להגן על הירושה

"פאלומה בסכנה!"

פרנקו זמברוטה הטיח את ידו על שולחן הכתיבה שלו.

"היא בילתה באנגליה את רוב חייה, לגמרי מנותקת ממורשתה האיטלקית. נישואיה האומללים, והגירושים המהירים בעקבותיהם, מוכיחים שהיא בחורה עקשנית מאוד. לדעתי, נכדתו של מרצ'לו לא מתאימה ליטול את השליטה בקבוצת החברות מורנטה. אני בטוח שממש לא צריך להזכיר לך, דניאל, שמדובר במותג בינלאומי עם היקף הכנסות של מיליונים רבים בשנה. ואי אפשר להפקיד חברה כזאת בידיה של בחורה חסרת כל ניסיון בניהול עסקים."

"במלוא הכבוד, פרנקו, דעתך בנידון אינה רלוונטית." דניאל באראדו דיבר בשלוותו האופיינית, כשהוא מסתיר את סלידתו מבן שיחו. הדהים אותו שמרצ'לו מורנטה, המייסד של קבוצת מורנטה, אדם שהיה ידוע בכריזמה שלו לא פחות מאשר בחושיו העסקיים, היה קרוב משפחה של פרנקו האפרורי.

במהלך עשרים וארבע השעות שחלפו מאז שמרצ'לו התמוטט על מגרש הגולף ומת בדרך אל בית החולים, דניאל לא זכה להזדמנות להפנים את מות המנטור שלו וחברו הטוב ביותר. מלוא מעייניו היו נתונים למניעת התקשורת מלשמוע אודות מותו של מרצ'לו, לפני שהבשורה המרה תימסר לנכדתו. אלא שפאלומה מורנטה, היורשת היחידה של הונו העצום של סבה, נעלמה לגמרי מעל המפה.

השיחה עם מי שפאלומה כינתה הדוד-הגדול פרנקו הייתה חסרת תועלת ובזבוז גמור של זמנו של דניאל, בשעה שדחוף יותר היה לו לאתר אותה. אבל עדיין, כשהבעת פניו האניגמטית לא חושפת שום שמץ מהתסכול שלו, הוא אמר בשלווה, "משאלת ליבו של מרצ'לו הייתה שפאלומה תתפוס בסופו של דבר את מקומו. יחד עם זאת, הוא ציין בצוואתו שאם ילך לעולמו לפני שלנכדתו ימלאו עשרים וחמש, קבוצת החברות מורנטה תנוהל על ידי מועצת המנהלים עד הגעתה לגיל הזה ועד שהיא תיטול את השליטה בעסק. האם עליי להזכיר לך, פרנקו, שחובתך כנשיא המועצה היא לעבוד בשיתוף פעולה עם שאר הנאמנים ולנהל את קבוצת מורנטה עד למועד זה?"

פרנקו נחר בקול. "כמה מחברי המועצה כבר ביטאו את דאגתם בנוגע לכך שפאלומה חסרה את תכונות המנהיגות הנחוצות. אני מתכוון להביא למועצה הצבעת אי-אמון בה ולהציע למנות אותי במקומה, לתפוס באופן קבוע את מקומו של מרצ'לו."

ההתהדקות הבלתי מורגשת בלסתו של דניאל הייתה האות היחיד לכך שאיומו של פרנקו לפתוח במאבק על השליטה הטריד אותו בכלל. הוא לא בטח מעולם באחיו החורג הצעיר של מרצ'לו. פרנקו היה פרי הנישואים השניים של אימם, אחרי שאביו של מרצ'לו הלך לעולמו בגיל צעיר יחסית, ממנת יתר של סמים, אם להאמין לשמועות שהתרוצצו. מרצ'לו היה היורש היחיד של משפחת מורנטה, ובהמשך הוא העניק לאחיו החורג תפקיד בכיר בחברה המשפחתית. נכון, הניסיון היחיד של פאלומה בעבודה בקבוצת מורנטה היה במהלך שנת שבתון באמצע לימודיה באוניברסיטה. ויכול להיות שפרנקו אכן יצליח לגייס רוב להדחתה, בקרב חברי מועצת הנאמנים. דניאל נזכר במילים האחרונות שמרצ'לו אמר לו.

"אתה מוכן להבטיח לי שתדאג לנכדתי? הפכת להיות בעיניי הנכד שלא היה לי מעולם, דניאל. אני מתחנן בפניך שתתייחס אל פאלומה כאל אחותך ותגן עליה מפני כל הכרישים שיחוגו סביבה, כדי לזכות בנתח ממנה אחרי מותי."

איך הוא היה אמור לחשוב על פאלומה כעל אחותו? תהה דניאל בתחושה קודרת. הוא התאמץ מאוד לא לחשוב עליה בכלל, במשך כל שלוש השנים האחרונות.

פאלומה הייתה נערה פזיזה כשהוא פגש אותה לראשונה, אם כי אפילו אז, ניתן היה לראות שיום אחד היא תהפוך להיות יפהפייה. דניאל שם לב אליה, אך הוא היה עסוק בניסיון לשקם את חייו כך שלא הקדיש לה תשומת לב רבה במיוחד.

כשפאלומה הייתה בת עשרים ואחת, היא באה לליבורנו, בחוף המערבי של טוסקנה, כדי להתלמד במסגרת קבוצת מורנטה. חברת מוצרי העור היוקרתיים צמחה והפכה למובילה בתחום, גם בזכותו של דניאל, שביסס את נוכחותה באינטרנט.

דניאל ממש נדהם למראה הצעירה היפהפייה שפאלומה הפכה להיות. הוא דמיין לעצמו כעת את גזרתה הדקיקה, שערה הערמוני ועורה הצחור המושלם כמו הפורצלן המעודן ביותר. פאלומה ניחנה באלגנטיות טבעית שהעידה על מורשתה האריסטוקרטית, שהשתרעה על פני שלוש מדינות אירופאיות שונות. סבה היה מרקיז איטלקי. אשתו של מרצ'לו, שהלכה לעולמה באופן טרגי בצעירותה, הייתה בתו של דוכס צרפתי, ואימהּ האנגליה של פאלומה הייתה קשורה, אם כי באופן מרוחק למדי, אל משפחת המלוכה הבריטית.

דניאל פשוט התקשה שלא להיכנע לכימיה העזה שהתלקחה בינו לבין פאלומה. הוא השתדל לשמור מרחק, מאחר והיה מודע להיותו מבוגר ממנה בשתים-עשרה שנים. ובשל מעמדו במועצת המנהלים של קבוצת מורנטה, היא הייתה כפופה לו בעבודתה.

אבל בליל הנשף הגדול בפלאצו המפואר של מרצ'לו, פאלומה פלירטטה איתו, וכשהיא יזמה נשיקה, שליטתו העצמית של דניאל נשברה והוא נכנע למשיכתה החושנית. עד עתה הוא זכר כמה רכות שפתיה היו תחת שפתיו. אבל הוא התעשת אז מיד, בידיעה הברורה שזה לא יהיה לרוחו של סבה. מרצ'לו דיבר לא פעם על תקוותו שפאלומה תמצא לעצמה שידוך ראוי, בקרב אחת ממשפחות האצולה האיטלקית.

דניאל לא ראה את פאלומה מאז אותו הערב שבו דחה את חיזוריה, אבל לא פעם הוא תפס את עצמו חושב עליה. היא נתקעה מתחת לעורו כמו קוץ, במשך שלוש השנים האחרונות, והמשיכה שלו אליה לא פחתה כלל. אבל עדיין, הוא היה נחוש לקיים את הבטחתו למרצ'לו, שיהיה לה כמו אח גדול. רק שראשית, הוא היה צריך למצוא אותה ולבשר לה את הבשורה המרה על מות סבה.

הוא ידע שהיא מתגוררת בלונדון, שם הקפידה לשמור על פרופיל נמוך. היא סירבה בתוקף להצעה של סבה להציב עליה שומר ראש. אבל בעקבות מותו של מרצ'לו, פאלומה הפכה למיליארדרית. חייה עמדו להיות שונים מאוד מעתה והלאה, והיא תהיה חייבת להשלים עם ההגנה של צוות אבטחה.

דניאל קיבל את פרטי הקשר של פאלומה ממזכירתו האישית של מרצ'לו, אבל הטלפון שלה לא היה זמין. כשהוא התקשר אל הקו הביתי שלה, שותפתה לדירה עדכנה אותו שפאלומה נסעה לסדנת יוגה של מספר ימים, איפשהו באירלנד.

"פאלומה הייתה צריכה להיות פה, במטה הראשי של קבוצת מורנטה." קולו הכעוס של פרנקו קטע את מחשבותיו של דניאל. "אתה ביקשת ממני לדחות את שחרור ההודעה הרשמית על מותו של מרצ'לו, כדי לתת לנכדתו זמן להתכונן לתשומת הלב התקשורתית שתתעורר ללא ספק. אבל אני לא אמשיך לחכות, כי אני לא מוכן להסתכן בכך שהמידע יודלף לתקשורת. מנהיגות חזקה, זה מה שנחוץ בזמן כזה."

"אתה צריך להבין שפאלומה המומה ומוכת צער." דניאל היה בטוח שהיא תהיה ממש הרוסה, אך לא הייתה לו שום כוונה להודות בפני פרנקו בכך שאין לו שום מושג היכן היא נמצאת, או להודות בכך שפאלומה בכלל לא מודעת עדיין למותו של מרצ'לו. "אני עומד על כך שינתן לה זמן להתמודד עם האובדן. רק חברי מועצת הנאמנים ואנשי הרפואה המעטים אשר טיפלו במרצ'לו יודעים שהוא הלך לעולמו, ואני הוצאתי צו איסור פרסום שימנע כל אחד מלדבר עם התקשורת בלי האישור שלי."

"לא הייתה לך שום זכות לפעול מאחורי גבי," אמר פרנקו בזעם.

"הייתי חייב לפעול במהירות, כדי להבטיח את יציבותה של החברה. מרצ'לו מינה אותי לסגן הנשיא הקבוע של מועצת הנאמנים, מתוך הכרתו בנאמנות שלי אליו ואל קבוצת מורנטה." דניאל ידע שהמינוי הזה לא היה לרוחו של פרנקו, וכעת הוא תהה אם מרצ'לו חשד שפרנקו ינסה להשתלט על החברה. "במהלך הימים הקרובים, אביא את פאלומה לליבורנו כדי שהיא תהיה זאת שתמסור את ההודעה לעיתונות."

"אני קרוב המשפחה היחיד שנותר לפאלומה, מלבד אימהּ, והייתי רוצה למסור לה את תנחומיי, אם תואיל להגיד לי איפה היא נמצאת." נימת קולו של פרנקו השתנתה, והוא כבר לא הפגין שום שמץ של העוינות הקודמת, אבל זה לא ריכך בכלל את יחסו של דניאל אליו ולא גרם לו כלל לבטוח בו.

"אני צריך לכבד את רצונה של פאלומה לשמור על פרטיותה." בצאתו את משרדו של פרנקו, הוא התכוון לעבור בכל סדנת יוגה ארורה באירלנד, בחיפושיו אחרי היורשת הנעדרת.

הטלפון של דניאל צלצל, והוא מיהר לענות כשראה שהמתקשרת היא שותפתה של פאלומה לדירה, עמה דיבר מוקדם יותר. "לורה?"

"מר באראדו, שיקרתי כשאמרתי לך שפאלומה נמצאת באירלנד. היא עובדת בארגון צדקה ומלמדת כרגע בבית ספר במערב אפריקה. אי-שקט שגובל במלחמת אזרחים מתחולל במאלי כבר כמה שנים, ופאלומה לא רצתה לספר לסבא שלה מה היא עושה, כדי שהוא לא ידאג לה יותר מדי. כאמצעי ביטחון, קבענו בינינו מילת קוד, ואם פאלומה הייתה שולחת לי את המילה הזאת, הייתי אמורה להתקשר ולהגיד לך שהיא נמצאת במאלי."

דניאל הזעיף פנים. "למה פאלומה ביקשה ממך להתקשר אליי?"

"היא אמרה שסבה בוטח בך ביטחון מלא, ושהיא בוטחת בשיקול הדעת של סבה." הבהילות בקולה של הבחורה הצעירה עוררה בדניאל תחושת אי-שקט. "לפני כמה רגעים קיבלתי הודעת טקסט מפאלומה, וזאת הייתה מילת הקוד. אני חוששת שהיא נתונה באיזו מין צרה."