![מהדרה להכלה](https://d-steimatzky.co.il/wp-content/uploads/2025/01/24950311.jpg)
מהדרה להכלה
מאיר חובב
₪ 48.00
תקציר
הספר עוסק בהיבטים שונים של השינוי שהתרחש בשירותי הטיפול והשיקום של אנשים עם מוגבלויות מאז הקמת מדינת ישראל. הוא מדגיש את השינוי שחל בשני העשורים האחרונים בפעילות להכלת אנשים עם מוגבלויות בקהילה ומתאר את תוצאות השינויים הללו לא רק ברמת המדיניות המוצהרת, אלא בוחן את מימוש השירותים המוצעים. השילוב בקהילה נבחן בתחומי הדיור בקהילה, האבחון המקצועי, התעסוקה, פעילויות הפנאי וההשכלה הגבוהה. כמו כן נבחנות בספר שיטות טיפול חדשות ועדכניות.
פרקי הספר דנים באוכלוסיות מגוונות: אנשים עם מוגבלות שכליתֿהתפתחותית, תלמידי החינוך המיוחד המשולבים בחינוך הכללי, נפגעי נפש ומתמודדים המשולבים בקהילה, אנשים עם מוגבלויות על הרצף האוטיסטי ואנשים עם מוגבלויות פיזית. פרקי הספר עוסקים גם במעורבות חברתית ופוליטית של אנשים עם מוגבלות, בדימוי שלהם בתקשורת, בהתמודדות בני המשפחה שבה חי אדם עם מוגבלות, במיניות וזוגיות של אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות ופיזיות ובהשפעת ערכי המשפחה בסקטור הערבי על תפיסת העתיד של מתבגרים עם לקויות.
כותבי הפרקים הם דמויות מרכזיות מתחומי הניהול של שירותי רווחה ובריאות, אנשי טיפול ושיקום ואנשי אקדמיה ומחקר.
הספר מיועד לאנשי מקצוע בעבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, חינוך, והמקצועות הפַּרָה-רפואיים המתעניינים במחקר, שיטות התערבות חדשניות ומדיניות בתחום השיקום.
ספרי עיון, ספרים לקינדל Kindle
מספר עמודים: 472
יצא לאור ב: 2015
הוצאה לאור: כרמל
ספרי עיון, ספרים לקינדל Kindle
מספר עמודים: 472
יצא לאור ב: 2015
הוצאה לאור: כרמל
פרק ראשון
האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית עובר לאורך השנים שינויים תפיסתיים, מקצועיים וארגוניים. למתבונן מהצד לא תמיד מובן השינוי, לא תמיד אפשר לראותו בעת התהוותו. לכן חשוב להתבונן ולסכם מעת לעת את המהלכים ואת משמעותם. בעבר כבר פורסמו שני פרקים בנדון; האחד עוסק במדיניות הטיפול באדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית מאז הקמת המדינה ועד 1994 (חובב, 1987); והשני ממשיך מאותה נקודה וסוקר את מדיניות הטיפול בין השנים 1994 ועד 2004 (חובב ועמינדב 2006). פרק זה הוא השלישי בחוליה והוא מביא בפני הקורא את מדיניות הטיפול של משרד הרווחה באדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בעשור האחרון, החל משנת 2003 ועד שנת 2013.
בחלק הראשון של הפרק נתייחס לקשיים ולמגמות לעתיד, כפי שהוצעו בשנת 2006 והיוו תשתית לחלק מהשינויים שהתפתחו בעשור האחרון. בחלק השני נתייחס לשינויים במדיניות המקצועית, בהתאמת המושגים ובפעילות המשרד והאגף בין השנים 2004-2013. ובחלק השלישי נסכם את הפעילות וההתפתחויות בשנים אלו ונצביע על מגמות ועל כיוונים לעתיד.
קשיים ומגמות לעתיד כפי שהוצגו בשנת 2006במאמרם משנת 2006 סקרו חובב ועמינדב את הקשיים, את הביקורת ואת המגמות לעתיד, כפי שהם ראו אותם:
א. קשיים בקשר שבין שירותי הקהילה לשירותי הפנימייה של האגף.
ב. קשיים במבנה הארגוני והמקצועי של כלל אגפי המשרד המטפלים באוכלוסיות עם מוגבלויות.
ג. אי ביצוע הפרטת מעונות ממשלתיים.
ד. היעדר טיפול מותאם באוכלוסיות ובנושאים ייחודים, כמו מזדקנים ואנשים עם התנהגות מאתגרת. מיעוט מעורבות הורים בנושא השמה חוץ־ביתית, מיעוט פעילות בתחום הסנגור העצמי, מחסור בתכניות אישיות, היעדר בחירה ותכניות תמיכה באיכות החיים של הפרט (חובב ועמינדב, 2006, עמ' 91-93).
הכותבים הביאו במאמר זה גם ציטוטים מדברי מבקר המדינה משנת 2001, אשר להערכתם עדיין (בשנת 2006) דורשים התייחסות וטיפול: א. היעדר מעקב אחר יישום המלצות ועדת אבחון. ב. מחסור בפקידי סעד ברשויות המקומיות. ג. היעדר תעסוקה מספקת ומותאמת לאנשים הגרים בביתם. ד. היעדר מידע על המשולבים בתעסוקה נתמכת או בשוק החופשי. ה. מחסור במטפלים פרה־רפואיים, והעדר הכשרה מספקת למטפלים הישירים.
אל הקשיים והביקורות הללו יש להוסיף את השינויים הדמוגרפיים, הסוציו־ אקונומיים והאחרים שחלו במרחב המעשי והתודעתי ואשר היוו אף הם זרזים לפעולותיו של האגף בשנים הבאות:
● גידול באוכלוסיית היעד המטופלת, הנובע משיפורים טכנולוגיים, משיפור התנאים והטיפול ומהתפתחות הרפואה (עלייה במספר התינוקות הפגועים הנשארים בחיים, ועלייה בתוחלת החיים). מהנתונים עולה כי בתשע השנים האחרונות יש עלייה מתונה במספר האנשים עם מוגבלות שכלית שנרשמו במחלקות לשירותים חברתיים, מ־30,541 בשנת 2004 ל־34,698 בשנת 2012. מתוכם, 24,000 איש מתגוררים בבית הוריהם, וכ־10,500 איש גרים במעונות, בהוסטלים ובדירות בקהילה. עלייה זו ברובה דמוגרפית ונובעת מגידול האוכלוסייה בישראל; שיעור האנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית לאלף תושבים באוכלוסייה הכללית כמעט שלא השתנה בשנים אלו ונותר בשיעור של כ־4.5 לאלף (נסים ובן שמחון, 2013).
● הורחבו שירותי האבחון ברחבי הארץ, ולפיכך האפשרות לקבלת אבחון זמינה ונגישה לכל פונה. ואכן, בשנת 2012 בוצעו 3750 אבחונים והתאספו 3400 ועדות אבחון, לעומת 2,029 אבחונים ו־2,728 ועדות אבחון בשנת 2004 (נסים ובן שמחון, 2013).
● הרחבת האפשרויות הטיפוליות המוצעות בתחומי הדיור, התעסוקה והפנאי הגדילה את מספר הפניות לקבלת שירותים ואת האוכלוסייה המטופלת.
● פיתוח שירותים חדשים הביא להצטרפותם של פונים אשר בעבר לא פנו לקבלת שירות. לדוגמה: מרכז לחינוך חברתי־מיני, שירותי תמיכה למשפחה ונופשונים.
● תפיסת המשרד והאגף, ששמה דגש על מדיניות "עם הפנים לקהילה", הביאה לפיתוח מואץ של מסגרות מגורים ושל תעסוקה בקהילה.
● שינויים דמוגרפיים באוכלוסיית דיירי מעונות הפנימייה על רקע הרחבת מסגרות הטיפול בקהילה, יצרו מצב שבו שליש מדיירי מעונות הפנימייה הם מזדקנים, שליש הם דיירים ברמות תפקוד נמוכות מאוד ולכשליש יש בעיות התנהגות קשות.
● בעקבות שינוי מדיניות האשפוז של שירותי בריאות הנפש, קלט האגף אנשים בעלי אבחנה כפולה. פעולה זו חייבה התארגנות, הקצאת משאבים ופיתוח דרכי טיפול ייחודיים.
● שינויים בגישות ובתפיסת עולם בקרב אנשי המקצוע בעולם המערבי, הפועלים על פי גישת הזכויות ומקדמים את ההכלה, את ההשתתפות ואת שוויון הזכויות לכל אדם.
מידע וממצאים אלו עמדו לנגד עיניה של הנהלת האגף, ולהם יש לייחס את ההתפתחות ואת השינויים שהוכנסו בעשור האחרון במדיניות ובעשייה בפועל; שינויים המשפיעים על איכות הטיפול, על היקף השירותים ועל איכות החיים של המטופלים.
שינויים במדיניות המקצועית ובפעילות מאז שנת 2005פעילויות מספר התרחשו בו־זמנית, ונראה כי סמיכותן מקרית, אולם לא כך הדבר, השינויים תוכננו ונבעו מהלקחים, מהמסקנות ומהתובנות שהוצגו בחלק הקודם.
כתיבת חזון לאגף והטמעתובחזון שפורסם בשנת 2005 נכתב: "האגף שואף להעצמת האדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, לחיות חיים עם משמעות ובעלי איכות חיים תוך בחירה עצמית על פי רצונותיו, צרכיו וזכויותיו. בשיתוף המשפחה, החברה והקהילה. ובהתבסס על ערכי הליבה הכוללים: כבוד, פרטיות ואינטימיות, קידום, מימוש אישי, פיתוח יכולות עצמאות ובחירה אישית, הזכות לשונות, ואמונה ביכולת האדם, ומבחינת הארגון החזון מתייחס ליושר, שקיפות, הגינות ואחריות בתהליכי עבודה של הארגון. צמיחה, התחדשות והתפתחות מקצועית של הארגון" (חזון האגף, 2005, אתר משרד הרווחה). החזון פורסם בשנת 2005, ותהליך כתיבתו, שהחל קודם לכן בדיאלוג משותף של צוותי האגף כצעד הכרחי לעבודה משותפת וליצירה מתוך מחויבות, הביא לשינוי בהתנהלות ובחשיבה של הצוותים השותפים ושל מעגלי השפעה נרחבים.
חזון האגף התמקד בכמה צירים:
האוכלוסייה המטופלת: פיתוח תמידי של שירותים חדשים ושדרוג של שירותים קיימים יאפשרו לאנשים תמיכה מתאימה ותנאים לממש את יכולותיהם בכל אחד מתחומי החיים, להחליט איך יתנהלו חייהם, אילו תכנים יתנו משמעות לחייהם ואיך להבטיח איכות חיים טובה כמו לכל אדם אחר בחברה הישראלית.
ארגון האגף: העצמת האגף כארגון לומד, מתפתח, משתנה ומתחדש על בסיס מחקר מקומי ובין־לאומי; איגום ידע והגברת המודעות לצורכי האוכלוסייה, תוך שימת דגש על תרבות ארגונית; פיתוח תמידי של שיטות התערבות שיאפשרו דרכי טיפול מתאימות, כך שהצוותים יוכלו למלא את תפקידם להבטחת שלומם ובריאותם הפיזית והנפשית של המטופלים.
החברה הישראלית: שיפור עמדות חברתיות יאפשר הסרת חסמים ומתן הזדמנויות לשילוב אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בכל קהילה, כאזרחים שוויי זכויות וחובות.
החזון משמש מגדלור המכוון את העשייה עבור כל העוסקים בתחום, ועם פרסומו הוגדרו מחדש יעדי האגף, כמפורט להלן:
● מימוש זכויות של אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בכל תחומי החיים: מגורים בסביבה פיזית וחברתית מתאימה, חינוך, תעסוקה, פנאי, בריאות וכו'.
● הבטחת רצף שירותים זמינים, נגישים, מותאמים ודינמיים לצורכי הפרט, משפחתו וקהילתו לאורך כל חייו של האדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית.
● פריצת גבולות ומחסומים חברתיים ומתן תמיכה לשילוב של אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בחברה.
● פיתוח תכניות התערבות המטפחות מעברים מטיפול לתמיכה ומתלות לעצמאות, תוך עידוד, פיתוח ומיצוי הפוטנציאל של הפרט ותוך הבטחת איכות השירותים.
● פיתוח כלים אפקטיביים להענקת משמעות לחיים של האדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, למשפחתו ולצוות המטפל, תוך מודעות לצרכים המשתנים על פני רצף החיים.
● בדיקה תמידית של רצונות חדשים של הפרט, ומתן אפשרות לביטוי ולמימוש הרצונות והצרכים.
● בנייה ותפעול של רצף שירותים המבטיח מימוש הצפי לחיים.
פרסום החזון אִפשר פריצת דרך בכל תחומי הפעילות והתווה לשירותים השונים דרכי התקדמות בכל היעדים שהוגדרו. השלב הבא בהתקדמות ובעשייה היה רצף תכניות, שיפורטו בהמשך. תרומתו המיידית של חזון האגף באה לידי ביטוי בהטמעת שינוי המבנה הארגוני שלו.
שינוי המבנה הארגוניהאגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית שייך למשרד הרווחה והשירותים החברתיים. ככזה, הוא דבק ביעדי המשרד ואחראי גם הוא לפתח ולטפח שירותים מקצועיים מתחדשים ויצירתיים כדי להבטיח חיים איכותיים ומשמעותיים למטופליו. כל זאת תוך שמירה והקפדה על ערכים מקצועיים ואנושיים ועל כבוד האדם וחירותו. על מנת לעמוד ביעד זה וכתוצאה מאיתור הקשיים בתפעול האגף כפי שהוגדרו ב־2006 (ראה סעיף 2), החליטו הנהלת האגף והנהלת המשרד על שינוי ארגוני של האגף. שינוי זה איחד את השירותים השונים, יצר רצף טיפולי ורפואי והגביר את הפיקוח על מנת להשיג אפקטיביות ויעילות מרבית. הארגון מחדש הוצע במטרה לבנות מבנה יעיל ומתקדם אשר יבטיח התייחסות מתאימה לצרכים המשתנים של הפרט, ויאפשר חיבור ורצף טיפולי לאדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בכל מסגרת מגורים שבה הוא נמצא (עמינדב ואלישע, 2008). בבסיס הצעת השינוי למבנה האגף עמד הרעיון לאחד את כל מסגרות הדיור תחת קורת גג אחת, במקום הפיצול שהיה נהוג עד אז: פנימיות לחוד והוסטלים ומערכי דיור לחוד; כדי לאפשר הרחבה והעמקה של כלל השירותים המקצועיים הניתנים ללקוחות האגף, ללא קשר לסוג המסגרת שבה הם שוהים.
הסיבות והנימוקים המרכזיים שעליהם התבסס הרציונל לשינוי הארגוני היו:
א. מעברים: מימוש הזכות של אדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית לנוע על פני רצף מסגרות טיפול בתחומי המגורים, התעסוקה והפנאי, על פי צרכיו המשתנים וללא תלות במבנים ביורוקרטיים. ב. שבירת מוסדיות: פיתוח והרחבת רצף מסגרות דיור והוספת מסגרות בעלות אופי פחות ופחות מוגן תוך צמצום המרחק הפיזי והתודעתי בין מסגרת הדיור לבין הקהילה. ג. שיפור השירות: הפעלת כל מסגרות המגורים על פי סטנדרטים פיזיים וטיפוליים אחידים. ד. תכלוּל של השירותים: הפיכת האגף לגוף מקצועי אינטגרטיבי ברמת שיתוף פעולה גבוהה בין השירותים כדי לשפר את השירות הניתן לכל אדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית. ה. שינוי המבנה כך שיראה בראש ובראשונה את טובת הלקוח ומשפחתו.
המבנה החדש כלל מיצוב של ארבעה שירותים מרכזיים והגדרת תפקידם וכן הסדרה של תפקידים חדשים או של תפקידים שהוגדרו מחדש.
1. המחלקה לאבחון, קידום והשמה – תפקיד המחלקה לפקח על כלל מערכות האבחון וועדות האבחון, הקובעות את זכאותו של אדם לקבלת שירותים מהאגף. כמו כן אחראית המחלקה לקיומן של ועדות השמה לצורך בחירה של מסגרת מגורים מתאימה. השירותים זמינים ונגישים בפריסה כלל־ארצית, בהתאמה לגיל (ילדים ובוגרים) ולמגזר (יהודים וערבים). המחלקה מאפשרת אבחונים במרכזי האבחון או במעונות פנימייה. המחלקה מפתחת, מטמיעה ומיישמת חוקים, נהלים, תקנות, הגדרות, תכניות ודרכי טיפול.
2. השירות לדיור תומך – אחראי לכלל מסגרות הדיור לאנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית: דירה, הוסטל, מערך דיור ומעון. מסגרות הדיור משמשות 'בית לחיים' לדיירים המתגוררים בהן; וככאלה עליהן לספק טיפול איכותי ובטוח לכל מטופל, איכות חיים גבוהה ושירותים ייחודיים המתוכננים על פי הצרכים של כל פרט.
3. השירות לקהילה – אחראי לבחינת הצרכים ולפיתוח שירותים לאדם עם מוגבלות שכלית המתגורר בקהילה. על פי תפיסה זו, השירותים למטופלים ניתנים בקרבת אזור מגוריהם ובסביבתם הטבעית, זאת מתוך כוונה לאפשר רצף ומגוון תכניות לכל רמות התפקוד והגילאים לאורך כל שלבי החיים. השירות לקהילה מושתת על העיקרון של אחריות הרשות המקומית לשירותים בקהילה ולשיתוף המשפחה והמטופל.
4. יחידת הבריאות – אחראית לפיתוח סטנדרטים טיפוליים ורפואיים ולפיקוח וייעוץ בתחומי הבריאות. יחידת הבריאות עברה שדרוג, והיא כוללת רופא ראשי, אחות ראשית, אחות קשר לקהילה ואת אנשי מקצועות הבריאות בשירות תמורת תשלום: מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, יועצת למערכות הושבה ולכיסאות גלגלים, יועץ לרפואת שיניים, יועץ לרוקחות וקלינאית תקשורת.
נוסף לכך הוגדרו תפקידים חדשים בהנהלת האגף כמפורט להלן:
עו"ס ראשי לחוק הסעד (פקיד סעד ראשי) – ממונה על מסגרות קהילה ועל מסגרות הדיור גם יחד; אחראי לכל המערכת, מקבל החלטות, מתווה מדיניות ומסייע במציאת פתרונות בנושאים של חוק, הגנה על חסרי ישע ופיתוח שירותים מתאימים. העובד הסוציאלי הראשי נעזר בעו"ס לחוק הסעד (פקידי סעד) במחוזות שנמצאים בקשר עבודה תמידי עם כלל המסגרות במחוז שבו הם פועלים.
מפקח ארצי 'תורה והדרכה' – תפקיד מטה אשר התווסף בעקבות שינויים בדפוסי הלמידה המערכתית והארגונית והתחזקות ההכרה בחשיבותן של תכניות המבוססות על נתונים מחקריים ועל ידע מצטבר. תפקידו לארגן ולאגם ידע קיים; להתעדכן במגמות עולמיות וחידושים טכנולוגיים; למפות ולפתח תהליכי למידה, הכשרות והשתלמויות לכלל העובדים, כדי לשמור על חדשנות, על מצוינות ועל היותו של האגף גוף ידע מוביל בתחומו.
מפקח לטיפול בפניות הציבור – אל המפקח מגיעות פניות רבות מגופים מקצועיים, מהציבור, ממשפחות המטופלים ומגורמים נוספים במשרד ומחוצה לו. תפקידו לרכז את כלל הפניות והתלונות ולתת משוב על כל שירות הניתן באגף בנוגע להתנהלות בשטח מול המטופלים וכן לגבי מצבים אשר אינם מקבלים מענה מתאים. על פעילותו להביא לייעול האגף ולהגברת האפשרות לפתח וליזום שירותים.
מרכֵז האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית במחוזות המשרד – תפקיד חדש הנובע מהמבנה הארגוני החדש של האגף, חיוני לצורך אינטגרציה של שני השירותים (דיור וקהילה) במחוז. נותן מענה לכל צורכי החיים של אדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית במחוז מגוריו. על המרכֵז ליישם את מדיניות האגף באמצעות המפקחים במחוז, פקיד הסעד והאחות המחוזית. עוקב אחר פעילות ועדות ההשמה, תהליכי האבחון וועדות האבחון במחוזו.
מרכז מעונות ממשלתיים – תפקידו לטפל בכל הנושאים הקשורים למִנהל ומשק, לתקצוב ולכוח אדם במעונות הממשלתיים. הוא פועל בשיתוף עם הגורמים בשירות לדיור תומך ועם היחידות השונות במשרד הרווחה. תשעת המעונות הממשלתיים כוללים 1,614 דיירים (ראה נספח 1) וכ־1,000 עובדים, ולהם יש להקדיש תשומת לב גבוהה בתחומים של משאבי אנוש, תקצוב, משמעת, מִנהל ומשק וכו'. כל אלו גם דורשים התמחות מיוחדת בתפקודם הייחודי של המעונות הממשלתיים. כחלק מהַגברת הפיקוח והעמידה בסטנדרטים אחידים, הוכנסו מפקחים נוספים למערך הפיקוח, כך שכיום יש 17 מפקחים על דיור חוץ־ביתי, 10 מפקחים על שירותים בקהילה, כולל פיקוח על מחלקות לשירותים חברתיים, ו־8 מפקחים ארציים.
תוצאות צפויות מהשינוי המוצעעל פי מסמך ההצעה (עמינדב ואלישע, 2008), תוצאות למטופלים ולבני משפחתם היו:
● הבטחת רצף שירותים זמינים, נגישים, מותאמים ודינמיים, המאפשרים מימוש הזכות של אדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית לנוע על פני רצף מסגרות טיפול בתחומי המגורים, התעסוקה והפנאי, על פי צרכיו המשתנים.
● שקיפות ופיקוח מקצועי ושמירה על האמון של ההורים ושל משפחות המטופלים בכל מסגרות המערכת הטיפולית־שיקומית של האגף, במעונות הפנימייה ובקהילה.
● "שבירת מוסדיות" ופיתוח רצף מסגרות דיור, תוך צמצום המרחק הפיזי והתודעתי בין המעון לקהילה.
● שיפור השירות: הפעלת כל מסגרות הטיפול בדיור ובקהילה על פי סטנדרטים פיזיים, טיפוליים ורפואיים אחידים.
● איחוד ואיגום המשאבים במחוזות לכדי יחידה אחת הנותנת שירות טיפולי־ שיקומי ברצף בין הקהילה למעונות הפנימייה.
● עידוד ופיתוח העצמאות, בחירה אישית ומיצוי הפוטנציאל האישי של כל מטופל.
תוצאות השינוי לארגון:
● חיזוק המטה בפונקציות מקצועיות על מנת להבטיח שירות איכותי ומקצועי וכדי ליצור ערכים, מדיניות טיפולית, נהלים, כלי פיקוח ובקרה אחידים המוטמעים במערכת כולה.
● הגדרת אחריות וסמכות ברורים ואחידים בעבודה עם רשויות מקומיות ועם הקהילה.
● שיפור יעילות הטיפול על בסיס עבודה מערכתית מתואמת ואחידה בקהילות משותפות.
● שיפור התרבות הארגונית על ידי הצגת קווים מנחים אחידים, מסגרות ערכיות, גבולות אדומים וחיבור לחזון. זאת כדי לאפשר את קיומם של תהליכים מובנים לצד יצירתיות וגמישות.
● שימור וניהול ידע. איסוף ידע קיים המבוזר ביחידות השונות, איגומו לתשתית מקצועית והפצתו לכלל המערכת.
● הגברת הפיקוח על השירותים ועל הטיפול הפרה־רפואי ורפואי הניתן בכלל מסגרות הדיור ומסגרות הקהילה.
● הגדלת האפשרות לעובדים לנוע על פני רצף תפקידים, להעצים את עצמם ואת מעמדם המקצועי, למצוא סיפוק במתן השירות הכוללני והמיטבי ובפעילותם להשגת איכות חיים טובה יותר של המטופלים.
תוצאה ישירה של הטמעת המבנה החדש הייתה פיתוח של כלי פיקוח ובקרה חדשים: הוכנו מפרטי פיקוח ממוחשבים, הופעלו סטנדרטים לטיפול באדם במסגרות הדיור והקהילה, הוקטנו תקני קבוצות טיפוליות, הוכנו מסמכי עבודה ממוחשבים לועדת האבחון, לועדת ההשמה, לבניית תכניות קידום ועוד. כלים אלו סייעו להגברת המקצועיות, השקיפות והיעילות של תהליכי העבודה. הטמעת המבנה החדש היוותה גם זרז לפיתוח שירותי קהילה חדשים ולהגדלת התקציבים לשירותים קיימים, כפי שאפשר לראות בנספח 2: גידול במספר מקבלי השירות במעונות יום טיפוליים־סיעודיים, גידול במספר הקייטנות ובמספר האנשים המקבלים שירותי תעסוקה במסגרות השונות ועלייה במספר האנשים הגרים במסגרות דיור קהילתיות (נספח 1).
תכניות, פעילויות ושינויים בעקבות פרסום החזון והתארגנות האגףבעקבות פרסום החזון והטמעתו בארגון, התגברה אחיזתה והטמעתה של תפיסת עולם הרואה את האדם ואת איכות חייו במרכז. תפיסה זו רואה את כוחותיו של האדם ואת הדרכים שבהן אפשר להעצים אותו ולסייע לו להתגבר על קשייו. כתוצאה מאימוץ תפיסת עולם זו ובעקבות הארגון מחדש, שמיצב תפקידים חדשים וייעל את העבודה, התפתחו שירותים בקהילה ותכניות הממוקדות בפרט וכן הוטמעו מושגים המקדמים תפיסה זו.
בחירה – מושג המבטא את העצמתו של האדם והעברה של חלק מהשליטה על חייו, לידיו: אני בוחר את מה שאני רוצה, את מה שמתאים לי וכו'. הטמעת המושג נעשית באמצעות תכניות אישיות לפרט המשתפות את האדם בהחלטה ובבחירה של נושאי ההתערבות ושל דרכי העבודה.
תכנית קידום אישית – הוכנסה לשימוש נרחב, ובעקבות שינוי מבנה האגף, התאפשרה גם הוספה של רכז תכניות קידום למסגרת המגורים, המסייע לצוות באיסוף נתונים, בהפעלת שיקול דעת ובבניית תכנית אישית מותאמת. בשנים האחרונות אומצה גישת ה־PCP (Personal Centered Program), אשר מדגישה את בניית תכנית התמיכות לאדם על פי כוחותיו, רצונותיו וצרכיו (Sanderson & Thompson, 2006).
מטרתה העיקרית של תכנית קידום אישית היא לשפר את איכות חייו של האדם: לאפשר לו עצמאות, מימוש עצמי וביטוי עצמי, יכולת לבחור ולהחליט באופן עצמאי, שליטה על חייו ואפשרות לחיות חיים הקרובים ככל האפשר לחיים רגילים, בהתאם לחזון האגף. מערך תכניות הקידום האישיות התפתח וכולל תכניות מובנות בתחומים רבים, כגון מניעת נפילות של אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית, אכילה והאכלה נכונה, התמודדות עם מצבי לחץ וחירום, קידום בתחומי עזרה עצמית ובתחומי ההשתלבות החברתית. נבנו תכניות המותאמות למזדקנים, תכניות המותאמות לאנשים עם התנהגות מאתגרת, תכניות לאנשים עם מוגבלות שכלית קשה ועמוקה ותוכניות לאנשים עם מוגבלות שכלית ומוגבלויות פיזיות קשות (ראה נספח 3).
סנגור עצמי ויכולת קבלת החלטה עצמית (Self Determination) – פיתוח יכולות האנשים לדבר בעד עצמם, להחליט ולקבוע את מסלול חייהם. תהליך זה, שהחל בשנת 2004 במסגרות הדיור החוץ־ביתי של האגף, הורחב לכלל המסגרות בדיור ובקהילה, הן למטופלים והן לאנשי המקצוע על מנת שיאפשרו את צמיחת המטופלים. הפעילות כוללת סדנאות לצוותים ולמטופלים, קבוצות ממוקדות משימתיות והטמעה בקורסים ובהשתלמויות (נסים, 2006).
ביטוי נוסף ומשמעותי לפעילות זו אפשר למצוא בכמה תכניות שהתפתחו ויושמו בשנים האחרונות: התנדבות ושירות לאומי – תכנית השירות הלאומי היא חלופה לשירות הצבאי לאוכלוסיות מיוחדות אשר אינן משרתות בצבא. בשירות הלאומי זוכה המתנדב לליווי צמוד ויכול לעבור תהליך משמעותי שיכין אותו לעולם התעסוקה ולחיים עצמאיים. לאגף הוקצו תקנים לטובת שילוב האנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בתכנית.
'שווים במדים' היא תכנית גיוס מלא לצה"ל של אנשים עם מוגבלות שכלית־ התפתחותית, שלוש שנים לגברים ושנתיים לנשים, בתפקידים משמעותיים ביחידות עורפיות. התכנית מאתרת ומכשירה מועמדים עם מוגבלות שכלית וכן את היחידות שבהן הם משרתים. בשלב ראשון הם משרתים בהתנדבות לתקופה של חצי שנה ובשלב השני הם ממשיכים לשרת ביחידות שבהן התנדבו לפרק זמן כפי שמופיע לעיל. עם השחרור חלקם ימשיכו לעבוד בצבא כאזרחים עובדי צה"ל, והשאר ישתלבו בשוק העבודה החופשי.
לימודים גבוהים – האגף עודד פתיחת מסלולי לימוד משולבים באוניברסיטאות, במכללות ובמסגרות לימוד נוספות עבור אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית שהם בעלי יכולת לימודית גבוהה ואשר הביעו רצון ללמוד. תמיכת האגף מתבטאת בתמיכה כספית, במלגות ובפיתוח תכניות מותאמות. בשנים האחרונות נוספו מסלולי לימוד שונים שבעבר לא היו פתוחים בפניהם: מסלולי הכשרה מקצועית בתחומי האמנויות, מסלול לימודים במגמת תקשורת ורדיו, מסלולי לימודים לצעירים חרדים, מסלולי העצמה, העשרה ורכישת מיומנויות תעסוקתיות. תכניות לימודים אלו פותחו במסגרת הפעילות להנגשת לימודים, להשלמת השכלה ולהכשרה מקצועית לבוגרים עם מוגבלויות. הן נבנות בשיתופי פעולה עם מכללות ועם אוניברסיטאות ובסיוע תקציבי של האגף (ראה בספר זה הפרק של ליפשיץ־והב, עדן וטל)
מסע לפולין (משלחת השחר) – זה ארבע שנים פועל האגף להוצאת משלחות של בוגרים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית למסע לפולין במסלול של בני נוער ובחברת בני נוער מרחבי הארץ. במסע משתתפים מדי שנה כ־24 איש עם מוגבלות שכלית־התפתחותית הגרים במסגרות דיור או בבית הוריהם שהביעו רצון ללמוד עוד על הנושא. בתכנית דנים בתכנים בשיחות סיכום שמתקיימות מדי יום, במחברות קשר ובשאלון.
התמות המרכזיות העולות בתחושותיהם של המשתתפים במשלחות השחר הן:
חיזוק תחושת היכולת ופיתוח הגאווה של היחיד ושל הקבוצה: הנוסעים גאים ביכולתם "להיות כמו כולם"; מתחזק החיבור של המשתתפים לזהות הישראלית העכשווית דרך ההיסטוריה של העם היהודי, נוצרת תחושת שייכות לעם, למדינה ולקהילה דרך הפעילות המשותפת בטקסים; נוצרות חוויות משותפות עם בני הנוער, וכך מתעוררת גאווה בהשתייכות, גאווה בצה"ל והבעת אמון ביכולתו להגן על העם וגאווה במדינה.
חיזוק הדימוי העצמי ותחושת המסוגלוּת: חיזוק ההערכה העצמית (Yes We Can – נבחרה כסיסמת הקבוצה כבר במהלך הסדנאות). עמידה בקשיים הפיזיים והרגשיים של המסע וקבלת משובים חיוביים סייעו בפיתוח תחושת המסוגלות והיכולת העצמית של המשתתפים.
גילוי וחיזוק החוסן הנפשי והרגשי: המשתתפים פיתחו יכולת לחוות את המצבים ואת האירועים, על כל קשת הרגשות, ויכולת התמודדות שמתבססת פחות על היכולות האינטלקטואליות ויותר על תעצומות נפשיות, על תמיכה חברתית הדדית, על קשר אנושי ועל עידוד ותמיכה של מסגרת המגורים ושל המסגרת המשפחתית.
חדוות הגילוי: המסע עורר במשתתפים סקרנות ורצון לידע.
חלק מהחברים השקיעו בהכנת המסע על ידי קריאת טקסטים רלוונטיים וצפייה בסרטים, ואחרים רשמו ותיעדו את המסע בפרוטוקול מפורט. כל אחד בחר אפיק שמתאים לו לתיעוד החוויה. חלק מהמשתתפים רצו להנציח סיפור אישי: שמות של בני משפחה שנספו, חיפוש של שם העיר שממנה בא בן משפחה, קריאה על אודות ההיסטוריה המשפחתית, חיפוש של הביתן במחנה שבו גר סבא, סיפור הלחימה של סבא ועוד. אחרים, שלא היה להם סיפור משפחתי, תמכו, הזדהו והנציחו את הנרצחים על ידי אמירת קדיש, קריאה של שירים, הכנת פרחים ופרפרים ותלייתם והדלקת נרות. לאורך כל המסע התקיים חיבור מרשים ומרגש לקהילה ולסביבה: לבני נוער, למדריכים, לאנשי עדות.
צמיחה והתמקצעותהאגף התמודד בשנים אלו עם נושאים מקצועיים מורכבים שהובאו לפתחו. שאלת האבחנה הכפולה: בעקבות שינוי מדיניות האשפוז של שירותי בריאות הנפש, קלט האגף אנשים בעלי אבחנה כפולה. פעולה זו חייבה התארגנות, הקצאת משאבים ופיתוח דרכי טיפול ייחודיים. מאמרה של עמינדב (2002) העמיק את ההבנה של אנשי המקצוע בתחום עמום זה. הובהרה החשיבות של ביצוע אבחנה מדויקת ככל האפשר המבחינה בין מחלת נפש לבין מוגבלות שכלית־התפתחותית. כמו כן הדגיש המאמר את הצורך בחידוד כלי האבחון למניעת "הצללה", שבה כל התנהגות חריגה של אדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית מוסברת על רקע זה, ללא כל ניסיון לאתר סיבות נוספות, נפשיות ואחרות.
האגף מתמודד גם עם אוכלוסיית מטופלים ייחודית בעלת צרכים רפואיים סיעודיים מורכבים. ברוב ארצות העולם מטפלים בה צוותים רפואיים והיא נמצאת במסגרות של בתי חולים או במסגרות הקרובות באופיין לבתי חולים. זאת על רקע הצרכים הרפואיים האינטנסיביים ובשל ההתייחסות הממוקדת לשמירה על החיים. בישראל הגישה היא שאוכלוסייה זו, גם אם צרכיה הרפואיים מורכבים, זכאית וצריכה לחיות חיים עם פעילות, חיים עם משמעות בכל הגילאים ובכל רמות התפקוד. המחלות והמצבים הרפואיים זוכים לטיפול מלא, אך לא מאפילים על צדדים אחרים בחייו של האדם. על מנת לספק שירות מותאם לאוכלוסייה מורכבת זו, התקבלה לאחרונה החלטה, יחד עם משרד הבריאות, על טיפול משותף. המשמעות היישומית של ההחלטה היא הקמת יחידות מיוחדות בתוך האגף, שיהיה בהן ציוד נדרש ושיפעל בהן צוות רפואי, סיעודי וטיפולי, על פי הסטנדרטים של משרד הבריאות. יחידות אלו יאפשרו לתת למטופלים חיים בטוחים, אך גם איכותיים ובעלי משמעות. מטופלי האגף המוגדרים כסיעודיים מורכבים, על פי הקריטריונים של משרד הבריאות, יעברו לטיפול ביחידות אלו.
תהליכי הלמידה וההכשרה הואצו בקצב מהיר, והוחלט לשדרג את כלל שדרות העובדים: מפקחים, מנהלים, דרגי ביניים, מקצועות טיפוליים ואנשי טיפול ישיר. בהתאם לכך נפתחו 8-9 קורסים בשנה להסמכת מטפלים למסגרות דיור, במקום 2-3 כפי שהיה נהוג בעבר. לפיכך המטפלים במסגרות הדיור לומדים בקורס של 500 שעות (מתוכם 100 שעות פרקטיקום), וחוזרים למערכת כאשר יש בידיהם תעודת הסמכה, הם בעלי ידע נוסף, הם מקבלים שכר גבוה יותר ויש להם אופק לקידום ולמימוש עצמי. תהליך זה הואץ בעקבות הביקורת על היעדר הכשרה מספקת למטפלים ישירים. במקביל ללימודי ההסמכה, נפתחו השתלמויות קצרות המיועדות לעובדים החדשים במסגרת. בהשתלמויות נלמדו החוקים, הכללים והערכים המנחים בעבודה, כשלב ראשון בתהליך ההתמקצעות של המטפל במערכת, והן הקנו ידע ראשוני ובסיסי למטפל עם כניסתו לעבודה. דרגי הניהול זכו אף הם להתייחסות מיוחדת, ונפתחו שלושה קורסים למנהלים: קורס מנהלי מעש"ים (מפעל עבודה שיקומי), קורס מנהלי מרכז יום טיפולי־סיעודי לבני 21 ומעלה, קורס למנהלי מסגרות דיור.
רכזי תכניות קידום חדשים וותיקים, רכזי חינוך, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, אחיות, מנהלות מרפאה, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, ומפקחי המשרד – כל העובדים המקצועיים זוכים להכשרה, לומדים ומתעדכנים בחוקים, בנהלים, בתכניות חדשות ובשיטות טיפול מתקדמות. שיטות התערבות חדשות וכלי עבודה חדשים מוטמעים באופן רוחבי לכלל המשתמשים. כך למשל תכנית 'התערבות מכילה להתמודדות עם התנהגות מאתגרת' הוטמעה בקרב הדרגים הבכירים, המנהלים והעובדים הסוציאליים.
תהליכי הלמידה וההכשרה מאגדים בתוכם גם פורומים מקצועיים. כנס ארצי מקצועי מתקיים אחת לשנתיים לכלל העובדים ואנשי המקצוע בתחום, ומ־1996 ועד היום נערכו 7 כנסים. כמו כן הוחל בקיום כנס רפואי אחת לשנתיים. עד כה התקיימו 4 כנסים. בשנים האחרונות גדלה פעילות הלמידה לא רק בהיקפים אלא גם בשיטות של פיתוח כוח האדם. הוקמו קבוצות למידה המממשות הלכה למעשה את רעיון השותפות, והן כוללות אנשי מקצוע מהאגף, מהשדה המקצועי ובני משפחה. קבוצות אלו מאגמות ומפתחות ידע ייחודי, כמו יציאה מיטבית מבית ההורים למסגרת חוץ־ ביתית, הקשר בין המשפחה לעו"ס של המסגרת ועוד. קהילת הידע התרחבה והגיעה ל־2,500 משתמשים, אשר חולקים ידע ועניין בתחום מוגבלות שכלית־התפתחותית. במסגרת פעילויות הלמידה ואיגום הידע הוחלט על פיתוח כלים כתובים ומצולמים אשר יהוו ערכות עזר לאיש המקצוע, כל אחד בתחומו, וייצרו תורה אחידה ומוסכמת לעבודה (ראה נספח 3).
פיתוח תכניות תמיכה לאדם ולמשפחתו בקהילהבפרסום של מנהלת האגף (עמינדב, 2008) מינואר 2008 הועברה הנחייה לקיים את מדיניות האגף, המתייחסת לשילוב אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית במסגרות הדיור בקהילה, גם בהיותם בעלי מוגבלות שכלית קשה ועמוקה ומוגבלויות פיזיות נוספות. שינויים אלו במדיניות ובביצועה יצרו מציאות חדשה: חלק ממעונות הפנימייה, שבהם עדיין גרים דיירים ברמת תפקוד גבוהה יותר, פתחו "שלוחות" בקהילה. השלוחות נושאות אופי של דיור קהילתי; אלו הם בתים קטנים ובהם מספר מצומצם של דיירים שחיים בתנאים מגבילים פחות. חלקם משולבים בתעסוקה ובפעילויות פנאי בקהילתם החדשה, וחלקם עדיין משולבים במסגרות מעון הפנימייה שממנו באו. זהו שלב הכנה ומעבר לקראת חיים מלאים יותר בקהילה, אך יש בו אפשרות לקבלת תמיכה מלאה מהמעון הסמוך. כמו כן, בהדרגה גדלו והתפתחו השירותים בקהילה לטובת אותה אוכלוסייה אשר ממשיכה לגור במסגרות הדיור המשפחתיות (פירוט הנתונים בנספח 2).
תכניות למשפחות
ימי חשיפה למשפחות מיוחדות: תכנית שהוקמה בשיתוף האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, אגף השיקום, קרן שלם וארגון קשר. התכנית כוללת אירועי הסברה חווייתיים למשפחות מיוחדות בסמוך לתאריך שבו חל 'יום המשפחה'. מטרת האירועים היא קידום והעלאת מודעות לנושא המשפחות המיוחדות.
בעשרה יישובים מופעלת תכנית 'עמית למשפחה', שבאמצעותה משולבים מתנדבים שמסייעים לילד המיוחד או לאחיו בתוך המשפחה.
תכנית שמש: ב־4 יישובים מופעלת 'תכנית חלוץ', שמטרתה להכשיר הורים לילדים עם צרכים מיוחדים המתמודדים באופן חיובי עם גידול ילדם ומוכשרים לשמש גורם מסייע למשפחות מתקשות. מופעלים 4 מרכזי משפחה אזוריים כ'תכנית חלוץ'. מטרת המרכזים להנגיש מידע להורים, לקיים קבוצות תמיכה והעצמה עבור ההורים ולארגן ימי עיון וימי כיף למשפחות. כל אלו מתלווים למה שניתן להורים באמצעות מחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות.
תכניות לילדים ונוער
מופעל רצף של מעונות יום לילדים עם מוגבלות שכלית, בהתאם לגיל ולרמת התפקוד. פעוטות ברמת תפקוד גבוהה משולבים במעונות יום רגילים ובתכנית 'מסיכון לסיכוי'. פעוטות בגיל חצי שנה עד שלוש שנים הנזקקים לטיפול שיקומי משולבים במעונות יום שיקומיים.
'יום שהות ארוך' ומרכז יום אימוני – צעירים בני 3-21 עם רמת מוגבלות שכלית קלה ובינונית ללא בעיות מיוחדות אחרות משולבים בבתי ספר של החינוך המיוחד, ובשעות אחר הצהריים במרכזי יום אִימוּניים. כיום פועלים כ־45 מרכזי יום כאלו. צעירים בני 3-21 ברמת תפקוד טיפולית וסיעודית או תלמידים עם בעיות התנהגות קשות משולבים מהשעה 14:30 (לאחר סיום יום הלימודים) במסגרות 'יום שהות ארוך' (עד 18:00). מסגרות אלה מיועדות, בין היתר, לאפשר להורים להמשיך לטפל בילדיהם בבתיהם. כיום פועלות 90 מסגרות מסוג זה.
תכניות לבוגרים
אפשרויות התעסוקה לאדם עם מוגבלות שכלית כוללות תעסוקה מוגנת במפעלי עבודה שיקומיים ותעסוקה נתמכת בשוק הפתוח. עבור בוגרים שאינם יכולים להשתלב בתעסוקה קיימים מרכזים טיפוליים ובהם מתקיימות פעילויות מגוונות במהלך היום (בסוף שנת 2013 פעלו 50 מרכזים טיפוליים לבני 21 ומעלה ברמת תפקוד נמוכה, שאינם יכולים להשתלב במע"ש). אנשים עם מוגבלות שכלית בגילאי 21 ומעלה שאינם יכולים להשתלב בעבודה בשוק החופשי, יכולים להשתלב בתעסוקה מוגנת במפעל עבודה שיקומי (מע"ש). בשנת 2013 פעלו 81 מע"שים, הפזורים ברחבי המדינה. תעסוקה נתמכת מיועדת לאנשים עם מוגבלות שכלית המסוגלים להשתלב בשוק העבודה הפתוח. בשנת 2013 הועסקו 1,000 אנשים עם מוגבלות שכלית בתעסוקה נתמכת; עלייה של 5% ביחס למספר האנשים בשנת 2010.
סביבה תומכת – תכנית שהיא חלופה למסגרת חוץ־ביתית לאנשים בוגרים. התכנית מספקת שירותי תמיכה, ליווי והכוונה לאנשים בגילאי 21 ומעלה עם מוגבלות שכלית־התפתחותית המתגוררים בגפם או הגרים עם הורים מבוגרים שלהם תפקוד לקוי או הנמצאים במצבי סיכון (שוטטות, חשופים לאלימות והזנחה, או שהם סובלים מבעיות בריאות מורכבות).
פנאי בקהילה
נופשונים, הקלה־נופשון ותכנית הקלה – נועדו לספק לכל אדם עם מוגבלות שכלית פתרון קצר מועד למצבי משבר במשפחה או לאפשר חופשה משפחתית מתוכננת. במהלך השנה אפשר לנצל את ימי הנופשון באופן מרוכז או בימים בודדים. כמו כן, מופעלות לצעירים ברחבי הארץ תכניות פנאי בקהילה בתקופת הקיץ. הקייטנות והנופשונים לבוגרים נערכים במסגרות ארציות, אזוריות ומקומיות. תכנית זו מאפשרת לילדים ולבוגרים עם מגבלות שכליות נופש שנתי ובילוי בקהילות שבהן הם מתגוררים, בבתי הארחה ובבתי מלון.
מועדונים חברתיים – ככלל, ניתנת עדיפות לשימוש במתקנים ובשירותי פנאי אוניברסליים (כגון מתנ"סים ומרכזי בידור אחרים), אולם יש גם מסגרות מיוחדות המתחשבות בצרכים הייחודיים של האוכלוסייה הנזקקת. לאחר שהסתיימה תכנית היום משמשים המועדונים החברתיים מסגרת להפגת מתחים ולבילוי וכן לפיתוח כישורים חברתיים.
תכנית שילוב במתנ"סים – מאפשרת לבוגרים עם מוגבלות להשתלב בקהילה וליהנות מפעילויות פנאי נגישות ככל אדם בקהילה. פעילות הפנאי מתקיימת במתנ"סים.
ליגת קט־רגל – מיזם משותף של האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, של 'מפעלות חינוך וחברה' ושל הפועל ת"א. מיזם זה מופעל בארבעה מחוזות. במסגרת הליגה מקבלת כל קבוצה מדריך קט־רגל מקצועי שמאמן אותה אחת לשבוע. במהלך השנה מתקיימים כמה טורנירים מחוזיים, ובסוף השנה נערך אירוע גמר ארצי.
טיפול באוכלוסיות ובנושאים ייחודיםבעקבות השינויים שחלו באוכלוסיית המטופלים ובעקבות הצרכים המשתנים, פיתחו אנשי המקצוע של האגף בשיתוף חוקרים מהארץ ומהעולם מדיניות ותכניות מותאמות לאוכלוסיות ייחודיות (אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית ואנשים עם התנהגות מאתגרת). כמו כן פעל האגף בתחומים הבאים: הגברת מעורבות הורים בנושא השמה חוץ־ביתית, חיזוק הסנגור העצמי, הכנת תכניות אישיות, הגברת הבחירה ותמיכה באיכות החיים של הפרט.
הזדקנות
בסקירת השירותים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים שפורסמה בשנת 2011 (נסים, גורבטוב, ובן שמחון, 2011), הוצגו נתונים עדכניים לשנת 2010, ולפיהם קרוב ל־10,000 איש, שהם כ־30% מהמטופלים של האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, הם בגילאי 45 ומעלה, מתוך אלו מעט יותר מ־4% (1,400 איש) הם בני 65 ומעלה. העלייה במודעות לקיומה של אוכלוסיית המזדקנים הביאה להתארגנות מחודשת של האגף, ובכלל זה ייזום מחקרים בתחום, פעולות למידה ובניית תכניות ושירותים ייעודיים לצרכיה של אוכלוסייה זו. פעולות אלו הניבו מסמכי עבודה בנושאים הבאים: נפילות ומניעתן בקרב אנשים מזדקנים עם פיגור שכלי, מדריך לאיתור וטיפול בתופעה (נסים ואחרים, 2004); שאלון בכל תחומי החיים לאיתור ירידה בתפקוד אצל אנשים מזדקנים עם פיגור שכלי (שמיס, ועמינדב, 2009); מדריך לצוותים הרפואיים לשמירת הבריאות אצל זקנים עם פיגור שכלי (מריק, 2000); הזדקנות של אנשים עם פיגור שכלי המקבלים שירותי דיור ו/או תעסוקה ממשרד הרווחה (בן נון ואחרים, 2008).
נוסף לכך פרסם האגף את מדיניותו בנושא 'טיפול במזדקנים עם מוגבלות שכלית־ התפתחותית בישראל' בסקירה החברתית של המשרד (עמינדב ונסים, 2011). מסמך זה פירט את עקרונות העבודה בתחום, וכן הוצגה בו תכנית פעולה בחמש הרמות הבאות: הפרט – שיפור ההיכרות עם המזדקן ועם צרכיו המשתנים, התייחסות לאפיוניו המיוחדים, הכנתו לקראת הזקנה, שימור יכולותיו, שימור ההיסטוריה האישית שלו ושקידה על פיתוח של קשרים חברתיים ושל רשתות תמיכה. המשפחה – הגברת מעורבות המשפחה בחיי המטופל ויצירת אפשרויות להרחבה ולשימור של קשרי המטופל עם בני המשפחה. החברה – העלאת המודעות למקומם של מזדקנים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בחברה. המאפיינים הסביבתיים – בניית סביבה פיזית מותאמת לצרכיו של המזדקן עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, תוך שמירה על עצמאותו וכבודו. הצוות המטפל – פיתוח הכשרה מתאימה והטמעת הכלים הנדרשים לשם מתן פתרונות הולמים, כמו גם מתן תמיכה לעובדים בתחום.
כמו כן האגף החל בהפעלת פרויקט בין־לאומי ראשון: הפעלה והטמעה של מערכת נתונים ממוחשבת של חברת Inter-RAI. הפרוטוקולים הטיפוליים הנובעים מהפעלת המערכת משמשים להכוונת הטיפול ולמעקב אחר הבעיות המתגלות. הכלים הם מהימנים ומתוקפים ונמצאים בשימוש בין־לאומי נרחב. איסוף הנתונים יאפשר לבדוק את מאפייני הזדקנותו של האדם עם המוגבלות, את מצבו החברתי, המשפחתי, הבריאותי והתפקודי, ויסלול דרך למציאת פתרונות לפנאי ולתעסוקה, תחילה במסגרות הדיור ובהמשך גם במסגרות הקהילה.
אנשים עם התנהגות מאתגרת
אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית מאופיינת בחלקה גם בהתנהגות תוקפנית כלפי הסביבה או כלפי עצמם. התנהגויות אלו מתעוררות כתגובה לגירוי סביבתי חיצוני או לגירוי פנימי, אשר לעתים מקורו ברור, אך ברוב המקרים מקורו קשה לאיתור ולהבנה. ההתנהגות הפוגעת יכולה להתבטא בהכאה עצמית, נשיכות, שריטות, גירוד עמוק של פצעים והטחות ראש בקיר, העלולים לגרום למטופל נזק פיזי קשה. כמו כן, מופיעות התנהגויות של פגיעות קשות באחרים, כמו נשיכות, חניקה, הכאות, משיכת שיער, אחיזה באברים אינטימיים, בעיטות, דקירות באמצעות כלים חדים ושבירה והרס של הסביבה והרכוש. התנהגות כזו של מטופל מהווה סכנה מידית לאדם עצמו, לזולתו או לרכוש, ומחייבת התערבות לצורך הגנה על האדם הפוגע ועל האחרים. נוסף לכך היא מחייבת היערכות מתאימה מראש על מנת לצמצם את סיכויי הופעתה. אוכלוסייה זו היא ייחודית באפיוניה ובאתגרים שהיא מציבה לעצמה ולצוות. התנהגות מאתגרת יוצרת שחיקה גבוהה של הצוות ומכניסה גורמים נוספים לתוך המערכת. זאת ועוד, לתגובת הצוות להתנהגות האדם יש משקל רב בקביעת עוצמתה ומשכה של ההתנהגות המאתגרת. לכן קיימת חשיבות בהכשרת הצוות המטפל בגישה טיפולית אפקטיבית ובבנייה ושימור של סביבה טיפולית מתאימה. חלק גדול מהתוכניות המופעלות במקומות שונים בעולם עוררו שאלות אתיות קשות, שהובאו גם לפתחו של בית המשפט. כל התערבות שיש בה משום הגבלת האדם עם ההתנהגות המאתגרת, יכולה לגרום לפגיעה באדם המגביל וגם באדם שתנועתו הוגבלה, ובכך לפגוע גם בכבוד ובחופש של הפרט. במקרים אחרים נעשה שימוש רב בטיפול תרופתי, אך לא תמיד הושגו התוצאות הרצויות, משום שההתערבות התרופתית לא תמיד מתאימה כאשר מדובר באדם עם פגיעה מוחית. לכן עסק האגף בבדיקת הנושא ובחיפוש אחר תכניות וטיפולים המותאמים לאוכלוסייה, תוך הבטחת איכות חייה יחד עם מזעור הנזק לאדם, לסביבה ולרכוש.
סקירה ראשונה בתחום כתב הויזמי על פי בקשת האגף ב־2009 (הויזמי, 2011). בסקירה הוגדרה התופעה, היקפה ומקורותיה, ונבחנו דרכים להבנתה וסגנונות התערבות שונים. תוצאות סקירה זו יחד עם התנסויות שונות ולמידה ממומחים מהארץ ומחו"ל הביאו לפרסום מתווה מדיניות להתמודדות עם הנושא, ובו מפורטים עקרונות וערכים טיפוליים יחד עם דרכי עבודה, שעיקרם מתרכז ב־4 מישורים: א. ניהול הטיפול: היכרות והבנה מעמיקה והתייחסות לאפיוניו המיוחדים של האדם: מצבו הבריאותי והנפשי, רצונותיו, צרכיו, דרכי התקשורת עמו ודרכיו להבעה עצמית. ב. שיטות טיפול ופעילות על פי עקרונות טיפוליים ג. עבודה מערכתית והכשרה ד. התאמת הסביבה הפיזית.
יחד עם פרסום מדיניות האגף ודרכי העבודה נכנסה לשימוש תכנית 'התערבות מכילה', הנשענת על אותם עקרונות וערכים, ומקנה כלי עבודה לצוותים בשטח. (מאיר־וייל, 2010).
התערבות בתחום המיני־חברתי ועם נפגעי אלימות
תחום נוסף אשר זכה בשנים האחרונות למחקר הוא התחום המיני־חברתי אצל אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית. בתחילה נכתב נייר עמדה בנושא ולאחר מכן הוכשר כוח אדם לטיפול ולהתמודדות ופותחו מערכי הדרכה לצוותים ולבני משפחה. עם השנים השתכלל השירות, וכיום השירותים הניתנים בתחום כוללים: חינוך מיני־חברתי לאדם עצמו, הדרכה לצוותים ולבני המשפחה, ייעוץ וטיפול, התמודדות עם תוקפים ונתקפים, פיתוח הבנת התחום והגברת המודעות לנושא. כמו כן, הוכשרו מדריכים רבים ורפרנטים אשר מייעצים למסגרות, ופותחו חומרי עזר לשימוש צוותי המסגרות.
לצד העבודה בתחום התוקפים והנתקפים מינית, זוהו גם אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית שנפגעו מאלימות מסוגים שונים: אלימות רגשית, פיזית, מילולית והזנחה. לכך נפתח שירות ייחודי, התערבות עם נפגעי אלימות, שמטרותיו הן: הגברת המודעות לנושא האלימות כלפי אנשים עם נכויות; איתור של אנשים בסיכון; מתן טיפול מקצועי לנפגעי אלימות ולנפגעי טראומה.
מסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית
נושא זה עלה לדיון לא פעם בעשור האחרון, ובהתאם לחזון האגף נפתחו הוסטלים, דירות ומגוון שירותי דיור המותאמים לאנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית. האגף פיתח סגנון מגורים חדש – שלוחה – דירה או הוסטל הנמצאת סמוך למעון פנימייה ונסמכת על שירותיו, ומשמשת מעין דירת מעבר או הכשרה לדיירים העצמאיים מהמעון בדרכם למגורים עצמאיים יותר בקהילה. בשנים האחרונות, בעקבות הנחיה של מנהלת האגף להעדפת מגורים בקהילה, התפתחו מסגרות מגורים רבות בקהילה ולצדן שירותי קהילה התומכים בדיירים אלו. יחד עם זאת, הוויכוח לגבי המשך קיומם של מעונות פנימייה גדולים נותר בעינו. התייחסות לכך העניק האגף בשולחן עגול שקיים בנושא, ואשר בהמשכו פרסם את מדיניותו לגבי מסגרות דיור לאנשים עם פיגור שכלי (עמינדב ונסים, 2009). נוסף לכך זימן האגף ועדת מומחים בין־לאומית והציב לפניה חמש שאלות בנושא. הוועדה פרסמה את מסקנותיה בדו"ח אשר ראה אור בשנת 2013. (רימרמן ואחרים, 2011). מסמך המדיניות ומסקנות ועדת המומחים האיצו את התהליכים אשר היו בהתהוות. היום אנו נמצאים בעיצומן של פעילויות נרחבות בתחום הדיור. הפנימיות אימצו את מודל 'בית לחיים', אשר לפיו מעון יוכל לקלוט מועמדים חדשים רק אם יפתח שלוחה למגורי הדיירים בקהילה; באופן זה הובטח כי לא ייפתחו מעונות נוספים, וגודלם של הקיימים יצטמצם בהדרגה. כמו כן יש הקפדה על סטנדרטים לפיתוח המסגרות ולפיקוח עליהן. כל אלו נמצאים בשלבי יישום ראשוניים ויקבלו ביטוי בולט בעשור הקרוב.
חקיקהחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו־2005, הנוגע לחקירת אנשים עם מוגבלויות שכליות, קבע כי חובה לחקור אנשים עם מוגבלות שכלית ולגבות מהם עדות באופן המותאם להם. המשימה של חקירת האנשים עם מוגבלויות שכליות הוטלה על חוקרי ילדים בשירות המבחן לנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים מאז כניסת החוק לתוקף בשנת 2007. עד סוף 2010 הופנו 1,443 בקשות לחקירת אנשים עם מוגבלות שכלית, 1,200 מהן בוצעו בפועל. בשנת 2010 הופנו 847 בקשות לחקירת אנשים עם מוגבלות שכלית, ונחקרו 580 איש (שוורץ, 2012). לצורך הכשרה והקניית מיומנויות, נבנה קורס לחקירת אנשים עם מוגבלות שכלית עבור חוקרי ילדים. תכנית ההכשרה פותחה על ידי היחידה לחקירות ילדים בשירות המבחן לנוער, בשיתוף עמותת 'אשלים', נציגי משרד הרווחה והשירותים החברתיים מהאגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית־ התפתחותית, אגף השיקום, היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם, המשטרה ופרקליטות המדינה. שר הרווחה אישר את התכנית בהתייעצות עם השר לביטחון פנים כמתחייב בחוק. הקורס נערך בבית הספר המרכזי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, והוא כולל שני שלבים: שלב של למידה, הדרכה, העשרה וסיורים במוסדות ושלב הפרקטיקום. משך הקורס 210 שעות. עד כה התקיימו שלושה מחזורים של הכשרה, שבהם הוכשרו 30 חוקרי ילדים לביצוע חקירות מיוחדות. בתום ההכשרה קיבלו החוקרים מינוי משר הרווחה והשירותים החברתיים, זאת נוסף לתפקידם כחוקרי ילדים. כיום פועלים האגפים והארגונים השונים לפיתוח ערכת תשאול בפישוט לשוני המותאמת לאוכלוסייה שאינה ורבלית.
שינוי עמדות ומידע לציבוראחד הנושאים אשר עמד בבסיס חזון האגף הוא שינוי עמדות חברתיות, דבר שיאפשר הסרת חסמים ומתן הזדמנויות ואפשרויות לשילוב אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בכל קהילה, כאזרחים שוויי זכויות וחובות. פעילות אחת שתרמה לכך היא שינוי המונח 'פיגור שכלי' ל'מוגבלות שכלית־התפתחותית' (בשנת 2012). המונח גובש לאחר שאוכלוסייה זו הבהירה כי המונח 'פיגור שכלי' בעייתי, ובשל המחויבות המקצועית להטמיע מינוחים עדכניים המקובלים בעולם. בכך הותאמה פעילות האגף והמשרד למינוח, המופיע בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח־1998, בחוק הליכי העדה וחקירה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו־2005 ובאמנה לזכויות אנשים עם מוגבלות, אשר אושרה באו"ם בדצמבר 2006, ומדינת ישראל חתמה עליה במרס 2007. המינוח הישראלי הוא תרגום מדויק של המינוח האמריקאי (IDD). חלק מתהליך שינוי העמדות של הציבור יתרחש להערכתנו על ידי הגברת המודעות של הציבור, וכן על ידי פעולות של השתתפות חברתית ותרומה אזרחית של האנשים לקהילתם, כמו פעולות התנדבות, גיוס לצבא, תעסוקה וספורט. כחלק מהניסיון לעורר את המודעות מפרסם האגף כל שנה, החל משנת 2009, מאמר מקצועי, ובו מופיעה סקירת נתונים עדכנית בתוך הסקירה החברתית של משרד הרווחה, וכן מעודד האגף סטודנטים וחוקרים לבצע מחקרים אקדמיים בתחום.
חדשנות ויצירתיות לפיתוח כלי עבודהאחד המאפיינים לעבודת האגף בעשור האחרון הוא היכולת של אנשי המקצוע ליזום רעיונות חדשים ויצירתיים לטובת העבודה בתחום. אחד מהם הוא תהליך של הנגשה קוגניטיבית ופישוט לשוני, אשר מתבצע זה למעלה משנה. מחקר מקיף, שיזם ומימן האגף (עוזיאל ואחרים, 2011), סייע בפיתוח כלי עבודה ממוקדים המיועדים לסייע לאנשי המקצוע להגיש לקהל היעד מידע מפושט לשונית מובן לכול. הרעיון בבסיס המחקר הוא כי השפה היא הכלי האנושי המשמעותי ביותר המאפשר לאדם להתקיים ולהשתתף בחברה שמבוססת בעיקרה על שפה, על תקשורת ועל הבנה. ללא יכולת להבין את העולם הסובב אותנו וללא היכולת להסביר את רצונותינו לזולת לא נוכל להתקיים בכבוד, בעצמאות ובבטיחות. אנשים עם קשיי שפה (בדיבור ובהבנה) בכלל ואנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בפרט, שעיקר הקושי שלהם היא היכולת להבין את המילים ואת המשמעות שמעבר למילים, זקוקים להנגשה, שתספק את התמיכה המתאימה ותבטיח חיים בעלי משמעות ואיכותיים. בעקבות פרסום הכלים לפישוט לשוני, בוצעו עשרות סדנאות להנחלת הכלי ואף נכתבו כמה מסמכים: דף הדרכה, 'איך לשמור על שיניים תותבות', מונגש ומפושט לשונית למטופלים במרפאות השיניים; חוברת לשמירה על כללי התנהגות במע"ש; דף מידע למתגייס לצבא; חוברת לנסיעה בתחבורה ציבורית; דפי מידע מונגשים למשפחה ועוד. הפישוט הראשוני הוא כלי חשוב המספק תמיכה לאנשים עם מוגבלות שכלית־ התפתחותית, כדי שיוכלו להתמודד ולעקוף את הקושי המרכזי שלהם בהבנת השפה ולשפר את העצמאות כדי להפחית תלות, להתחבר למתרחש סביבם ולהשתתף בעשייה על כל גווניה.
סיכום הפעילות וההתפתחויות בעשור האחרון, מגמות וכיוונים לעתידהעשור האחרון התאפיין בכמה פעולות פורצות דרך אשר הטביעו את חותמן על העשייה הנוכחית, וללא ספק רישומן יהיה ניכר גם בשנים הבאות. חלקן הן תולדה ישירה של הביקורת הציבורית ושל הביקורת העצמית על התנהלות חלק מהשירותים, וחלקן הן תוצאה של חשיבה יצירתית שמבקשת להבטיח חיים איכותיים ובעלי משמעות למטופלים. שינוי מבנה האגף התגבר על חלק מהקשיים שצוינו ב־2006, למשל קשיים בקשר שבין שירותי הקהילה לשירותי הדיור של האגף. הגברת המעקב אחר יישום המלצות ועדת אבחון על ידי איסוף נתונים בנושא ובדיקה של שביעות רצון המשפחות מהתהליך הביאו לשינויים בכתיבת ההמלצות וביישומן בשטח. גם סוגיית המחסור בעובדים סוציאליים לחוק הסעד (פקידי סעד) ברשויות המקומיות נפתרה על ידי מיצוב עובד סוציאלי ראשי לחוק הסעד (פקיד סעד) ופק"סים במחוזות. הנושאים שציין מבקר המדינה בביקורת משנת 2001, כמו מחסור במטפלים פרה־רפואיים והיעדר הכשרה מספקת למטפלים, טופלו אף הם על ידי שינוי בתקני כוח האדם במסגרות ותגבור של קורסי ההסמכה למטפלים. בנושא התעסוקה של האנשים המתגוררים בקהילה חלו שינויים רבים, ביניהם הרחבת השירות וגיוונו, כך שיש היום מגוון תעסוקות לגרים בביתם, כמו תעסוקה מוגנת, תעסוקה נתמכת, תעסוקה בשוק החופשי, תעסוקת בית ועוד. גם הנושאים הייחודיים זכו לטיפול: הזדקנות, התנהגות מאתגרת, הגברת מעורבות הורים בנושא השמה חוץ־ביתית, חיזוק הסנגור העצמי, הכנת תכניות אישיות, הגברת הבחירה.
נושא איכות החיים תוגבר בשנים האחרונות על ידי הכנסת השאלונים של קמינס (Cummins 2000, 2005), אשר תורגמו לעברית ולצדם מופיעים אייקונים (ייצוגים גרפיים) לטובת אוכלוסיית היעד. שאלונים אלו מסייעים באיסוף מידע מהאדם עצמו על איכות חייו ועל שביעות רצונו מהם, ובכך הם מעצימים את יכולותיו ומחזקים את יכולתו להחליט ולבחור בעצמו.
נושא נוסף אשר צוין בביקורת על התנהלות האגף הוא נושא הפרטת המעונות הממשלתיים. נושא זה עלה על סדר היום של הממשלה פעמים מספר, ובכל אחת מהפעמים שונתה ההחלטה בהתאם לתמיכת השרים שכיהנו באותה תקופה. כדי לבחון את הדבר, בוצע מחקר לגבי איכות השירות ונערכה השוואה בין מעונות ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים (צמח־מרום ואחרים, 2012). במחקר נבדקו שמונה תחומי איכות: פעילויות, תנאי מחיה, נוהלי עבודה, כוח אדם, מבנים ואחזקתם, בריאות, התייחסות הדיירים להיבטים ספציפיים של החיים במעון, והתייחסות כוללת של הדיירים לחיים במעון. עלויות התפעול נבדקו באמצעות התשלומים שמעביר משרד הרווחה למעונות. מהמחקר עולה כי הבדלי האיכות בין שלושת סוגי הבעלות קטנים יחסית. ההבדלים בין סוגי הבעלות אינם אחידים בכל התחומים, ולכל סוג יש יתרון בתחום מסוים. נמצא כי קיימת שונות גם בתוך כל סוג של בעלות. חלק מהמעונות הם באיכות גבוהה יותר וחלק באיכות נמוכה יותר בקרב כל אחד מסוגי הבעלות. נמצא כי עלות התפעול של המעונות הפרטיים והציבוריים דומה, אך עלות המעונות הממשלתיים גבוהה ב־42% מזו של המעונות הפרטיים וב־55% מזו של המעונות הציבוריים. מחקר זה נלווה למחקרם של פז־פוקס ומנדלקורן (2011), אשר מסייג ואומר שהפרטה אינה פתרון קסם לתחלואי המגזר הציבורי. גם אם הפרטה עשויה לטמון בחובה יתרונות בתחום העלויות או הגמישות הניהולית, היא עלולה גם להוליד בעיות בתחומים אחרים, לדוגמה כרסום באחריותיות של המגזר הציבורי או פגיעה בתנאי ההעסקה של העובדים, ובעקבות כך באיכות השירות. לפיכך נראה כי על האגף יהיה בשנים הקרובות להתמקד בשיפור איכות הטיפול בכל המסגרות ובכל סוגי הבעלות.
עמינדב וחובב התייחסו בביקורתם (2006) לקשיים במבנה הארגוני והמקצועי של כלל אגפי המשרד המטפלים באוכלוסיות עם מוגבלויות, אשר הובילו לכפילות ולסרבול העבודה. בתגובה לכך הקים המשרד מנהלות רוחב לנושאי חירום ותעסוקה ושותפויות נקודתיות, והחל בפעילות רוחבית באמצעות מסד נכויות.
אפשר אם כך לסכם ולומר כי העשור האחרון בולט בהעמקה של מושגים מקצועיים, בהרחבת הידע, איגומו ופיתוחו, בשיפור כלי העבודה ויכולת ההטמעה בשטח, בהעמקת שיח הזכויות ובשיתוף המטופלים בקביעת מסלול חייהם. ביטוי לשינויים אלו אפשר לראות מעיון בנתונים השונים: הגידול הניכר במספר האנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית הגרים במסגרות דיור בקהילה (משפחות אָמנה, הוסטלים, דירות ושלוחות); הצמיחה והחדשנות של שירותים כמו שלוחות לדיור; מסגרות יום טיפוליות לבני 21 ומעלה; התנדבות; גיוס לצבא ועוד.
רוב שינויים הוטמעו ומיושמים, כך שללא ספק נראה בעשור הבא צמיחה גדולה בפעילות האגף, בין היתר בפיתוח ובהטמעה של תכניות ופרויקטים, בהובלת רעיונות חדשים שעיקרם העצמת הפרט, בפעילויות המקדמות את איכות חייו של האדם יחד עם יכולתו לבחור, להשפיע ולהחליט על חייו, כל זאת בשיתוף שלו ושל בני משפחתו.
מקורותאמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות (2006). מתוך אתר משרד המשפטים: http://www.justice.gov.il/MOJHeb/NetzivutNEW/ThumeiShiluvKehila/Um (נדלה באוגוסט 2013)
בן־נון, ש', נאון, ד', ברודסקי, ג' ומנדלר ד', (2008). הזדקנות של אנשים עם פיגור שכלי המקבלים שירותי דיור ו/או תעסוקה ממשרד הרווחה: תמונת מצב וצרכים. ירושלים: מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל.
גורבטוב, ר', בן משה, א' ובן שמחון מ', (2010). אנשים עם פיגור שכלי. בתוך י' צבע (עורך), סקירת השירותים החברתיים 2009 (עמ' 367-400). ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
הויזמי, ב' (2011). התנהגות מאתגרת בקרב אנשים עם פיגור שכלי. בתוך: מ' חובב וב' הויזמי (עורכים). משילוב להשתלבות: אתגרים וצמיחה במעגל החיים (187-211). רעננה: בית איזי שפירא.
חובב, מ' (1987). שירותי הטיפול במפגרים בישראל: הלכה ומעשה. תל אביב: צ'ריקובר.
חובב, מ' ורמות, א' (1998). התפתחות שירותי הרווחה בתחום הטיפול באדם המפגר. בתוך: א' רימרמן, מ' חובב, א' דבדבני וא' רמות (עורכים). נכות התפתחותית ופיגור שכלי בישראל (137-155). ירושלים: מאגנס.
חובב, מ' ורמות, א' (1996). התפתחות שרותי הרווחה בישראל בתחום הטיפול באדם המפגר. ביטחון סוציאלי, 48, 5-20.
חובב, מ' ועמינדב, ח' (2006). מדיניות הטיפול של משרד העבודה והרווחה באדם המפגר בעשור האחרון. והפעילות למעשה. בתוך: מ' חובב ופ' גילטמן (עורכים). מבידול לשילוב: התמודדות עם מוגבלות בקהילה (65-100). ירושלים: כרמל. ורעננה: בית איזי שפירא.
חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו־2005 מתוך: http://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_525.htm (נדלה אוגוסט 2013)
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998). מתוך אתר משרד המשפטים: http://www.justice.gov.il/MOJHeb/NetzivutNEW/Mishpati/Hakika/NosahHok Shivyon.htm (נדלה באוגוסט 2013).
חזון האגף (2005). מתוך אתר משרד הרווחה: www.molsa.gov.il.
מאיר־וויל, ל' (2010). התערבות מכילה – עקרונות הגישה. מתוך אתר האינטרנט: http://containingholds.org/basics.html (נדלה באוגוסט 2013).
מבקר המדינה (2002). דו"ח לשנת 2001, מספר 52ב, ירושלים (135-325).
מריק, י' ועראדה, ח' (עורכים). (2000). מדריך לשמירת הבריאות אצל זקנים עם פיגור שכלי – מדריך לצוותים הרפואיים. ירושלים: האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי, הוצאה פנימית.
ניסים, ד' (עורכת). (2004). נפילות ומניעתן בקרב אנשים מזדקנים עם פיגור שכלי. ירושלים: האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי, הוצאה פנימית.
ניסים, ד' (2006). תכניות אישיות ויכולת החלטה עצמית ל אנשים עם פיגור שכלי. בתוך: מ' חובב ופ' גילטמן (עורכים), מבידול לשילוב: התמודדות עם מוגבלות בקהילה (103-125). הוצאת ירושלים: כרמל, ורעננה: בית איזי שפירא.
ניסים, ד' גורבטוב, ר' ובן שמחון, מ' (2012). אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית. בתוך: י' צבע (עורך), סקירת השירותים החברתיים 2011 (463-492). ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
ניסים, ד', ובן שמחון, מ' (2013). אנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית. בתוך: י' צבע (עורך), סקירת השירותים החברתיים 2012. ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
עוזיאל, ס', טנא, מ' וילון, ש' (2011). הנגשה לשונית לאנשים עם מוגבלות שכלית – חוברת הנחיות, ירושלים: האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית – משרד הרווחה והקריה האקדמית אונו.
עמינדב, ח' (2008). ביצוע מדיניות האגף בנושא מגורים של אנשים עם פיגור שכלי במעונות של הדיור בקהילה. מתוך: אתר משרד הרווחה (נדלה באוגוסט 2013)
http://www.molsa.gov.il/Populations/Disabilities/MentalRetardation/Dormitories/Pages/TM_05_01_03_01.aspx.
עמינדב, ח' (2002). חשיבות האבחנה המבדלת בין פיגור שכלי למחלת נפש, מתוך: אתר משרד הרווחה: www.molsa.gov.il (נדלה באוגוסט 2013).
עמינדב, ח' ואלישע, מ' (2008). איחוד תחומי טיפול ופיקוח באגף לטיפול באדם המפגר. ירושלים: מסמך פנימי, משרד הרווחה.
עמינדב, ח' וניסים, ד' (2011). מדיניות הטיפול במזדקנים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בישראל. בתוך: י' צבע (עורך), סקירת השירותים החברתיים 2010 (475-496). ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
עמינדב, ח' וניסים, ד' (2010). מדיניות הדיור לאנשים עם פיגור שכלי. בתוך: י' צבע (עורך), סקירת השירותים החברתיים 2009 (457-480). ירושלים: משרד הרווחה.
פז־פוקס, א' ומנדלקרן, ר' (2011). הפרטת הביצוע של מעונות פנימייה לחוסים באמצעות מיקור חוץ: מסגרת לניתוח וסקירה השוואתית. ירושלים: המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר.
צמח־מרום, ת', קייב, ל', אמינוב, נ' והנדין, א' (2012). האיכות והעלות של המעונות לטיפול באדם המפגר לפי סוג בעלות: ממשלתי, ציבורי ופרטי. ירושלים: ברוקדייל.
רימרמן, א', חובב, מ', דבדבני, א' ורמות, א' (עורכים). (1998). נכות התפתחותית ופיגור שכלי בישראל – צרכים ומענים. ירושלים: מאגנס.
רימרמן, א', קווין, ג', לוי, ג', בלנק, פ' והבמן, מ' (2011). דו"ח ועדת מומחים, פרסום פנימי, ירושלים: האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית.
שוורץ, א' (2012). חקירת אנשים עם מוגבלות שכלית. מסמך פנימי, ירושלים: האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית.
שמיס, מ' ועמינדב, ח' (עורכים). (2009). שאלון לאיתור ירידה בתפקוד אצל אנשים עם פיגור שכלי, הוצאה פנימית, ירושלים: האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי.
Cummins, R. & Lau, A. (2005). Personal Well Being Index – Intellectual Disability, (English) 3rd Edition. Melbourne: School of Psychology, Deakin University.
Cummins, R. A. (2000). Objective and Subjective Quality of Life: An Interactive Model. Social Indicators Research, 52, 225-256.
Sanderson, H. Thompson, J. Kilbane, J. (2006). The Emergence of Person Centered Planning as Evidence Based Practice. Journal of Integrated care, 14, Issue 2.
נספחים נספח 1: אנשים במסגרות דיור חוץ־ביתי בשנים 2004 ו־2012 נספח 2: אוכלוסייה ומסגרות טיפול לאדם עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בקהילה בין השנים 2004-2012הלוחות מתוך: צבע, י. (עורך) (2013). סקירת השירותים החברתיים 2012. ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים
נספח 3: תכניות קידום ופרסומים פנימיים של האגף● ערכת תכניות מותאמות לאנשים עם פיגור שכלי ברמות תפקוד שונות: אנשים מזדקנים, אנשים עם התנהגות מאתגרת, אנשים סיעודיים עם פיגור שכלי (2008).
● תכנית למניעת נפילות לאנשים מזדקנים עם פיגור שכלי (2009).
● תכנית לאכילה ולהאכלה נכונה (מניעת חנק) לאנשים עם פיגור שכלי ועם מוגבלויות נוספות (2009).
● ערכת ניהול סיכונים המותאמת לעבודה עם אנשים עם פיגור שכלי (2009).
● התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר (בשעת חירום) לאנשים עם פיגור שכלי (2010).
● 'אין מה להילחץ' – סרט הדרכה למוכנות לחירום, לאנשים עם פיגור שכלי. (2010).
● ערכת הדרכה לרכז תכניות קידום וכן ערכות איסוף נתונים לבניית פרופיל אישי של התנהגות מסתגלת לדיירים במסגרות דיור ולחניכים העובדים במע"ש (2010).
● תרגום והפצה של 'הגדרת הפיגור השכלי' (2002) ו'הגדרה של מוגבלות שכלית־ התפתחותית' (2010).
● ערכה להפעלת מתנדבים בשותפות עם קרן שלם (2011).
● 'בשורה מרה': ערכת הדרכה לאיש המקצוע (2011).
● חוברת הנחיות לבניית מפרט תזונתי למסגרת וכרזה בעברית ובערבית להכנת מזון מותאם (2012).
● ערכת הדרכה לצמצום ולמניעת ריור (2013).
● חוברת הדרכה להנגשה קוגניטיבית ולפישוט לשוני וכן מסמכים מונגשים בפישוט לשוני למשתמש: נסיעה בתחבורה ציבורית, שמירה על שיניים תותבות, נתן היקר, לקראת גיוס לצה"ל, מניעת אלימות והגברת מוגנות במע"ש, בשותפות עם מע"ש נתניה (2011-2013).
● ערכה למנהלי מסגרות טיפוליות לבני 21 ומעלה בקהילה (2013).
● ערכת הדרכה לשמירה על קשר מיטבי בין העו"ס לבין המשפחה וערכה ליציאה מיטבית מבית ההורים למסגרת דיור תומך (2013).
● דפי מידע למשפחה לגבי תהליך האבחון (ב־3 שפות) ולגבי תהליך היציאה מהבית למסגרת דיור תומך (ב־5 שפות) (2012-2013).
כל הכלים, הערכות והתכניות נמצאים בקהילת הידע 'מוגבלות שכלית־התפתחותית' של משרד הרווחה והשירותים החברתיים www.molsa.gov.il/kehilot.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.