להציל את פיית

1

חבורת הגברים חמורי הסבר ישבה בחדר גדול, עמוק במעבה האדמה, לשם ניתן לרדת אך ורק במעלית אחת מהירה מאוד. החדר נבנה בחשאי בתחילת שנות השישים, במסווה של שיפוץ הבניין שישב מעליו. התוכנית המקורית היתה כמובן להשתמש בבּוּנקֶר–העל הזה כמקום מקלט למקרה של מתקפה גרעינית. המִתקן לא יועד לראשי הממשל האמריקני. הוא נבנה בשביל פקידים בדרג נמוך יותר, כאלה שלא היו מצליחים להימלט בזמן ובכל זאת היו חשובים דיים כדי לזכות בהגנה שלא הוענקה לאזרחים מן השורה. כשמדובר בפוליטיקה, גם בנסיבות של הרס מוחלט מוכרחים לשמור על סדר והיררכיה.

הבונקר נבנה בעידן שבו עדיין האמינו שאפשר להינצל מפגיעה גרעינית ישירה בעזרת התחפרות עמוק בתוך האדמה, בתוך קליפת גולם מפלדה. ולאחר שתתרחש אותה שואה שתכחיד את כל השאר, היו המנהיגים אמורים לצאת מתוך עיי החורבות ולגלות שאין להם את מי להנהיג, אלא אם כן אפשר לעמוד בראש אפר ועפר.

הבניין המקורי שמעל פני הקרקע נהרס מזמן, אך החדר התת–קרקעי נותר שלם מתחת למרכז קניות קטן, שומם זה שנים. הבונקר, שנשכח כמעט מלב, שימש כעת מקום מפגש לכמה מעובדי שירות הביון החשוב במדינה. הם סיכנו את עצמם במידה מסוימת, כי הפגישות לא היו חלק מתפקידם הרשמי. העניינים שנידונו במפגשים אלה היו בלתי חוקיים בעליל, ובאותו לילה אפילו קטלניים. משום כך נקטו חברי הקבוצה משנה זהירות.

את קירות הפלדה העבים במיוחד השלים ציפוי נחושת. כל זה, נוסף על טונות רבות של אדמה שכיסו את החדר ממעל והגנו על הנוכחים מפני אוזניים אלקטרוניות האורבות בשמיים ובכל פינה חשוכה. חברי הקבוצה לא ממש אהבו לרדת אל החדר התת–קרקעי הזה. הוא לא היה נוח, ולמרבה האירוניה, העניין כולו היה יותר מדי ג'יימס בּונדי, אפילו לטעמם של מרגלים. אך מי כמוהם יודע שהעולם מוקף כיום בטכנולוגיה מתוחכמת של ציתות ומעקב, כך שאף שיחה המתקיימת על פני כדור הארץ אינה חסינה. צריך להתחפר בתוך האדמה כדי להימלט מעיניהם הבולשות ומאוזניהם הכרויות של אויבים. ואם ישנו מקום שבו יכולים אנשים להיפגש בבטחה, ולדעת שאיש אינו מצותת לשיחותיהם גם בעידן זה של מציצנות אולטרה–מתוחכמת, הרי שזה המקום המושלם.

אנשי הביון המאפירים שנכחו בפגישה היו כולם גברים לבנים, ורובם קרובים מאוד לגיל הפרישה בסוכנות שבה עבדו, כלומר שישים. לבושם היה מאופק ומקצועי, והם נראו כמו רופאים, עורכי דין או בנקאים. אדם מן השורה לא היה זוכר את פניו של אף אחד מהם יום אחד לאחר שפגש אותם. האלמוניות היתה סודם המקצועי. אנשים כמותם נידונים לחיים או למוות, ולעיתים קרובות למוות אלים, בשל פרטים קטנים כגון אלה.

כולם יחדיו נצרו בליבם אלפי סודות שלעולם לא ייוודעו בציבור, כי הציבור מן הסתם יגנה את הפעולות שהובילו להיווצרותם. ואולם מאז ומתמיד תבעה אמריקה תוצאות - כלכליות, פוליטיות, חברתיות וכדומה -ואת אלה היה אפשר להשיג רק באמצעות כתישה של ארץ זו או אחרת. תפקידם של המסובים בחדר היה לבצע את המשימה באופן החשאי ביותר, כך שלא ישפיע לרעה על תדמיתה של ארצות–הברית ובכל זאת ישמור על ביטחונה של המדינה מפני כל אותם טרוריסטים מייגעים ושאר זרים שאינם מרוצים מזרועה הארוכה של המעצמה הגדולה בעולם.

מטרת הפגישה באותו ערב היתה לתכנן את רציחתה של פֵיית לוֹקהארט. מבחינה טכנית, הסי–אַיי–אֵיי היה מנוע מלבצע התנקשויות, מתוקף צו נשיאותי. אך הגברים האלה, עובדי סוכנות הביון, לא ייצגו את מקום עבודתם באותו ערב. זו היתה משימה פרטית, ואיש לא חלק על כך שהיא צריכה למות, מוקדם ככל האפשר. חיסולה היה חיוני לשמירה על ביטחון המדינה. הנוכחים ידעו זאת היטב, גם אם נשיאי אמריקה לא היו מודעים לכך. עם זאת, כיוון שחיים נוספים עמדו על כף המאזניים, התפתחו בפגישה חילופי דברים קשים, והנוכחים דמו לחברי קונגרס בגבעת הקפיטול, המתקוטטים בהפגנתיות מעושה על נתחי חזיר בשווי מיליארדי דולרים.

"אז אתה מנסה לומר לנו," קרא אחד הגברים המאפירים ונופף באצבעו הדקיקה באוויר הסמיך מעשן, "שנוסף על לוקהארט ניאלץ להרוג גם סוכן פדרלי." האיש נד בראשו כממאן להאמין. "למה שנהרוג אחד משלנו? זה רק יוביל אותנו לאסון."

האיש הנכבד שישב בראש השולחן הינהן, מהורהר. רובּרט תורנהיל היה החייל המצטיין של הסי–איי–איי בתקופת המלחמה הקרה, אדם בעל מעמד ייחודי בסוכנות. המוניטין שלו היה מעולה, ורשימת הישגיו המקצועיים היתה חסרת תקדים. כמשנה לסגן מנהל מחלקת מבצעים הוא שימש רשת הביטחון האולטימטיבית של הסוכנות. הסמ"מ, או סגן מנהל המחלקה, היה אחראי על כל המבצעים הקשורים באיסוף חשאי של מודיעין בארצות חוץ. מחלקת המבצעים של הסי–איי–איי נודעה גם בכינוי הבלתי רשמי "סדנת המרגלים", וזהותו של סגן המנהל נותרה עדיין חסויה. היה זה המקום האידיאלי להשלמת כל משימה באשר היא.

תורנהיל קיבץ סביבו את הקבוצה הנבחרת הזו, שחבריה היו מוטרדים ממש כמותו בנוגע למצב העניינים בסי–איי–איי. הוא גם זה שנזכר בקיומה של קפסולת הזמן התת–קרקעית הזו. ותורנהיל הוא שמצא את המימון כדי להחזיר את החדר לכושר מבצעי ואף לשדרג אותו. אלפי צעצועים קטנים כגון אלה, שמומנו מכספם של משלמי המיסים, היו פזורים ברחבי הארץ, ורבים מהם ננטשו לגמרי. תורנהיל החניק צחקוק קל. נו טוב, אם הממשלה לא תבזבז את הכסף שהרוויחו אזרחיה בזיעת אפם, מה עוד יישאר לה לעשות?

גם כעת, כשהעביר את ידו על משטח השולחן העשוי פלדת אל–חלד, עם המאפרות הקטנות שהותקנו בו, כשהריח את האוויר המסונן וחש בקרירות המגוננת של האדמה שמסביבו, נדדו לרגע מחשבותיו של תורנהיל בחזרה אל ימי המלחמה הקרה. עם הפטיש והמגל היתה לפחות מידה מסוימת של ודאות. למעשה, תורנהיל היה שמח לחזור ולהיאבק בשור הרוסי, במקום באותו נחש חרישי שלא ידעת על קיומו עד לרגע שבו הכיש אותך ומילא את גופך בארס. והיו רבים ששאיפתם היחידה בחיים היתה למגר את ארצות–הברית. תפקידו היה לוודא שזה לעולם לא יקרה.

תורנהיל הביט סביבו ואמד את מסירותו של כל אחד מן הנוכחים למדינה. משנוכח שהיא אינה פחותה משלו, נמלא גאווה. מאז שזכר את עצמו רצה לשרת את אמריקה. אביו שירת במשרד לשירותים אסטרטגיים, הסוכנות שפעלה בעת מלחמת העולם השנייה וקדמה לסי–איי–איי. הוא לא ידע הרבה על פועלו של אביו באותה תקופה, אך האיש החדיר בבנו את האמונה כי שירות לטובת המדינה הוא הדבר הנשגב ביותר שאדם יכול לעשות בחייו. תורנהיל הצטרף לסי–איי–איי מייד כשסיים את לימודיו באוניברסיטת ייל. עד יום מותו ממש היה אביו גאה בבנו. אך גאוותו לא עלתה על זו שחש הבן כלפי אביו.

שערו של תורנהיל היה כסוף ובוהק, והעניק לו מראה מכובד. עיניו היו אפורות וחודרות, וסנטרו רבוע. קולו היה עמוק, מעודן. ז'רגון טכני ושירתו של לוֹנגפֶלוֹ בקעו מגרונו באותה קלילות. האיש לבש חליפות של שלושה חלקים, והעדיף מקטרת על פני סיגריות. תורנהיל בן החמישים ושמונה היה יכול לסיים את תקופת שירותו בסי–איי–איי ולנהל חיים נוחים של עובד ציבור לשעבר, איש העולם הגדול, אדם שראה הרבה בחייו. אך לא היתה לו שום כוונה לפרוש בשקט לגמלאות, והסיבה לכך היתה ברורה.

בעשר השנים האחרונות צומצמו מאוד הסמכויות והתקציבים של הסי–איי–איי. היתה זו התפתחות הרת אסון, כי את הדלקות שפרצו ברחבי העולם הציתו מוחות קיצוניים שלא נתנו דין וחשבון לשום גורם פוליטי, מוחות מעוותים עם גישה לכלי נשק להשמדה המונית. כולם אמנם האמינו שהטכנולוגיה היא התשובה לכל תחלואי העולם, אך גם הלוויינים הטובים ביותר לא יכולים להסתובב בסמטאות בגדד, סֶאול או בּלגרד, ולהעריך את הלך רוחם של התושבים. מחשבים המשייטים בחלל לעולם לא יוכלו לקלוט מחשבות המתרוצצות במוחם של אנשים, או את היצרים השטניים החבויים בנשמתם. מאז ומתמיד העדיף תורנהיל סוכנים חשאיים פיקחים המוכנים לחרף את נפשם, על פני החומרה הטובה ביותר שניתן לקנות בכסף.

ולתורנהיל אכן היתה קבוצה קטנה של סוכנים מוכשרים בתוך הסי–איי–איי, אנשים שהיו נאמנים רק לו ולסדר היום הפרטי שלו. כולם עבדו קשה כדי להחזיר לסוכנות את מעמדה משכבר הימים. וכעת, סוף כל סוף, עמד לרשותו האמצעי לעשות זאת. בקרוב מאוד, כך אמר לעצמו, יסובב על אצבעו הקטנה אנשי קונגרס רבי–עוצמה, ואפילו את סגן הנשיא עצמו, ועוד ביורוקרטים רמי דרג מספיק כדי לחנוק כל דעה עצמאית בעודה באיבּה. תורנהיל עוד יחזיר לעצמו את תקציבי הענק שלו, וגם מצבת כוח האדם שלו תנופח. היקף סמכויותיה של הסוכנות ברחבי העולם עוד ישוב להיות כשהיה.

והאסטרטגיה הזו פעלה היטב אצל ג'יי אֶדגר הוּבֶר והאף–בי–איי. זה לא צירוף מקרים, האמין תורנהיל, שתקציב הבולשת ומידת השפעתה הגיעו לשיאים חדשים בתקופתו של המנהל המנוח, שהחזיק כביכול תיקים "סודיים" על פוליטיקאים חשובים. רובּרט תורנהיל תיעב את האף–בי–איי בכל נימי נפשו, אך היה מוכן להשתמש בכל טקטיקה שהיא כדי להחזיר את הסוכנות אל קו החזית, גם אם יצטרך לחקות את אויבו המר. אתה עוד תראה איך אני עולה עליך, אֶד.

תורנהיל שב להתרכז באנשים שישבו סביבו. "זה יהיה אידיאלי אם לא נצטרך להרוג סוכן משלנו, כמובן," אמר. "אבל האף–בי–איי עוקב אחריה בחשאי עשרים וארבע שעות ביממה. היא חשופה רק כשהיא הולכת לקוטג'. והם עלולים לצרף אותה לתוכנית להגנת עדים בלי אזהרה מוקדמת, כך שאין ברירה, מוכרחים לחסל אותם בקוטג'."

אדם נוסף פצה את פיו. "בסדר, אז נהרוג את לוקהארט. אבל באלוהים, בּובּ, אל תהרוג את סוכן האף–בי–איי."

תורנהיל נד בראשו. "הסיכון גבוה מדי. אני יודע שהרג סוכן עמית הוא מעשה הראוי לגינוי, אבל אם לא נבצע עכשיו את חובתנו זו תהיה טעות נוראה. אתה יודע כמה השקענו במבצע הזה. אסור לנו להיכשל."

"לעזאזל, בּובּ," מחה שוב האיש הראשון, "אתה יודע מה יקרה אם ייוודע לאף–בי–איי שחיסלנו אחד מאנשיהם?"

"אם לא נוכל לשמור על כך בסוד, אין טעם שנעסוק במקצוע הזה," התפרץ לעברו תורנהיל. "זו לא הפעם הראשונה שאנחנו נאלצים להקריב חיים."

חבר נוסף בקבוצה רכן קדימה בכיסאו. הוא היה הצעיר שבחבורה, אך השאר כבר רחשו לו כבוד הודות לתבונתו הרבה ולדבקותו הממוקדת וחסרת הרחמים בכל משימה.

"עד עכשיו בחנו רק את התרחיש של חיסול לוקהארט, כדי שהאף–בי–איי יפסיקו לחטט בעסקיו של בּיוקנן. אבל למה שלא נפנה אל מנהל האף–בי–איי ונדרוש ממנו שיורה לאנשיו להפסיק את החקירה? ככה אף אחד לא יצטרך למות."

תורנהיל הביט בעמיתו הצעיר באכזבה. "ואיך אתה מציע שנסביר לראש האף–בי–איי מדוע אנחנו באים אליו בדרישה כזו?"

"מה דעתך לומר את האמת, אפילו באופן חלקי?" הציע הצעיר. "גם בעולם הביון יש מקום לאמת לפעמים, לא?"

תורנהיל חייך בחמימות. "אם כן, אתה רוצה שאני אומר למנהל האף–בי–איי - שישמח, דרך אגב, לראות את כולנו מוצגים במוזיאון כמו חבורה של דינוזאורים - שאנחנו דורשים ממנו לגנוז חקירה עם פוטנציאל אדיר כדי שהסי–איי–איי יוכל להשתמש באמצעים בלתי חוקיים כדי להרוס את הארגון שלו. מבריק. למה אני לא חשבתי על זה? ואיפה היית רוצה להעביר את תקופת המאסר שלך?"

"בחייך, בוב, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם האף–בי–איי. זה לא כמו בשנות השישים. אל תשכח את מל"ב."

מל"ב היה המרכז ללוחמה בטרור, מיזם משותף של האף–בי–איי והסי–איי–איי, שנועד להכות בטרור בעזרת המודיעין והמשאבים המשותפים לשני הארגונים. המעורבים בפרויקט ראו בו הצלחה. עבור תורנהיל זה היה רק ניסיון נוסף של הבולשת לבחוש בענייניו באצבעותיה החמדניות.

"במקרה גם אני מעורב במל"ב בדרכי הצנועה," אמר תורנהיל. "לדעתי זו פשוט דרך אידיאלית לעקוב אחרי המתרחש בבולשת ולגלות מה הם זוממים שם, ובדרך כלל לא מדובר במשהו חיובי."

"בחייך, בוב, כולנו נמצאים באותו צד של המתרס."

עיניו של תורנהיל ננעצו באיש שהיה צעיר מכולם, וכל הנוכחים בחדר קפאו במקומם. "אני מבקש ממך שלא תחזור שוב על הדברים האלה בנוכחותי," אמר תורנהיל.

האיש החוויר ונשען לאחור בכיסאו.

תורנהיל הידק את אחיזת שיניו במקטרת שבפיו. "אתה זקוק לדוגמאות מוחשיות של מקרים שבהם האף–בי–איי זכה בתהילה על עבודה שביצעה הסוכנות שלנו? רוצה דוגמאות לדם ששפכו הסוכנים שלנו? לאינספור הפעמים שבהן הצלנו את העולם מהשמדה? אתה זקוק להוכחות לדרך שבה הם מנצלים חקירות כדי למחוץ כל התנגדות, כדי להגדיל את התקציב המנופח שלהם? אתה רוצה שאזכיר לך מקרים שאירעו בשלושים ושש שנות הקריירה שלי, מקרים שבהם האף–בי–איי עשה כל מה שהוא יכול כדי לערער את האמון בארגון שלנו, באנשים שלנו? זה מה שאתה רוצה?" האיש נד בראשו לאט, ותורנהיל שיפד אותו במבטו. "לא אכפת לי אם מנהל האף–בי–איי בכבודו ובעצמו יבוא לכאן כדי לנשק לי את הנעליים ולהישבע לי אמונים - אני לא אשנה את דעתי. לעולם לא! האם זה ברור?"

"ברור." הצעיר השתדל בכל כוחו שלא לנער את ראשו במבוכה. כל הנוכחים בחדר, למעט רובּרט תורנהיל, ידעו היטב שהאף–בי–איי והסי–איי–איי מסתדרים מצוין. אנשי הבולשת נהגו אמנם באדנות מסוימת בחקירות המשותפות, כיוון שעמדו לרשותם משאבים רבים יותר מכל ארגון אחר, אך איש מאנשי האף–בי–איי לא יצא לציד מכשפות שנועד לחסל את סוכנות הביון. ואולם הנוכחים בחדר ידעו היטב כי רוברט תורנהיל מאמין שהאף–בי–איי הוא אויבם המושבע. הם גם ידעו שלפני עשרות שנים תורנהיל ניצח על שורה של התנקשויות באישורה של הסוכנות, ועשה זאת כמעט מתוך להיטות דתית. למה להכעיס אדם כזה?

עוד אחד מהנוכחים אמר, "אבל אם נהרוג את הסוכן, לא נראה לך שהאף–בי–איי ייצא למסע צלב כדי לגלות את האמת? יש להם מספיק משאבים, והם לא ישאירו אבן על אבן. גם אם נעשה עבודה מצוינת, לא נוכל לעמוד מול העוצמה שלהם. ומה יקרה אז?"

כמה מהנוכחים החלו לרטון לאות אישור. תורנהיל הביט סביבו בזהירות. חבורת הגברים שנאספה בחדר יצרה ברית רעועה. הוא ידע שמדובר באנשים מופנמים, פרנואידים, אנשים שקשה לעמוד על טיבם, שרגילים לפעול בהתאם לצו ליבם. היה זה נס משמיים שהצליח לכנס כך את כולם מלכתחילה.

"אנשי הבולשת יעשו הכול כדי לפתור את תעלומת הרצח של אחד הסוכנים שלהם, שלא לדבר על רצח העדה המרכזית באחת החקירות השאפתניות ביותר שלהם מאז ומעולם. לכן אני מציע שנעניק להם את הפתרון שהם משתוקקים לו כל כך." כולם הביטו בו בסקרנות. תורנהיל לגם מים מהכוס המונחת לפניו, ובאיטיות מכוונת פיטם את מקטרתו.

"לאחר שנים שבהן היא עזרה לבּיוקנן בעבודתו, המצפון של פיית לוקהארט ניצח לבסוף, או שאולי השכל הישר או הפרנויה שלה. בכל אופן, היא פנתה לאף–בי–איי וסיפרה להם את כל הידוע לה. בזכות ראיית הנולד שלי, הצלחנו לעלות על זה מבעוד מועד. לבּיוקנן, לעומת זאת, אין שמץ של מושג שהשותפה שלו בגדה בו. הוא גם לא יודע שאנחנו מתכוונים לחסל אותה. רק אנחנו יודעים זאת." תורנהיל בירך את עצמו, בינו לבינו, על ההערה האחרונה. הוא הרגיש חזק, כול–יודע. זה הרי התחום שלו.

"אבל אנשי הבולשת עלולים לחשוד שהוא מודע לבגידה שלה, או עלול לגלות זאת בשלב כלשהו. לפיכך, עבור הצופה מן הצד, לאף אחד אין מניע טוב יותר להרוג את פֵיית לוקהארט מאשר לדני בּיוקנן."

"למה אתה חותר?" חזר והִקשה אותו עמית.

"זה פשוט מאוד," ענה לו תורנהיל קצרות. "במקום לאפשר לבּיוקנן להיעלם, ניידע את האף–בי–איי שהוא ולקוחותיו גילו את דבר הבגידה של לוקהארט, ולכן רצחו אותה ואת הסוכן ששמר עליה."

"אבל ברגע שהם יעצרו את בּיוקנן, הוא יספר להם הכול," מיהר האיש להשיב.

תורנהיל הביט באיש כמו מורה מאוכזב המביט בתלמידו. במהלך השנה האחרונה בּיוקנן נתן להם את כל מה שהם צריכים. הם כבר לא נזקקו לשירותיו.

אט–אט קלטו הנוכחים את כוונת דבריו. "אז ניידע את האף–בי–איי לאחר מותו של בּיוקנן. שלושה מקרי מוות. תיקון: שלושה חיסולים," אמר אדם אחר.

תורנהיל הסיע שוב את מבטו סביב השולחן, אומד בחשאי את תגובתם של האחרים לחילופי הדברים, לתוכניות שלו. על אף הסתייגותם מהריגתו של סוכן האף–בי–איי, הוא ידע ששלושה חיסולים בטלים בשישים לעומת שאר מעלליהם של הנוכחים בחדר. הם היו חברי האסכולה הישנה, וידעו היטב כי קורבנות כגון אלה הם צורך קיומי. אין ספק, עבודתם עלתה בחייהם של אחרים. עם זאת, פעמים רבות מנע פועלם מלחמה גלויה. מי יוכל לטעון שאסור להרוג שלושה כדי להציל שלושה מיליון? גם אם הקורבנות תמימים יחסית. גם כל חייל שמת אי–פעם בקרב היה תמים. פעילות סמויה, המוכרת בחוגי המודיעין בשם המוזר "האופציה השלישית", זו שבין דיפלומטיה למלחמה גלויה, היא זו שבמסגרתה הוכיחה הסוכנות את שוויה האמיתי, כך האמין תורנהיל. גם אם פעילות שכזו גרמה לכמה מהאסונות הגרועים ביותר שפקדו את הסוכנות. נו טוב, ללא סיכון גם אין סיכוי לזכות בתהילה. את המשפט הזה הם יכולים לחקוק ככתובת על המצבה שלו.

תורנהיל לא יזם הצבעה רשמית. לא היה צורך בכך.

"תודה, רבותי," אמר תורנהיל. "אני אטפל בזה." הוא נעל את הישיבה.