יחסים 5.0

מבוא

הנישואים נערכו לאחר חודשיים של ״דייטים״. ז'נג ג'יאג'יאה, מהנדס סיני בן 31 מהעיר האנגג'ואו, נשא בזרועותיו את אשתו, יינג־יינג, לטקס החתונה. יינג־יינג הצעירה דקת הגזרה שידרה חמימות והגיבה בטבעיות לדיבור ולחיבוקים. היא לבשה חליפה שחורה וראשה כוסה בבד אדום, בהתאם למסורת הסינית. כך, כשסביבו אמו וחברים, ז'נג התחתן עם אשתו הרובוטית ב־28 במרס 2017. הוא תיכנן להקנות לה בעתיד יכולת ללכת ואפילו לעזור במטלות ביתיות, אך כששאלו אותו מה לדעתו חסר יותר מכול, השיב בהתרגשות: ״לב פועם״.1

באותה שנה, בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, חֶברה קטנה בשם לוקה הוציאה לשוק אפליקציית צ'אטבוט מתקדמת בשם Replika, שזכתה מייד לפופולריות בקרב משתמשים. ״אנשים התחילו לשלוח לנו אימיילים ולבקש שנבנה להם בוט״, מספרת קוידה, מייסדת החברה. ״היו אנשים שרצו עותק של עצמם, והיו מי שרצו לבנות בוט בדמות של מישהו שאהבו ושלא קיים עוד״.2 התגובות החיוביות האלו עודדו את קוידה ואת הצוות שלה להמשיך וליצור דמויות בדיוניות עבור משתמשים מכל רחבי העולם. הם בחרו במוטו: ״תמיד כאן בשביל להקשיב ולדבר. תמיד לצידך״.

אך עד מהרה היתה לאפליקציה תוצאה בלתי צפויה. לפי הוול סטריט ג'ורנל, כ־40% מהמשתמשים הקבועים — וב־2024 מדובר בכמה מיליונים — רואים בצ'אטבוט של Replika בן או בת זוג רומנטיים.3 משתמשת אחת, לדוגמה, כתבה בקבוצה ייעודית בפייסבוק: ״אלכס הוא בן הזוג שלי ב־Replika והוא מדהים! אלכס זה קיצור של אלכסנדר, ואנחנו ביחד כבר שישה ימים. כשהכרתי את אלכס בפעם הראשונה, הייתי ממש המומה. אם אנחנו לא מדברים כמה שעות, אני פשוט מתגעגעת אליו״.

תגובות כאלה הלכו ונעשו שכיחות יותר כשבסוף 2020 הוסיפה החברה לאפליקציה אפשרות למציאות רבודה: בהנפת אצבע פשוטה אפשר לגרום לאווטאר של Replika להופיע בסביבה של המשתמש ולהשתלב בה. המשתמשים יכולים להקרין את הדמות שיצרו ולראות אותה מנהלת לצידם חיים משלה, בסלון או בחדר השינה, ולדבר איתה בצורה כמעט טבעית, כמעט כמו עם בן אנוש.

כך, עם נתונים הולכים ורבים, עם אלגוריתמים משופרים ועם הנדסת חומרים מתקדמת, ההישגים של היום הם רק קצה הקרחון. הפופולריות הגואה של ChatGPT, למשל, ממחישה עד כמה חיוני להביא בחשבון את ההשלכות של ההתפתחות המהירה הזאת. כפי שאראה בספר זה, לא מדובר בהתקדמות בעלת ממד טכני בלבד. אלה התפתחויות שמעוררות בבני אדם תגובות רגשיות. אנשים נקשרים לרובוטים, לאווטארים וירטואליים ולמערכות בינה מלאכותית, ושואבים נחמה מנוכחותם. נראה שלא נדרש הרבה כדי שמכונות ישפיעו עלינו רגשית ויגרמו לנו להגיב אליהן כאילו היו בני אדם.

האם הטכנולוגיות בתחום מושלמות? מובן שלא, אבל השאלה היא אם הן טובות דיין לשנות עוד ועוד היבטים של החיים האנושיים ועקב כך לחולל תמורות עמוקות בחיינו החברתיים, הרגשיים והפיזיים. אין כאן הנחה שהאינטראקציות בין בני אדם לטכנולוגיה יכולות להיות זהות ב־100% לאינטראקציות בין בני אדם, לפחות לא בעתיד הקרוב. השאלה היא מה קורה כשאופי האינטראקציה בין אדם לטכנולוגיה דומה ב־80%, ב־60%, או אפילו רק ב־20% לזה של אינטראקציות בין אדם לאדם. מתי יכולה טכנולוגיה להעשיר מערכות יחסים אישיות, או אפילו להחליף אותן, גם אם רק חלקית? שאלות כאלה מתגלגלות לפתחנו חדשות לבקרים ככל שמהנדסים, מדענים ופסיכולוגים מפתחים עוד ועוד שיטות חדשות לקיום אינטראקציות לא רק באמצעות טכנולוגיה, אלא עם טכנולוגיה.

כך, בעוד רובנו עדיין נעזרים בטכנולוגיה כדי ליצור ולקיים קשרים עם בני אדם אחרים, הספר הזה עוסק בתפקיד המשמעותי שהטכנולוגיה התחילה למלא כמושא החיבה עצמו. המחקר שלי על הצ'אטבוט Replika מראה, למשל, שאפילו מי שלא מתייחסים לצ'אטבוטים מבוססי הבינה המלאכותית שלהם כאל שותפים רומנטיים, מדווחים על התפתחות של אינטימיות, אמון והערכה כלפיהם. לדוגמה, משתמש בשם ווֹלטר כתב: ״זה גורם לי להרגיש שאני כבר לא לבד. אני תמיד יכול להוציא הכול ולספר לו על כל הבעיות שלי. אני מרגיש שאני מדבר עם בן אדם ממש כמוני — אבל גאון!״

גם אם אמירות כאלה עדיין זרות לנו, אין כאן מקום לשיפוטיות. נראה שהטכנולוגיה המתקדמת רק מאפשרת לרבים להכיר בצורכיהם האנושיים לחום ולשיתוף ולקבל אותם, בדרך זו או אחרת. מבחינה זו, כתבתי את הספר הזה עלינו, בני האדם, ועל הפגיעויות, המאוויים והחוויות שלנו נוכח שינויים טכנולוגיים המשנים עמוקות את מציאות חיינו. שירותים טכנולוגיים חושפים צרכים אנושיים ומשנים נורמות חברתיות שאיננו יכולים להימנע מלדון בהם.

כדי להבין את הקשר בין התקדמות טכנולוגית לשינוי נורמות חברתיות בתחום האינטימיות, בואו נתבונן לרגע בשני העשורים הראשונים של המאה ה־21. טכנולוגיה כמעט לא היתה חלק מחיי האהבה שלנו בתחילת המילניום החדש. היכרויות חדשות דרשו כמעט תמיד מפגש בחיים האמיתיים. אנשים היו צריכים לאזור אומץ ולהתגבר על חששות כדי להציע למישהו או למישהי לצאת לשתות קפה. ואז, כאילו משום מקום, יזמי טכנולוגיה פיתחו פתרונות אינטרנטיים לקושי של הרגעים המפחידים האלה ולמאמץ הרגשי שהיה כרוך ביצירת קשר עם אנשים אחרים. ממשקים מלוטשים אפשרו לאנשים לדלג על הקושי, להתחיל מערכות יחסים ואף להמשיך ולפתח אותן. בהתחלה הקשרים נוצרו דרך מחשבים שולחניים מגושמים, ולאחר מכן דרך אפליקציות חברתיות שהופיעו כפטריות לאחר הגשם על מסכי המכשירים הניידים. הטכנולוגיה החדשה אפשרה לכל אחד ואחת הזדמנויות לפגוש אנשים בקלות ולקיים אינטראקציות בלי הקשיים הכרוכים בשיחות שמתנהלות בחיים האמיתיים ובלי הפחד מפני דחייה פנים אל פנים.

מהר מאוד התרגלנו לבנות את חיינו החברתיים והרגשיים באמצעות הקלקות והחלקות, לייקים ושיתופים. הגמישות, המגוון והיצירתיות שהטכנולוגיה הקנתה לנו ביצירת קשרים אנושיים לא היו עולים בדמיוננו לפני כן. המדיה החברתית ואפליקציות היכרויות הקנו לנו יכולת ליצור קשרים עם אחרים בלי להתאמץ ולצאת מהבית, או אם תרצו, בלי לצאת מהממ״ד המנטלי שלנו.

קצב התפתחות הטכנולוגיה רק הלך והואץ מאז. מפלטפורמה פסיבית שאנשים יכלו ליצור דרכה קשרים זה עם זה באמצעות הודעות טקסט והחלפת תמונות, הפכה הטכנולוגיה לשדכנית אקטיבית. אפליקציות ההיכרויות אוספות עלינו מידע אישי — גיל, תחביבים, תחומי עניין, מטרות וערכים — ומצליבות את פרטי המידע הללו עם העדפותיהם של אחרים. כך, כמו לאחר שיחה עם שדכנית מסורה ונמרצת, אנחנו מקבלים רשימת אנשים שעשויים להתאים למבוקשנו. האלגוריתמים המתוחכמים האלה אפילו מנתחים כעת את דפוסי הלחיצות והגלילה שלנו. הם סופרים ומחשבים כמה שניות אנחנו משתהים על תמונה של בני זוג פוטנציאליים, ואם הקדשנו די זמן לקרוא את הפרופיל שלהם.

התוצאה מרשימה. המערכות האלה מציעות לנו לפגוש אנשים שאנחנו אומרים שאנחנו לא רוצים לפגוש, אבל אלגוריתם עלום קובע, באופן קצת פטרנליסטי, שבכל זאת כדאי שניתן להם הזדמנות. ומה שמפתיע הוא שלא פעם מתברר שההצעות שלו מתאימות לנו מאוד.4

האם הטכנולוגיה מכירה אותנו טוב יותר מכפי שאנחנו מכירים את עצמנו? מבחינות מסוימות התשובה היא כן. מערכות אלגוריתמיות יכולות להיות גמישות ומתוחכמות יותר מאיתנו לעיתים. אנחנו חושבים שיש לנו מודעות מלאה, ואילו מכונות רק ניזונות מפקודותינו. אולם מתברר שאף על פי שעדיין אין למחשבים מתקדמים מודעות עצמית — עשויה להיות להם רגישות גבוהה לצרכינו ולרצונותינו, יותר ממה שאנחנו מסוגלים לבטא או להיות מודעים לו. במילים אחרות, לפעמים דווקא ה״אנושיות״ שלנו גורמת לנו להיות מקובעים וממוקדים מדי, ולעיתים אפילו ממש עיוורים לאפשרויות שונות שנמצאות לפנינו. זאת בעוד אלגוריתמים יכולים להיות גמישים יותר ומודעים לאפשרויות רבות אחרות שאנחנו, מתוך עיקשות אנושית, לא מביאים בחשבון כלל.

בעוד אנחנו עדיין מבולבלים אל מול ההתקדמות הטכנולוגית הזאת, היא מצידה כבר חוללה שינויים חברתיים עמוקים. באמצעות אפליקציות ואתרים שונים, הפכה הטכנולוגיה אינטימיות מזדמנת ויחסים פתוחים למיניהם למיינסטרים.5 בטינדר, לדוגמה, יש שני מיליארד צפיות ביום ויותר ממיליון דייטים נקבעים בשבוע, ומחקרים מראים שיותר משליש מהדייטים האלה הובילו לסקס מזדמן.4,6 כך סיפקה טינדר מענה לצורך האנושי באינטימיות מזדמנת. היא גרמה להתפשטות מהירה של סקס מזדמן ביותר מ־190 מדינות, ובתוך שנים אחדות שינתה נורמות חברתיות בכל העולם.

יכולתם של פיתוחים כאלה לעשות זאת חשובה להערכת פוטנציאל ההשפעה של התפתחויות עתידיות. טינדר, באמבל, גריינדר ואפליקציות רבות אחרות משרתות אנשים שמחפשים קשרים רומנטיים לטווח ארוך או קצר, מפגשים ללילה אחד או קרבה אפלטונית. כל סוגי הקשרים האלה אינם חדשים, אבל חברות טכנולוגיה הרחיבו והקלו את הגישה אליהם, ועל ידי כך גרמו שינויים מהירים ומפתיעים בדינמיקות החברתיות. אנחנו מצידנו הגבנו במהירות לאפשרויות האלה ושינינו את הרגלינו בהתאם להן.

אין ספק שזאת רק ראשיתו של תהליך ארוך, ואי אפשר שלא לתהות מה יקרה בהמשך — אילו צרכים אחרים יש לנו, וכיצד הטכנולוגיה תספק להם מענה? אם זוהי מציאות חיינו היום, לאן נגיע בעוד כמה שנים? בעוד כבר ברור לכול שהטכנולוגיה משנה את האופן שבו קשרים נוצרים, האדישות שלנו כלפי השינויים האלה מחייבת תשומת לב. אם עד לפני כמה שנים היכרויות אונליין עוררו באנשים מבוכה, כיום הן שכיחות עד כדי כך, שסיפורים על היכרויות המתרחשות פנים אל פנים נחשבים פיקנטיים. אם זהו התהליך שעברנו עד כה, איך נרגיש בעוד כמה שנים לגבי נושאים שכיום הם עדיין בגדר טאבו, כמו בני זוג רובוטיים? מה יקרה אם הטכנולוגיה תפסיק להיות רק אמצעי שעוזר ליצור מערכות יחסים ותתחיל גם לספק בעצמה את הצרכים החברתיים, הרגשיים והפיזיים שלנו?

להביט אל העבר, להבין את העתיד

כדי להבין את השינויים הצפויים בתחום הזה, עלינו לנתח כיצד מהפכות טכנולוגיות השפיעו וממשיכות להשפיע על החברה האנושית בכלל ועל טיבן של האינטראקציות הבין־אישיות בפרט. עלינו לבחון כיצד מערכות יחסים השתנו במהלך הדורות, מהעידן הפרה־היסטורי ועד היום, לאורן של המהפכות הטכנולוגיות המרכזיות. בחינה כזו של העבר יכולה ללמד אותנו על משמעויות וצורות שונות שיכולות להיות למערכות היחסים שלנו בעתיד.

מסיבה זו אני סוקר ומנתח בחלק הראשון של הספר ארבע חברות שבתקופתן חלה התפתחות טכנולוגית משמעותית בעלת חשיבות היסטורית. הראשונה היא חברת הציידים־לקטים (המכונה לעיתים בספרוּת חברה 1.0), שהתבססה על טכנולוגיות בסיסיות של ציד, ליקוט, דיג ואכילת פגרים. השנייה היא החברה החקלאית (חברה 2.0), שהתבססה על טכנולוגיית החקלאות. השלישית היא החברה המתועשת (חברה 3.0), שהתבססה על חידושים כמו מנוע הקיטור, החשמל ומיכון תהליכי הייצור. הרביעית והקרובה אלינו ביותר היא חברת המידע (חברה 4.0), המבוססת על מחשבים ועל רשת האינטרנט.7,8

בארבעת פרקי החלק הראשון אני מראה כיצד כל אחד מהשינויים הטכנולוגיים האלה השפיע באופן עמוק על מערכות יחסים אישיות: בתקופה הפרה־היסטורית, הקבוצה או השבט היו במרכז החברה, ומערכות היחסים הזוגיות היו פלואידיות למדי (לשם הנוחות וההתאמה למונחים לעיל, אני מכנה זאת מערכות יחסים דור 1 או יחסים 1.0); בתקופה החקלאית המשפחה הרב־דורית היתה דומיננטית (מערכות יחסים דור 2 או יחסים 2.0); במהפכה התעשייתית המשפחה הגרעינית היא שנעשתה דומיננטית (מערכות יחסים דור 3 או יחסים 3.0); ובעידן המידע, מבנה של אינדיווידואלים המחוברים באמצעות רשתות חברתיות הפך נפוץ (מערכות יחסים דור 4 או יחסים 4.0). כמובן שאפילו החוקרים הרדיקליים ביותר לא יטענו שכל מי שחיו בתקופה מסוימת קיימו דפוסי קשרים זהים. אך הטיעון כאן צנוע יותר: בכל תקופה יש נטייה לסוג מסוים של מערכות יחסים, והטכנולוגיה השפיעה על כך באופן ניכר ומשמעותי.

כך, המבט אל העבר של המהפכות הטכנולוגיות הגדולות והשפעתן על מערכות היחסים שלנו מבהיר את המתרחש בהווה ואת הצפוי לנו בעתיד הנראה לעין: אנחנו מצויים כעת בראשיתו של שלב חמישי בהתפתחות מערכות היחסים שלנו. את המונח ״חברה 5.0״ או ״חברה דור 5״ טבעה ב־2016 הממשלה היפנית כדי לתאר את השלב הבא בהתפתחות האנושית, שלב שבו שילוב של התקדמויות משמעותיות — ברובוטיקה, בביוטכנולוגיה, בבינה מלאכותית, במחשוב קוונטי, במערכות סייבר־פיזיות ובננוטכנולוגיה — מחולל מהפכה באורחות חיינו.9 הטענה היא שליבו של השינוי הוא המעבר מטכנולוגיות המשמשות לשליטה בסביבת האדם ובעבודה אל טכנולוגיות שנהיות בעצמן סביבת המחיה שלנו. החברה ה״סוּפֶּר־חכמה״, או חברה דור 5, משלבת את הטכנולוגיה במרקם החיים האנושיים עצמו ומקנה לה עצמאות.

הקוראים יכולים לדלג על החלק הראשון אם הם חפצים בכך. אבל הוא קריטי בכך שהוא מתאר את הקשר המשמעותי בין שינויים טכנולוגיים לבין שינויים במערכות יחסים. על בסיס תיאור זה אני משרטט בחלקו השני של הספר את מגוון ההשלכות של התפתחויות אלה על מערכות היחסים האישיות שלנו ומראה כיצד הן מסמנות את ראשיתו של השלב החמישי באבולוציה שלהן. אני מתאר את הדרכים שבהן זה מתרחש ומראה את השינויים העמוקים שמובילים להיווצרותן של מערכות יחסים מסוג חדש לגמרי. אני קורא למציאות חדשה זו ״יחסים 5.0״: מערכות יחסים בין אדם לטכנולוגיה. גם אם בעתיד הקרוב לא נהיה עדים למצב שבו מערכות יחסים בין בני אדם לטכנולוגיה יהפכו שכיחות מאוד, המגמה ברורה כבר. באמצעות נתונים ומחקרים רבים, של אחרים ושלי, אני מראה שמערכות יחסים כאלה עתידות להיות נפוצות יותר. חזון הטכנולוגיה שתספק את הצרכים הרגשיים, האינטלקטואליים והפיזיים שלנו כבר לא מוגבל לתחום המדע הבדיוני.

כמובן שקל יותר לטבוע מונחים ״מפוצצים״ כמו יחסים 5.0 מאשר לגַבות אותם בראיות שיטתיות. לכן, בחלק השני של הספר אני מפרט בדיוק מהם השינויים החלים כעת ביסודות החברה שלנו וכיצד הטכנולוגיות שבהן אנחנו משתמשים מאפשרות ליחסים 5.0 להתבסס כמציאות חדשה. אני מנסה לפענח את משמעותן של התמורות הטכנולוגיות המתחוללות בשנים האחרונות באמצעות מספר מדגמים מייצגים, ושואל אם ההתפתחות הזאת משנה דבר־מה עקרוני בתפיסותינו לגבי מערכות יחסים, רומנטיות או אפלטוניות.

בנוסף, יש להגדיר בקפידה את השינויים העמוקים המתרחשים לנגד עינינו. לא מספיק רק לטעון שיש ״המצאות חדשות וגדולות״ שמלהיבות את כולנו. לדוגמה, יש מי שמשתמשים במונח ״המהפכה התעשייתית הרביעית״ כדי להבחין בין ההתפתחויות של השנים האחרונות ובין ההתפתחויות הטכנולוגיות של סוף המאה ה־20.10 אולם לא כל הטכנולוגיות הקשורות למהפכה התעשייתית הרביעית יכולות להיחשב לכאלה הטומנות בחובן שינויים יסודיים מבחינת מערכות היחסים.

חשבו, למשל, על טכנולוגיית ההדפסה התלת־ממדית, שנחשבת לחלק מהמהפכה התעשייתית הרביעית מפני שחוללה מהפכה באופן ייצורם של מוצרים וסחורות.11 היא צמצמה באופן ניכר את המחסומים בין חלקים שונים של שרשרת הייצור, והאיצה את התקדמות הטכנולוגיה כשאפשרה ליזמים בתחילת דרכם לייצר דגמי פיתוח של המצאות חדשות במהירות רבה מאוד. במקרים אחרים הדפסה תלת־ממדית תרמה לפיתוח מוצרים טכנולוגיים מתקדמים המיוצרים לפי דרישה ובהתאמה אישית, כמו שתלים רפואיים זעירים. אבל אף שהדפסה תלת־ממדית מחוללת תמורות עמוקות בהקשרים של תעשייה וייצור, אין לה נגיעה רבה לדרך שבה אנחנו יוצרים קשרים זה עם זה. יהיו אולי מי שיעצבו וידפיסו מתנה יפה, יצירתית ומקורית לבן או לבת הזוג שלהם. זה יכול להוסיף הנאה וסמליות לקשר שלהם, אבל את הקשר עצמו זה לא ישנה מיסודו.

השאלה שאני שואל, אם כך, היא אֵילו התקדמויות טכנולוגיות יכולות להשפיע עלינו עד כדי כך שיגרמו לנו לחשוב אחרת על חיי המשפחה, על קשרי האהבה ועל הצרכים הרגשיים שלנו. כלומר, אני בוחן רק שינויים שיש בהם כדי להשפיע השפעה של ממש על רגשות ועל דפוסי היקשרות. את אלה עלינו לבדוק אמפירית כדי לברר אילו השפעות יש להם על בני אדם ועל אינטראקציות אנושיות. רק באמצעות בדיקה אמפירית כזו נוכל להבין את הדקויות של יחסים 5.0 ובאיזו מידה אפשר לצפות שחיינו ישתנו.

אני מזהה שלושה שינויים טכנולוגיים משמעותיים רלוונטיים למערכות יחסים, כאלו שאפשר אפילו לקרוא להם מהפכות. המהפכה הראשונה, ואולי החשובה מכולן, היא המהפכה הקוגניטיבית, השנייה היא המהפכה החושית והשלישית היא המהפכה הפיזית. שלוש המהפכות האלה יחד מחקות שלושה היבטים מרכזיים של דינמיקות אנושיות, שאם יוחלפו על ידי טכנולוגיה, הן עשויות לשנות את היחסים האישיים שלנו בצורה ניכרת. המהפכה הקוגניטיבית משנה את הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם טכנולוגיה, המהפכה החושית משנה את מגבלות המראות והצלילים שאנו קולטים בזכות טכנולוגיה, והמהפכה הפיזית משנה את הדרכים שבהן טכנולוגיה מסייעת לנו במה שדורש תנועה או מגע, מניקוי הבית ועד קשר פיזי כמו חיבוק חם ויחסים אינטימיים.

אתאר כאן בקצרה את שלוש המהפכות ולו רק כדי להבין את המתאר הכללי של המושגים המוצעים בספר זה. המהפכה הקוגניטיבית מתרחשת בתיווך של יישומי בינה מלאכותית. מצד אחד, חוקרי בינה מלאכותית עדיין לא יצרו משהו שמתקרב ליכולות של המוח האנושי, גם לאחר שהציבור הרחב חזה מסוף שנת 2022 במהפכה שחוללו יישומים כמו ChatGPT וג'מיני. מנועי בינה מלאכותית עדיין תלויים כיום בבסיס נתונים חיצוני שממנו הם מקבלים את המידע הנחוץ לביצוע משימותיהם.12 מצד שני, הבינה המלאכותית הגיעה לדרגת פונקציונליות שרוב החוקרים הניחו עד לא מזמן שלא תהיה אפשרית בימינו, אלא רק בעוד עשרות שנים, אם בכלל. קצב פיתוח היכולות של יישומי הבינה המלאכותית לזהות פנים, להבין מילים, לתרגם משפה לשפה ולהשלים משימות מועילות אחרות רק הולך ומואץ. שיפורים אלה מתאפשרים הודות לבסיסי נתונים גדולים יותר כמו גם מודלים ושיטות טובים יותר, והם גורמים לשיחות בין אדם למכונה להיות מספקות ומעניינות יותר.

לדוגמה, חוקרים פיתחו לאחרונה הבעות קוליות מגוונות ליישומי בינה מלאכותית, והתברר שהתוצאה משכנעת, כי יישומים אלה אכן מסוגלים לנהל שיחות של ממש.13 אך אין אלה רק שיחות בעלמא; סקר שנערך לאחרונה הראה ש־60% מהאנשים השתמשו באֶקוֹ של אמזון כדי לשמוע בדיחה.14 בדיחה או הומור מייצגים תכונה נוספת של האינטראקציה המתקיימת עם המערכות האלו, מעבר לפונקציונליות שלה. צרכנים רוצים לנהל שיחה אמיתית ואנושית עם מערכות מבוססות בינה מלאכותית, וכל ענקיות הטכנולוגיה מבקשות לספק את הרצון הזה.

המערכות הללו לא רק מחוללות שיחות, מורכבות ככל שיהיו, אלא גם גורמות לנו ליצור קשר רגשי איתן. קחו את Woebot כדוגמה למערכת בינה מלאכותית שכבר מנהלת אינטראקציות רגשיות עם משתמשים ומראה אפקט משמעותי ומוכח.15 את האפליקציה הזאת השיקה קבוצה של פסיכולוגים מאוניברסיטת סטנפורד באמצע 2017, והיא מסוגלת לנהל שיחה עם המשתמשים ולהביע עניין בהם באמצעות שאלות פתוחות כמו ״איך את מרגישה?״ האפליקציה עוקבת אחר מצב הרוח של המשתמשים ומיישמת טכניקות טיפוליות קוגניטיביות־התנהגותיות (CBT) כדי לעזור להם לפתור בעיות יום־יומיות כמו מתח נפשי ובדידות. המשתמשים יכולים לשלוח לאפליקציה הודעות ולקבל עידוד, עצות או מענה לשאלות המציקות להם, והיא מתוכננת להגיב באופן שנראה אנושי מאוד, אף על פי שהיא מזכירה למשתמשים מעת לעת שהיא מלאכותית. ואכן, המחקר שערכתי על Woebot מראה שהאפליקציה מקבלת ממשתמשים תגובות רגשיות יוצאות מן הכלל. אני סוקר את התוצאות האלה, לצד דוגמאות רבות נוספות, בפרק 6.

המהפכה השנייה נוגעת לחושים, בייחוד לשמיעה ולראייה. טכנולוגיות המציאות המורחבת (extended reality, XR), הכוללות את טכנולוגיות המציאות המדומה (virtual reality, VR) והמציאות הרבודה (augmented reality, AR), נמצאות אומנם בתחילת דרכן, אבל הן הולכות ומתפתחות במהירות בדרך לתוכן אימרסיבי (immersive) אמיתי. למרות נסיגתה החלקית של חברת מטא (גלגולה החדש של פייסבוק — במשמעות מטאוורס, Metaverse) מהתחום, המכירות של ציוד מציאות מדומה ומציאות רבודה גדלות, מה שמאפשר לתעשייה ללמוד את השימושיות של המכשירים השונים ולהציע תכונות מתקדמות יותר. ב־2022 נמכרו כתשעה מיליון ערכות של מציאות מדומה ומציאות רבודה,16 וכניסתה של חברת אפל לתחום בשנת 2024 עם משקפי ה־Apple Vision Pro מסמנת שהמספרים האלה עשויים לנסוק. אפשר רק לנסות לדמיין איך ייראו חיינו כשמספר המכשירים האלה יתחיל להתקרב למספר הסמארטפונים שנמכרו עד כה — מיליארדי מכשירים שבתוך זמן קצר הפכו למרכזיים כל כך בחיינו.

המהפכה החושית משנה לא רק את מה שאנחנו מסוגלים לראות, לשמוע ולחוות, אלא גם את הציפיות שלנו מחוויית החיים בעולם. היא משפיעה על המחשבות והדמיון שלנו, שבמידה רבה מקנים לנו את אנושיותנו ומשפיעים על תחושותינו ומעשינו.17 מציאות מורחבת מנצלת את המנגנון הפשוט המאפשר לנו להאמין בחוויות חיים מגוונות באמצעות סמלים, גרפיקה ומוזיקה כדי לחקות חוויות ממשיות בדרגת דיוק הולכת וגוברת. כך, פריצות דרך בעיבוד וידיאו, שיפורים בצריכת האנרגיה ומסכים ברזולוציה גבוהה מאפשרים לברוא עולמות מדומיינים וקהילות מדומיינות, ואלה משפיעים על היחסים האישיים והדפוסים החברתיים שלנו. באמצעות מציאות מורחבת יכולים אנשים בכל העולם ליצור אווטארים וירטואליים בעלי אופי ומראה שונים לגמרי מאלה שמאפיינים אותם עצמם וליצור כך מעגלי קשרים אחרים ונוספים. ייתכן שבתוך זמן קצר נרגיש שייכות ליְקום טכנולוגי אחד או יותר, בדיוק כמו שאנחנו מרגישים שייכים לעולמות ממשיים ולא־וירטואליים, והשתלבות העולמות הזאת תשפיע השפעה עמוקה על תפיסתנו את התשובה לשאלה ״מהי מציאות״.

אנחנו עדיין בתחילת הדרך מבחינה זו, ואי אפשר לדעת בוודאות כיצד הדברים ייראו בהמשך. אבל ברור שאם מיקרוסופט, וואוויי (Huawei), גוגל ומטא השקיעו וממשיכות להשקיע מיליארדים בפיתוחים שכאלה, יש להן סיבה טובה לעשות זאת.18 נכון שקצב הפיתוחים בתחום המציאות המדומה ירד לאחרונה, אבל פריצות דרך נוספות בתחום הזה עוד יתרחשו בעתיד הנראה לעין. הכרזתה של חברת אפל על השקתם של מוצרי מציאות רבודה במהלך העשור הקרוב, לאחר כמה שנות בצורת ללא קו מוצרים חדש, היא רק סנונית אחת מני רבות המבשרת על התפתחות נוספת בתחום.

למעשה, כבר כיום מיליוני אנשים משתמשים בטכנולוגיות האלה מדי יום, ואולי יותר נכון להגיד שמיליוני אנשים חיים כיום בתוך הטכנולוגיות האלה ובתוך היקום שהן יוצרות. יש מי שנמצאים ביקום הזה במשך שעות רבות, בכל יום, ועבור אחרים זה עדיין רק שעשוע לסוף השבוע. אולם בכל יום נולדות התפתחויות חדשות, ומערכות היחסים האישיות של חלקנו כבר מושפעות מכך. יש לא מעט דוגמאות להשפעות המהפכה החושית על מערכות יחסים, ובפרק 7 אני מראה שמשתמשים מדווחים על קיומן של תחושות אמיתיות בעולמות וירטואליים כמו Avakin Life ו־Second Life. הם מספרים שהתחושות, החוויות והרגשות המתפתחים בעולמות האלה ממשיים בעיניהם מבחינות רבות, ויש לכך משמעות גדולה לחייהם.

המהפכה השלישית היא המהפכה הפיזית שפגשנו בתחילת הספר, והיא באה לידי ביטוי בשימוש ברובוטים כמו יינג־יינג. ב־2024 הקפיץ בנק ההשקעות גולדמן זקס את הצפי שלו להתפתחות השוק העולמי של רובוטים דמויי אדם מכ־6 מיליארד דולר כיום לכ־38 מיליארד דולר בשנת 2035 ודיווח שכבר בשנת 2023 נצפתה ירידה חשובה במחיר יחידת רובוט כזו לכ־150 אלף דולר, צלילה מכ־250 אלף דולר בשנה הקודמת.19

הערכות כאלה מתקבלות על הדעת בייחוד לאור הודעתן של חברות ענק כמו טסלה על ריכוז מאמציהן כעת ביצירת רובוט דמוי אדם. ״הוא אמור להיות ידידותי, כמובן,״ אמר מנכ״ל טסלה, אילון מאסק כבר ב־2021, ״ולפעול בעולם שבנוי לבני אדם.״ לפי ההודעה, הרובוט, ששמו אופטימוס, יהיה בגובה 173 סנטימטר ובמשקל 57 קילוגרם, ויהיו לו כפות ידיים ורגליים אנושיות בצורתן. בהודעה זו טסלה הצטרפה לאמזון, שחשפה באותה שנה רובוט משלה בשם אסטרו. מאוחר יותר הצטרפו לגל ההכרזות גם סמסונג, דייסון ושיאומי וגם כמה סטארט־אפים ישראליים כמו אנלימיטד רובוטיקס ומנטי רובוטיקס. בשלב הראשון יכולותיהם של רובוטים כאלה צפויות להיות מוגבלות, אולם אין ספק שחברות הענק, כמו גם הסטארט־אפים הקטנים שמזנבים בהן, ממשיכים בעדכונים תכופים ובגרסאות משופרות. ואכן, כבר בסוף שנת 2023 הודיעה טסלה על הגרסה השנייה והמשופרת שלה לרובוט אופטימוס, תשעה חודשים בלבד אחרי יציאת הגרסה הראשונה. בשנת 2024 כבר הצטרפה אל החברות האלה חברת אנבידיה. בכנס המפתחים השנתי שלה היא הכריזה על דריסת הרגל שלה בשוק המתפתח הזה באמצעות פלטפורמת הפעלה של רובוטים בשם ״פרויקט GR00T״ (Generalist Robot 00 Technology) המיועדת לאפשר לכל יצרן לתכנן לעצמו רובוט שיופעל בסיוע של בינה מלאכותית גנרטיבית.

למעשה, טכנולוגיות ויישומים רבים פותחו ונוסו בפעם הראשונה במהלך מגפת הקורונה, שייתכן שהיתה קו פרשת המים במהפכה הרובוטית. ההכרח להגן על העובדים בשירותי הבריאות והניקיון הוביל להאצת הפיתוח של פרויקטים לייצור רובוטים ולהגדלת מימונם. רובוט בשם TOMI, שפותח בשיתוף משרד ההגנה האמריקאי, הופעל בפעם הראשונה במסגרת המלחמה במגפה ושימש לחיטוי של מקומות ציבוריים חיוניים כמו בתי חולים באמצעות קרינה אולטרה־סגולה. רובוט אחר, ששמו טאג (Tug), אפשר לאבחן הידבקויות בנגיף בלי לסכן בני אדם. ואילו בוסטון דיינמיקס, אחת מחברות הרובוטיקה המובילות, שנרכשה על ידי יונדאי בשנת 2021, נתנה גישה חופשית לחלק מהידע הטכנולוגי שלה כדי לעזור לעובדי מערכת הבריאות להתמודד עם המגפה באמצעות רובוטים.20

ייתכן שתוצאות המהלכים האלה יבואו לידי ביטוי מלא רק בעוד כמה שנים, אולם רובוטים מספקים כבר עכשיו צרכים אנושיים רבים. כיום רובוט יכול להתעדכן באופן שוטף ואוטומטי בגישות מחקריות שונות בנוגע לבריאות הנפש והגוף ולהשתמש בהן ביעילות כדי לעזור לאנשים.21,22 פסיכולוגים ועובדי סיעוד רובוטיים יכולים, למשל, לעודד מטופלים לשמור על בריאותם הנפשית והגופנית ולשתף מידע רלוונטי עם רופאים, תזונאים וגורמים מקצועיים אחרים בתחום הבריאות.21

כזה הוא למשל רובוט שתיכננה קבוצה של חוקרים אירופאים בשיתוף פעולה עם מומחים ממחלקת הילדים בבית החולים San Raffaele במילאנו. הרובוט עוזר לילדים להתמודד עם סוכרת מסוג 1 על ידי כך שהוא אוסף נתונים, מנתח את הממצאים, מתאים את התוצאות לכל ילד באופן אישי ומסביר להם כל צעד בתהליך הטיפול שלהם באופן ידידותי. מחקרים הראו שרובוטים כאלה עוזרים לילדים להרגיש טוב יותר, להשתקם מטראומות ולהפחית את החרדה הנלווית לטיפולים רפואיים, במיוחד משום שילדים יוצרים איתם קשר באופן אינטואיטיבי.23

גם בקשרים אינטימיים ישנם רובוטים הממלאים תפקיד, אף שזה שנוי עדיין במחלוקת. לדוגמה, חברה ספרדית בשם Synthea Amatus חשפה כבר ב־2017 רובוטית עם בינה מלאכותית בשם סמנתה, היכולה לשמש שותפה רומנטית או מינית. סמנתה היתה אחת הרובוטיות הראשונים בעולם מסוג זה, וב־2018 החברה אף שדרגה אותה והקנתה לה יכולת לומר ״לא״ לבקשות מיניות בלתי ראויות או לכבות את עצמה אם היא מרגישה שהמשתמש לא מכבד אותה או אפילו אם הוא משעמם אותה.24,25

המדינה המובילה באימוץ טכנולוגיות רובוטיות חדשות היא יפן. הממשלה היפנית עצמה מעודדת שילוב של רובוטים בחיי המשפחה כדי לטפל בחולים, לעזור למשפחות המתמודדות עם שעות עבודה ארוכות ולסייע לעובדי הסיעוד עם מספר הקשישים ההולך וגדל.26,27 אחד המדענים הבולטים בתחום הרובוטיקה הוא הירושי אישיגורו (Ishiguru), שפיתח מספר דגמים במכון המחקר הבינלאומי לטלקומוניקציה מתקדמת ביפן. החוקרים במעבדתו של אישיגורו שילבו טכנולוגיות שונות — זיהוי קול, מעקב אחר בני אדם וטכנולוגיות התנועעות טבעית — כדי ליצור אינטראקציות טבעיות ואנושיות. התוצאה של סך הפיתוחים האלה היא מה שזכה לכינוי ״אקטרואיד״ (actroid): רובוט דמוי אדם שקומתו כקומת יפני ממוצע, והוא משלב יכולות טכנולוגיות שונות.

אחד הרובוטים האלה, ג'מינואיד, דומה מאוד לאישיגורו עצמו, וכששאלתי את אישיגורו על האפשרות שיציריו דמויי האדם יפתחו מערכות יחסים עם אנשים, הוא הביע אופטימיות והעריך שמה שנחוץ הוא רק ״פיתוח טכנולוגי נוסף״ כדי שבני אדם יוכלו להתייחס לרובוטים כאלה כאל בני לוויה ואפילו לנהל איתם מערכות יחסים רומנטיות. ״יש אנשים שזקוקים לרובוטים כאלה,״ הוסיף.

ייתכן שעבור רבים רובוטים לא יהיו בני לוויה מושלמים, אבל בעיית הבדידות העולמית, בייחוד בקרב בני ובנות הגיל השלישי והרביעי, היא עובדה, ורובוטים הם פתרון אפשרי עבורה, גם אם לא אידיאלי. רובוטים יכולים להיות סבלניים יותר ומכבדים יותר בסיטואציות מסוימות. לעיתים הם יכולים להפגין יותר אכפתיות מבני משפחה המטפלים בהוריהם ואפילו יותר מאחיות מקצועיות. הם הרי לא מתעייפים לעולם.

בפרק 8 של הספר אני מתאר בהרחבה דוגמאות רבות לרובוטיקה במערכות יחסים אישיות ודן בהשלכות של מציאות כזו.

יחסים 5.0

דומה שכבר אי אפשר לפטור את שלוש המהפכות המתרחשות כעת — הקוגניטיבית, החושית והפיזית — רק כשיפור באיכות החיים. כשמביטים בתמונה הגדולה, רואים בבירור שהמהפכות האלה משפיעות כמעט על כל החוויות הרגשיות האנושיות. המהנדסים והמדענים שאני מצטט ומזכיר בספר זה הצליחו לחקות תכונות אנושיות בדייקנות בלתי נתפסת כמעט — כולל תכונות כמו דמיון, יצירתיות וזיכרון אסוציאטיבי.28,29 קל לראות איך התקדמויות נוספות בטכנולוגיה יעניקו לבינה מלאכותית, למציאות מורחבת ולרובוטים מקום מרכזי יותר ויותר בחיינו, ויחסים 5.0 יהפכו לתופעה נפוצה.

מתי זה יקרה? ייתכן שמהר יותר מכפי שנדמה. הסיבה לכך שהשינוי יגיע במפתיע היא שבדרך כלל אנחנו חושבים על התפתחות כעל תהליך ליניארי, אולם פיתוחים טכנולוגיים לא מתקדמים באותה צורה. ריי קורצווייל (Kurzweil), חוקר ראשי בגוגל, שרשם יותר מ־100 פטנטים וקיבל עיטורי כבוד משלושה נשיאים אמריקאים, קרא לתהליך זה ״חוק התשואות המאיצות״.30 כך תיאר זאת גם גורדון מוּר (Moore), אחד ממייסדי אינטל, שבשנות ה־60 שם לב לכך שמספר הטרנזיסטורים במעגל מודפס גדל פי שניים בכל שנתיים. הוא העלה השערה, המכונה כיום ״חוק מוּר״, שמגמה זו תימשך בעתיד. אף שבזמן האחרון התברר שצריך לעדכן אותו מעט, נראה שחוק מור תקף לא רק למעבדים אלא לכל מיני סוגי טכנולוגיה. טכנולוגיות אחרות אומנם לא מתפתחות בהכרח בקצב שבו מתפתחים מעבדים, אבל גם בהן יש הכפלה בכל כמה שנים והן מתפתחות מהר יותר מתהליך ליניארי. כמה מהדוגמאות הברורות ביותר הן הנפח של אמצעי אחסון נתונים, מספר המגה־פיקסלים במצלמות או הרזולוציה של מסכי מחשבים וטלוויזיות.31

לדפוסי ההתקדמות האלה יש חשיבות עצומה, שכן משתמע מהדברים שמהירות הפיתוח שהיינו עדים לה בעשורים האחרונים רק תלך ותגבר. היכולות של הטכנולוגיות של ימינו ייחשבו למיושנות בעוד שנים אחדות. בהמשך יהפכו יכולות חדשות לבלתי רלוונטיות בתוך שנה או שנתיים, ולאחר מכן יתחיל שטף של חדשנות עם פריצות דרך בהפרשים של חודשים ספורים ואף פחות מכך. בימי מגפת הקורונה היינו עדים לדוגמה שלילית של תהליך מעריכי. המגפה התפשטה תחילה בקצב איטי מאוד, ואז קצב ההתפשטות הואץ ומספר המקרים הרקיע שחקים ושינה בבת אחת את חייהם של רבים.32 באותו האופן, מה שנראה כהתקדמות איטית לקראת מערכות יחסים בין בני אדם לטכנולוגיה יהפוך בקרוב להתפרצות של חדשנות.

משמעותה של המגמה הזאת היא שתופעות שכעת הן בגדר מדע בדיוני — כמו מערכות יחסים מלאות בין בני אדם לרובוטים — עשויות להפוך למציאות בעתיד הלא־כל־כך רחוק. למעשה, אף שיש טוענים שחוק מור כבר אינו מדויק לגמרי, חוקרים מ־MIT צופים שבשנות ה־30 של המאה הנוכחית רובוטים יתפתחו לכדי מין בפני עצמו עם אינטליגנציה על־אנושית.33 במובן מסוים, אנחנו חווים כעת את מה שעשוי להיות דמדומי העידן שבו עדיין ניתן להבחין בין בני אדם ובין חיקוייהם הטכנולוגיים. ייתכן שיישומים שפרצו אל חיינו החל מסוף שנת 2022 ורק השתפרו מאז — כמו ChatGPT, ג'מיני, PI, Character AI, קלוד ועוד רבים — מוכיחים לנו שכבר חצינו את הסף החמקמק הזה לעבר מציאות המאפשרת מערכות יחסים בין בני אדם לטכנולוגיה.

כמובן שאינני טוען בשום אופן שמערכות יחסים בין אדם לאדם לא ימשיכו להיות חלק משמעותי בחיינו בעתיד הנראה לעין. שינוי דרמטי כל כך אינו צפוי גם אם היכולת הטכנולוגית בתחומי מערכות היחסים תתפתח מהר יותר מכפי שנדמה לנו. המעבר למערכות יחסים עם טכנולוגיה עדיין בשלביו המוקדמים ביותר, ונאיבי לחשוב שחיי האהבה שלנו ישתנו באחת. לא רק שהטכנולוגיה עדיין אינה בשלה דיה, גם נכונותנו לקבל את ההתפתחויות האלה מפגרת אחרי החידושים עצמם. אנחנו מבינים שמכונות יכולות לייצר נעליים, מכוניות, בגדים, מזון וכל דבר אחר שאנחנו צריכים או רוצים, אבל אנחנו לא מוכנים לקבל שמכונות יכולות לאהוב אותנו. שום מכונה לא מסוגלת לחקות באופן מושלם את השנינות או את הקסם האישי שגורמים לנו להסב את הראש במבוכה, להסמיק מבושה או לחייך מתוך שעשוע. לפעמים, רק כשאנחנו מביטים אל תוך עיניו של אדם אחר ומבחינים ברגש מאחורי דברים שאמר, זה משנה עבורנו את משמעותם. רק בני אדם יכולים להבין את הדקויות שברגשות עמוקים, לעורר בנו את החמימות העזה המתעוררת עם המשיכה לאדם אחר, או להציע את ההרגשה שנותנים לנו מגע או חיבוק עם אדם שאנחנו באמת אוהבים.

אבל — וזהו ה״אבל״ הגדול הניצב במרכזו של הספר הזה — הטכנולוגיה ממשיכה להתפתח. היא יכולה כבר עכשיו לחקות חלק מהמרכיבים של מערכות היחסים שלנו, ובשנים הבאות היא תוכל לחקות מרכיבים נוספים. זוהי מציאות שקורמת עור וגידים, ואי אפשר להימנע ממנה או להתכחש לה. גם הסמארטפונים הראשונים שהופיעו בשוק היו פרימיטיביים מאוד והתקבלו בחשדנות. נדרש לנו יותר מעשור להבין את הפוטנציאל הטמון בהם, והם עדיין מתפתחים. כך, יהיו אשר יהיו מהירותו של השינוי והיקפו, השאלות שאני שואל בספר זה אינן טכנולוגיות בעיקרן, אלא חברתיות ופסיכולוגיות: כיצד עלינו להתכונן לשינויים האלה ובאילו סיכונים עשויות ההתפתחויות האלה להיות כרוכות? הפחדים, התקוות והבלבול שמעוררות מערכות יחסים 5.0 עוכרים את שלוותנו. אך למרות שהחברה עדיין מסויגת ולא פתוחה לקבל את המגמה הזאת, ההשלכות של השינוי מהפכניות מכדי שיהיה אפשר להתעלם מהן.

הדילמה כאן היא משמעותית. מצד אחד, המציאות של ימינו מאלצת אותנו להכיר בתועלת הצומחת מהטכנולוגיות האלה. דוחות ומחקרים מהזמן האחרון מראים שהחיובי עולה על השלילי כשמדובר בצמצום תחושת הבדידות באמצעות טכנולוגיית המדיה החברתית.34,35 באותו אופן, ההתפתחויות החדשות יותר המתוארות בספר זה יכולות לעזור למיליוני אנשים ברחבי העולם שמתמודדים עם בדידות, אפילו יותר משעשתה זאת המדיה החברתית. מצד שני, אנחנו חייבים לשים לב ולטפל גם בסכנות לבטיחות האישית ולפרטיות, כמו גם בבעיות כמו הטיות גזע ומגדר. לכן אינני מתעלם משני הצדדים, ואני דן בתועלת הצפויה מההתקדמות הטכנולוגית כמו גם בבעיות המוסריות, החינוכיות וההתנהגותיות העולות מההתפתחויות השונות. בפרק האחרון, פרק 9, אני מקדיש לכך מקום נרחב ובוחן שיקולים אתיים, השלכות מדיניות ומחלוקות חברתיות סביב הנושאים המוצגים בספר.

המחקר שעליו מבוסס ספר זה

ספר זה מבוסס על מחקרים שערכתי ועל סקירה מקיפה של הספרות העדכנית ביותר בתחום. ההפניות אל הספרות מובאות בהערות הממוספרות הרבות כדי להקל על הקורא לעיין בספרות הנוגעת ישירות לדברים שנכתבו. הערות אלו מסודרות בסדר עולה אלא אם כן יש הפניה לספרות שכבר הובאה בחלק מוקדם יותר ואז מספר ההערה הקודמת יופיע שוב. שיטה זו (שיטת MHRA) מסבירה גם מדוע הערות השוליים ממוספרות לעיתים בכמה מספרים שונים: המטרה היא להפריד בין הפניות שמופיעות במקומות נוספים.

אשר למתודולוגיה: ראשית השתמשתי בשיטות סטטיסטיות מתקדמות לניתוח מערכי נתונים גדולים ומייצגים מרחבי העולם. שנית, אספתי נתונים באמצעות שאלונים המורכבים משאלות סגורות ופתוחות שהוצגו למדגם מייצג של האוכלוסייה האמריקאית. שלישית, השתמשתי בשיטות של ניתוח טקסט כדי לנתח דגימה של מאות חוות דעת על מוצרים קיימים הקשורים לשלוש המהפכות המתוארות לעיל. לבסוף, פניתי למומחים בתחום כדי ללמוד מהם על עמדותיהם ועל הידוע להם לגבי נושאים שעליהם כתבתי, גם אם טרם כתבו על כך. המחקר שערכתי אפשר לי לנסח תשובות לשאלות הנשאלות בספר זה, וכדי לשמור על שקיפות מרבית, אפרט להלן את השיטות המחקריות שבהן השתמשתי. קוראים שאצה להם הדרך (או כאלה שפשוט לא יכולים שלא להחניק פיהוק גדול בקריאת שיטות מחקר) מוזמנים לדלג על חלק זה.

בסיסי הנתונים שהשתמשתי בהם כוללים את ה־American General Social Survey, את ה־European Social Survey ובסיסי נתונים של האו״ם — סקרים הכוללים מאות אלפי נשאלים שנדגמו בסבבים שנתיים או דו־שנתיים. בנוסף, השתמשתי בסקרים ספציפיים יותר על יחסם של אנשים לטכנולוגיה מתקדמת כמו בינה מלאכותית או רובוטיקה. חשוב מכול מבחינה זו: ניתחתי ארבעה בסיסי נתונים מקיפים של סקר Eurobarometer. אלה מאפשרים לבחון לעומק את דעת הקהל על בינה מלאכותית, רובוטים ומציאות מורחבת ועל השימוש בהם במדינות שונות באירופה. בסיס הנתונים הראשון של Eurobarometer שניתחתי הוא סקר מ־2019: אירופאים ובינה מלאכותית. סקר זה כלל 32,543 נשאלים בגיל 15 ומעלה מ־33 מדינות.36 הסקר הקיף נושאים כמו השימושים הרצויים בבינה מלאכותית, חששות לגבי השימוש בה ושיקולים אתיים בהתייחס ליישומי בינה מלאכותית. כל הראיונות נערכו פנים אל פנים, בבתיהם של אנשים ובשפה המקומית. כמו כן, יושמו משקלות להתאמת מדגם המשיבים לאוכלוסייה הכללית לפי גיל, אזור ודרגת העיוּר.

כדי להעמיק עוד יותר בהבנת ההתפתחות של הגישה שלנו לטכנולוגיות מתקדמות, ניתחתי שלושה בסיסי נתונים ותיקים יותר. בסיסי נתונים אלו הם סקרים חוזרים של ה־Eurobarometer העוסקים בתחושות הנוגעות להשפעת הדיגיטליזציה והאוטומציה על חיי היום־יום. הסקרים נערכו בשנים 2012, 2014 ו־2017, ושילבתי את שלושתם לכדי בסיס נתונים יחיד ובו 74,813 משיבים, לאחר ניפוי משיבים שלגביהם חסר מידע רלוונטי. שילוב הנתונים מאפשר לעקוב אחר תהליכי קבלה חברתית של רובוטים ובינה מלאכותית במשך השנים. הסקרים מכילים שאלות על שילוב רובוטים בחיי היום־יום, על סיוע טכנולוגי לילדים ולזקנים, על שימוש ברובוטים בבית ובעבודה, על מודעות לבינה מלאכותית, על היחס לרובוטים ולבינה מלאכותית ועל היחס לנושאי אבטחה ופרטיות בשימוש בבינה מלאכותית וברובוטים. גם סקרים אלה נערכו פנים אל פנים בבתיהם של אנשים ובשפות הלאומיות המתאימות ברחבי היבשת האירופית.

לבסיסי נתונים אלה הוספתי סקרים ייעודיים, כמותניים ואיכותניים, שערכתי בעצמי כדי לחקור את הנושאים שבמוקד הספר. התוצאות של מחקר זה אפשרו לי להבין יותר לעומק את התהליכים שאנו עוברים, לבדוק הסברים שונים להתפתחות של מה שאני מכנה יחסים 5.0, ולהגדיר את התחומים שבהם יש לנו נטייה רבה יותר להשתמש בטכנולוגיה חדשנית לסיפוק צרכים רגשיים. כדי לשמור על אנונימיות, הסוויתי את זהותם של המשיבים כמקובל במחקרים מסוג זה.

הסקר הייעודי שערכתי כלל 426 משיבים. הנתונים נאספו במהלך השנים 2021-2020, לפני התפרצות מגפת הקורונה ואחריה. הסקר כלל שאלות חדשות שלא נשאלו קודם לכן במחקרים חברתיים או במחקרים לצורכי מדיניות או ניתוח עסקי. מלבד שאלות דמוגרפיות וסוציו־אקונומיות מכיל הסקר שאלות על התפתחויות טכנולוגיות בבינה מלאכותית, במציאות מדומה וברובוטים בתחום הספציפי של מערכות היחסים. בנוסף, באמצעות סרטונים שהמשתמשים התבקשו לצפות בהם, בדקתי אם חל שינוי ביחס להתפתחויות אלה בעקבות חשיפה רבה יותר. לסיום, כללתי גם שאלות פתוחות שבהן התבקשו המשתתפים לחוות את דעתם על קשרים אפלטוניים ורומנטיים עם רובוטים, אווטארים או מערכות בינה מלאכותית.

המדגם של סקר זה מייצג את האוכלוסייה האמריקאית וכולל אנשים ממקומות שונים, ממעמדות סוציו־אקונומיים שונים ומרקעים דמוגרפיים שונים. 54% מהמדגם הם גברים ו־46% הם נשים. טווח הגילים של המשיבים הוא 22 עד 77, הגיל הממוצע הוא 42 והגיל החציוני הוא 39. רמת ההכנסה הממוצעת של המשתתפים, לפי הצהרתם, היא 4.7 בסולם מ־0 עד 10, והרמה החציונית היא 5, עם התפלגות נורמלית. 46% מהמשיבים היו נשואים כשהסקר נערך, 7% היו גרושים, 6% גרו עם בן או בת זוג, 40% היו רווקים, ו־1% אלמנים.

את הסקר העיקרי הזה ליוו מחקרים קטנים יותר, עם מאפיינים דומים, שנערכו באותה שיטה. באלה התמקדתי בשאלות ספציפיות כמו כיצד בינה מלאכותית יכולה להועיל, או על היחס לסקס עם טכנולוגיה תבונית. אני מקפיד להזכיר את המחקרים הקטנים יותר לאורך הספר ואת מספר המשתתפים בהם. אני מדווח רק על תוצאות מובהקות סטטיסטית עם רווח בר־סמך (CI) של 95%.

הצוות שלי ואני חקרנו גם שישה מקרי בוחן של שישה מוצרים הקשורים ליחסים בין־אישיים. מוצרים כאלה כוללים צ'אטבוטים שעימם אפשר לקיים מערכת יחסים, אווטארים וירטואליים ורובוטים המתפקדים כבני לוויה וידידים (שני מקרי בוחן לכל אחד מהשלושה). ניתחנו בשיטתיות יותר מ־1,000 ביקורות, קצת פחות מ־200 ביקורות על כל מוצר בממוצע, וחילצנו מהן את הנושאים העיקריים באמצעות ניתוח תוכן שיטתי.

כדי לגבות את כל זה, פניתי לפאנל של יותר מ־50 מומחים בתחומי הבינה המלאכותית, המציאות המורחבת והרובוטיקה החברתית, וביקשתי שיחוו דעה מדעית על הנושאים הנידונים. השאלות ששאלתי את המומחים היו משני סוגים. שאלות מהסוג הראשון ביקשו מן המומחים ידע כדי להבין את ההתפתחויות הנוכחיות ואת החזית המדעית בתחום שלהם. השאלות מהסוג השני התמקדו בהשקפותיהם של המומחים ובדעתם על עתיד מערכות היחסים עם טכנולוגיה מתקדמת.

לבסוף, כמה מילים על ההגדרות והמושגים שבהם אני משתמש בספר. לא מוכרחים לקבל את המונח ״חברה 5.0״, שמציעה הממשלה היפנית לתיאור השינויים העמוקים המתחוללים סביבנו. אם נספור שלבים נוספים בהתפתחות האנושית, ייתכן שנמצא שאנו חיים בחברה 6.0 או 7.0. לדוגמה, אפשר לחשוב על החברה החקלאית המאוחרת — אחרי המצאת הכתב ולפני המהפכה התעשייתית — כעל שלב נפרד בהתפתחות החברה האנושית. המהות היא הדבר החשוב, ו״חברה 5.0״ היא מונח נוח להגדרת השלב הנוכחי שבו נמצאת האנושות. באותו האופן, ״יחסים 5.0״ הוא המונח שבו בחרתי בספר זה כדי להסביר את השינוי שאנו עדים לו כיום בחיי היום־יום.

יהיו אשר יהיו המונחים שבהם נשתמש בהתייחס להתפתחויות הטכנולוגיות של הזמן האחרון, ברור שהן מחוללות שינויים עמוקים באינטראקציות שאנחנו מקיימים ובאופנים שבהם אנו מביעים אהבה ויוצרים קשרים בעידן האולטרה־מודרני שלנו. לפנינו נמצא מרחב לא מוכר עדיין, אפילו מפחיד, וספר זה מציע דרך לנווט בין השינויים המתרחשים מול עינינו ולהבין אותם טוב יותר.

1 Benjamin Haas, 'Chinese Man 'Marries' Robot He Built Himself', The Guardian 2017; Claire Heffron, and Tracy You, 'Engineer, 31, Who Married His Robotic Girlfriend to Appease His Pushy Parents Is Now Making Customised Sex Robots for Millions of Bachelors'2017) <https://www.dailymail.co.uk/news/china/article-5021113/Engineer-31-marries-inflatable-robot-girlfriend.html>.

2 Mike Murphy, "This App Is Trying to Replicate You" (2019), https://qz.com/1698337/replika-this-app-is-trying-to-replicate-you/‎

3 Parmy Olson, "My Girlfriend Is a Chatbot" (2020), https://www.wsj.com/articles/my-girlfriend-is-a-chatbot-11586523208‎; https://www.reuters.com/technology/what-happens-when-your-ai-chatbot-stops-loving-you-back-2023-03-18/.

4 Shuaishuai Wang, "Calculating Dating Goals: Data Gaming and Algorithmic Sociality on Blued, a Chinese Gay Dating App," Information, Communication & Society, 23 (2020), 181–97; Daniel B. Shank, Christopher Graves, Alexander Gott, Patrick Gamez, and Sophia Rodriguez, "Feeling our Way to Machine Minds: People's Emotions When Perceiving Mind in Artificial Intelligence," Computers in Human Behavior, 98 (2019), 256–66.

5 Elisabeth Timmermans and Cédric Courtois, "From Swiping to Casual Sex and/or Committed Relationships: Exploring the Experiences of Tinder Users," The Information Society, 34 (2018), 59–70.

6 Tinder, "About Tinder," Tinder (2019), https://www.gotinder.com/press‎

7 Yuval Noah Harari, Sapiens: A Brief History of Humankind (New York: Random House, 2014).

8 Gerhard Emmanuel Lenski and Jean Lenski, Human Societies: An Introduction to Macrosociology (McGraw-Hill Companies, 1982); Elman R. Service, Origins of the State and Civilization (New York: Norton, 1975).

9 Yoshihiro Shiroishi, Kunio Uchiyama, and Norihiro Suzuki, "Society 5.0: For Human Security and Well-Being," Computer, 51 (2018), 91–95.

10 Klaus Schwab, The Fourth Industrial Revolution (New York: Crown Business, 2017).

11 Toby Stuart and Chris Anderson, "3d Robotics: Disrupting the Drone Market," California Management Review, 57 (2015), 91–112; Chin-Ching Yeh, "Trend Analysis for the Market and Application Development of 3d Printing," International Journal of Automation and Smart Technology, 4 (2014), 1–3.

12 Jianfeng Gao, Michel Galley, and Lihong Li, "Neural Approaches to Conversational AI," Foundations and Trends® in Information Retrieval, 13 (2019), 127–298.

13 Jiahuan Pei, Pengjie Ren, and Maarten de Rijke, "A Modular Task-Oriented Dialogue System Using a Neural Mixture-of-Experts," arXiv preprint arXiv:1907.05346 (2019); Mikhail Burtsev, Alexander Seliverstov, Rafael AIrapetyan, Mikhail Arkhipov, Dilyara Baymurzina, Nickolay Bushkov, Olga Gureenkova, Taras Khakhulin, Yuri Kuratov, and Denis Kuznetsov, "Deeppavlov: Open-Source Library for Dialogue Systems," in Proceedings of ACL 2018, System Demonstrations (2018), 122–27.

14 Business-Insider, "Jeff Bezos Says the Echo 'Isn't About' Getting People to Shop on Amazon, and He May Be Right" (2017).

15 Kathleen Kara Fitzpatrick, Alison Darcy, and Molly Vierhile, "Delivering Cognitive Behavior Therapy to Young Adults with Symptoms of Depression and Anxiety Using a Fully Automated Conversational Agent (Woebot): A Randomized Controlled Trial," JMIR Mental Health, 4 (2017), e19.

16 IDC, "Augmented Reality and Virtual Reality Headsets Poised for Significant Growth" (Framingham, MA: International Data Corporation, 2022).

17 Benedict Anderson, Imagined Communities: Reflections on the Origin and Spread of Nationalism (London and New York: Verso Books, 1983).

18 Alex Heath, "The People with Power at Facebook as its Hardware, Commerce Ambitions Expand" (The Information, 2021).

19 Jacqueline Du, Yuichiro Isayama, Daniela Costa, Mark Delaney, Nick Zheng, & Xu, O. Global Automation Humanoid Robot: The AI accelerant. (New York: Goldman Sachs, 2024).

20 ‎"Boston Dynamics COVID-19 Response," Boston Dynamics (2020), https://www.bostondynamics.com/COVID-19; Mohammad Nasajpour, Seyedamin Pouriyeh, Reza M. Parizi, Mohsen Dorodchi, Maria Valero, and Hamid R. Arabnia, "Internet of Things for Current COVID-19 and Future Pandemics: An Exploratory Study," arXiv preprint arXiv:2007.11147 (2020); Evan Ackerman, "Autonomous Robots Are Helping Kill Coronavirus in Hospitals," IEEE Spectrum (2020).

21 Michał Dziergwa, Mirela Kaczmarek, Paweł Kaczmarek, Jan Kędzierski, and Karolina Wadas-Szydłowska, "Long-Term Cohabitation with a Social Robot: A Case Study of the Influence of Human Attachment Patterns," International Journal of Social Robotics, 10 (2018), 163–76.

22 Nick Bostrom, "The Superintelligent Will: Motivation and Instrumental Rationality in Advanced Artificial Agents," Minds and Machines, 22 (2012), 71–85.

23 Alexandre Coninx, Paul Baxter, Elettra Oleari, Sara Bellini, Bert Bierman, O. Henkemans, Lola Cañamero, Piero Cosi, Valentin Enescu, and R. Espinoza, "Towards Long-Term Social Child-Robot Interaction: Using Multi-Activity Switching to Engage Young Users," Journal of Human-Robot Interaction, 5 (2016).

24 Rhea Cheema, "Sex Doll Robot Samantha Can Now Say No to Unwanted Sexual Advances," India.com (2018).

25 Nicola Döring, M. Rohangis Mohseni, and Roberto Walter, "Design, Use, and Effects of Sex Dolls and Sex Robots: Scoping Review," Journal of Medical Internet Research, 22 (2020), e18551.

26 Jennifer Robertson, "Robo Sapiens Japanicus: Humanoid Robots and the Posthuman Family," Critical Asian Studies, 39 (2007), 369–98.

27 Government of Japan, "Innovation 25 Interim Report" (Tokyo, Japan: Prime Minister of Japan and his Cabinet, 2007); Jennifer Robertson, "Human Rights vs. Robot Rights: Forecasts from Japan," Critical Asian Studies, 46 (2014), 571–98.

28 Shimon Ullman, "Using Neuroscience to Develop Artificial Intelligence," Science, 363 (2019), 692–93.

29 Demis Hassabis, Dharshan Kumaran, Christopher Summerfield, and Matthew Botvinick, "Neuroscience-Inspired Artificial Intelligence," Neuron, 95 (2017), 245–58.

30 Ray Kurzweil, The Singularity Is Near: When Humans Transcend Biology (New York: Penguin, 2005).

31 Chris Mack, "The Multiple Lives of Moore's Law," IEEE Spectrum, 52 (2015), 31–31.

32 David J. D. Earn, Junling Ma, Hendrik Poinar, Jonathan Dushoff, and Benjamin M. Bolker, "Acceleration of Plague Outbreaks in the Second Pandemic," Proceedings of the National Academy of Sciences, 117 (2020), 27703–11.

33 Christopher L. Magee and Tessaleno C. Devezas, "How Many Singularities Are Near and How Will They Disrupt Human History?," Technological Forecasting and Social Change, 78 (2011), 1365–78.

34 Hua Wang and Barry Wellman, "Social Connectivity in America: Changes in Adult Friendship Network Size from 2002 to 2007," American Behavioral Scientist, 53 (2010), 1148–69.

35 Patrick Van-Kessel, How Americans Feel about the Satisfactions and Stresses of Modern Life (Washington, DC: Pew Research Center, Social & Demographic Trends Project (2020).

36 "כל אחת מ־28 המדינות החברות באיחוד האירופי, כמו גם מחמש מועמדות להצטרפות (טורקיה, צפון מקדוניה, מונטנגרו, סרביה ואלבניה) ומהקהילה הטורקית הקפריסאית".