הוא התבטא בקדרות חסרת רגישות אחרי הטקס, והתבונן בפלורה בעיניים כחולות וקרות.

"עכשיו קצת מאוחר מדי," אמרה פלורה שהייתה מטבעה אדם אופטימי יותר, בעודה משתאה על היופי השמימי והגוון הבלתי רגיל של עיניו. "הם אוהבים אחד את השני, ותודה לאל, קרן הנאמנות של ווילם תהיה שם כדי לסייע להם – "

פניו הרזות והשחומות של אנג'לו התאבנו. "מאיפה קיבלת את הרעיון הזה? יעברו עוד שלוש שנים עד שווילם יירש את הקרן."

פניה של פלורה הסמיקו ממבוכה והיא הצטערה שלא שמרה על פיה. האם טעתה בכך שהניחה שגישה מוקדמת יותר לכספו העתידי של החתן תעניק לזוג הצעיר את התמיכה הדרושה בהקמת ביתם הראשון? הבוז על פניו של אנג'לו הזהיר אותה שהיא חצתה גבולות כשהתייחסה לסיכוייו העתידיים של ווילם.

"הבנתי ששניהם קיוו שבנסיבות הקיימות – ג'ולי מצפה לילדם הראשון," פלורה אמרה באי נוחות, "הם יוכלו לערער על תנאי הקרן – "

"זה יהיה טירוף. אני לא ארשה זאת," אנג'לו פסק בטון ציני ומוחלט, כאילו רק דעתו הייתה חשובה. "ווילם ואשתו יעבדו למחייתם. ברור שזו לא הייתה התוכנית של אחותך."

פלורה זקפה ראש לגבי הרמיזה כאילו אחותה התחתנה עם ווילם בתקווה לחלוק איתו את כספי הקרן. "כמובן שג'ולי מוכנה לעבוד."

"אין לה הכשרה לעשות שום דבר מלבד העבודות הבזויות ביותר," אנג'לו ציין ביובש. "ווילם יצטרך להשלים את התואר שלו במנהל עסקים לפני שיוכל לשאוף לקריירה משתלמת."

לבסוף נותרה הקרן שלמה, אבל מה שפלורה חששה ממנו מלכתחילה התרחש: ווילם עזב את האוניברסיטה על מנת לחפש עבודה, אחרי שג'ולי ההרה לא הרגישה טוב מספיק על מנת לעבוד במהלך ההיריון. פלורה האשימה את אנג'לו ואן זאל בהתפתחות הזו, והאמינה שבתור אחד הנאמנים של הקרן הוא טפח לעצמו על הגב בגלל ששמר על הכסף. היא לא הופתעה כלל שהמיליארדר ראה בשימור הכסף ערך חשוב יותר מאשר נדיבות ודאגה למשפחתו.

המונית המתינה לה כשנרשמה במלון ואז הובילה אותה אל בית הלוויות. עד שהגיעה לשם, כבר פחדה באמת מהמפגש המתקרב שלה עם אנג'לו ואן זאל. נאספה שם קבוצה גדולה של אבלים, רבים מהם צעירים מאוד; אבל על אף ההמון, האדם היחיד שפלורה הייתה מודעת לנוכחותו חצה את החדר לקראתה והנוכחות שלו באותו חלל גרמה לה להידלק מבפנים, כמו תצוגת זיקוקים נסתרת. גבה היה נוקשה מבושה ומהכחשה, והיא מחקה אותו כאילו לא היה שם, נמנעה מכל קשר עין ופניה החיוורות האדימו.

אנג'לו אמר את המילים הנכונות בנימוס מושלם, חיכה לתשובה שלה והוביל אותה לאורך החדר כדי לפגוש חלק מהקרובים של ווילם. באשר להתנהגות בציבור, הנימוסים שלו היו תמיד מושלמים. אבל פלורה, שעמדה כל כך קרוב אליו, בקושי נשמה מרוב מתח ושנאה אותו בגלל ההשפעה שלו עליה, שנאה אותו בגלל התמהיל הקטלני של מראה והורמונים שלכדו אותה מפגישתם הראשונה. אפילו ניחוח ההדרים הקל של מי הקולון שלו היה מוכר לה והיא נאלצה להתמודד עם דחף חזק להישען עליו. שום גבר, אפילו לא הגבר שתכננה פעם להינשא לו, לא עשה עליה רושם חזק כל כך.

בעצם, מין מעולם לא היה כוח מדרבן אצלה והיא הייתה עדיין בתולה. היא תמיד הייתה שקולה ומאופקת עם גברים. היא ראתה יותר מדי אומללות בילדותה ולכן לא מיהרה ליצור קשרים. היא גם סבלה מהטרדה מינית קשה במקום העבודה שלה. והתגלית של המשיכה הפיזית החזקה שלה כלפי אנג'לו, גבר שהיא אפילו לא חיבבה, רק העצימה את זהירותה ואת המפוכחות שלה כלפי ההיבט הזה של החיים.

"מה שלום מריסקה?" פלורה שאלה, ברגע שהתאפשר לה לדבר עם אנג'לו ללא קהל.

"ילדים הם סתגלנים. היא הייתה כולה חיוכים בארוחת הבוקר היום," אנג'לו נזכר, והתבונן בה בעיניו הכחולות המחשמלות, עיניים שהוקפו בריסים סמיכים שנראו כתחרה שחורה.

"ראית אותה בבית החולים בשעה כה מוקדמת?" פלורה שאלה בהפתעה, וחשבה שבוודאי קפץ לראות את הפעוטה בדרך ללוויה.

אנג'לו הסתכל עליה בהערכה יציבה והתחושה הייתה כאילו אנרגיה טהורה ריקדה על עורה. היא נדרכה, קלטה שפטמותיה מתקשות מתחת לבגדיה, הסמיקה בהתאם, כבשה צמרמורת של התרגשות והתרכזה בקשר עניבתו.

"מריסקה כבר לא נמצאת בבית החולים," אנג'לו גילה. "היא שוחררה לטיפולי אתמול."

אלו היו חדשות לפלורה והיא זקרה סנטר. "הצלחת בזה מהר מאוד. מי מטפל בה?"

"האומנת שלה, אנקה."

פלורה לא התרשמה. "אחרי שכבר איבדה את הוריה, החברה של אדם זר בוודאי לא מנחמת במיוחד."

"אנקה לא זרה. היא טיפלה במריסקה במשרה חלקית מזה כמה חודשים..."

"ווילם וג'ולי העסיקו אומנת?" פלורה הופתעה, מכיוון שחשבה שהבעיות הכלכליות שג'ולי דיברה עליהן בשיחות הטלפון לא אפשרו מותרות כאלו. וג'ולי בהחלט מעולם לא רמזה שבתה נהנתה מתשומת לבה של אנקה.

"אני דאגתי להוצאות." אנג'לו, פיו הרחב והחושני חשוק, נעץ בה מבט קשוח ולא מתפשר, כאילו הוא מתגרה בה לומר משהו נוסף בנושא שהוא חשב שאינו מעניינה.

"כמה נדיב מצדך... כפי שהיית גם כשתרמת את הוצאות הטיסה שלי," פלורה העירה בנוקשות. "תודה, אבל זה לא היה הכרחי, אם כי זה חסך לי הרבה טרחה והביא אותי לכאן הרבה יותר מהר, דבר שאני מעריכה. אבל לא אוכל להישאר זמן רב, והייתי רוצה לבלות את הזמן שיש לי באמסטרדם עם – "

"האחיינית שלך, כמובן," הוא קטע אותה חלקות. "כשזה יסתיים כולם מוזמנים לביתי לקפה ותראי אותה אז."

פלורה הסמיקה, כי היא לא ציפתה שיקל עליה כל כך לראות את מריסקה ואיכשהו ציפתה שיניח בדרכה מכשולים. יצא לה האוויר מהמפרשים והיא הנהנה בתגובה להבטחתו.

"אני צריכה להזכיר..." היא היססה ואז המשיכה, היושר המולד שלה גרם לה לחשוף את העובדות בפניו. "יש לי פגישה עם עורך דין כאן מחר ואחר כך עם שירותי הרווחה. אני מתעתדת להגיש בקשה לאמץ את מריסקה."

לפתע, נראו העיניים הכחולות שלו כמו קרח צבעוני, אבל אז תהתה אם זה היה רק תוצר דמיונה הפורה, כי הוא רק הנהן בהסכמה. "כמובן שזו זכותך."

הלוויה לא נמשכה זמן רב. מישהו אמר לה שההולנדים נהגו להלל את הנפטרים בלוויות, אבל השבחים שהומטרו על ווילם וג'ולי היו קצרים ומתוקים. דמעות הציפו את עיניה של פלורה, כי זה נראה כל כך לא מתאים ששני אנשים צעירים כל כך שהיו להם את כל הסיבות לחיות ימותו, והיא נאבקה להשתלט על רגש שהיה עדיין חשוף ורגיש מאוד. חוץ ממריסקה, לפלורה לא נותרו עוד קרובי משפחה בחיים וזה גרם לה להרגיש מאוד לבד בעולם. החברה הטובה ביותר שלה, ג'מיימה, חזרה לאחרונה לבעלה בספרד והשאירה חלל נוסף בחייה.

כשהדיבורים הסתיימו, הצטרפה פלורה למכוניתם של דודו ודודתו של ווילם לנסיעה לביתו של אנג'לו. הוא גר בבניין היסטורי מרשים, אחוזה ממש, שג'ולי תיארה פעם באוזניה בתור "ארמון." הבית שהיה שייך לכמה דורות של משפחת ואן זאל, היה מסורתי מאוד מבפנים ומבחוץ, והיו בו תקרות גבוהות, רצפות עץ מלוטשות, ריהוט עתיק וקירות שכוסו בציורים ענקיים ונפלאים. הקפה הוגש בסלון האלגנטי על ידי סוכנת הבית העגלגלה והחייכנית, תרז.

תחת מסווה של שיחה עם עמית לעסקים, מצא אנג'לו את עצמו בוחן בדיסקרטיות את פלורה, מבחין בכל צעד זעיר ובכל שינוי הבעה ובברק הדמעות שעדיין נראה על לחייה. אפילו ההצצה הקצרה הספיקה להראות לו שהיא געשה מרגשות, דבר מסוכן, הוא הודה בקדרות, כי היא הייתה סוג האישה שתמיד נמנע ממעורבות רומנטית איתו. יותר משנה עברה מאז הפגישה האחרונה ביניהם. הוא היה מרוצה מהעובדה ששערה לא היה עוד קצר ולא יכול היה להתאפק מלדמיין את מחלפות השיער הנחושתי משוחררות מהמגבלה של הסרט. ופזורות על הכר? קול פנימי אירוני שאל. אנג'לו התעצבן על עצמו בגלל המחשבות הגבריות הצפויות מדי, ובו בזמן הוא הרגיש מתח בחלציו, היצר המיני שלו הגיב יותר מדי בהתלהבות לנוכחותה של פלורה בנט ולקסמה של פנטזיה ארוטית.

הוא ניחש את התשוקה שבה וזה משך אותו אליה, כאילו הייתה זו שמש ביום חורפי קר. הוא בחן אותה בריכוז, ובדיוק כפי שעשה מאז פגישתם הראשונה, נלחם במשיכה המגנטית שלה בכל כוח רצונו המרשים. שליטה וצלילות היו הכול בשביל אנג'לו שדרש מעצמו יותר ממה שדרש אי פעם מכל אחד אחר. אחרי הכול, איש לא ידע טוב ממנו שפרשה עם האישה הלא נכונה עלולה להוביל לאסון וזה היא סיכון שלא יכול היה לקחת.

פלורה ניתקה במאמץ את תשומת לבה מציור נפלא של קבוצה משפחתית, וניסתה לא לחפש את הדמיון בין חלק מהם ובין תווי פניו הנאים של אנג'לו, אם כי הוא היה נראה כמלאך נקמות אפל בין הקלסתרים הבהירים וורודי הלחיים, היא חשבה בפיזור נפש. היא הסתובבה לראות היכן הוא נמצא והתנגשה במבטו האומד. חץ לוהט עבר בגופה הגבוה והרזה, והביא אותה לרגישות מועצמת וכאובה. שפתיה המלאות התהדקו כשהלכה לעברו, מדכאת בהחלטיות את תגובותיה אליו.

אנג'לו הטה את ראשו הכהה לעבר סוכנת הבית שלו וזימן אותה אליו. "תרז תיקח אותך למעלה לראות את מריסקה."

סוכנת הבית הכירה לפלורה את האומנת כהת השיער והנאה, אנקה, אבל עיניה ראו רק את אחייניתה, שישבה בכיסא ושיחקה במבחר צעצועים. עם אפה הסולד קמעה וגומות החן שלה, עיניה הכחולות ושערה הזהוב, הפעוטה דמתה לג'ולי בצורה מפתיעה. עיניה של פלורה דקרו והיא ירדה על ברכיה ליד הכיסא כדי להכיר את אחייניתה, והצטערה שוב על כך שהייתה כמעט זרה למריסקה.

מריסקה התבוננה בפלורה בעיניים כחולות וגדולות וצחקה כשדודתה דגדגה את ידה הקטנה והשמנמנה. ילדה עליזה ורוחשת חיבה, היא שחקה בשמחה עם פלורה והייתה נחמה מושלמת לדודתה אחרי השבוע הקשה שעברה. כשהפעוטה נעשתה רדומה, פלורה בדקה את שעונה והתפלאה לגלות כמה זמן בילתה עם אחייניתה, כי אחר הצהריים בא אל קצו. היא ירדה במדרגות, וראתה את אנג'לו באולם/פרוזדור שלמטה. הוא היה כה גבוה וכהה ושערו השחור והקצוץ התנוצץ מתחת לאורות. היה לו פרופיל שחום של אל יווני וגם גוף בהתאם, המחשבות המרדניות שלה הוסיפו בהתרסה.

"רציתי לדעת אם זה יהיה אפשרי שאבקר בספינת המגורים שבה גרו ווילם וג'ולי מחר אחר הצהריים," היא שאלה במתח.

"כן. צוות של אנשי ניקיון מתקין כרגע את הספינה למסירה מחודשת לבעל הבית," אנג'לו ענה. "ייתכן שיש שם חפצים של אחותך שתרצי לקחת איתך."

גרונה של פלורה נחסם. ג'ולי תמיד נסעה ללא מטען רב, אז היא פקפקה שיהיו הרבה מזכרות. היא הכריחה את עצמה לחייך ויצאה אל אוויר הערב הצונן.

אנג'לו שצפה בעזיבתה מהחלון, ידע שהוא מתנהג רע. פלורה הייתה לבדה בעיר זרה והיא קברה זה עתה את אחותה וגיסה. ובכל זאת, הוא השאיר אותה לחזור לבדה למלון אנונימי למשך הערב. פיו הנאה נחשק. אפילו בעודו מתבונן בה הוא הבחין בעיכוס הנשי והמפתה שלה בחליפה השחורה שלבשה, בישבן הבולט שלה, ברגליה החטובות וקרסוליה המעודנים. היו לה רגליים נהדרות. הוא דמיין את החצאית מופשלת וגופו הגיב בגירוי מלא. הוא פלט את נשימתו ברעש. הוא ידע שהוא לא יוכל לסמוך על עצמו אם יזמין אותה לארוחת ערב, ולכן השאיר את הדברים כפי שהם.

עד שפלורה הגיעה אל חדר המלון שלה היא כבר הייתה מותשת לגמרי, היא בקושי ישנה מאז שקיבלה את החדשות על הטרגדיה הכפולה. היא בעטה מעליה את נעליה ונפלה על המיטה, נרדמת כמעט מיד. צלצול הטלפון ליד המיטה העיר אותה. "הלו?" היא מלמלה בישנוניות.

"זה אנג'לו." זו הייתה הודעה בלתי הכרחית כי היא הכירה רק גבר אחד עם קול עמוק ועשיר ומפתה. "האם כבר אכלת?"

פלורה התאבנה בהפתעה ותהתה עם הוא יכול לשמוע את לסתה הנשמטת. "אר..."

"אם לא אכלת, אני אשמח להוציא אותך לאכול הערב," אנג'לו מלמל בקול משיי.

קולו התחיל תגובת שרשרת בגווה המתוח, והיא התיישבה בבהלה. "תודה, אבל כבר אכלתי," היא שיקרה. "אבל זה נחמד מאוד מצדך להציע."

"לא הייתי נחמד," אנג'לו ענה, וקולו נעשה מחוספס יותר.

"אה..." פלורה שפיה התייבש ופניה הסמיקו לא יכלה לחשוב אפילו על דבר אחד לומר, והוא מילא את השקט בקרירות ואיחל לה לילה טוב. הוא לא חיבב אותה, היא ידעה שהוא לא חיבב אותה, כי הביקורתיות הקרה שבה הסתכל עליה בעיניו המדהימות הייתה ברורה, אפילו אם לא ידעה מה עשתה כדי לזכות ביחסו. אז למה, לעזאזל, הוא החליט פתאום להזמין אותה לארוחה? הוא ריחם עליה? החשד עצמו גרם לה להתמרד, כי היא מעולם לא חיפשה נחמה אצל גבר כלשהו.

היא הזמינה חטיף משירות חדרים ואז התקלחה במהירות. היא אכלה כשהיא יושבת בשיכול רגליים על המיטה, עם ספר פתוח, ופשוט ידעה שאנג'לו היה מסתייג מכך. אבל היא סירבה ועליה להתגאות בעצמה, אם כי אם תהיה כנה, פניקה והפתעה חברו יחד כדי להבטיח את התשובה השלילית שלה. חוץ מזה, לא היה לה מה ללבוש מלבד החליפה שלבשה ללוויה, מכיוון שארזה רק ג'ינס וחולצה לשהות הקצרה שלה. היא לא יכלה לדמיין אפילו את האכילה במסעדה מהודרת ביחד עם אנג'לו. בביקורה האחרון בצ'רלברי סנט הלנס, ג'ולי הראתה לאחותה מאמר במגזין שבו כיכבו שתיים מהחברות של אנג'לו, נשים יפהפיות לבושות בבגדים אופנתיים ומעודכנים, שהשתוו בסגנונן לתחכום שלו.

על אף ההרהורים הללו, פלורה לא יכלה שלא לשאול את עצמה איך הייתה מרגישה להיות מוקד העניין הבלעדי של אנג'לו למשך שעתיים. גופה התלהט והיא סילקה מעליה את קו המחשבה המטריד. עבר הרבה זמן עד שהצליחה להירדם שוב באותו לילה...