לא מובן מאליו

ספר השירים “לא מובן מאליו” מאת פרופ’ עפר עציון, בהוצאת הספרים “בין סגול ובין תכלת”, כולל 40 שירים המחולקים לארבעה שערים. את השירים מלווים כ-40 יצירות של ציירים וצלמים. המילים, שאותן שזר המחבר, קודמות להן ומבטאות את ההקשר, כך נוצרת הרמוניה מלאה בכל דפדוף דף.

עפר הוא “איש של פעם”, עובדה שבאה לידי ביטוי בשיריו. אלה נעים בין אז לבין עכשיו, ואת כולם עוטפת נוסטלגיה וכמיהה זכה לה. המשורר מחובר לטבע ולמקסמיו, הוא מעדיף את הים, את העצים ה”מבוגרים” ובעלי הניסיון, את הניצוץ שבחלום ההופך למציאות. זאת על פני הייאוש, הוויתור והרמת הידיים, המעידים על כניעה אישית ועל התייחסות יתרה לחוות הכלל. עפר, מצדו, מזמן חדל לתת דין וחשבון על אודות מעשיו. הוא חותר לעשייה כשנקודת המבט שלו מן הצד היא של רואה-נוכח. הוא ער לתחושותיו, אלה שהתעוררו לחיים בשנית, גם בזכות השירה, וער לרגשות האחר הנמצא מולו. עם זאת, לא תמיד הוא יודע כיצד לבטא את זו ההימצאות. השיר “דל כוחי” משקף זאת נאמנה, אלא שכאן “הרמת הידיים” שונה לחלוטין, כמו גם הוויתור.