טייסי משנה בע”מ 2: המחליף של השדכן

1 לקס

לאחר ארבע שנים

השנה האחרונה ללימודים

״בדיוק. שם.״ יכולתי להרגיש את השדיים שלה מתחככים בגבי, בזמן שהיא הצביעה על הספר שבמקרה ניצב כחצי מטר מעליה. ״הספר עם הכריכה הכחולה.״

חיוך זחוח התנוסס על שפתי, בעודי קורא את כותרת הספר בקול רם: ״אלף ואחת דרכים לענג את הגבר שלך?״

״בדיוק זה.״ האם הקול שלה נעשה לוהט יותר, או שמא זה הדמיון שלי? כפות ידיה נכרכו סביב מותני. ״אה, סליחה, חשבתי שראיתי ספר אחר שנראה... מלהיב. טעות שלי.״ היא משכה את ידיה מהמפשעה שלי וממדף הספרים הריק הסמוך אליה.

צחקתי קלות בעודי מוריד את הספר, עדיין מבלי להסתובב אליה. ״את יודעת, אני בן זוג ממש טוב ללימודים.״

״ככה שמעתי,״ היא גרגרה.

בוודאי שהיא שמעה. המוניטין שלי היה אגדי. ביום הייתי חנון מחשבים טיפוסי, וביליתי את רוב זמני בללמד את הפרופסורים שלי כיצד לתכנת. לעזאזל, אפילו אימצתי כלבים, חילקתי עלונים של גרינפיס ותרמתי לבתי מחסה לחסרי בית.

אבל בלילה?

״אז...״ שפתיים רכות ורטובות ליטפו את השריר הדו ראשי הימני שלי. ״מה את אומרת?״

קול נשי מעצבן נשמע מבעד למתח הרווי תשוקה. ״כמובן שאתה יודע שזאת התמכרות אמיתית למין כאשר אתה ממש טורח להסתובב במדור 'הקאמה סוטרא', רק כדי שתוכל להתחיל עם בחורות שלא יעוררו בך את הצורך לדרג את הביצועים שלהן — או, חלילה וחס, שתצטרך לתת להן מדריך.״

״גאבס.״ הסתובבתי שינַי חשוקות ואגרופַי קפוצים, מוכן להילחם או מוכן להסתיר את הזין שלי, למקרה שהיא תנסה לבעוט בו שוב. ״עלית במשקל?״

״הממ... לא יודעת. הרופא הצליח לעזור לך להיפטר מהכינים בביצים?״

הבחורה — ששמה חמק ממני, כפי שקרה עם רובן — לקחה את הספר מידַי והזדרזה להימלט, בזמן שגאבס נעצה בי מבט נוקב.

״לידיעתך, היא ביקשה ממני שאעזור לה.״ אני לא יודע למה לכל הרוחות הרגשתי צורך להתגונן מול ביתו של השטן. אולי מפני שהיא הסתכלה עלי כאילו שהייתי במרחק החלטה גרועה אחת מלהישלח לבית הכלא.

שפתיה הוורודות הרכות של גבי התכווצו לכדי קו דקיק ושיפוטי, שעה שעיניה הירוקות הצטמצמו. ״איחרת.״

״למען האמת —״ אמרתי וחלפתי על פניה —״הגעתי מוקדם, הבחנתי בעלמה במצוקה והעמדתי את עצמי לשירותה. את יודעת איך זה. זאת לא אשמתי שאני מושך אסטרוגן על בסיס שעתי.״

״כן.״ גבי הצביעה על השרפרף הסמוך אל מדף הספרים. ״כל כך נזקקת... וכל כך מטומטמת. זה התירוץ הכי טוב שהיא הצליחה להעלות בדעתה? למה לא לומר פשוט, 'היי, יש לי פחד גבהים, איכפת לך להוריד את הספר הזה בשבילי?'״

גלגלתי את עיני. ״גאבס, אני יודע שאת נמוכה, ככה שמשם למטה הכול נראה לך ממש מפחיד, אבל השרפרף הזה בסך הכול בגובה שלושים סנטימטר. אם זה מפחיד אותה, זה מוביל אותי למסקנה שהיא פוחדת מכל הדברים שמגיעים במידה הזאת.״ חייכתי בשביעות רצון ורכנתי לעברה, תוך כדי שאני מסיט את שיערה כך שאוכל ללחוש באוזנה. ״אבל על מי אני עובד? אני מת על זה שבחורות צועקות במיטה.״

גבי הדפה אותי מהחזה. בחוזקה. ״דוחה! לך תדביק מישהי אחרת במחלות המין שלך.״ היא נרעדה והחלה להתרחק בזעם, תוך כדי שהיא קוראת מעבר לכתף שלה, ״בוא פשוט נסיים עם זה, טוב?״

״טוב.״ הלכתי בעקבותיה בקצב של צב נכה, בעודי נמלא יראה עם כל צעד וצעד שלקחו אותי אל השולחן שעליו היא הניחה את התיק הוורוד שלה ואת עטי ההדגשה הוורודים שלה.

כל דבר היה מונח במקומו.

זה היה כל כך אופייני לגבי, שנאלצתי להתאמץ כדי לא לחייך או לפרוץ בצחוק. זה היה גורם לה לחשוב שלפחות חיבבתי אותה בתור ידידה — וזה לא היה נכון.

היא היתה לגמרי מחוץ לתחום, מה שאומר שהחל מאותו רגע שהתרחקתי ממנה לפני ארבע שנים, היא הפכה לשקופה מבחינתי — זאת אומרת, לאנדרוגנית, נטולת מין, גבר ממש מכוער, אח, עז.

וידידות בין גברים לנשים? כן, זה עבד בערך... אף פעם. ומכאן תיאוריית העז. אם אני חושב עליה כעל בעל חיים או איזשהו בן אנוש נטול מין, אני לא אפול במלכודת הקסם שלה ואחליט להיות הידיד שלה ואחר כך אשתוקק למשהו מעבר לזה, אשכב איתה, אהרוס את הכול ובסופו של דבר אמצא את עצמי מתעב אותה כמעט באותה המידה שבה אני מתעב את עצמי.

מעגל קסמים אכזרי.

לא רציתי לקחת שום חלק בזה.

גאבס מצצה קצוות משיערה, הרגל דוחה בטירוף, ואחר כך החלה להוציא גיליונות נייר. ״טוב, אז כבר הזנתי למערכת את כל הגברים המועמדים החדשים והצלבתי אותם עם הנשים שכבר קיימות במאגר הנתונים. כולם יובאו אל התוכנה החדשה, אבל בהתחשב בלוחות הזמנים שלך ושל איאן, אני פשוט לא מבינה איך זה עובד.״

״חמוד. את אומרת את זה גם בחדר המיטות?״

״לקס,״ היא נהמה, בעודה דוחפת את הדפים לעברי. מספרים, מספרים ועוד מספרים. הם היו ההתמכרות שלי — הסם שלי — ואהבתי אותם. הדבר הראשון שקלטתי היה שהיא לא שיבשה את הנתונים, ומשמעות הדבר היתה שלא היה לי תירוץ לפטר אותה ״מטייסי־משנה בע״מ״. איאן שכר אותה לעבודה כדי שהיא תוכל לממן את הלימודים שלה. הוא ידע שהיא זקוקה לכסף, אבל היא היתה גאה מדי מכדי לקבל אותו במתנה ממנו או ממני — לא שאי־פעם הייתי מוכן להציע לה מהכסף שלי.

אז במקום זאת הוא סידר לה עבודה.

בחברה שלי.

טוב, בסדר, החברה הזאת היתה בבעלות המשותפת של שנינו, אבל זה עדיין עצבן אותי. היא התעלמה לחלוטין מכל טפסי המועמדות לעבודה של מקדונלדס וסטארבקס שהשארתי על הדלפק במטבח שלה. אפילו ניצלתי טובה שהיה חייב לי חבר במייקרוסופט, שם ביליתי את תקופת ההתמחות שלי במהלך הקיץ, והיא סירבה להצעת העבודה!

לאיאן ולי נותר סמסטר אחד לסיום הלימודים.

סמסטר אחד שבו הוטלה עלי הקללה לסבול את החרא שלה, לא רק בגלל שהיא היתה החברה הטובה ביותר של איאן, אלא גם מפני שלפני מספר שבועות איאן ובלייק נכנסו למערכת יחסים רצינית, והוא לא הצליח לעמוד בלוח הזמנים שלו.

נאנקתי בזמן שהמספרים התאחדו לכדי בליל מטושטש. ״טייסי־משנה בע״מ״ היווה תיאור מושלם לשירות שהצענו, בעקבות רעיון שעלה לאיאן לאחר שהוא נפצע במהלך העונה הראשונה שלו בקבוצת הפוטבול וושינגטון סיהוקס. אנחנו, בתור מלווים צמודים, עוזרים לבחורות — לבחורות הטובות, לא לאלה שמגפפות אותי באמצע חנות הספרים המזורגגת — לחוות סוף מאושר כמו באגדות.

אנחנו מונעים מהן להתפשר על מטומטמים גמורים.

ותוך כדי שאנחנו עושים זאת, אנחנו עוזרים להן לפתח ביטחון עצמי.

אני יודע, אני יודע, מגיע לי עיטור גבורה. אולי זאת הסיבה שהלילות שלי גדושים בכל כך הרבה... תחת. הנשמה שלי יכולה להתמודד עם כמות מוגבלת של מתיקות לפני שאני מתפוצץ מרוב נצנצים ופרפרים, והחרא הזה לא סבבה בכלל.

איאן ובלייק הגו ביחד את הרעיון להתחיל לקבל לקוחות ממין זכר. ועד כמה שהייתי רוצה לסרב לעומס העבודה הזה, הן צדקו. רק במחלקה שבה אני למדתי היו כל כך הרבה גברים שמעולם אפילו לא יצאו לדייט, ככה שידעתי שאני עושה לחברה טובה.

תוך זמן קצר ערכתי שינויים בתוכנה שלנו, ככה שיהיה לנו מאגר נתונים של גברים ונשים זמינים, ואחר כך התחלתי לתזמן פגישות עם המקרים הנואשים ביותר, משהו שהתוכנה שלי ידעה לעשות בשבילי.

״לקס?״ גבי הקישה באצבעות שלה מול הפנים שלי. ״אתה בכלל מקשיב לי?״

״לא.״ סילקתי את היד שלה. ״קראתי. ועד כמה שאני שונא לומר את המילים האלה...״

״אני צודקת?״ פניה קרנו, בעודה נושכת את שפתה התחתונה.

נאנקתי בזעף ואז מלמלתי, ״את צודקת. מה שאומר שנצטרך לשכור עובד אחר, או שתצטרכי להתחיל להעלות הילוך.״

״אני אצטרך להעלות הילוך?״ גבותיה השחורות התכווצו לכדי מקשה אחת, בזמן שהיא סלסלה את שיערותיה החומות בין אצבעותיה. ״הממ... זה לא היה חלק מההסכם.״

״ההסכם השתנה.״ קמתי ממקומי, קימטתי את הנייר והשלכתי אותו לפח. ״אם אני אקח לקוחות נוספים, אני אכשל בכל הקורסים שלי.״ טוב, זה היה שקר, לא רציתי שהזמן שלי יהיה כל כך גדוש בלקוחות, עד שאהיה עייף מדי לפעילויות שאחרי הלימודים. ״אז את תצטרכי לקחת חלק מהלקוחות.״

״לא!״ גבי זינקה ממקומה בחטף. ״אתה יודע שאני לא יכולה לעשות את זה!״

״אני יודע?״ התבוננתי מעל ראשה, בזמן שבחורה בלונדינית עם שדיים גדולים שלחה מבט לכיווני וקרצה אלי.

״שלא תחשוב על זה בכלל.״ גבי נעמדה על הכיסא שלה ואחזה בפנים שלי בין שתי כפות ידיה. ״תסתכל עלי.״

״אני מסתכל עלייך,״ אמרתי בטון משועמם במתכוון, בעודי מנסה להתבונן דרכה, ככה שאוכל להסתכל על הבחורה עם השדיים הגדולים.

״לקס!״ גבי סטרה לי על הלחי. ״תתמקד, תפסיק לחשוב עם איבר המין שלך, תאפשר לדם לזרום למעלה.״

פרצתי בצחוק מתגלגל. ״אני חושב שלא הבנת נכון... למעלה זה —״

היא כיסתה את הפה שלי בכף ידה, ושמתי לב שהעט המדגיש הוורוד הכתים את האצבע המורה שלה, שהדיפה ניחוח של תות שדה. ברור שהיא הדיפה ניחוח של תות שדה.

עיניה הירוקות נפערו לרווחה. ״אני לא יכולה להיפגש עם הלקוחות ממין זכר ולאמן אותם ו —״

גלגלתי את עיני וסילקתי את ידה. ״גבי, במהלך השבוע אני אכשיר אותך לעבודה. כמה קשה זה כבר יכול להיות? הם חנונים שמחפשים חנוניות בשביל שהם יוכלו לעשות תינוקות חנונים, שיולידו עוד חנונים שככל הנראה ביום מן הימים ייצרו מספיק רובוטים כדי לגרום לאפוקליפסה.״ לא טרחתי לציין את העובדה שתהליך ההכשרה כלל את בחינת מיומנויות הפיתוי שלה, כמו גם כמה דברים נוספים שהייתי בטוח שבהינתן ההזדמנות, היא תעדיף למות מאשר לעשות. כך או אחרת, התכוונתי לגרום לה לפרוש. לפחות הצלחתי להפיח בה מעט תקווה, ככה שבסופו של דבר — כאשר היא תחליט לפרוש — זה ייראה כאילו שמדובר בהחלטה שהיא קיבלה לגמרי בכוחות עצמה. רואות? כשרציתי, ידעתי להתנהג כמו ג'נטלמן מושלם.

התחלתי להתרחק, אבל גבי קפצה על הגב שלי כמו קופיפה וכפות רגליה ננעצו בצידי גופי. ״עצור!״

זרקתי את ראשי לאחור והטחתי אותו בלסת שלה.

״אאוץ'!״

״מצטער!״

״אתה לא מצטער!״

״מאיפה את יודעת, לכל הרוחות?״ התחלנו למשוך מבטים מהסביבה. ״תרדי ממני!״

״לא לפני שתבטיח לי שאני לא אצטרך להתנהג כמו זנזונת!״ היא רשפה.

אחד מהעובדים העיף מבט בכיווננו. נהדר.

הנמכתי את קולי, תוך כדי ניסיון להרפות את אחיזת רגליה במותני. ״את לא תתנהגי כמו זנזונת, את תספקי עזרה. יש הבדל גדול, גבי, תאמיני לי.״

סובבתי את ראשי בדיוק כשהיא הרכינה את ראשה, ושפתיה ליטפו את אוזני.

קפאתי במקומי.

היא קפאה במקומה.

הזמן עצר מלכת.

נשמתי שתי נשימות עמוקות. ״זאת העבודה, גבי. אם את לא מסוגלת לבצע אותה, אני אמצא מישהי אחרת שתבצע אותה.״ זאת היתה התכנית המושלמת. אני יכול לפטר אותה בגין סירובה לבצע את עבודתה, וכל אחד מאיתנו יפנה לדרכו. נוכחותי בסמוך לעורה המדיף ניחוח תות שדה כבר התחילה להטריף אותי על דעתי, ותמיד התגאיתי בכך שקשה לשבור אותי.

עד גבי.

״לא.״ היא צבטה אותי בצוואר. ״חצי מהחברה שייכת לאיאן. הוא פשוט —״

״אז זה תמיד יישאר התירוץ שלך? תכנית הגיבוי שלך? את תמיד תבקשי מאיאן להציל אותך כשקשה לך?״

נשימתה נעתקה.

תפסתי אותך, קרן שמש.

״זה מה שחשבתי. תראי, אני עייף ואני זקוק לסקס, אז אם את לא מתכוונת לעזור לי, בבקשה תרדי מהגב שלי ותחזרי הביתה.״

היא החליקה במורד הגוף שלי. יכולתי להרגיש את שדיה הזקורים המנופפים לשלום, בזמן שהשיניים שלי נקשו מרוב עצבים.

הסתובבתי וחייכתי אליה בשובבות. ״את מתחילה מחר.״

הלחיים של גבי נצבעו בגוון אדום עז. הייתי מוכן להמר על כך שהיא לא תהיה מוכנה לשתף פעולה. זה מה שהיא היתה אמורה לעשות, אחרי הכול; היא היתה תמימה, בקושי יצאה לדייטים — לכל הרוחות, לסבתא שלי היה יותר ניסיון מיני מכפי שהיה לגבי.

לצב היה יותר ניסיון ממנה.

חלקנו חבר טוב, וכאשר הוא היה שיכור, החבר המשותף שלנו הסביר לי מדוע הוא כל כך מגונן על גבי היקרה והמקסימה שלנו. בתולה. היא היתה פאקינג בתולה.

בעקרון, פירוש הדבר היה שהיא עמדה להיכשל ובגדול, ואני התכוונתי לתעד כל רגע ורגע מכך, ואחר כך לומר לאיאן שהיא חייבת למצוא מקור פרנסה אחר.

התכנית המושלמת?

בהחלט כן.

״זאת אומרת, אלא אם כן —״ קרצתי אליה —״את רוצה להתחיל הערב.״ ליקקתי את השפתיים שלי והטיתי את ראשי. ״השיא שלי עומד על ארבעים ושמונה שניות... אני מוכן להתערב שלא תחזיקי יותר מעשרים.״

ספר התעופף בסמוך לראש שלי.

אני מניח שקיבלתי את התשובה שלי.

״את יודעת...״ התנודדתי על העקבים שלי. ״תמיד תוכלי לעבוד במקדונלדס. תני לי לעזור לך, גאבס. מקומך לא ב׳טייסי־משנה בע״מ׳.״

נחיריה התרחבו. ״אני חייבת את העבודה הזאת, לקס. זאת העבודה היחידה שתניב לי מספיק כסף שיאפשר לי ל —״

גבותַי התרוממו אל על. ״שיאפשרו לך לעשות מה, גאבס? לקנות עוד נעליים? זה לא שעוד לא שילמת את שכר הלימוד שלך, או משהו כזה.״

״מנוול!״ היא צווחה והשליכה ספר נוסף בכיווני. התכופפתי וחמקתי ממנו. ״שוב פרצת לחשבון הקולג' שלי?״

״אני?״ משכתי בכתפי בתמימות. ״בכנות, גאבס, אני מופתע שעדיין לא היה איזשהו ילד בן חמש שפרץ לחשבון שלך. את קולטת שכאשר את משתמשת במילה 'סיסמה' בתור הסיסמה שלך, זה כמו להזמין אנשים להיכנס לחשבון שלך, נכון?״

״אני שונאת אותך.״

״גם אני שונא אותך, קרן שמש.״ חייכתי בשביעות רצון. ״עכשיו, לכי להתלונן לאיאן כמו שאת תמיד עושה, ואני אעמוד בחוץ בזמן שנשים נופלות שדודות לרגלי, כמו שאני תמיד עושה.״

היא הסתלקה בסערה.

וחלק ממני הסתלק יחד איתה. לא שהיא ידעה, לא שהיא אי־פעם תדע, מפני שבכל פעם שהתווכחנו, זה היה כאילו חלק מהנשמה שלי נסדק.

הממ... אולי זאת היתה הסיבה שהשנאה שלי אליה הלכה והתעצמה.

גבריאל סאבה הפכה אותי לחסר נשמה. לכל הרוחות, היתה לי הרגשה שעד סוף הסמסטר אני אהפוך לשד או לערפד.

הבלונדינית עם השדיים הגדולים קרצה אלי שוב ונופפה לעברי. חייכתי אליה ונעצתי מבט בגופה השופע והמחוטב. להלילה? מצויין.

״אני הולך על ערפד,״ לחשתי בזמן שהתחלתי להתקדם לעברה.