א. פרקי הספר
שירת הבקשות
בפרק הראשון שאחרי המבוא אסקור את שירת הבקשות, תולדותיה ומבנָהּ על פי שי"ד ו'אעירה שחר' – קובצי הפיוטים המוכרים ביותר שמהם היא מושרת. הסקירה תכלול את המערכת המודלית של שירת הבקשות וצורות מוזיקליות ששובצו לתוכה במטרה להתאים לצורכי העריכה. לצד צורכי העריכה יש להוסיף צרכים מוזיקליים, חברתיים ודתיים שהתעוררו בקרב הקהילה במרוצת הדורות. שירת הבקשות משלבת צורות עממיות שונות שבחלקן אינן מוכרות מן הנובה. כיצד יש להבין את מקומן של צורות אלה על רקע ההנחה המרכזית המקובלת שהמודל הראשי של שירת הבקשות הייתה מוזיקת האַלַה המכונה גם 'הנובה האנדלוסית'? אילו מרכיבים מתוך הנובה כפי שהיא מוכרת היום עדיין מצויים בשירת הבקשות? כאמור, פיוטי שי"ד מאורגנים בקבוצות 'טרקאן' המושרות בשבתות השונות: לכל שבת קבוצת פיוטים משלה המושרת במודוס נפרד. מבנה זה, המזכיר את הנובה, שבה כל פרק מושר במודוס נפרד, והזהות בין מודוסי הנובה לאלה של שירת הבקשות – הביאו אותי להנחה – יחד עם גורמים נוספים – שהנובה שימשה מודל לשירת הבקשות. בשירת הבקשות, שהיא ביסודה מוזיקה אומנותית, שולבה הקצידה, צורה עממית בעלת חשיבות רבה במגרב המקובלת על יהודים ומוכרת אצל הערבים בשם מלחון (ملحون).
הקצידה בשיר ידידות
מפאת חשיבותה של הקצידה ועקב מקומה בשירת הבקשות ייחדתי לה פרק נפרד בספר זה. מדוע שילבו עורכי הקובץ את הקצידה העממית בשירת הבקשות שבנו על המודל של הנובה הקלאסית? התשובה לשאלה זו – כמו לשאלות דומות המתעוררות בעניינן של צורות חיצוניות נוספות, שגם הן שולבו בשירת הבקשות – נוגעת בדרך שבה ראו היהודים את הנובה כמודל: הם ראו בה מסגרת כללית בלבד, מסגרת שאפשר להצר ולהרחיב בהתאם לצרכים חברתיים ודתיים של הקהילה.
היהודים השתמשו בנובה הערבית כמודל לשירת הבקשות בצורה גמישה ביותר, עד שהתוצר הסופי – שירת הבקשות – נראה כמבנה רב־שכבתי שונה וחדש, מבנה שבו אפשר להבחין – כמעט כמו במבנה ארכיאולוגי – בתהליכים שונים שאירעו בחיי הקהילה. במבנה זה אנו יכולים לאתר צורות ולחנים מהנובה לצד צורות ולחנים ממקורות אחרים. עורכי שי"ד, קובץ שירת הבקשות, מצאו לנכון לסיים את שירת הבקשות בביצוע קצידה אחת או שתיים.
מקורות המוזיקה לשיר ידידות
בפרק השלישי אבחן את המבנה המודלי המשותף לנובה ולשירת הבקשות. אבחן את ההיבטים המוזיקליים של שירת הבקשות במגמה למצוא בהם את עקבות הנובה. כך, בין הנובה 'עֻשַּׁאק', המכונה כך על שם המודוס שלה, ובין הפיוטים המושרים בפרשת 'וארא' קיים מכנה משותף: גם הפרשה וגם הנובה מושרות באותו מודוס, עֻשאק. אבחן את פיוטי פרשת 'וארא' ואת לחני הנובה עֻשאק ואשווה את שתיהן בתחום המודלי, המלודי והריתמי. בדיקה זו אמורה לשמש מעין מדגם הנעשה באמצעות בחינת המקרה הפרטי של פרשת 'וארא'. הבחירה נפלה על פרשה זו מכמה סיבות. ראשית, זוהי הפרשה היחידה שפיוטיה מושרים במודוס זה, ולכן חיפוש לחני הנובה בין פיוטיה יכול להיות נוח, וגילויָם מיָדי. נוסף לכך, את ההשוואה יכולתי לערוך לא רק בין תעתיקי שוֹטַן לפיוטי פרשת 'וארא' אלא גם בין שני אלה ובין כל הנובה הזאת כפי שהיא מוכרת כיום במרוקו ונפוצה בתקליטים, בקלטות ובסרטי וידאו במִרְשֶׁתֶת.
שיר ידידות לעומת הנובה: השוואה
רק אחרי השוואה זו, שסיפקה תשובות אחדות, יכולתי לגשת להשוואה מקיפה בין לחני שי"ד – על כל התפיסה המוזיקלית המונחת ביסודו – ובין הנובה האנדלוסית. מתוצאותיה של ההשוואה המקיפה הזאת נבעו שאלות חדשות הנוגעות למקומה ולמעמדה של הנובה לא רק כמודל של שירת הבקשות, אלא גם כצורה עצמאית, כיחידה מגובשת המועתקת כמות שהיא ללשון הקודש. האפשרות הזאת של נובה עברית עצמאית – אם אכן היא קיימת – מעניינת משום שחייו המוזיקליים של היהודי יוצא מרוקו נראים אחרת לאורה. מחד, קיימת מערכת שירת הבקשות, שהיא בעלת שאיפות דתיות ולאומיות ושצורתה גובשה ועוצבה על פי המודל של הנובה בהתאם לצרכים היהודיים השונים. מאידך, אפשר שקיימת נובה עברית עצמאית בעלת מבנה מגובש המסמל יחס אחר אל הנובה, יחס של הערצה וכבוד למבנה שהתגבש במשך הדורות.
תמורות במוזיקה של יהודי מרוקו
הפרק הזה עוסק בשאלת התמורות שחלו בשירת הבקשות, ובהמשכה של המוזיקה של יהודי מרוקו בישראל כפי שהיא נראית כיום לאחר העלייה הגדולה של שנות החמישים, עלייה שהעבירה את המוקד הרוחני, החברתי והתרבותי של בני הקהילה לישראל. את התמורות שחלו בשירת הבקשות ובמוזיקה האנדלוסית בארץ ישראל יש לראות כחוליה נוספת בשרשרת התמורות שהתרחשו בה מאז ייסודה של שירת הבקשות עוד במרוקו. בעשורים האחרונים, עם הקמתן של חבורות אוהבי שירת הבקשות ולומדיה בישראל, הנתונות בידיים מקצועיות, התחזקה שירת הבקשות וזכתה לתחייה ולתפוצה הולכת וגדלה בקרב הציבור. אחת התמורות הגדולות והחשובות במוזיקה של יהודי מרוקו ובזו של שירת הבקשות בפרט היא הקמתן של תזמורות אנדלוסיות ישראליות רבות וצמיחת דור חדש של פייטנים ונגנים. לכל זה יש להוסיף את זמינות הטיסות בין ישראל למרוקו ושיתוף פעולה עם זמרים ונגנים מרוקאים המגשרים על פערי הדורות בין דור המוזיקאים הישראלים הראשון ממוצא מרוקאי ובין הדור הצעיר שלא היה במרוקו וקיבל את המוזיקה הזאת מיד שנייה. חלק גדול מבני הדור הראשון של מוזיקאים ופייטנים יוצאי מרוקו שהביאו עימם את המוזיקה הזאת לישראל הלך לעולמו ובניו ונכדיו נולדו בישראל לתוך מציאות מוזיקלית שונה לחלוטין. יבוא האומנים ממרוקו מגשר על הפער הזה ומהדק את הקשרים עם המוזיקה המרוקאית המקורית.
לוח הפיוטים
לוח הפיוטים מאפשר למעיין לאתר כל פיוט מפיוטי שירת הבקשות, ולעמוד על מאפייניו ועל מקומו בשי"ד, 'רני ושמחי' ו'אעירה שחר'. הלוח הוא כלי עזר בידי החוקר והמעיין והוא מאפשר קבלת מידע חיוני על תופעות חשובות בשירת הבקשות. בעזרת הלוח אפשר לעקוב אחר עבודת העריכה של שי"ד ולענות על שאלות חשובות: אילו פיוטים מ'רני ושמחי' שולבו בשי"ד? אלו קטעי אסתח'באר מ'רני ושמחי' שולבו בשי"ד? עורך 'רני ושמחי' לא ציין מודוסים בראשי קבוצות הפיוטים, אך האם השוואת קבוצות הפיוטים ב'רני ושמחי' לפיוטי שי"ד המאורגנים בקבוצות מודליות תעזור בחשיפת המודוסים המלודיים של הפיוטים האלה? הלוח מגיש כל מידע אפשרי על פיוטי שירת הבקשות: שם הפיוט, צורתו (אם הוא פיוט, קצידה, ביתאין, אסתח'באר), מס' הדף והעמוד בשי"ד, ב'רני ושמחי' וב'אעירה שחר', מחבר הפיוט, שם השיר הערבי שעליו הורכב הפיוט (אם הוא מצוין בקובץ), הפרשה והמודוס והערות העורכים.
נספחים
דוגמאות תווים: נוסף לדוגמאות תווים המפוזרות במקומות שונים, מצאתי לנכון להביא לפחות דוגמה אחת של טריק שלם. בחרתי בטריק הראשון של שבת זכור מפני שבצורתו הוא דוגמה של טריק רגיל, פיוטיו חוברו כולם בידי ר' דוד קיים, ובניגוד לרוב יתר הפרשות, פיוטיו הורכבו מלכתחילה על לחני הנובה (במקרה זה, הנובה רצד).
הנספח האחרון, לצד כמה נספחים, הוא טקסט הקצידה על בן סוסאן. קצידות ערביות רבות מופיעות ברפרטואר המלחון המרוקאי, אך קצידה ערבית זו שחיבר היהודי בן יִשׁוּ בן סעדוּן אינה כלולה ברפרטואר המלחון הקלסי של המגרב אף שהיא ידועה מאוד בקרב היהודים. הבאתי את הקצידה בתעתיק עברי וערבי ובתרגום עברי. תודה לסופר רוז'ה תבור על הסיוע בתעתיק הערבי.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.