לגדל ילד חברותי

מבוא

חברותיות היא שם המשחק

"הכי חשוב לי שיהיו לו חברים, שכולם יאהבו אותו... שיקבלו אותו כמו שהוא... שיחזור כל יום מהגן עם חיוך". זה מה שמבקשים הורים רבים.

פעם חשבו ש- I.Q גבוה הוא מתכון להצלחה. היום אנו יודעים שמה שקובע באמת הוא היכולות החברתיות – היכולת לתקשר עם אחרים, להבין את צורכיהם, לשאול שאלות, להקשיב לתשובות, לגלות אמפתיה, לקבל את האחר, להכילו ולשתף איתו פעולה. ואלו מסייעות לאנשים להצליח בבגרותם בכל תחומי החיים.

עם יד על הלב – נכון שגם אתם רוצים שהילד שלכם יהיה אהוב, מחוזר, שיהיו לו הרבה חברים, אולי אפילו שיהיה מלך הגן? אם אתם טיפוסים חברותיים, אתם ודאי רוצים שהכישורים החברתיים שלכם יעברו גם לילד. ואם אתם עדיין סוחבים מהילדות חוויה של תחושת בדידות חברתית, הדבר האחרון שתרצו הוא שהילד שלכם יחווה את אותה חוויה טראומתית. כך או כך, חברותיות היא שם המשחק.

לגדל ילד חברותי היא משימה שיכולה להיות מלווה בהנאה גדולה. בכלל, הנאה היא הדבר החשוב ביותר ביחסים חברתיים; חשוב שתהליך הגידול של הילד, שהוא תהליך של התפתחות, גדילה ולמידה, יהיה מעניין ושייעשה בהנאה ובלי מאמץ. למרות האינטנסיביות של החיים, מתוך הרוגע תוכלו לבנות נכון את היכולות החברתיות של הילד.

בעשור האחרון פיתחתי את 'שיטת הילד החברותי'. בספר זה אלמד אתכם, צעד אחר צעד, איך תוכלו לגדל ילד חברותי, ילד שיש לו הרבה חברים, שילדים אוהבים אותו ורוצים לשחק איתו.

בספר אחשוף בפניכם דרכי חשיבה וכלים שיסייעו לכם לעזור לילדכם לפתח את המיומנויות החברתיות שלו החל משנתו הראשונה. מיומנויות אלו ישרתו אותו בהמשך חייו הבוגרים.

אני מומחית להתפתחות חברתית של ילדים בגיל הרך. הספר ו'שיטת הילד החברותי' שפיתחתי מבוססים על ניסיון של עשרים וחמש שנות עבודה עם ילדים, הורים, מטפלות, גננות וגננות לעתיד. במשך השנים צפיתי, שיחקתי, ראיינתי, טיפלתי, לימדתי, שוחחתי, הצעתי והשפעתי.

הספר נכתב על בסיס מאות התנסויות ומפגשים שערכתי עם ילדים שבאו מרקעים שונים, ואחרי אלפי שעות שהעברתי עם ילדים בארגז החול. בשעות אלה גיליתי את העולם המופלא, לעתים מספק ומהנה ולעתים קשה ומכאיב, של היחסים החברתיים.

אני בטוחה שמתוך המגוון שאני מציעה בספר תמצאו את הקול המיוחד שמתאים לילד שלכם. דרך קריאת הספר תוכלו לקבל מושג מיהו הילד שלכם בתחום החברתי ותוכלו לתמוך בו ללא ציפיות מוקדמות, שעלולות להלחיץ אותו וגם אתכם.

איך תוכלו להפיק את המרב מהספר?

חשוב לי שתדעו כי ספר זה אינו ספר קריאה אלא ספר עבודה. לכן אין צורך לקרוא את הפרקים לפי הסדר. על אף שיש סדר הגיוני ברצף הפרקים, כל פרק עומד בפני עצמו. קִראו על הנושא שמטריד אתכם.

בכל פרק תמצאו נקודות רבות למחשבה והצעות רבות לפעולה. אני מציעה שתוך כדי הקריאה תרשמו לעצמכם הערות, דוגמאות, מחשבות, רעיונות וכל שאלה שעולה בדעתכם, למשל דברים שאתם רוצים לצפות בהם כשבאים אל ילדכם חברים, שאלות שאתם רוצים לשאול את הילד, שאלות לגננת ורשימת כלים שיכולים לסייע לילד שלכם.

שוחחו ביניכם ושוחחו עם הילד, יחד וגם לחוד, על מה שקראתם בספר, על מה שקרה לו בגן, על הרגשות שלו, על הרצונות והציפיות שלו וגם על האכזבות. אתם מוזמנים לייחד מחברת לתיעוד דבריו של הילד. בקשו ממנו לספר אירועים מחיי הגן (חברתיים וגם אחרים) ורִשמו אותם. כך יקל עליכם להקשיב לו. אם יתאים לילד ולכם, דברו על האירועים האלה מיד או לאחר מכן.

צלמו את הילד בסיטואציות חברתיות שונות – בגן המשחקים, בים, בחצר או בערב משפחתי. הראו לו את התמונות ושאלו מה רצה לעשות, האם הוא נהנה בסיטואציה המוצגת בתמונה, מה יכול היה לעשות עבור מי שהיה איתו ועוד. המטרה היא לעורר בילד מודעות לקשרים החברתיים בחייו וכיצד הוא נראה כשהוא משולב בהם.

ישמו את ההמלצות המוצעות בספר בעקביות ולאורך זמן. התחילו בכך תוך כדי קריאה. אפשר לעשות זאת בקלות, כי יש לכם שותף צעיר ששמח לתקשר.

היו סבלניים. עשו צעדים קטנים ובצעו שינויים זעירים. אמנם הדרך ללוות את ילדכם ארוכה, אך אני מבטיחה לכם שכל צעד יקדם אתכם למטרה.

והכי חשוב, זִכרו שכל מה שאתם עושים היום, מעצב את מי שהילד שלכם יהיה מחר.

להיות ילד חברותי

"לא טוב היות האדם לבדו". מראשית קיומו האדם נועד להיות תחילה חלק מצמד ואחר כך חלק מהחברה כולה. הביטו בתינוק מיד לאחר לידתו – הוא זקוק לחמימות, לחיבוק ולטיפול מגונן ויוכל לשרוד רק אם יהיה הורה או 'מבוגר אחראי' אחר שיטפל בו. נולדנו עם צורך בסיסי שהוא תנאי הכרחי להישרדותנו – להיות בחברת אנשים.

כל תינוק מגיע לאוויר העולם כשהוא מצויד ב'ערכה ראשונית' של יכולות חברתיות, שמסייעות לו להתחבר למבוגרים בתחילת דרכו בעולם הזה כדי שיעטפו אותו, יגנו עליו ויטפלו בו באהבה.

דומים אבל שונים

במבט ראשון, רוב התינוקות דומים זה לזה, אבל בעין בוחנת אפשר להבחין בהבדלים מרתקים בין תינוק לתינוק. זמן קצר לאחר הלידה אפשר לגלות פערים גדולים בין היכולות הבין־אישיות של התינוקות השונים וגם במידת רצונם להיות בקשר עם אנשים. תינוקות מְתַקשרים דרך שפת הגוף ומשדרים מסרים ואיתותים ברורים שאפשר ללמוד מהם עד כמה הם נוטים להיות חברותיים... או לא. יש תינוקות שמרבים לחייך, אחרים ממעטים; יש תינוקות שיוצרים קשר עין ממושך, אחרים מסיטים מיד את המבט כשמסתכלים עליהם; יש תינוקות שנוכחות של מבוגר מרגיעה אותם, כשמרימים אותם על הידיים, הם נרגעים מיד. לעומתם, יש תינוקות שחרדתם מזרים כה גדולה, עד שהם פורצים בבכי למראה אדם אחר; יש תינוקות שנינוחים בחברת ילדים ומבוגרים, ויש כאלו שלא.

מה שקובע אם התינוק יגדל להיות ילד חברותי או לא כולל שני מרכיבים: המטען הגנטי שהילד בא עמו לעולם והסביבה האנושית שגדל בה. השפעתה של הסביבה אינה פחותה מזו של הגנים: היא משפיעה על התינוק ומעצבת את היכולות החברותיות שלו.

שישה מאפיינים ייחודיים ומרתקים קיימים אצל הילד החברותי. אפשר להבחין בהם עוד לפני שמלאו לו שלוש שנים ובזכותם נמשכים אליו ילדים אחרים.

יש לו רעיונות למשחקים, והוא ממגנט אליו ילדים; הם רוצים לשחק איתו; הוא פותר בעיות בצורה יצירתית ויעילה; הוא משתמש בשפת הדיבור כדי לעניין אחרים ולהשפיע עליהם; הוא יודע לשתף פעולה עם ילדים אחרים; הוא חי בשלום עם כולם וממעט להיכנס לעימותים; הוא יודע לבטא רגשות כמו שמחה, כאב, הנאה, כעס ואכזבה. הוא מביע את עצמו בצחוק או בבכי, אך אינו מאפשר לרגשות להשתלט עליו ולמנוע ממנו להיות באינטראקציה טובה עם אחרים.

ילד שאינו חברותי, יתקשה לבצע את מרב הפעולות האלה.

עם מי שיחקת בגן היום?

בשיר הידוע, כשהילד חוזר מהגן ההורה שואל אותו: "מה למדת בגן היום, ילד מתוק שלי?". אך במציאות אין זה כך. הורים עסוקים מאוד בקשרים החברתיים של ילדיהם, ולכן השאלה הראשונה שהם שואלים את הילד בשובו הביתה היא: "עם מי שיחקת בגן היום?" בעצם השאלה הזו ההורים מטמיעים בילד את ההבנה שחברותיות היא דבר חשוב.

אולם אין בכך די. גם ילד שגדל בסביבה אוהבת, מקבלת ומעודדת ושהוריו מקדישים תשומת לב להתפתחותו, לא יגדל בהכרח להיות ילד חברותי אם לא תהיה לו דוגמה אישית בבית ואם לא יקבל כלים מעשיים. ואם אתם שואלים 'האם כל ילד יכול להיות חברותי?' תשובתי לכך היא חד משמעית – כן! בהחלט! אבל, בתנאים מסוימים. במשך השנים מצאתי כי יש כללים חשובים, וכל הורה שיפעל לפיהם יצליח לגדל את ילדו שיהיה ילד חברותי:

היכולות החברתיות הן מולדות, אך הן בעיקר נרכשות, ובעזרת הדרכה נכונה אפשר לפתח אותן. כל הורה יכול להיות שותף לעיצוב של ילדו כך שיהיה חברותי, פתוח, מבין, מקבל ומשתף פעולה. ילד זקוק להדרכה כדי להיות חברותי בדיוק כפי שהוא צריך הכוונה בנושאים אחרים – כמו בטיחות וזהירות, אכילה, שתייה או רחצה. הדרך הטובה ביותר לסייע לילד לרכוש יכולות חברתיות היא לשמש דוגמה אישית. איך? התנהגו היום בצורה שהייתם רוצים לראות את ילדכם נוהג מחר. שפת היכולות החברתיות, ככל שפה, היא שפה מורכבת – יש לה חוקים, מבנה, כלים ומיומנויות. כל תינוק נולד עם יכולות מילוליות ראשוניות; למדו אותו את השפה העשירה והמדויקת, והוא ידע לדבר בצורה תקינה. כך בדיוק נלמדת גם השפה החברתית. אך אם הילד ישבש את המילים והמשפטים ולא יהיה מובן, עלול להיווצר פער שפתי, ולכן גם חברתי, בינו לבין ילדים אחרים. חשוב ללמד את הילד את השפה החברתית מוקדם ככל האפשר – ילד שאינו לומד את השפה החברתית מגיל צעיר מאוד, יתקשה ללמוד אותה כראוי בהמשך חייו. וכמו שאנו לא רוצים שילדנו יאחר ביחס לילדים האחרים ברכישת השפה המילולית, כך גם איננו רוצים שייווצר פער בינו לבינם במה שנוגע לשפה החברתית. לדעת להחמיא לחבר כשהוא מצליח, לומר שלום לאדם מוכר שפוגשים ברחוב, להתנדנד בנדנדה בשניים, לחלוק ממתק עם חבר, להזמין ילד לשחק יחדיו, להיות חלק מקבוצה – אלו הן דוגמאות לפעולות חברתיות המאפיינות את השפה החברתית, שהילד חייב להתחיל ללמוד אותה מוקדם ככל האפשר ובמקביל ללימוד שפת הדיבור. כמו בכל נושא גם בנושא החברתי אתם משמשים דוגמה. מכם הוא לומד בתחילת דרכו וגם בהמשך. וכמו שהוא לומד מכם את שפת הדיבור, כך הוא לומד מכם את השפה החברתית. לכן ילד ששומע את הוריו מברכים לשלום את הגננת ואת ההורים האחרים בגן לומד לברך לשלום. ילד שרואה את הוריו מחלקים ממתק לומד לחלוק וכן הלאה. ולהפך – אם ההורים אינם נוהגים כך, לא יהיה לילד ממי ללמוד את ההתנהגות החברתית. חשוב לתרגם את הידע לכלים יעילים – ילד זקוק להדרכה כדי להבין את המסרים שהוא קולט מהוריו בתחום החברתי וכדי שיֵדע לנהוג לפיהם עם חבריו. כל לימוד הוא תהליך – כמו ששפת הדיבור אינה נלמדת ביום אחד, כך גם השפה החברתית. היא נרכשת בתהליך ממושך של ניסוי, טעייה והרבה חזרות. התחום החברתי פגיע ביותר, כי הוא מושפע מקשיים בתחומי ההתפתחות האחרים ומשינויים בתנאי חייו של הילד – לפגיעה באחד מתחומי ההתפתחות של הילד – התחום הקוגניטיבי, המוטורי, התחושתי, הרגשי או השפתי – יש השפעה ישירה על התחום החברתי: למשל ילד שמתחיל לגמגם או שיש לו קושי מוטורי כמו לטפס על סולם, להתגלגל או לזרוק כדור, או ילד שחווה גירושים של הוריו, מעבר דירה או הצטרפות של אח חדש למשפחה. מצבים אלו, בדרך כלל, גורמים לטלטלה רגשית ועלולים לפגוע, לזמן קצר או ממושך, בהתפתחותו החברתית של הילד.

לכן ככל שנצייד את הילד מוקדם בכלים חברתיים יעילים יותר, כך הוא יֵדע להתמודד עם מצבי הקושי ולהשתלב מחדש מבחינה חברתית.

חשוב לאזן בין שעות העיסוק במחשב ל'שעות יחד' – הילדים של היום זקוקים לסיוע גדול בפיתוח היכולות החברתיות שלהם יותר מאשר הילדים של פעם, כי המציאות היום שונה מבעבר. בעבר ילדים גדלו בתוך משפחות גדולות או ביישובים קהילתיים, והחברותיות שם הייתה טבעית. כיום רוב הילדים גדלים בעיר במשפחות קטנות, המרחב הציבורי לא תמיד מוגן, ההורים עובדים שעות ארוכות, והילדים נמצאים עם עצמם, בבית מול הטלוויזיה ומשחקים במחשב יותר מאשר בסביבת ילדים אחרים. לכן חשוב ביותר להקדיש שעות שבהן תשהו בצוותא עם הילדים, שעות של בילוי משפחתי. כדאי להיות מודעים להשפעתם של מעברים בחיי הילד – בעבר ילדים גדלו באותה קהילה שנולדו בה, עם אותם מבוגרים ועם אותם ילדים. כיום ילדים חווים מעברים רבים בשש השנים הראשונות לחייהם – מעבר משכונה לשכונה, מעיר לעיר, מארץ לארץ, משפה לשפה, ממשפחתון למעון ומגן פרטי לגן עירוני. המעברים והצורך להסתגל כל פעם למסגרת חדשה מקשים גם על ילדים שהתפתחותם תקינה, והם עשויים לחוות קשיים, בייחוד קשיים חברתיים. השפעת ההורים אינה מסתיימת בבית – הורים רבים חושבים שהם יכולים להשפיע על רמת החברותיות של הילד רק בבית, אך אין זה כך. יש לכם יכולת להשפיע על רמת החברותיות של ילדכם גם בגן. למשל בדרך של שיתוף פעולה מלא עם הצוות החינוכי בגן תוכלו לשפר את מצבו החברתי של ילדכם. חשוב לתת לילד עזרה מוקדם ככל האפשר – הורים מרבים לשאול האם הזמן יעשה את שלו והאם בעיה הקשורה למצבו החברתי של הילד תשתנה עם הגיל. תשובתי לשתי השאלות שלילית. הדבר לא ייעשה מעצמו. לא במקרה שנות החיים הראשונות עד גיל שש נקראות 'הגיל הרך'. ככל שהילד צעיר יותר, כך רבה יותר היכולת של ההורים לגרום לשינוי. לכן אם אתם מבחינים בבעיה ברמת התקשורת והמשחק של הילד, אני מציעה שתפנו לקבל הדרכה. ליכולות החברתיות יש השפעה לטווח הארוך – ההשפעה של היכולות החברתיות ושל ההצלחות (או הכישלונות) בתחום החברתי אינה מסתיימת בתקופת הילדות. היא נמשכת לתוך החיים הבוגרים ויוצרת את התשתית לבוגרים שנהיה.אנשים חברותיים בדרך כלל מצליחים בחיים יותר מאלה שאינם חברותיים. הסיבות לכך ברורות. אדם חברותי יודע להתנהל עם אחרים, להבין איך הם חושבים, מה הם מרגישים ומה מניע אותם לפעול. כך יש לו היכולת לפעול בצורה יעילה, חיובית ונכונה שמקדמת את מטרותיו (ביטחון, הגנה, אהבה, קרבה, הצלחה) וגם את המטרות הדומות של האחר.

אפשר לומר שחברותיות היא מדד להצלחה בחיים, והיכולות החברתיות שרכשנו בילדות יקבעו את יחסינו החברתיים כבוגרים ואת היכולת שלנו ליהנות מהחיים ולהצליח. אדם שלא רכש את הכישורים החברתיים ושחסרות לו היכולות החברתיות בדרך כלל חווה סבל.

הנה 'פוסט' שהעלתה נערה בת שמונה־עשרה בפורום באינטרנט. דבריה משקפים תחושות של בני נוער רבים.

"היי כולם! אני רוצה חברות טובות, ואין לי אפילו אחת. אני מסתכלת על אחרות ורואה שהן מבלות ביחד כל היום. אני אדם שקשה לה להתחבר עם אנשים, להיות זורמת ולדבר בחופשיות. אני שקטה, ביישנית, מנומסת, והדבר שהכי מפריע לי זה שאני לא חברותית, ואני נורא רוצה לשנות את זה. כשאני עם אנשים, אני מרגישה שאני רק איזה פסל שרודפת אחריהם ולא מדברת, פשוט הולכת לאן שהן הולכות. אני מודעת לזה שזה יפריע לי בעתיד אם לא אעבוד על זה. כשאני עם אחרים, אני מרגישה שמסתכלים עלי ובוחנים אותי. אני צריכה להתרגל לבן אדם עצמו כדי שאדבר חופשי, אבל זה לוקח זמן! אני צריכה טיפים ועצות איך להיות חברותית...".

צר לי שלא זכיתי להכיר את הנערה הזו כשהייתה ילדה בגיל הרך. יכולתי בקלות לעזור להוריה לסייע לה לגלות את היכולות החברתיות שהיו לה ושעודן חבויות בתוכה ולמנוע ממנה לחוות כאב, סבל ותחושות מעיקות ומיותרות כמו ביישנות, ניכור וריחוק לאורך כל שנות ילדותה.

חברותי היום, מצליחן מחר

קשרים חברתיים מספקים תחושות של ביטחון ושייכות, ותחושות אלו מעצימות את הדימוי העצמי. ממחקרים שבדקו בהם את הקשר בין חברותיות להצלחה עולה ממצא חד־משמעי – היכולות החברתיות של ילד בגיל צעיר משפיעות על רמות ההצלחה שלו כבוגר בכל תחומי החיים:

חברותיות = הצלחה בלימודים – ילד שבטוח במעמד החברתי שלו פנוי יותר ללמידה ומוכן להתמודדות נבונה עם תחרותיות. חברותיות = הצלחה בעבודה – אנשים שיש להם תקשורת בין־אישית טובה ונעימה עם אחרים מצליחים בעבודה. הם יודעים לעבוד בצוות, אוהבים לחקור כדי לדעת יותר ונהנים לשתף פעולה, לנהל ולהשפיע. חברותיות = הצלחה בזוגיות – לאדם בעל יכולות חברתיות – כמו יכולת שיחה, הקשבה וגילוי אמפתיה – קל למצוא זוגיות ולנהל מערכות יחסים טובות יותר מאשר לאדם שחסרות לו היכולות האלה. חברותיות = הצלחה בהורות – הורה חברותי משמש מודל לחברותיות לילד שלו ומסייע לו בכך להיות כזה. חברותיות = הצלחה ביצירת קשרים – אדם חברותי יוצר בקלות קשרים עם אנשים חדשים, כי יש לו היכולת לחוש אהדה כלפי האחר ולהזדהות עם האחר; הוא יודע לקרוא סימנים והתנהגויות ולפרש אותם נכון וכך לזהות מי עומד מולו ולהגיב בעוצמה ובסגנון המתאימים לסיטואציה. חברותיות = חיים ארוכים ואיכותיים – מכל המחקרים העוסקים בתחום החברתי עולה כי יש קשר הדוק בין קשרים חברתיים לבין תחושת אושר. אנשים שיש להם חברים רבים הם אנשים בריאים יותר מאלה שחסרים להם קשרים כאלה. כמו כן, אנשים שיש להם חברים רבים חיים יותר מהממוצע כי יש להם סביבה תומכת, מעניקה ומחזקת המשקפת את היותם טובים ו'שווים'.

מיומנויות חברתיות

כדי להיות ילד חברותי הילד זקוק למיומנויות חברתיות. מיומנויות חברתיות הן היכולות והכישורים שבעזרתם הילד מבצע פעולה חברתית מסוימת או פותר משימות חברתיות והפעולה או המשימות יביאו לתוצאות החברתיות שהילד מעוניין בהן וכך להצליח חברתית. המיומנויות החברתיות הן המרכיב החשוב ביותר בלמידה החברתית של הילד.

המיומנויות החברתיות נמצאות על רצף התפתחותי, כלומר כל מיומנות חדשה בנויה על בסיס המיומנויות שנרכשו לפניה. מהסתכלות מדוקדקת על כלל המיומנויות עולה כי אפשר לחלק אותן לשלוש רמות על פי מורכבותן ההולכת וגדלה – מיומנויות בסיסיות; עליהן 'בנויות' המיומנויות המתקדמות, ועליהן 'בנויות' המיומנויות המורכבות.

זו אינה רשימה למילוי מידי; הרשימה אמורה לשרת אתכם תוך כדי קריאת הספר, והיא ודאי תפתיע אתכם ואולי גם תשעשע אתכם – "האם ייתכן שהם יודעים כבר את כל זה? הרי לנו כמבוגרים אין מיומנויות כל כך מתקדמות..."

1. מיומנויות בסיסיות (בשנת החיים הראשונה)

המיומנות

הביטוי החברתי

קשר עין

יוצר קשר עין כשפונים אליו או כשהוא פונה למבוגר.

ביטוי צרכים

יודע להסביר (באופן מילולי ולא מילולי) למה הוא זקוק.

ביטוי רגשי

יודע להביע את עצמו מבחינה רגשית (הבעות פנים, מחוות): מחייך, בוכה, צוחק, נהנה, רגוע.

חיקוי

מחקה חיקוי מידי – רואה מה עושה מישהו אחר, בדרך כלל מבוגר, ועושה כמוהו, למשל 'עושה שלום' למכרים.

מחקה חיקוי מושהה – מחקה פעולות שראה אדם או ילד אחר עושים זמן קצר לאחר שראה אותן.

רמיזה חברתית

מבין רמיזות חברתיות – שם לב למה שעושה המבוגר והדבר משפיע על התנהגותו.

תשומת לב משותפת

מתעניין ומגיב לגירוי כלשהו שמציע לו מבוגר או ילד אחר.

יוזמה

יוזם, מפנה את תשומת לבו של המבוגר לדבר מה שמעניין אותו.

תקשורת

מביע בקול את הצרכים והרגשות הבסיסיים שלו.

מבין הוראות פשוטות וממלא אותן (למשל "שים את הכף על השולחן", "תן לי בבקשה", "הנה, קח").

סקרנות

סקרן, מתעניין במבוגרים ובתינוקות אחרים.

מתעניין בסביבה – בחפצים, בבעלי חיים בטבע – מסתכל עליהם, מנסה להתקרב.

דחיית סיפוקים

יודע לדחות סיפוקים לזמן קצר (דקה או שתיים).

יודע לחכות ולהמתין גם ללא ידיעה ברורה למה ממתינים ("תכף נלך").

התמדה

מנסה שוב ושוב פעולות עד ליישום מלא שלהן.

מגע

אוהב שמחזיקים אותו, מנענעים אותו, מחבקים אותו. אוהב להתרפק.

2. מיומנויות מתקדמות (בשנת החיים השנייה)

על בסיס המיומנויות הבסיסיות רוכש הילד את המיומנויות המתקדמות:

המיומנות

הביטוי החברתי

חיקוי

מחקה אחרים (מבוגרים וילדים) במדויק בזמן המתאים, למשל שם קובייה בקופסה, דוחף מכונית, פותח קופסה, מדפדף בספר, מושך בטבעת; מודע לכך שמחקים אותו.

חיקוי מושהה – יכול לחזור על פעולות לאחר שעבר זמן מה גם ללא הדגמה נוספת.

משחק

יוזם אינטראקציה עם ילד אחר; מעניין ילדים אחרים.

נענה ליוזמה של ילד אחר; מתעניין במשחקם של ילדים אחרים.

משחק עם ילד אחד תוך תיאום ההתנהגות עמו (החלפת תורות).

התמודדות עם קונפליקטים

מתמודד עם קונפליקטים בסיסיים (לקחו לו צעצוע, דחפו אותו, הפריעו לו לשתות).

התמדה

מנסה שוב ושוב פעולות עד ליישום מלא שלהן.

הבנה רגשית

מודע לרגשות ולצרכים של ילדים אחרים.

ביטוי וויסות רגשי

מבטא מגוון של רגשות; הביטוי הרגשי תואם את הסיטואציה.

מצב רוחו טוב בדרך כלל, מחייך הרבה.

מביע רגש כלפי ההורים וכלפי מבוגרים אחרים.

קל לעודד אותו, הוא נענה לכל חיזוק; נרגע ומתאושש במהירות כשעולה רגש שלילי.

שיתוף פעולה

משתף פעולה במשחקים שונים שיוזם ההורה.

משתתף במשחק 'תורות'; ממתין ויודע מתי מגיע תורו.

מוותר, מתחשב.

משחק בחפצים

מגלה סקרנות ועניין בחפצים.

משחק ביוזמתו עם חפצים ללא צורך בעידוד של מבוגר.

יודע להעסיק את עצמו: נהנה לשחק לבדו או בנוכחות ההורה (שלא מתערב).

מתמקד ומתרכז בחפצים שמשחק אתם, אינו מוסח בקלות.

אמפתיה

אמפתי – רגיש לקשיים או לשמחתם של ילדים אחרים.

תקשורת

מצליח להסביר את רצונותיו בשפת הגוף ובאמצעות מלל.

מדבר תוך כדי משחק.

מושך תשומת לב על ידי השמעת קולות.

מביע רצון לשתף פעוט או מבוגר בהתפעלות שלו מחפץ כלשהו.

מקשיב כאשר מדברים אליו – יוצר קשר עין עם החבר,

מחכה לתורו כדי לענות.

מגע

נוגע מיוזמתו בהורים בחום ובאהבה, מתרפק, מחבק ומנשק.

דחיית

סיפוקים

יכול לדחות סיפוקים לזמן ארוך יותר, למשל, מחכה לקינוח עד לאחר הארוחה.

אסרטיביות

אסרטיבי, מביע את הדעות שלו או את הרצונות שלו באופן שמסייע לו להשיג את מטרתו.

3. מיומנויות מורכבות (בשנת החיים השלישית והלאה)

רק אחרי שהילד רכש את המיומנויות הבסיסיות והמתקדמות הוא יכול לרכוש את המיומנויות המורכבות. המיומנויות של שני השלבים הראשונים ממשיכות להתפתח ולהשתכלל. בטבלה על הרמה השלישית מודגשות רק המיומנויות החדשות.

המיומנות

הביטוי החברתי

ביטוי רגשי

מבטא את הצרכים והרגשות שלו בצורה החברתית המקובלת.

שיתוף פעולה

משתף פעולה עם ילדים אחרים ועם מבוגרים באופן פיזי או באופן מילולי.

יודע לנהל משא ומתן כדי להשיג את המטרות שלו בלי ליצור קונפליקט.

מתנהג בצורה הדדית – מתחשב, מכבד, מעריך, נותן ומקבל.

מגע

שומר על מרחק פיזי נכון מילדים אחרים – על המרחק המקובל בחברה שגדל בה (לא קרוב מדי כדי לא לאיים על המרחב של ילד אחר וגם לא רחוק מדי).

נוגע בילדים אחרים באופן מקובל.

מיומנויות למשחק קבוצתי

יודע להיות מנהיג בעת הצורך.

יודע לקבל מרות של חבר ולהיות מונהג בעת הצורך.

מתמודד עם ילדים גדולים ממנו; יודע מתי להביע הסכמה או התנגדות, מתי להצטרף ומתי לוותר.

יודע לשחק בשלישייה.

יודע להצטרף למשחק קבוצתי.

מצליח לשמור על משחק קבוצתי (לא מפריע להמשך המשחק גם אם רוצה לשחק במשחק אחר).

יודע להכיל קבוצות אחרות – לתת מרחב וכבוד לקבוצות אחרות גם אם אינו שייך להן.

קונפליקטים

מתמודד עם קונפליקטים מורכבים (דומיננטיות בקבוצה, דעות שונות, בחירת משחק, קשיים בחברות).

חברות

יודע להיות חבר טוב (לשחק יחד, לוותר ולחלופין לעמוד על שלו מבלי ליצור קונפליקט, לשחק בתורות).

אמפתיה

יודע להיות קשוב לצרכים ולרגשות של ילדים אחרים ושל מבוגרים.

יודע להיות אמפתי ולהתנהג בצורה פרו חברתית כלפי הילדים החברים למשחק.

תקשורת

מקשיב ומביע את עצמו באופן יעיל ברמה המילולית והלא־מילולית.

יכולת תכנון

יודע לתכנן ולתאם – לחשוב על כיווני פעולה שונים, לבחור את כיוון הפעולה הטוב ביותר ולבצעו.

צופה באירועים – יודע לנחש מצבים שעוד לא קרו על פי סימנים שכבר הופיעו (מריבה שעומדת לפרוץ, משחק שעוד לא התחיל).

התמודדות במצבי לחץ

מתמודד במצבי לחץ, למשל במערכות יחסים בין־אישיים, מצבי איום, מבוכה, כישלון, אשמה ולחץ חברתי.

כיצד יכולה הרשימה הזו לשרת אתכם?

הסתכלות על המיומנויות החברתיות האלו על פני רצף התפתחות הלמידה יכולה לשמש לכם כלי לאבחון מצבו החברתי של הילד – דרך ההסתכלות הזו תוכלו לזהות את נקודות החוזק ואת 'החוליות החלשות' של ילדכם ולסייע לו להתאמן ולשפר את המיומנויות. אחרי שילדכם יהיה חזק במיומנויות הבסיסיות, תוכלו לפתח ולחזק את המיומנויות המתקדמות והמורכבות שלו.

מה הקשר בין כשירות לכושר?

כשירות וכושר – שתי מילים דומות ולא במקרה.

המילה כושר מעוררת אצלנו אסוציאציה של ספורט – הרמת משקולות, ריצה, קפיצה, משחק בכדור. אכן כשירות חברתית תלויה בדרך שהילד 'מחזק את השרירים' – הפעם שרירים אחרים. יותר אימונים, יותר 'שרירים' חזקים, יותר כושר, יותר כשירות – ויכולת ההשתלבות מתחזקת.

כאשר אנחנו צופים בילדים המנהלים היטב את היחסים החברתיים שלהם, אנו חשים שיש להם יכולות שאנו מגדירים כ'כשירות חברתית'. כשירות זו מאפשרת לילד להשיג את המטרות האישיות שלו באינטראקציות חברתיות ובו בזמן לשמור על יחסים חיוביים עם אחרים לאורך זמן ובסיטואציות שונות.

איך הילד רוכש מיומנויות חברתיות?

חלק מהיכולות החברתיות, בעיקר הבסיסיות שבהן, נרכשות במסגרת הבית והמשפחה, ובייחוד במסגרת הקשר שביניכם לבין ילדכם. לכם יש תפקיד מכריע בהקניית היכולות החברתיות לילדכם. רוב הזמן הלמידה מכם אינה נרכשת בצורה מכוונת אלא בדרך של חיקוי ולמידה טבעית.

חוק ההעברה – את המיומנות שהילד לומד בבית בנוכחות ההורה ובתיווכו הוא מיישם אחר כך במשחק משותף עם חבריו בני גילו. בין הלימוד לצד ההורה לבין היישום העצמאי עם החברים יש פער זמן, לפעמים גדול, כי קל יותר ללמוד מהורה שמוותר, מארגן, מסביר, יוזם, וממשיך לשחק גם כשהילד מאבד עניין.

בהמשך הילד רוכש יכולות חברתיות מתקדמות דרך הקשר עם ילדים אחרים. חלק מהמיומנויות המורכבות הוא יכול ללמוד רק תוך כדי התנסות בסיטואציות החברתיות בגן הילדים. מובן שלגננת יש תפקיד מכריע בפיתוח חלק מן המיומנויות החברתיות.

היכולת החברתית, כמו מרבית היכולות האחרות שלנו, נבנית בהדרגה. עם הזמן, ככל שהמיומנויות של הילד גדלות ומתפתחות, הצורך שלו בהדרכה הולך ופוחת.

האם המיומנויות החברתיות ישרתו את הילד גם בגיל מבוגר יותר?

התשובה לכך חד־משמעית: ודאי! בכל יום ויום.

האם כל הילדים דומים זה לזה ביכולת החברתית או שיש ילדים בעלי כישרון בתחום החברתי ואחרים שאינם בעלי כישרון כזה?

כמו שיש נורמות – למשל להתפתחות גופנית או להתפתחות שפתית אצל תינוקות – קיימות גם נורמות להתפתחות חברתית, וצפוי שכל הילדים יתפתחו על פי נורמות אלו. ההבדלים האינדיבידואליים בין הילדים בהתפתחות החברתית מתבטאים בקצב שהם רוכשים את המיומנויות ועוברים משלב לשלב, במספר ההתנהגויות החברתיות וברמת הכשירות שבה הם מבצעים את תפקידיהם עם ילדים בני גילם.

ללכת לעיבוד

אחרי רכישת המיומנויות החברתיות, החל מגיל שלוש בערך, ילדים מפתחים מודל מורכב של עיבוד ה'מידע החברתי' בשלבים. על פי מודל זה, הם מנווטים את ההתנהגות החברתית שלהם. חשוב להבין את המודל כיוון שבעזרתו תוכלו להבין באיזה שלב יש לילד קושי ואיפה כדאי לעזור לו (השלבים דומים בעיקרם לשלבים שיוצגו בפרק על הצטרפות לקבוצה). ואלו השלבים:

להבין את הסיטואציה לבחור בתגובה המתאימה לבצע את ההתנהגות לקבל משוב

שלב ראשון: להבין את הסיטואציה

הילד קולט בחושיו רמזים חברתיים מהסביבה ומפנים אותם. כשהוא נמצא בסיטואציה חברתית מסוימת, עליו לדעת להפנות את תשומת לבו רק לרמזים המתאימים שהוא קולט בסביבה החברתית שלו, לשלב אותם במידע שרכש מחוויות קודמות ולהגיע להבנת משמעותם.

אם הילד מתקשה בפירוש הסימנים, הוא יתקשה לקבל את ההחלטה הנכונה לפעולה בסיטואציה המסוימת שהוא נמצא בה.

מה עשוי לגרום לו לקושי?

חוסר מיומנויות – כאשר אין לילד מיומנויות חברתיות מתאימות, הוא מפרש באופן לא מדויק את הרמזים או מתקשה להשתמש בהם בצורה הנכונה; מתן תשומת לב רק לחלק מהסימנים – למשל כשהוא שם לב רק לסימנים שליליים ומתייחס לכל פעולה או תגובה כלפיו כאילו היא עוינת.

שלב שני: לבחור בתגובה המתאימה

הילד מחפש אחר תגובת התנהגות מתאימה המתייחסת לאירוע הספציפי שהוא מעורב בו וליכולת ההתנהגות שלו. אחרי שלמד כבר להעריך את התוצאות האפשריות של תגובותיו השונות ולדבר עליהן, הוא יכול להעריך מראש איך תתקבל כל תגובה ולפעול בהתאם ("אני לא ארביץ לילד שלקח לי משהו, כי אני יודע שהוא יותר חזק"; "אני לא אקרא לגננת, כי אני יודע שהיא עסוקה"). לעתים הילד מגיב באופן לא יעיל, כיוון שחסרה לו מיומנות התנהגותית שמאפשרת לו להוציא את התגובה אל הפועל.

שלב שלישי: לבצע את ההתנהגות

הילד מתנהג (מגיב, פועל) בהתאם למה שלמד בדרך של חזרות, משוב ותרגול במהלך התפתחותו ובהתאם למה שלמד עכשיו לגבי הסיטואציה הספציפית.

שלב רביעי: לקבל משוב

המשוב שהילד מקבל בעקבות הפעלת התגובה יגיע במהירות מהילד שמעורב עמו בסיטואציה ושהפנה את תגובתו אליו. במקרים שתגובתו לא הביאה לו את התוצאה המקווה, הוא יכול לחזור שוב לשלב הצפייה (השלב הראשון) ולנסות להבין האם זיהה או פירש נכון את הסימנים. הוא גם יכול לחזור לשלב השני, לחפש תגובה אחרת ולבצע אותה. המשוב יכול להגיע מילדים נוספים שהיו מעורבים בסיטואציה או היו נוכחים בקרבת מקום. אפשר לקבל משוב גם מההורים ומהגננת.