0
0 הצבעות
0

מדריך מטרופוליס ניו יורק

מאיה רומן

 32.00

תקציר

בביקורי האחרון בניו יורק כבר הייתי משוכנעת שהעיר המרתקת לא תפתיע אותי יותר. הלוא ביקרתי ב”תפוח הגדול” שלל פעמים, יש לי חברים שמתגוררים בעיר וקרובי משפחה וחשבתי שעבורי תמה החדווה שבגילוי פן לא מוכר של העיר. מובן שטעיתי, ובגדול.

יום לאחר שנחתי החלטתי לצאת ולבחון שוב את חברתי הישנה. התחלתי את הסיור מהדירה שבה התגוררתי באפר ווסט סייד והלכתי לאורך ברודוויי. תחילה עצרתי במרכז לינקולן ונדהמתי לגלות את עיצובו החדש והמרהיב, המשכתי אל כיכר טיימס, שנסגרה כמעט כולה לתנועת רכבים והפכה לאי תנועה ענק מלא מבקרים הנחים על הכיסאות שהציבה העירייה במקום. הדרמתי עוד וגיליתי את הטוען החדש לתואר ההמבורגר הטוב בניו יורק, בקתת ההמבורגרים שבכיכר מדיסון. לבסוף הגעתי לכיכר יוניון, שם ציפיתי למצוא את חנות הדיסקים הענקית של חברת וירג’ין, אך נדהמתי לגלות שכמו כמעט כל חנויות הדיסקים, גם היא נעלמה מן העולם. ביטחוני התערער במקצת, אך עודדתי את עצמי ונשבעתי שבתום החודשיים שעמדתי לבלות בעיר אכיר כל פינה שלה ואדע לתאר אותה במהימנות.

שבוע לפני שהייתי אמורה לעזוב את ניו יורק הבחנתי שעל דלת סניפה של רשת הספרים בארנס אנד נובל, שפקדתי פעמים רבות במהלך שהותי בעיר, הוצב שלט המבשר על סגירתו הקרבה של הסניף. ניצלתי כמובן את מכירת החיסול השערורייתית שהתקיימה בחנות, אך עשיתי זאת בלב כבד, שכן עוד חלק מניו יורק שהכרתי עמד להיעלם. באותו הערב פגשתי חבר בפאב באיסט ווילג’. המקום היה עמוס ושוקק חיים, אך האנשים שמילאו את החלל לא נראו כמו ההיפים האמנותיים שציפיתי למצוא בווילג’. ידידי הברוקלינאי הציע שנעביר ערב בברוקלין לשם שינוי, כדי שאוכל לראות את מקום מושבם החדש של הטיפוסים המוזרים שנוכחותם חסרה לי, ואכן, הרובע המתחדש לא הכזיב. בחנות ספרים עמוסה עד אפס מקום נכחתי בהקראת סיפורים שמשכה ברונטיות נאות ואופנתיות בשלייקס ונערים בחליפות מרושלות וכובעים מוטים הצידה בנונשלנטיות. במסעדה צבעונית פגשתי עדת סופרים צעירים שליהגו על השינויים שחלו בעירם, ובלופט רחב ידיים נתקלתי בצלמים, ציירים ואמנים מיוסרים נוספים ששתו אלכוהול מיובא ועישנו סיגריות בעודם מאזכרים ספרים וסרטים זרים.

ניו יורק שזכרתי לפני ביקורי הנוכחי נעלמה, אך למרות השינויים הרבים שראיתי בעיר החדשה שהחליפה אותה, היא עדיין הייתה מלאה באותם טיפוסים שהפכו אותה למה שהיא. תושבי ניו יורק נעים תמידית מרובע לרובע, הכוח המניע אותם הוא לרוב מחירי הנדל”ן שהופכים שכונות מסוימות לנחשקות ויוקרתיות, ואחרות למוזנחות ופופולריות יותר בקרב צעירים חסרי פרוטה. תושבי העיר אמנם עברו הרבה חוויות קשות בשנים האחרונות. התמודדו עם מיתון קשה, החליפו כתובת והיום, במקום לראותם קוראים את ה”ניו יורק טיימס” ברכבת התחתית הם לרוב עסוקים בסמארטפון. אך הם עדיין אותם האנשים, אלה שיעשו הכל כדי להצליח, אלה שחייבים ליצור או להרוויח כסף, אלה שידעו מגיל צעיר שמקומם כאן, בעיר האגדתית שהיא ביתו של החלום האמריקני. זהו המקום שמשלב את המוכר עם הבלתי צפוי, את הלחץ שבחיפוש הקדחתני אחרי הדבר הגדול הבא, עם השלווה שבידיעה שזהו חוד החנית של החברה המודרנית. אין צורך להוסיף ולתאר, ישנן שתי מילים שכוללות את החדש והישן ומבהירות את גדולתה של העיר: ניו יורק.

קוראים כותבים

אין עדיין חוות דעת.