חיפה – בין הון לשלטון

ספר זה נכתב מאהבה.

אהבה לעיר הרוצה להיות נאהבת, ותחת זאת נאנסת, ע"י פרנסיה, והמתפרנסים על חשבונה - בעלי ענין והון ובני בריתם בשלטון, או להפך. הסדר לא משנה, וגם לא הסיבה – שחיתות לשמה, או חלמאות שלא לשמה. המחיר כבד באותה מידה. ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי העיר?

רבות נכתב על תחלואי השלטון בישראל: ירון זליכה – "הגוורדיה השחורה"; אסף מצקין – "קרוב מדי לקצה"; אריה אבנרי - "זעקי ארץ מושחתת"; דורון נבות – "שחיתות שלטונית בישראל", ועוד. הם עסקו בעיקר בתופעה, אני מתמקד בתוצריה בפועל, כפי שנחשפתי אליהם בעיריית חיפה, אולם ספק אם המצב טוב יותר בעיריות אחרות, ואפילו במשרדי ממשלתנו.

הסתפקתי במיגוון מייצג של נושאים ואירועים, מתוך מבחר גדול ורב לצערי. דיינו בכך, לא צריך לשתות את כל הים כדי לגלות שהוא מלוח. עם זאת, אל יתקבל הרושם כי "הכל חושך" בעיר הזו ובעירייתה. הכרתי בה עובדים יעילים והגונים, והם הרוב הגדול. אולם די במיעוט קטן ומושחת, כדי להשחית מערכת שלמה. הבעיה היא שפוליטיקאינו נרתעים מביקורת ומהפקת לקחים מסקנית, ובורחים מהן כמו מאש, ביודעם את מחירן הכבד עבורם אישית. לכן אמנם השיירה נובחת, אבל הכלבים עוברים...

מחמת עין הרע ולשון הרע, גזרתי על עצמי זהירות מונעת. ויתרתי על עניינים רבי עניין, שיש לי בטחון בנכונותם, אך לא ראיות חותכות להוכחתם.

עמדותינו בכל הנושאים נסמכו תמיד על עצתם הטובה של עמיתינו, מומחים בעלי שם, מהמיגזר המקצועי והאקדמי. יבואו נא בהזדמנות זו על שכרם במילה אחת: תודה. מה חבל ש"התברכנו" גם בקללת קסנדרה, ופעמים רבות התגלתה צדקתנו רק בדיעבד, כשהנזק כבר קשה לתיקון.

קריאתו של ספר זה אפשרית לפי סדר הפרקים, או בכל אי סדר שרוצים. "המלצת הבית": התחילו בפרק ג', המשיכו בפרקים ח', ד', ואחריהם לפי מידת העניין, או חוסר העניין.

אין לראות בספר מה שהוא לא – מדריך ללימודי האורבניזם ב-10 שיעורים קלים, או אנציקלופדיה לאקולוגיה. הוא מבוסס על מיגוון מקורות, ממחקרים מדעיים, ועד קטעי עיתונות מצהיבים ופרוטוכלים מאובקים, לא כולם ברמת דיוק אקדמית.

ציטוטים מפי אומרם או כותבם, עברו עריכה וקיצור, ומובאים בסיגנון אותיות מוטה, אולם ללא הטיית משמעותם, באמינות ובנאמנות לתכניהם המקוריים.

עזרי דפוס כמו הדגשות, [סוגריים מרובעים], שלוש נקודות... "מרכאות", כולם שלי, אלא אם צויין כי אינם שלי.

גם לאחר העריכה וכל ההגהות, ספק אם הספר נקי לגמרי מכפילויות ומטעויות. לצערי אין לי על מי להלין, אלא על עצמי. אני העורך וגם המגיה.

תחומי התמחותי - תכנון ובנייה, פיתוח וסביבה, מימשל ומינהל, זכו להרחבה, על חשבון תחומים חשובים לדעתי הרבה יותר - חינוך ותרבות, חברה ורווחה. ראוי כי מומחים גדולים ממני יכתבו עליהם, ורבים מצפים לכך.

מקומם הרגיל של נושאי השעה הוא בתקשורת קצרת תוחלת חיים. הספר עוסק במציאות מתהווה ומשתנה, שלא ניתן להתמיד במירדף אחריה. לכן יתכנו בו חוסרים ועידכונים, נכונים לעת כתיבתם, ושונים לעת קריאתם. חתימת הספר בתפר בין 2016-17 חייבה תימרון בין מבט עכשווי, לראיה פרספקטיבית. הערות לענין זה, וביקורת על הביקורת בכלל, יתקבלו ברצון, לת.ד.7384, חיפה.

קריאה מהנה, במידת האפשר - ולמרות הכל.

שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים