יד הפלא 9: הפרעת כשף

הַי, חֲבֵרִים שֶׁלִּי. מַמָּשׁ הִתְגַּעְגַּעְתִּי אֲלֵיכֶם. תַּקְשִׁיבוּ, קוֹרִים לִי דְּבָרִים מַמָּשׁ מוּזָרִים בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, אֲנִי חַיָּב לְשַׁתֵּף אֶתְכֶם. אֲנִי צָרִיךְ שֶׁתַּרְגִּיעוּ אוֹתִי, כִּי לִפְעָמִים אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי מַמָּשׁ מִשְׁתַּגֵּעַ.

אַתֶּם בֶּטַח יוֹדְעִים מִי אֲנִי - רַן הַשְּׁמַנְמַן. יֵשׁ לִי בֶּטֶן שְׁמַנְמַנָּה וְיֵשׁ לִי גַּם יָד מֻפְלָאָה, יַד פֶּלֶא, יָד שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים מַדְהִימִים כְּמוֹ לְכוֹפֵף פְּלָדָה וּלְהָרִים מַשָּׂאִית. שְׁשְׁשׁ... אַתֶּם זוֹכְרִים שֶׁזֶּה סוֹד, נָכוֹן? אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים לִשְׁמוֹר סוֹד, וְלָכֵן אֲסַפֵּר לָכֶם עַל עוֹד כּוֹחוֹת מֻפְלָאִים שֶׁהִתְגַּלּוּ אֵצֶל יַד הַפֶּלֶא שֶׁלִּי מֵאָז הַסֵּפֶר הַקֹּדֶם, כּוֹחוֹת כְּמוֹ זְרִיזוּת–עָל וְחַשְׁמַל...

טוֹב, לֹא נָעִים לִי לְהַשְׁוִיץ. אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר, וְאַתֶּם כְּבָר תִּרְאוּ מָה עוֹד יַד הַפֶּלֶא שֶׁלִּי מְסֻגֶּלֶת לַעֲשׂוֹת.

אָז כָּכָה: הַכֹּל הִתְחִיל בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחַר הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁהַהוֹרִים שֶׁלִּי הִצִּיעוּ לִי וּלְנֹעַם אָחִי שֶׁנֵּלֵךְ יַחַד לַיָּם. בָּרוּר שֶׁהִתְכַּוַנְתִּי לְסָרֵב - אֲנִי לֹא מוּכָן לָלֶכֶת עִם אָחִי לַיָּם, כִּי כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתִי בְּבֶגֶד יָם, הוּא מַתְחִיל לִצְחוֹק וְלֹא מַפְסִיק שָׁבוּעַ.

לְהַפְתָּעָתִי נֹעַם סֵרֵב. "אֲנִי עָיֵף מִמִּשְׂחַק הַכַּדּוּרְסַל," הוּא אָמַר בְּקוֹל מִתְפַּנֵּק וְהִבִּיט בַּמַּרְאָה. הוּא גָּבוֹהַּ וְרָזֶה וְחָתִיךְ וּמְשַׂחֵק כַּדּוּרְסַל. לָמָּה יֵשׁ לִי אָח כָּזֶה? בִּשְׁבִיל לְעַצְבֵּן אוֹתִי?

"וּמָה אִתְּךָ, רַן? רוֹצֶה לָבוֹא אִתָּנוּ לַיָּם?" שָׁאֲלָה אִמָּא.

"כֵּן, לֵךְ אִתָּם, רַן, תַּעֲשֶׂה סְפּוֹרְט עַל הַחוֹף," אָמַר נֹעַם וְהִצְבִּיעַ עַל הַבֶּטֶן שֶׁלִּי.

לֹא הִתְחַשֵּׁק לִי לַעֲשׂוֹת סְפּוֹרְט, אֲבָל הִתְחַשֵּׁק לִי מְאוֹד לְהִתְרַחֵק מִנֹּעַם. אָז הִתְלַבַּטְתִּי. פִּתְאֹם נִשְׁמַע צִלְצוּל הַטֶלֶפוֹן וְאִמָּא הֵרִימָה.

"זֶה בִּשְׁבִילִי?" שָׁאַל נֹעַם וְהוֹשִׁיט יָד.

"לֹא, זֶה בִּשְׁבִיל רַן." אִמָּא מָסְרָה לִי אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת. נֹעַם הֻפְתַּע וְנִשְׁאַר לְהַקְשִׁיב. גַּם הַהוֹרִים הִסְתַּקְרְנוּ. הָאֱמֶת הִיא שֶׁגַּם אֲנִי הֻפְתַּעְתִּי וְחַשְׁתִּי נָבוֹךְ לְדַבֵּר לְיַד כֻּלָּם. אֲנִי מַמָּשׁ לֹא רָגִיל לְזֶה. אָז שָׁלַחְתִּי אֶת יַד הַפֶּלֶא לְטַפֵּל בַּמַּצָּב: כִּוַנְתִּי אֶת הַיָּד אֶל כָּל אֶחָד מֵהֶם וְהִקְפֵּאתִי אוֹתָם. זֶהוּ, הֵם פְּסָלִים! מִסְתַּכְּלִים עָלַי אֲבָל לֹא רוֹאִים וְלֹא שׁוֹמְעִים.

דִּבַּרְתִּי לְתוֹךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת בְּהִסּוּס קַל. "הָלוֹ?"

"הָלוֹ, רַנְצ'וּק שְׁמַנְמַנְצ'וּק? זֶה יָגֵל מְדַבֵּר. תַּגִּיד, אֶפְשָׁר לָבוֹא אֵלֶיךָ?"