כוכבי ההוקי 3: מעריצה חוזרת

"יש לי חגורה חומה בקראטה."

"ולי יש חגורה שחורה בלפרק אותך."

אלה המילים שמתנגנות בראשי שוב ושוב, לצד ההבטחות של רנדי, 'אני יכול להסיח את דעתך מהבעיות שלך, אם תרצי' וגם 'אני בטוח שכמה אורגזמות יעזרו לך לשכוח מהאקס העלוב שלך. בא לך שנבדוק אם אני צודק?'.

אני מעבירה את כף ידי על פניי ומביטה בשעון. השעה ארבע בבוקר. כבר חמש שעות שאני מנסה להירדם. בין שתיים לשלוש הצלחתי לא לבהות בתקרה או בשעון, אך התעוררתי כשידי בתחתונים. שוב.

אני דוחפת את ראשי מתחת לכרית כאילו היא יכולה לתפקד כחסם בין המוח לבין הזיכרונות שלי. כשזה לא מצליח אני לא מופתעת, ומוותרת. אולי אם אפסיק להילחם בפנטזיות אהיה מסוגלת לראות אותו הערב בלי להתפרק. אני מתגלגלת על הגב, עוצמת את עיניי ומניחה לחזיונות לבוא. אני נעה מייד אחורה בזמן.

טוב, זה לא נכון, אבל אני נזכרת בבהירות מדהימה בהיכרות שלי עם כוכב הליגה, רנדי 'בולס' בליסטיק, השחקן החדש בקבוצה של שיקגו.

ביליתי בטבע בצפון קנדה עם בנג'י החבר הגרוע שלי, סאני החברה הכי טובה שלי וקייל, החבר הכי טוב של בנג'י והאקס של סאני. החוויה לא הייתה נעימה. לאחר שבעה ימים ללא מים זורמים הייתי נואשת להעלים את היער שעל רגליי ולהתענג על נפלאות המקלחת החמה בקוטג' של אחיה של סאני במוסקוקה. הייתי צריכה גם לפתור את הבלגן שהתרחש בחבובה הפרוותית שלי. לפני הנסיעה ביטלתי את התור להסרת שיער שקבעתי אצל הקוסמטיקאית. היא הייתה יקרה והייתי זקוקה לכסף כדי לקנות מצרכים לקמפינג. גם כעסתי על בנג'י כך שנתתי לשיח שלי לגדול כדי לעצבן אותו. הוא גידל זקן איום ונורא, לא אחיד ומכוער, לכן עשיתי את אותו הדבר בין רגליי, כדי לראות כמה זה ימצא חן בעיניו כשאשפשף את זה על כל הפרצוף שלו. לא שהוא העניק לי את ההזדמנות לעיתים קרובות כל־כך.

בכל אופן, בדיוק התכוונתי לטפל בחבובה הפרוותית שגרה במפשעה שלי כשהדלת נפתחה בתנופה. ציפיתי לראות את סאני או אולי את בנג'י האפס, אך זה לא היה אף אחד מהם.

זה היה גבר רחב, בנוי היטב ולוהט ביותר, שידו הייתה תחובה במכנסיו הקצרים. שערו הכהה היה משוך לאחור בקוקו גברי קצר ועבה ועיניו היו בצבע הדבש. הוא התהדר בזקן מוזנח מעט אך שופע וזה דווקא עבד טוב בשבילו. ידו התחובה במכנסיו הייתה מחוברת לזרוע בעלת קעקוע שרוול מלא.

צרחתי, וזו הייתה התגובה הראויה בהתחשב בעובדה שגבר לוהט שמעולם לא ראיתי עמד בכניסה לחדר השירותים וחסם בגופו השרירי את דרך המילוט היחידה שלי. כמו כן הייתי עירומה לחלוטין ומכוסה בקרם גילוח מהקרסוליים ועד לירכיים, והמפשעה הפרוותית במיוחד שלי חשופה לעין כול.

הוא הביט בי ואז עיניו צנחו מטה והתרחבו. "כדאי שתסגרי את הדלת."

"מי אתה, לעזאזל? תסתלק מכאן!" תפסתי במגבת כדי לכסות את אזוריי המוצנעים. הוא פסע לאחור והניף את ידיו במעין התנצלות, אך הגיחוך היהיר שלו העיד על כך שהוא לא ממש הצטער. "תירגעי, מותק. בסך הכול חיפשתי את השירותים." הוא התרחק מהדלת בחיוך.

כעס רטט בי. מפני שהרגשתי מובכת ולא חשבתי בהיגיון, ניסיתי למצוא בחדר כלי נשק כלשהו. למחזיק נייר הטואלט היה קצה קהה שיכול היה להתאים אם אזדקק לחבוט במסיג הגבול הסקסי. מסיבה כלשהי, במקום להישאר בצד הבטוח של האמבט, רדפתי אחריו בעודי מנופפת בנשק המאולתר שלי, וברוב חוכמתי הצלחתי לחשוף לעיניו את המפשעה השעירה שלי פעם נוספת. השעשוע שלו הרתיח אותי.

אם זה לא היה גרוע מספיק, לאחר פחות משעה מצאתי את עצמי לכודה איתו במטבח. לבד. סאני והחבר הנוכחי שלה, מילר 'באק' באטרסון, נעלמו לתוך היער כדי 'ליישר את ההדורים'. רנדי היה חברו של מילר וגם שיחק איתו בקבוצת ההוקי הלאומית. כך מצאתי את עצמי בניגוד לרצוני בקרבת שחקן הוקי לוהט ובנוי לכדי שלמות. חרף המבוכה שחשתי קודם לכן, להיות לכודה עם רנדי היה עדיף על פני להיות לבד עם בנג'י, ששינה סטטוס מחבר לאקס במהלך השבוע האחרון, אך עדיין לא קלט את הרמז ולא עזב.

הוא ואני רבנו ללא הפסקה במהלך טיול הקמפינג, שהיה אמור להיות מרגיע. המצב התדרדר כבר זמן מה, עד שיצא משליטה. גמרתי איתו בכל דרך אפשרית. אחרי שבע שנים ההקנטות הבלתי פוסקות של בנג'י נמאסו עליי לגמרי.

בעודי מתבוססת בהשלכות שהיו לבחירות הגרועות שעשיתי בחיי, רנדי התיישב ליד השולחן, אכל קערת דגני בוקר אחת אחרי השנייה וקרא את מדור הספורט בעיתון. בנג'י הזדנב אחריי בכל רחבי הבית ולחץ על כל הנקודות הרגישות שלי, מתעלם לחלוטין מכך שלא היינו לבד ופשוט סירב להיכנע. אמרתי לו הכי ברור שאפשר שגמרתי איתו, אבל הוא היה עקשן כמו פרד לפעמים. או שהוא חשב שזה משחק. כבר נפרדנו בעבר. כמה פעמים.

ואז הוא קרא לי כלבה.

הרגשתי כאילו הוא סטר לי, והעובדה שעשה את זה לעיני זר הייתה משפילה ביותר. רנדי שמט את הכף לקערה, מתיז חלב על השולחן ועל החולצה שלו. "מה, לעזאזל, אמרת לה?" הוא שאל ודחף לאחור את הכיסא, מפיל אותו על הרצפה בקול חבטה רמה, ומחה את פיו בגב כף ידו המקועקעת. הוא פסע לעבר בנג'י כמו חיית טרף ואיים לכסח לו את הצורה אף שהתנפלתי עליו עם מחזיק נייר טואלט קודם לכן.

אז עשיתי את מה שכל אישה קנדית בעלת דם חם הייתה עושה כשגבר לוהט, שחקן הוקי או לא, הגן על כבודה תוך איום באלימות קיצונית: חפנתי את פניו ותקעתי את הלשון שלי בפיו. העמדתי פנים שעשיתי את זה כדי לגרום לבנג'י לקנא, אבל זו לא הייתה הסיבה. יותר מכול רציתי לנשק את רנדי על מה שהוא עשה, לשחק קצת הוקי עם השקדים שלו ואז לטעון לרגע של חוסר שפיות.

הזקן שלו היה רך במקום שבו נגע בשפתיי וסנטרי. לפיו היה טעם של דגני בוקר והלשון שלו... אלוהים, הלשון שלו. למרות התקיפה הלא צפויה שלי הוא נישק אותי בחזרה. היציאה מהכלים של בנג'י נעשתה לא יותר מרעש רקע.

סאני ומילר כנראה חזרו מהטיול שלהם ביער מתישהו בין התקיפה של בנג'י וההתנפלות שלי על רנדי כי כשפקחתי את עיניי הם היו שם, עדים לתקיפה שלי.

מרוב בושה אמרתי לסאני שאני צריכה להיות לבד וננעלתי בחדר השינה למשך כל אותו אחר הצהריים. בזמן הזה, שחזרתי בזיכרוני את הנשיקה שוב ושוב ותהיתי אם זה היה מחשמל כל־כך מפני שרנדי הגן עליי, מפני שכעסתי על בנג'י, או מפני שרנדי היה כזה שווה.

הבטחתי לעצמי שלא אתקוף אותו שוב כמו לביאה מורעבת שמתנפלת על סטייק. בכל מקרה, עד ארוחת הערב בנג'י הסתלק, וההודעות הזועמות שלו רק חיזקו את ההחלטה שלי שהכול בינינו נגמר סופית. לקרוא לי זונה בוגדנית שטוחת חזה לא הייתה הדרך להשיג נקודות זכות אצלי.

לאורך כל הזמן הזה רנדי היה שם. חתיך. שחצן. אדיב. אולי קצת יהיר. נשקן מעולה ופלרטטן בלתי נלאה. הייתי זקוקה להסחת דעת והוא נראה כמו האפשרות המתאימה ביותר. התמזמזנו במטבח. אחר כך הוא הגיע לחדר השינה שלי עם הבטחות לכיף ולאורגזמות בלי התחייבויות או מחויבות, פשוט סטוץ. המעצורים בי התרופפו בשל משקאות חריפים וכל ההורמונים שלי השתוללו מכל הפלירטוטים, לכן לא יכולתי לסרב. גם לא רציתי.

רנדי מימש את ההבטחה שלו להסיח את דעתי מהבעיות. האורגזמות היו לא מהעולם הזה, אבל לא עשינו סקס.

לא הייתה לו בעיה להיות סטוץ של ריבאונד, אבל הוא הציב את הגבול בזיון נקמה. לא שאלתי מה היו הקריטריונים של כל אחת האפשרויות, אך בתור הצד המקבל של אורגזמות ללא חדירה קשה לא הייתה לי סיבה להתלונן בזמנו. החרטות הגיעו מאוחר יותר.

חשבתי שהוא חמוד עד שהוא ומילר נסעו לשטיפת מכוניות למטרות צדקה בבוקר הבא והשאירו את סאני ואותי בקוטג'. הבחורים היו אמורים לעזוב לכמה שעות בלבד ורנדי הבטיח לי עוד אורגזמות כשיחזור. היו לי תוכניות להפוך אותן לאורגזמות כתוצאה מסקס.

ואז הדברים הסתבכו. עוד לפני שהם חזרו תמונות של רנדי ומילר עם דוגמניות חצי עירומות הופיעו באינטרנט ואני נתקפתי זעם אימתני על כך שעבדו עליי. הצטיידתי בטוש בלתי מחיק ובחמה של אלפי נשים עם תסמונת טרום־וסתית בליל ירח מלא והשחתִּי את כל זוגות התחתונים של רנדי במסר אחד ויחיד: 'זין קטן בפנים'.

זה היה שקר. בדיה. לפי מה שהרגשתי בלילה הקודם – היה חשוך מכדי לראות – איבר מרשים ביותר היה ארוז במכנסיו.

הענקתי לחולצות הטי שלו טיפול זהה ועיטרתי אותן במילה 'אפס' כדי שידע איך הרגשתי לגבי הטריק המסריח שהוא עשה לי. כאילו אניח לו לתת לי עוד אורגזמות אחרי שאיזו זנזונת בטח רכבה עליו מפני שלי לא הותר.

אני מתגלגלת במיטה, נאנחת וממצמצת כדי להרחיק מעליי את הזיכרונות. התברר שזו הייתה בסך הכול אי־הבנה, אך עד שקלטתי את הסיפור האמיתי כבר היה מאוחר מדי, הנזק כבר נעשה ולא יכולתי לחזור בי מהחורבן שהמטתי על המלתחה שלו.

חלף חודש מאז כל זה קרה. חודש שבו שחזרתי בראשי הרבה פעמים את השעות שביליתי איתו במיטה. חודש של מבוכה בגלל התגובה המופרזת שלי. חודש של זעזוע מעצם העובדה שנתתי לכל זה לקרות מלכתחילה.

הלילה אמור להתקיים משחק ידידותי למטרות צדקה ורנדי משחק. סאני מכריחה אותי לבוא איתה מפני שהחבר שלה, מילר, ארגן את כל העניין, כך שאצטרך לראות את רנדי שוב. אני לא בטוחה מה גרוע יותר: הביזיון שלי או העובדה שלפחות פעמיים בשבוע אני מתעוררת על סף אורגזמה כשפניו וגופו המדהימים של רנדי צרובים עמוק בתודעתי. ברור שהגוף שלי מעוניין להיות הצד המקבל של העונג שהוא סיפק לי ברוב נדיבותו, והרבה פעמים.

חבל מאוד שזה המצב כי אני שונאת אותו. ממזר שחצן.

אני שונאת אותו אפילו יותר מפני שאני לא מצליחה לשכנע את הגוף שלי להיות שותף לנקודת מבטי. רנדי היה אמור להיות הסחת דעת, סטוץ, מזמוז לטובת סיפוק רגעי ותו לא. הוא הגבר האחרון שאני צריכה לרצות. הוא רודף שמלות וכל זה רק משחק בשבילו. הוא חי רק בשביל המשחק. על הקרח, מחוץ לקרח, זה אותו הדבר, ואני לא רוצה לעשות את הטעות ולתקוע את הלשון שלי במורד גרונו שוב. כבר השפלתי את עצמי מספיק ככל שזה נוגע לרנדי בליסטיק.