פרק 1
אהבה בשחקים
ראיתי את הפרִיוס החדשה שלי עושה את דרכה לכיווני דרך מגרש המכוניות המעוגל שבכניסה לשדה התעופה. נופפתי לנהג וברגע שהוא ראה אותי הוא חייך ויצא מהמכונית כדי לעזור לי עם התיקים.
הוא היה אדם מבוגר, באמצע שנות החמישים לחייו, עם שער שיבה זרוע בלבן ועיניים כחולות ששידרו טוב לב. הוא נראה כאילו הוא לא פספס ארוחה... במשך כל חייו.
קארל הזיע כאילו זה עתה השתתף במרוץ בעוד אני התענגתי על הרוח האביבית המרעננת. הזכרתי לעצמי להשליך את הסוודר שלי לאשפה בבית, ברגע שאמצא... היכן הבית נמצא.
"מיס בויד?"
"זו אני. ואתה קארל, אני מניחה." אמרתי כשהוא לחץ את ידי בחיוך. "קרא לי אליס. תודה שיצאת מגדרך כדי לעזור לי היום."
"אין שום בעיה בכלל. שמחתי לעשות את זה. אז הנה היא," הוא אמר והסביר לי כמה דברים על תכונותיה של הטויוטה שלי בזמן שדחף את מזוודתי הגדולה לתא המטען עד שהתאימה לשם בנוחות ואז מסר לי את המפתחות.
"את יכולה להסיע אותי בחזרה אל מגרש המכוניות ובדרך אענה על כל השאלות שאולי עדיין יש לך."
"אין צורך. חקרתי את הנושא מספיק," אמרתי בזמן שהתיישבתי מאחורי ההגה והתחלתי לסנכרן את האייפון שלי עם מערכת השמע.
"יש רק עוד כמה מסמכים לחתום עליהם והיא כולה שלך," הוא אמר במבטא דרומי קל. אהבתי לשמוע את המבטאים הדרומיים. עד כה, כל אחד מהאנשים אִתם באתי במגע בקשר למעבר שלי היה אדיב וחברותי במידה בלתי רגילה.
לאחר שחגרתי את חגורת הבטיחות וסקרתי את חלל הרכב ואת לוח המחוונים, ביררתי את כתובתו של מגרש המכוניות והוריתי לסירי2 לתת לי הוראות הכוונה.
"באמת שאין צורך. בשמחה אסביר לך איך להגיע," קארל הציע. הדלקתי את המזגן אף שהיה לי לגמרי נוח וראיתי את הבעת התודה השקטה והמידית שלו.
"אני עומדת להסתמך עליה די הרבה, אז אני צריכה לוודא שאנחנו מתחילות ברגל ימין," אמרתי בחוסר נוחות.
הוא פשוט הניד בראשו. "אמרת שאת עובדת במפעל החדש של 'בואינג', נכון?"
"נכון, אני מתחילה מחר."
"ובכן, זה פחות מחצי קילומטר מהמקום בו אנחנו נמצאים כעת. אנחנו נעבור ממש לידו."
"אני יודעת. גם על זה ערכתי מחקר," אמרתי והסמקתי קלות. גוגל היה החולשה שלי.
"עיר חדשה, משרה חדשה. זו תקופה מרגשת ביותר עבורך."
"בהחלט כן," אמרתי בזמן שהקשבתי לסירי המדריכה אותנו אל מחוץ לשדה התעופה. זיהיתי את המפעל, המקום שבו אבלה את רוב זמני בלדאוג לכך שטייסים מיומנים ימריאו וינחתו בשלום, אבל הייתי מרותקת הרבה יותר אל עצי הדקל ששיחקו אתי במחבואים דרך החלון הקבוע בגג המכונית.
"מעולם לא ראיתי עץ דקל," לחשתי בפליאה.
"ברוכה הבאה למדינת הפלמטו.3"
עד שהגעתי לדירתי החדשה והמרוהטת לחלוטין כבר הייתי באיחור לפגוש את המתווכת.
"אני כל-כך מצטערת," מיהרתי החוצה כדי לפגוש את האישה הלבושה בפשטות שהמתינה לי ליד הדלת, סוחבת בעקבותיי את המזוודה העמוסה לעייפה ואת התיק, בקושי מספיקה לספוג את הפאר שסביבי.
"אל דאגה. בכל מקרה הייתי צריכה להוציא את הסקיטר שלי לטיול, וכך קפצתי לכאן כששלחת לי הודעה."
הייתי בטוחה ש'סקיטר' היה שמה של חיית מחמד אבל לא קיבלתי כל הסבר נוסף. היא סובבה את המפתח במנעול ופערה את עיניה במבט מלא הבעה.
"ובכן, היכנסי ותתרשמי."
חיזקתי את עצמי. לשכור דירה מרחוק היה עסק מפחיד, אבל ממה שראיתי עד עכשיו, הנסיעה לתוך שטח הקומפלקס הייתה פשוט יפהפייה. אפילו ראיתי תנין מסתובב חופשי על שפת האגם הקטן בדרך לכאן. כמעט שהתפתיתי לעצור ולצלם אותו. עצרתי את נשימתי ושחררתי אותה בנשיפה גדולה מלאת שמחה, מתרגשת מסביבת מגוריי החדשה.
"או וואו," זימרתי כשנכנסתי למטבח המרווח שכל מוצרי החשמל בו היו חדשים ורצפותיו היו עשויות שיש. מעבר למשטח של הבר המתין לי הסלון, גדול אפילו יותר מהמטבח, מצויד ברצפת עץ כהה ובאח עשויה אבן. זה לא היה סתם בית - זה היה המפלט שלי.
"התמונות באמת לא עשו עם הדירה חסד," היא אמרה, בוחנת אותי בתשומת לב, "ביקשתי מאיש האחזקה להניח את הארגזים שלך בסלון. הם הגיעו היום. לא רציתי שתיאלצי לגרור את כל הדברים שלך למעלה בעצמך."
הקשבתי לה בחצי אוזן בזמן שסקרתי את הריהוט היפה. חפצים שמעולם לא חלמתי שיהיו לי במקום שעתה הוא שלי, חפצים שלא מונחות תחתם מפיות רקומות. אמי אהבה מפיות רקומות, צלבים ותחרה. רעדתי כשנזכרתי בחדר השינה הישן שלי.
"זה... " דמעות מחורבנות כמעט עלו בעיניי, "מושלם."
"אוה מותק, את הולכת לאהוב את המקום לגמרי! הרבה יותר שקט פה מאשר בקומפלקסים אחרים באזור. מה אמרת שאת עושה בחיים?"
"אני מדריכת טיסה."
"וואו," היא אמרה, בבירור מתרשמת בעת שאני בדקתי מקרוב את ספת העור ואת מסך הטלוויזיה הגדול. "ובכן, זה שלך."
היא ניגשה אליי והניחה את המפתחות בכף ידי הממתינה.
"עותק מחוזה השכירות נמצא על הדלפק. אמרת שזו הפעם הראשונה שלך בצ'רלסטון, נכון?"
"נכון מאוד, אם כי ערכתי קצת מחקר מקדים באינטרנט." הסתובבתי אליה, החזה שלי עוד רגע מתפוצץ מהתרגשות. "תודה רבה."
"אתקשר אלייך בעוד שבוע בערך. רק כדי לראות איך את מסתדרת."
הבטתי בה בסקרנות. היא נתנה בי מבט יודע - כל. "אוה, מותק... את עדיין לא יודעת לאן הגעת."
לאחר שהיא סגרה את הדלת מאחוריה חסמתי את פי בכף ידי כדי להשתיק את צרחת האושר שפלטתי, אבל ידעתי שהיא שמעה אותה. עשר דקות לאחר מכן כבר הייתי לבושה בחולצת טי לבנה גדולה, במכנסונים ורודים, במשקפי ריי-באן שחורים ובגרביים בגובה הברך, מחליקה על רצפת העץ לצליליו של בוב סיגר, וזה היה היום הכי טוב בחיים שלי.
מכירים את הקטע הזה בסרט 'אהבה בשחקים' שבו קלי מקגיליס צועדת בין שורות של טייסים, עטופה באווירה של סקס ובמעיל טייסים גדול ממידותיה, ואז הטייסים המשגעים ומעוררי התיאבון מתיישרים קצת בכיסאות ועושים כל שביכולתם כדי להשרות אימה על המדריכה החדשה? בסרט הזה, קלי לא הסכימה לאכול מהם חרא וירתה בלי חשבון הדגמה של יכולותיה המקצועיות, יוצאת מכל הסיטואציה כשידה על העליונה, ובצדק. ככה פחות או יותר דמיינתי את יומי הראשון בעבודה.
זה ממש לא היה זה.
ראשית, קור מקפיא שרר בכיתה לבנת הקירות והייתי משוכנעת שהפטמות שלי הציגו את עצמן לראווה בצורה מביכה דרך הסוודר הוורוד, הדק והצמוד שלבשתי. הטייסים שלי היו כולם בין שנות השלושים המאוחרות לחייהם לשנות החמישים המוקדמות ולא דמו בכלום לטום קרוז בצעירותו או לוואל קילמר, חוץ מגבר אחד, שנראה לגמרי לא מעוניין להקשיב לאף מילה מחורבנת שעמדתי לומר. התאכזבתי לראות שבכיתה, שהיו בה חמישה עשר טייסים בערך, לא הייתה אפילו אישה אחת, אבל זה היה צפוי. זה היה עצוב מאוד אבל רוב הטייסים בתעשייה הם עדיין ממין זכר. האחוזים עומדים על 97% לטובת הגברים.
ובכן, אני הייתי בשלושת האחוזים הנותרים, והייתי בטוחה שהגברים האלה חשו כלפיי את אותו בוז שחשו הטייסים בסרט כלפי מקגיליס הסקסית, כי כולם נראו משועממים או מבואסים להיות שם. בחנתי אותם במשך כמה רגעים בזמן שהם, בחוסר נימוס מוחלט, המשיכו להתעסק בטלפונים שלהם.
"זה לא המטוס שאתם רגילים אליו, רבותיי," פתחתי בביטחון עם משפט קבלת הפנים שלי, "המטוס הזה מתקדם יותר, בעל לוח מחוונים מחופה זכוכית, מוטת כנפיים רחבה יותר, מהיר יותר מכל מטוס שאי פעם הטסתם, ואתם לא יודעים איך להפעיל אותו."
המשפט הזה תפס את תשומת לבו של הטייס החתיך היחידי בחדר. לפחות את המחשבות שלו כן הצלחתי לקרוא.
"הייתי באוויר, רבותיי, ולעתים קרובות. אם אתם רוצים לעשות אתי השוואות למי יש גדול יותר, תפתחו את החומר שלפניכם ותציצו ביומן הטיסות שלי. אני לא צריכה את הכבוד שלכם, אבל אני כן צריכה את תשומת לבכם."
אחד אחרי השני, הטלפונים הסלולריים הונחו על השולחנות וכל העיניים הופנו אל הפטמות שלי.
ובכן, זאת הייתה התקדמות.
2. 'סירי' היא תכנת הבינה המלאכותית של חברת 'אפל' המותקנת על מכשיריה.
3. פלמטו הוא עץ דקל שהפך לסמל הלאומי של מדינת דרום קרולינה
אני –
משחק מושלם
ספר מאווווד מומלץ קליל, מצחיק ומהנה! לאוהבות הז’אנר.
סיניה (בעלים מאומתים) –
משחק מושלם
בין הטובים בז’אנר; סופסוף גיבורה חכמה, שנונה, מקסימה וייחודית באמת. מגה-חנונית המצאהבת בשחקן בייסבול חמוד. דיאלוגים שנונים. ספר מקסים ומחמם לב, מתוק וקליל. מומלץ.
לנה –
משחק מושלם
ספר מושלם!! הראשון מבין 3. כל ספר על זוג אחר. ספר קליל ויחד עם זאת עמוק, סקסי ואירוטי באופן מעולה, דמויות שקל להתחבר אליהן . פשוט לקרוא ולהתענג! ממליצה בחום!!
יעל –
משחק מושלם
אהבתי את הספר ואת תיאור הדמויות. האשה עצמאית ומתלבטת לגבי הכיוון המקצועי שבחרה, הגבר עם אהבתו לספורט והכי חשוב את הדרך שמצאו כדי להיות ביחד.
יערה (בעלים מאומתים) –
משחק מושלם
וואו ספר מושלם! דמויות מעניינות ועלילה קלילה ומצחיקה ופשוט כייפית! לא הצלחתי להניח את הספר לרגע. ממש ממליצה!
יערה (בעלים מאומתים) –
משחק מושלם
וואו ספר מושלם! דמויות מעניינות ועלילה קלילה ומצחיקה ופשוט כייפית! לא הצלחתי להניח את הספר לרגע. ממש ממליצה!
אפרת –
משחק מושלם
ספר חמוד מאוד. הדמות הנשית הראשית מעניינת, שונה. אהבתי אותה. רייף גבר מהמם. תענוג של ספר. חלק מטרילוגיה אבל יכול להיקרא כספר יחיד.
Nehama –
משחק מושלם
משחק מושלם הוא ספר נחמד קליל ושנון לעיתים,
נקרא בשקיקה. למרות שזהו ספר שהוא חלק מטרילוגיה
אין בעיה לקרוא כיחיד.
Nehama –
משחק מושלם
משחק מושלם הוא ספר נחמד קליל ושנון לעיתים,
נקרא בשקיקה. למרות שזהו ספר שהוא חלק מטרילוגיה
אין בעיה לקרוא כיחיד.
מירטה –
משחק מושלם
ספר חמוד קליל ושנון. הראשון בסדרה. כל ספר על זוג אחר. מי שאוהב את הז’אנר יתאהב בסיפור. ספר שכיף להעביר איתו כמה שעות.
שוש (בעלים מאומתים) –
משחק
ספר שמתחיל חמוד וקליל ואז נימרח בלי כל עלילה ברורה, עם המון תוכן קיטשי וילדותי. נראה שכל מהות הספר הוא פרסומת בכלל לא סמויה לכל מיני מותגים אמריקאים. עדיף לוותר
שוש (בעלים מאומתים) –
משחק
ספר שמתחיל חמוד וקליל ואז נימרח בלי כל עלילה ברורה, עם המון תוכן קיטשי וילדותי. נראה שכל מהות הספר הוא פרסומת בכלל לא סמויה לכל מיני מותגים אמריקאים. עדיף לוותר
שוש (בעלים מאומתים) –
משחק
ספר שמתחיל חמוד וקליל ואז נימרח בלי כל עלילה ברורה, עם המון תוכן קיטשי וילדותי. נראה שכל מהות הספר הוא פרסומת בכלל לא סמויה לכל מיני מותגים אמריקאים. עדיף לוותר
שוש (בעלים מאומתים) –
משחק
ספר שמתחיל חמוד וקליל ואז נימרח בלי כל עלילה ברורה, עם המון תוכן קיטשי וילדותי. נראה שכל מהות הספר הוא פרסומת בכלל לא סמויה לכל מיני מותגים אמריקאים. עדיף לוותר
שוש (בעלים מאומתים) –
משחק
ספר שמתחיל חמוד וקליל ואז נימרח בלי כל עלילה ברורה, עם המון תוכן קיטשי וילדותי. נראה שכל מהות הספר הוא פרסומת בכלל לא סמויה לכל מיני מותגים אמריקאים. עדיף לוותר
צליל (בעלים מאומתים) –
משחק מושלם
ספר נחמד קליל זורם . נחמד לסופש גשום העלילה נחמדה זורמת אבל השלב מסוים נתקעת ולא הולכת לשום מקום חלק משלושה ספרים
יערה (בעלים מאומתים) –
משחק מושלם
ספר נחמד קליל זורם . נחמד לסופש גשום העלילה נחמדה זורמת אבל השלב מסוים נתקעת ולא הולכת לשום מקום חלק משלושה ספרים
יערה (בעלים מאומתים) –
משחק מושלם
ספר נחמד קליל זורם . נחמד לסופש גשום העלילה נחמדה זורמת אבל השלב מסוים נתקעת ולא הולכת לשום מקום חלק משלושה ספרים