מאחורי המסכה

מַפְתֵּחַ חָסַכְתִּי הֲמוֹן כֶּסֶף וְעָמַלְתִּי רַבּוֹת, רָצִיתִי לִמְצֹא מַפְתֵּחַ שֶׁיָּבִיא אֶת הַפִּתְרוֹנוֹת, הִבְטִיחוּ לִי שֶׁיֵּשׁ כָּזֶה אֲבָל הוּא עוֹלֶה הוֹן תּוֹעָפוֹת, אֲבָל הֶחְלַטְתִּי סוֹפִית - חַיָּב לְנַסּוֹת. אָז הִגַּעְתִּי סוֹף כָּל סוֹף לַיַּעַד הַמְּיֻחָל, מִלֵּאתִי אֶת הַטְּפָסִים בְּהֶתְאֵם לַמְּקֻבָּל, בְּשָׁעָה טוֹבָה קָנִיתִי אֶת הַמַּפְתֵּחַ הַמְּשֻׁכְלָל, מַפְתֵּחַ לַשֵּׂכֶל - יוֹדֵעַ לִפְתֹּר כָּל שְׁאֵלָה גַּשְׁמִית בְּנָקֵל. לְאַט לְאַט הֵבַנְתִּי שֶׁעָשׂוּ לִי תַּרְגִּיל, אֵין פֹּה שׁוּם כֵּיף וְאֵין אַף גִּיל, כְּשֶׁהַכֹּל נִפְתָּר נִהְיֶה מְשַׁעֲמֵם, טָעִיתִי בַּמַּפְתֵּחַ, לֹא הָיָה לִי סָפֵק - מַצַּב רוּחִי סֵרֵב לְהִתְרוֹמֵם. אֲבָל לֹא אֶחָד כָּמוֹנִי מִתְיָאֵשׁ, אֶמְצָא אֶת הַמַּפְתֵּחַ לַלֵּב - כָּזֶה שֶׁיַּצִּית בִּי אֶת הָאֵשׁ; מַפְתֵּחַ אֲצִילִי, מִזָּהָב וְרַב הוֹד, חַיָּב אוֹתוֹ לְעַצְמִי. מְאֹד מְאֹד. מַפְתֵּחַ שֶׁיֵּדַע לְסַפֵּר לִי אֶת הָאֱמֶת אוֹ לְפָחוֹת אֶת רֻבָּהּ, לָמָּה אֲנִי קַיָּם, וּמָה זֹאת אַהֲבָה. מָה אַשְׁאִיר אַחֲרַי וּמָה בַּר חֲלוֹף, וּמָה קוֹרֶה אִתָּנוּ אַחֲרֵי הַסּוֹף. לָמָּה הַדָּחוּף וְהַמְּעַנְיֵן דּוֹרֵס אֶת הֶחָשׁוּב, וְאֵיךְ זֶה שֶׁהַזּמַן עוֹבֵר מַהֵר וּבְלִי שׁוּב. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יוֹם אֶחָד זֶה יִקְרֶה, בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה אוֹ שֶׁמָּא בְּמִקְרֶה, נִפָּגֵשׁ הַמַּפְתֵּחַ וַאֲנִי, נִתְחַבֵּק, וְנֵלֵךְ יַחְדָּיו לְשַׂחֵק. נַחְלִיף כַּמָּה מִלִּים, וְנִפָּרֵד כִּידִידִים, אִם לֹא כָּעֵת, אָז אוּלַי בָּעוֹלָם הַבָּא, אִם לֹא אֶמְצָא אֶת הַמַּפְתֵּחַ - לְעוֹלָם לֹא אֶדַע.