כשנעמה מרגישה

מילים להורים…
מתי לאחרונה יצא לכם להקשיב בקשב מלא לרחשי ליבו של ילדכם? להתבונן באמת על עולמו הרגשי והחוויתי? ליצור שיחה על מה שמעסיק וטורד את מנוחותו, הרחק מכל מסך או מסיח דעת אחר? להגיע אל נפשו הרכה, המפלסת דרכה בחיים, ומעצבת את אופייה הייחודי? שאלות אלה ואחרות הן בבסיסו של הספר בו אתם אוחזים.
והתשובות להן? קחו עוד רגע…
בקן שאנו ההורים בונים עבור ילדינו האהובים, אנו שואפים להגיע למצב בו יתקיימו כל התנאים החיוניים להתפתחות תקינה, בריאה ומאושרת בכל המדדים ההתפתחותיים. בין השאר, אנו מבקשים ליצור מרחב בו יחושו ילדינו נוח לשתף אותנו בחוויותיהם וברגשותיהם. השיתוף והשיח הורה-ילד משמעותי מאין כמוהו להתפתחות ילדנו. מכאן, שאנו מקווים ומייחלים לכך שילדנו יספר לנו את המתרחש בעולמו, תוך שאנו נעניק לו את הביטחון המלא ביכולתנו לסייע לו בכל דבר וענין. ישנם סוגי ילדים שונים, ביניהם יש המשתפים בקלות ויש הנמנעים מכך עד כדי הסתגרות ומופנמות. אלה וגם אלה יכולים לחוות מצוקה וקושי. כדי לעזור להם במצבי דחק ולהשיב להם את ההרגשה הטובה והשמחה, נרצה לנהל עימם שיחה: לעודד אותם לספר לנו את אשר ארע, את אשר על ליבם, להקשיב קשב עמוק לדבריהם ולאחר מכן להשמיע את קולנו בשיקוף ועצה לדרך. וודאי שלא נרצה למצוא את עצמנו מול ילד מסתגר ומופנם, העומד מאחורי דלת חדרו ונמנע משיחה עימנו.
אז…כיצד עושים זאת?

אני, מיטל בן דוד מלול, מזמינה אתכם הורים יקרים, באמצעות סדרת ספרי הילדים שכתבתי והקורסים הדיגיטליים הנלווים להם, לצאת למסע אימון רגשי שאותו נתחיל בגילו המוקדם של ילדנו. נאמן את עצמנו להקשיב ואת ילדנו לספר על חוויות היום יום שלו. נעודד אותו ונסייע לו לדבר על קשת הרגשות המתעוררים בו: כעס ותסכול, שמחה ואהבה ועוד. כמו גם על דפוסי ההתנהגות השונים שלו או בכאלה בהם הוא נתקל: רכושנות, נתינה, עזרה לחבר, דחייה חברתית ועוד.
יחד נאמן את “שריר” השיח הבלתי שיפוטי וביקורתי, בו מתקיימים פתיחות והקשבה בין ההורה לילד.
כך, הזרע שטמנו יגדל לעץ יציב ואיתן, מלבלב ופורח.