חשיפות

בוקר היום השביעי של המעקב אחרי אליקו היה סגרירי וקר. בשעה תשע לערך נצפה היעד המשטרתי הירושלמי על־ידי עוקבי הסמויה מגיע בסובארו התכולה לקרבת הבניין ברחוב בורוכוב, ואוסף משם את חברו מוראד שהמתין לו כבר בשולי הכביש, למרגלותיו קופסת קרטון מרובעת בהירה, חתומה לאורכה ולרוחבה בניירות הדבקה רחבים. שלא כבימים הקודמים, הפעם לא יצאו השניים לכיוון הכניסה הראשית של ירושלים, אלא פנו ישירות לרחוב רמת הגולן שברמת אשכול, שם עצרו ליד בניין המגורים מספר 6. דקות ספורות לאחר מכן נצפה מוראד יוצא מהרכב ומתקדם לכיוון בניין האבן בן חמש הקומות.

גשם קל מתחיל לרדת בעת שמוראד עושה דרכו לבניין, והעוקבים מבחינים בו דוחק פנימה את הדלת הרחבה של כניסה א' ונבלע מעברה השני. בחזית, אל מול הכניסה אליה פנה, חונה רכב מסוג "פורד פיאסטה". גם מוראד רואה את הרכב החונה ומאבחן אותו כרכב השכרה, וזאת על־פי לוחית הרישוי הקדמית, שמסגרתה מעוטרת בצבעי ירוק־לבן.

הטפטוף מתעצם והופך לממטרים סחופי רוח, בדיוק בעת שמוראד יוצא מהבניין, שתיים־שלוש דקות מאוחר יותר. עתה הוא ניצב בחוץ, סמוך לדלת הכניסה, בוחן את הסביבה הקרובה במבטים זריזים לצדדים. נרתע מהגשם הכבד, הוא מהסס לרגע, ואז פותח בריצה מהירה בכיוון הסובארו הממתינה לו. עוקבי הסמויה, שמניחים כי הוא ייכנס אליה, מופתעים כאשר הוא ממשיך בריצתו דווקא לבניין מספר 7 שמצידו השני של הרחוב, משתהה גם בו כמה דקות ורק אז שב לרכבו של אליקו ומתיישב לצידו.

עשר דקות לאחר מכן, הגשם פסק בינתיים. בעוד אליקו ומוראד ישובים ברכבם, הם מבחינים בשלושה גברים בגיל העמידה יוצאים מבניין 6. חזותם החרדית בולטת ואליקו מזהה מייד שניים מהם. אתמול קלט וסימן אותם יחד עם מוראד לאחר המתנה ממושכת בכניסה לעיר הבירה, עת עשו דרכם מנתב"ג לירושלים במונית של חברת "השחר". על־פי חזותם העריכו אליקו ומוראד כי מדובר בתיירים יהודים אמידים, וראו בהם טרף פוטנציאלי ומטרה כדאית להמשך מעקב שעשוי להניב "מכה טובה". עכשיו עושים השלושה את דרכם לעבר הפיאסטה השכורה, עוטים מעילים כבדים וארוכים, מגבעות שחורות לראשיהם. אחד מהם פותח מעל לראשו מטרייה כהה שעתה כבר אין בה צורך. השלושה נכנסים לרכב שמתחיל בנסיעה. יושביו אינם נותנים דעתם על רכבו החונה של אליקו, לידו הם חולפים באיטיות. העוקבים נדרכים, אך הסובארו נותרת על עומדה, כמו גם השניים שבתוכה, שכעת נצפים במשקפת מהטרנזיט המסחרי התמים למראה של הסמויה, משוחחים ביניהם בערנות.

חצי שעה חולפת לה, ועכשיו אליקו יוצא לבדו מהרכב. השמיים כבר בהירים חלקית, והחבר'ה שבטרנזיט מבחינים כי כעת הוא עם שפם מודבק, לראשו כובע מצחייה כהה. שלא כבימים הקודמים, אליקו לבוש בבגדי עבודה, ידיו אוחזות במה שנראה מהטרנזיט כאביזר גינון כלשהו, אולי מסור חשמלי. עתה הוא מתקדם בכיוון כניסה א' בבניין 6. לפני דלת הכניסה הוא משתהה קמעה, ופונה ימינה במורד כמה מדרגות המסתיימות בשביל מרוצף המשיק לבניין, שהמשכו נעלם מעיני העוקבים.

גם אליקו נעלם מעוקביו לדקות אחדות ואז שב ונגלה, מתקדם לעבר דלת הכניסה. הפעם הוא מגיח דווקא מעברו השני של הבניין. הליכתו בוטחת, כלי הגינון בידו האחת והוא פוסע בכיוון מוראד הממתין לו בסובארו. טרם כניסתו לרכב הוא מטיח בחוזקה את רגליו אל כביש האספלט, רגל אחר רגל, מתאמץ להיפטר ככל האפשר מכמויות הבוץ שדבקו בנעליו במהלך סיורו סביב הבניין.

אליקו ומוראד נשארים ברכב החונה ואינם זזים מהמקום. לעוקבים מתחיל להסתמן כי תנועותיהם של השניים באזור הבניין מעידות על כך שהם רואים בשני הגברים החרדים שמתארחים בו יעד אפשרי לתקיפה. הסמויים מעריכים עתה כי מה שראו בשעה האחרונה היה סיור ראשוני של השניים לצורך לימוד הבניין וסביבתו הקרובה.

"זה קצת מוקדם מדי, הבדיקות האלה שלהם, לא?" אומר יאיר, אחד העוקבים שבטרנזיט, לדודי, ראש החוליה.

דודי מהנהן ומסכים: "לדעתי הם עוד לא יודעים בכלל באיזה דירה הדוסים משתכנים, אבל גם אין לי מושג אם יש להם מידע נוסף על האובייקטים שלהם מעבר למעקב אחריהם מאתמול. לפי איך שהם לקחו אותם אתמול מהכניסה לעיר לרמת אשכול, ולפי החזרה שלהם אחר כך לכניסה לעיר לתצפית על יעדים אפשריים נוספים, זה בהחלט נראה מקרי. בכל אופן, חסר לנו כאן מידע שוטף ואני מקווה שיש האזנה לאליקו, כי זה חיוני עכשיו ויכול לעזור לנו בהמשך".

משה, עוקב נוסף מהחוליה, מצטרף לשיחה: "אני בכל זאת מריח שהם זוממים עליהם ברצינות, עובדה שהם לא עוזבים את המקום וממשיכים לשבת כאן. זה נראה כאילו הם מחכים להם שיחזרו עם הרכב השכור. אבל מה מיוחד בכלל בשני החרדים האלה? הם לא נראים לי משהו..."

"אל תיפגע, משה", אומר מפקד החוליה, "אבל תגיד, החרדים האלה הם אובייקטים שלנו או של אליקו? מה אכפת לך ומה זה עניינך, כבדים או לא כבדים בכסף? התפקיד שלנו זה לעקוב אחרי האובייקט שאנחנו מקבלים ולא להיכנס לשיקולים של עבריין כזה או אחר..."

עכשיו מתערב בשיחה רפי, עוקב נוסף: "חוץ מזה, משה, אם היה לך ותק בעיקוב כמו לדודי ולא שנה בקושי, היית מבין שלא תמיד המראה החיצוני מעיד על הבן־אדם. דודי, תספר לו כמה פעמים בן־אדם שנראה טרמח, מתגלה כלי־כלי, ולהפך – אחד שנראה שאקל, יוצא אפס".

משה מוחה נמרצות, כמעט נעלב: "איזה שנה בראש שלך? בפברואר אני סוגר שנתיים".

"ביג דיל, שנתיים", מגיב רפי ומוסיף עקיצה הקשורה במוצאו העדתי של משה.

החבר'ה בטרנזיט פורצים בצחוק מתגלגל, מתקשים להירגע.

"אוקיי, חבר'ה, קצת רצינות", דודי משנה אווירה. "אולי אני טועה, אבל להערכתי אליקו ומוראד ממתינים עכשיו שהשניים עם הרכב השכור יחזרו, ואז הם יעשו איזשהו תרגיל בכיסוי, כדי לזהות במדויק את הדירה שבה הם מתארחים".

בינתיים צופים העוקבים ברכבו של אליקו, שמתחיל לנוע באיטיות לכיוון היציאה מרחוב רמת הגולן עד שהוא נעצר וחונה כמה עשרות מטרים לפני צומת הרחובות הקרוב. חזית הרכב פונה גם עתה בכיוון בניין 6 שבמורד רחוב רמת הגולן, והעוקבים מעריכים כי אליקו משנה מיקום על מנת שלא למשוך תשומת לב מיותרת של עובר אורח מזדמן ברחוב השקט.

דודי צדק. כשעה לאחר מכן, כבר צהריים, נצפית לפתע הפיאסטה הקטנה מגיעה מכיוון רחוב מעבר המתלה, נכנסת לרחוב רמת הגולן וחונה שוב מול חזית בניין 6. אליקו ומוראד מבחינים גם הם במכונית, מניחים לה לחנות. כאשר שלושת נוסעיה כבר מחוצה לה ומתחילים לפסוע לעבר הכניסה לבניין, גבם אליהם, ממהר אליקו לקרב את הסובארו עד מטרים בודדים מהכניסה.

מוראד, דרוך כקפיץ, ממתין עד שדלת הכניסה מוגפת מאחורי הראשון שביניהם ואז מזנק החוצה. בידיו הוא נושא את הקרטון החום, ומבלי לטרוק את דלת הרכב הוא מתקדם בעקבותיהם בשקט, צעדיו חתוליים ומהירים. בעת שהדלת הכבדה נטרקת מעבר לאחרון הנכנסים, ניצב כבר מוראד במרחק שלושה מטרים בלבד מימין לה. הוא ממתין עוד שתיים־שלוש שניות ואז מבטל באחת את המרחק, הודף בעזרת הקרטון, בתנועה מדודה, את הדלת פנימה ונעלם מאחוריה, מוודא את טריקתה השקטה.

מוראד כורה את אוזניו, מאזין לצעדיהם של שלושת הגברים בעת שהם מתקדמים באיטיות במעלה המדרגות, ומעריך שהם בדרכם לקומה השנייה. השלושה משוחחים ביניהם בשפה האנגלית. הוא שואף לזהות את דלת הדירה אליה ייכנסו מבלי שייווצר ביניהם מגע, שיאלצוֹ להפעיל את סיפור הכיסוי שלו, עבורו הוא נושא בידיו את הקרטון המרובע. כעת הוא מתקדם בשני דילוגים שקטים על מנת להיטיב את שדה הראייה שלו, ויוצר קשר עין ישיר עם המעילים השחורים של שני האחרונים.

צליל סיבוב מפתח וקול פתיחתה של דלת בלתי נראית. מוראד מבין כי השלושה עומדים להיעלם מאחורי אותה דלת, ומדלג שוב על פני כמה מדרגות, עד שהוא מבחין בגבו של האחרון נכנס לדירה מבעד לדלת חומה שנטרקת וננעלת מאחוריו.

מוראד ממתין במקום עומדו עוד כמה שניות ואז מתקדם לעבר הדלת ובוחן אותה בזריזות. על שלט קרמיקה קטן ומעוטר הקבוע במרכזה הוא מבחין בשם המשפחה "ויינברג" ומשנן אותו. עתה הוא בוחן מתוך חדר המדרגות את סביבת הקומה השנייה ומזהה ממול דלת של דירה נוספת. בשלב זה הוא מסתפק בכך, נושא מבטו מעלה ומזהה גם שם שתי דלתות כניסה וגרם מדרגות נוסף המוביל לקומה האחרונה. הוא מטפס בנונשלנטיות את שתי הקומות הנותרות, גם באחרונה שתי דירות, בוחן את תקרת הקומה האחרונה של חדר המדרגות, ומגלה התקן של סולם מתכת העולה מהרצפה לפתח יציאה לגג הבניין, סגור על־ידי מכסה ללא מנעול. זה מספיק לו. עתה הוא יורד בצעדים מהירים ומוודא שגם הקומה הראשונה כוללת שתי דירות. מוראד יוצא מהבניין וחובר לאליקו, שממתין לו עם הסובארו כחמישים מטר במעלה הרחוב.

"יש", הוא מדווח לו בקור רוח, "יש זיהוי".

"סחתין", מברך אותו אליקו. "היה מגע?"

"לא, הכול שקט. קומה שנייה, משפחת ויינברג. חמש קומות, שתי דירות בכל קומה".

"את זה גם אני כבר יודע", משיב לו אליקו, ומתחיל לנסוע בכיוון המרכז המסחרי של רמת אשכול ברחוב פארן.

עוקבי הסמויה מופתעים לגלות עתה, בניגוד להערכתם, כי הסובארו ממשיכה מרחוב פארן דווקא שמאלה, לעבר גבעת המבתר, בואכה שכונת הגבעה הצרפתית. המכונית התכולה ממשיכה במהירות גבוהה יחסית במעלה הרחוב הדו־סטרי המשובץ בתים פרטיים, כאן פונה שמאלה ושם ימינה, מאיטה קמעה בעת שהיא מתקרבת לבית מספר 44 ברחוב מדבר סיני. ממצב של עצירה כמעט מוחלטת ממשיכה הסובארו לחלוף באיטיות על פני הבית, ושבה למהירות רגילה בהמשך הרחוב. הרכב הנעקב חוזר עכשיו, בתעתיק מלא כמעט, על המסלול שעשה זה עתה בגבעת המבתר, נכנס שוב לרחוב מדבר סיני ומחנה; הפעם ליד בית מספר 36.

* * *

זמן מה לאחר מכן, שעות אחר הצהריים של אותו יום. אני ישוב במשרדי במגרש הרוסים, רוכן על ניירת, כאשר איתן דן, ראש מחלק המודיעין ביחידה המרכזית, נכנס ומבקש להעביר לי עדכון שקיבל זה עתה מסגן מפקד הסמויה:

"מהתנהלותם של אליקו ומוראד אתמול והיום", הוא אומר לי, "מסתמן כי הם עובדים במקביל על שני יעדים פוטנציאליים – דירה בשכונת רמת אשכול ווילה בגבעת המבתר. נראה כי הם בוחנים אפשרות לפרוץ לאותם יעדים ושהם נמצאים בשלבי לימוד ותכנון ראשוניים".

אני שואל את איתן על מה נסמכת ההערכה הזאת והוא מפרט את הידוע לו; הכול מצביע באמת על תחילת איסוף מל"מ – מודיעין למבצע.

"אנחנו הולכים לתפוס אותם על חם", אומר לי איתן בהתלהבות. "אבל בוא, עוד הפעם – אל תפתח ציפיות לגבי אליקו, אני חותם לך שהוא לא מעורב בבנק הפועלים. אתה באמת מאמין שהוא מעורב? אמיתי?!"