מדריך מטרופוליס רומא

(Darren Flinders)

בירת העולם, Caput Mundi, מאגדת היסטוריה של אימפריה שסירבה לגווע, את האימפריה הדתית של ימינו — הכנסייה הקתולית, וכמה מיצירות האמנות החשובות ביותר בעולם. רומא של היום היא עיר קטנה ואינטימית בעלת משקל היסטורי אינסופי אשר החלה את דרכה בחורבנה של עיר אחרת. כפי שהאימפריה הרומית לא יכלה להגיע לגדולתה בלי התנפצותה של יוון, כך לא יכלה רומא לבנות את עצמה אילולא הייתה טרויה נחרבת.

לאחר נפילת טרויה, בלילה, אחרי שפרצו הכובשים היוונים מבטנו של סוס העץ והחלו בוזזים ושורפים את העיר המיתולוגית טרויה, ברח איניאס מבין החורבות כאשר הוא נושא על גבו את אביו הקשיש ואוחז בבנו הצעיר. הוא היה הגיבור הראוי לייסוד השושלת הרומאית — בנה של אפרודיטה, נסיך טרויאני בעל מסירות (Pieta), הערך הרומי החשוב ביותר, המאגד בתוכו את האדיקות הדתית והמשפחתית, יחד עם המוסר הרומי. באפוס האיניאדה שנכתב על ידי המשורר הרומאי ורגיליוס, לבקשתו של הקיסר אוגוסטוס, ביקש הקיסר להדגיש את מוצאו שלו כבן האלים ואת מוצאה של רומא מגיבור שבנוסף לתכונותיו כלוחם אמיץ היווה מודל לחיקוי בעבור הרומאים.

איניאס ייסד את העיר אלבה לונגה שבמחוז לאטיום, שבה נולדו רמוס ורומולוס. המלך של אלבה לונגה, דודם של רמוס ורומולוס, ציווה להוציאם להורג מפחד שיגדלו ויירשו את הממלכה. אולם הם ניצלו ונישאו על מי נהר הטיבר עד לגבעת הפלטין, שם מצאה אותם זאבה והניקה אותם. כשגדלו ייסד רומולוס את רומא. עד היום סמלה של העיר הוא אותה זאבה מניקה.

ערך ה־Pieta נשתמר ברומא. חלקן של היצירות החשובות ביותר המוצגות בעיר עוסקות בנושא, ביניהן פרסקו של רפאל במוזיאוני הוותיקן המתאר את בריחת איניאס מטרויה. אולם המקום שבו ממש אפשר לחוש זאת בימינו הוא בכבישים המרכזיים של העיר: התנועה ברומא ידועה באטיותה, החנייה איננה בנמצא, אולם צופר אחד לא נשמע, פעמוני הכנסיות מצלצלים והנהגים מחכים בסבלנות במכוניותיהם. הרומאים למדו להתנהג באצילות גם בינם לבין עצמם וגם אל התיירים המבקרים בעיר. הם לא יעצרו להביט בכנסיות בנות מאות שנים ובפסלים פאר היצירה המערבית, אך יקדישו זמן כדי להסביר לתייר מבולבל כיצד להגיע לפנתיאון. הם מסיימים בלגימה אחת את האספרסו השלישי שלהם ומסתכלים סביב בחיוך על התיירים המתרוצצים עם שקיות קניות בדרכם למוזיאוני הוותיקן. הם עם רגוע, מכניס אורחים ואצילי. אוגוסטוס היה גאה.

כיום, הרומאים מאסו במקצת במעמדם ההיסטורי, הם רוצים שעירם תהיה מטרופולין אירופי אמיתי, חי ובועט. במסגרת השינוי הזה גם שכונות שאינן בנות אלפי שנים הפכו למוקד ביקור. שכונות כמו טסטאצ'יו, סן לורנצו ועוד הפכו ממקומות שמסוכן להסתובב בהם בלילה לשכונות מרתקות, המשלבות ארכיטקטורה חדשה ומעניינת עם אוכלוסייה צעירה ומגוונת.

בעודכם מסתובבים ברומא, נעליכם נוקשות על מדרכות האבן, הציצו לרחובות הצדדיים. מאחורי ההיסטוריה, בין הבארוק והרנסנס, מסתתרים האנשים שהפכו את רומא למה שהיא, העם שהצליח לשמור על כל כך הרבה היסטוריה במשך כל כך הרבה זמן — העם הרומאי.