כמה זה עולה לנו

אנחנו הישראלים אלופי העולם, ולא חסר במה; הכי טובים בלמצוא את התור הכי קצר או בלעקוף את הכי ארוך, בלקמבן בקטנה כשלא רואים, בלהתגנב מהצד, בלדבר על כל נושא בעולם עם זרים גמורים שפגשנו בסופר, בלצפור בשנייה כשהרמזור מתחלף מאדום לכתום ובלעשות את הרעש הכי גדול בכל מקום שבו אנחנו נמצאים, הכי טובים בלשאול ״נו למה לא פותחים פה עוד קופה?״ או בלהגיד ״אני רק שאלה״ כשיש תור של קילומטר, בלהבטיח אבל לא להבטיח לקיים, בלשאול כמה עלה לכם? בלעגל פינות ובקיצור – בלעקוץ את המערכת. הכול בגבול הטעם הטוב, כמובן. יודעים במה עוד אנחנו אלופי העולם? בנתינה ובעזרה הדדית לכל אחד, בעזרה לבן אדם שנתקע עם פנצ׳ר באמצע איילון, בתרומה בכל הזדמנות למעוטי יכולת, בשיפוץ בתים של קשישים וניצולי שואה בחינם, בעצירת החיים בזמן מלחמה ובהקדשת עצמנו לטובת אחרים, ויש דוגמאות נוספות מכאן ועד הוואי. זה כל הקסם, החוצפה הישראלית שהובילה אותנו להיות מה שאנחנו, מדינה מערבית מתקדמת שהכול בה הולך עקום אבל בסוף הדברים מתיישרים כמו שצריך, אם לא עכשיו – אז בעתיד הרחוק.

יודעים במה אנחנו הישראלים לא אלופי העולם? בכדורגל. אה כן, ובכסף הגדול. אני לא מתכוון לכסף של אנשים עשירים כקורח בלבד, אלא לכסף של כל הישראלים, שמרוויחים משכורת בכל חודש ושמכלכלים את עצמם.

כשהיינו בתאילנד הוצאנו למקומיים בשוק את המיץ, עשינו את כל ההצגה, אפילו ביררנו עם חבר שלנו מהיסודי מה יעבוד איתם הכי טוב, התענייננו במאפרה של קוף מוציא אצבע משולשת ואז אמרנו שזה יקר לנו מאוד, ״אקספנסיב, אקספנסיב,״ והעמדנו פנים שאנחנו הולכים כמו המוכר בים, ״אני הולך, אני הולך,״ ולבסוף הצלחנו להוריד את המחיר ולחסוך שמונה שקלים לכל היותר. אבל כשזה נוגע ל׳סטפות׳ האמיתיות, למאות ואפילו אלפי שקלים בכל חודש שיוצאים מהכיס שלנו לחברות ענק, שיכולות למלא בקלות בריכות אולימפיות בשטרות של מאתיים – את הכסף הזה אנחנו מוסרים בקלות רבה מדי; מדוממים את המנוע הישראלי המשובח שלנו, מוותרים מראש על הכסף הגדול שלנו ושותקים, אפילו שאנחנו אלופים בלעשות רעש גדול ו״ביג בלגן״.

החיים כאן הובילו אותנו להיות ישראלים למופת, אבל אף פעם לא לימדו אותנו כלום על כסף, צרכנות חכמה, בנקים, משכנתא, השקעות וניהול תקציב. וכך, ישנם מיליוני ישראלים ששותקים כאשר גובים מהם עמלות מיותרות, מוכרים להם מוצרים יקרים שהם לא צריכים ונותנים להם שירות גרוע. כל ישראלי שנותן לכסף שלו לחמוק לו מבין האצבעות בקלות רבה לאותן חברות ענק, מפסיד בממוצע 10%-20% מהמשכורת החודשית שלו בכל פעם מחדש.

אבל גם אם עד עכשיו עשיתם המון טעויות או שלא היה לכם מושג ולו קלוש איך להתנהל בכלכלת הבית, זה אף פעם לא מאוחר מדי.

לפניכם תשעה שיעורים קצרים על כל מה שלא לימדו ישראלים מעולם על כסף, שיעזרו לכם להימנע מטעויות יקרות תרתי משמע.

בין שאתם בני שבעים, בני שמונה־עשרה או בין לבין, זה הזמן הכי טוב בשבילכם להפסיק לשתוק, ללמוד לנהל את הכסף היקר שלכם ולעשות הכול כדי שהוא ישרת אתכם ולא את בעלי הממון, אחרת תהיו בדיוק כמו הישראלי הממוצע, ״אכלו לי שתו לי,״ שלא עושה בקשר לזה דבר.

בספר זה אין לי כוונה למכור לכם אשליה שמצאתי את הדרך הכי מהירה לגרום לכל אחד ואחת מכם להתעשר בקלות, כי אין דרך כזאת, וגם אילו הייתה, לא הייתי חולק אותה איתכם (גם אתם לא, תודו).

אני לא ״מנטור״ שמנסה למכור לכם קורס על השינוי שלא ידעתם שאתם חייבים לעשות, שיגרום לכם להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמכם ושבעקבותיו תהפכו להיות ״מפוצצים״ בכסף.

עם זאת, אני כן מבקש לגרום לכם להבין איך למצוא את ״הכסף הגדול״ שלכם, על ידי ה״ישראליות״ שלכם, בצורה הטובה ביותר עבורכם.