מותה של האמת

הספר הזה נולד לפני 30 שנים ב"פינת הנואמים", שבקצה הצפון־מזרחי של ההייד פארק בלונדון. זה המקום שאף פעם לא הרשיתי לעצמי להחמיץ בביקורַי בעיר. שוב ושוב הוקסמתי מהסצנה של אלה שמגיעים לשם עם ארגז קטן, עולים עליו, ומתחילים לספר לעולם את אשר על לבם. חלקם אידיאליסטים מתַקני עולם, אחרים נרקומנים של תשומת לב, אבל בשבילי דווקא הקהל היה העיקר: ההוא שמוחא כפיים ומריע בהתלהבות לדברי ההבל של הנואם; זו שכל כמה דקות מסיטה את הראש לכיוון הגברת שמאחוריה ומסבירה לה את הנאמר למרות שהן בכלל לא מכירות; הבחור שלא נותן לנואם לסיים משפט וקוטע אותו עם קריאות ביניים מוגזמות; ושני הפרובוקטורים שמשחררים הערות עוקצניות ומחליקים ביניהם כאפות בכל פעם שהצליחו להוציא את הנואם משיווי משקל.

באותו ביקור, לפני שלושה עשורים, שמתי לב למשהו שלא הבחנתי בו קודם: הנואמים שסביבם התגודדו הכי הרבה אנשים היו אלה שהפיצו שקרים. הבדיות שלהם עוררו הכי הרבה עניין, סחטו הכי הרבה תגובות, יצרו הכי הרבה אקשן.

עומד לו אדם, שנראה ממש כמו השכן שלך, וטוען בלהט ובאנגלית משובחת שבמו עיניו ראה כיצד בכיכר טרפלגר נוחתת בחצות הלילה חללית, וממנה יוצאים חייזרים. והוא עכשיו כאן, עומד על ארגז פלסטיק ירוק בפארק, כי חשוב לחשוף את המזימה של המודיעין הבריטי. כן, הוא יודע שהם מחזיקים במתקנים הסודיים שלהם חוצנים ומסתירים את זה מהציבור הרחב. תסמכו עליו. בדוק.

וממש כמה מטרים ממנו עומדת בחורה וסביבה עשרות אנשים שכל תשומת לבם נתונה למונולוג מריר, שבו היא נשבעת שהיא בתה היחידה של המלכה אליזבת. אתם חייבים להאמין לה, זהו הסוד הנוראי של הכתר הבריטי, והיא כאן כדי לחשוף אותו סוף־סוף לעולם. משפחת המלוכה הבריטית מסרבת להכיר בה ומרמה את כולם. חכו, חכו, יש לה המון הוכחות, היא כבר תראה להם מה זה להסתיר נסיכה.

וככל שדבריהם של השניים האלה היו הזויים יותר, ככה זה עבד להם שם בפינת הנואמים שבהייד פארק. ככל שהאמת התרחקה מהם, כך הקהל התקרב אליהם. השקרים פשוט מִגנטו אותו.

קצת יותר מעשר שנים אחרי כן תאגידי דיגיטל ענקיים ילמדו לעשות מזה ביזנס מטורף. ההוא שהריע לנואם בפארק יהפוך ל"לייק"; ההיא שהתעקשה לעדכן את שכנתה במה שנאמר תהיה לכפתור "השיתוף" ("share"); הצווחן שנהנה כל כך להפריע הוא טרול; והפרובוקטורים - מכורי תשומת לב - יהפכו לטוקבקיסטים. הרשתות החברתיות המקוונות יבינו מהר מאוד את כוחו של השקר למשוך תשומת לב, לייצר עניין ולעבור במהירות הבזק מפה לאוזן, או כמו שניסח את זה מארק טוויין: "השקר מספיק להקיף את חצי כדור הארץ עוד לפני שהאמת מסיימת לשרוך את נעליה".

היום כבר אין לאיש בעולם ספק שאלגוריתמים, צאצאיהם של מוליכי השולל מהייד פארק, הצליחו לטשטש לחלוטין את הגבול בין עובדות לבין שקרים. האינטרנט הוליד חברות שהמודל העסקי שלהן מעודד מניפולציה על התודעה שלנו באמצעות כזבים, חצאי אמיתות, או מה שזכה לכינוי, שכבר מזמן גלש מעבר לעולם החדשות אל כל מחוזות השקר - "פייק ניוז". תשאלו את אלה שקראו עשרות מחקרים שמוכיחים לחלוטין עד כמה חיסונים נועדו להרעיל אותנו. דברו עם אלה שמוכנים להישבע שכדור הארץ הוא שטוח, ואם קשה לכם להאמין להם אז תוציאו, לכל הרוחות, את הראש מהחלון ותביטו קדימה. מה לא ברור?! אתם רואים משהו עגול?! באמת נראה לכם הגיוני שכאשר אתם עומדים עכשיו עם הרגליים על הקרקע, מישהו בצד השני של כוכב הלכת שלנו עומד עם הראש למטה?!

כולנו כבר מודעים היטב לעובדה שכבר שנים אנחנו חיים בתוך מה שזכה לכינוי "בועת הפילטר", המבטא את התהליך שבמסגרתו עידן הרשתות החברתיות כלא כל אחת ואחד מאיתנו בתוך בועה משלו. מה שאנחנו יודעים על העולם הוא כבר מזמן פרי החלטה של מכונות שאספו עלינו מידע אין־סופי ותוכנתו להתאים לנו את מה שעונה על ההעדפות שלנו. הן מזרימות אלינו את האמיתות והשקרים הרלוונטיים ובונות לנו מציאות מושגית אישית וספציפית. הטכנולוגיה כלאה אותנו בתיבת תהודה שאינה מאפשרת לנו להיחשף לדעות מנוגדות לאלה שמתאימות לאישיות שלנו, מהדהדת את מה שאנחנו אוהבים לשמוע, ולמעשה גוזרת עלינו בידוד אינטלקטואלי. העובדה שאנו מודעים לכך לא משחררת אותנו מחוסר האונים.

ישויות, שלהן הענקנו את השם היומרני "בינה מלאכותית יוצרת" (Generative AI), למדו להנגיש לנו את המידע באופן שלא יאפשר לנו לדעת מתי אנחנו מתַקשרים עם מכונה ומתי זהו בן אנוש.

זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של האנושות שמחשבים יודעים על האדם יותר מאשר הוא יודע עליהם. מכוני המחקר המובילים בעולם מזהירים שזו הסכנה הגדולה ביותר לשלום האנושות. את דרכנו במעלה המאה ה־21 אנחנו עושים כעיוורים חסרי כל יכולת להבחין בין מציאות לבין בדיה, בין אמת לבין שקר, בין ניוז לבין פייק ניוז.

היום אנחנו משוכנעים שכל זה קרה לנו בעידן טכנולוגיית המידע. שהעולם הדיגיטלי הוא זה שאִפשר לגופים מסחריים ולפוליטיקאים, שיודעים למנף את התקשורת החדשה, להשליט על מוחנו את הפייק ניוז. ב־2016 הכריז מילון אוקספורד ש"פוסט אמת" (Post Truth) היא מילת השנה שלו. הוא מצא שהחיפוש אחרי "פוסט אמת" עלה באינטרנט בשיעור של 200 אחוז. ב־2017 הכריז מילון קולינס על "פייק ניוז" (Fake News) כעל מילת השנה שלו. זו היתה השנה שבה כולם דיברו על השלכות המידע הכוזב ששוטף אותנו. ואחר כך באו ה־Big Data והבינה המלאכותית והעניקו מכפיל כוח ליצרני הכזבים הדיגיטליים.

אבל אין טעות גדולה מזו. האמירה שהכול התחיל בגלל הטכנולוגיה המודרנית היא בעצמה "פייק ניוז". האמת היא שכזבים תמיד, אבל ממש תמיד, הניעו את בעלי הכוח והשררה. בעולם העתיק התכלית היתה למנוע מרידות. השלטון עבר מאב לבן בשושלת אין־סופית, באמצעות פטנט שנקרא הורשה. שליטים היו צריכים את תחמושת הכזבים והספינים כדי למנוע מאחרים למרוד ולאיים על עתיד השושלת. הפייק ניוז הופעלו כדי לאפשר להם להישאר על כיסאם.

בעידן המודרני משמשים הכזבים כלי כדי להתיישב על הכיסא הזה. בתקופה שלנו מנהיגים מעצבים את התודעה שלנו קודם כול כדי להיבחר לשלטון, ורק אחר כך כדי להישאר בו. כך או אחרת, הרעיון הוא אותו רעיון: להכניס אותנו לעולם של בדיה.

זה התחיל בימים שבהם המכשף - השמאן של השבט - הפיץ פייק ניוז כדי לשכנע את חבריו שעל ההר הסמוך גר אריה מפלצתי עם רעמת שיער אדומה שיורק אש. השמאן הסביר שאם רק יבנו לו מקדש ויממנו את צורכי מחייתו, הוא ישתמש בכוחותיו האלוהיים, יעשה נס - והאריה הזה לעולם לא יֵרד מההר. כן, הוא יכול לעשות ניסים, עובדה - המפלצת הנוראית מעולם לא הגיעה לכפר.

וזה ממשיך לאורך כל ההיסטוריה עד ימינו אלה, במסע כזבים שבמהלכו עברנו מהבדיה ההיא אל עידן המציאות המקוונת. ליקום הדיגיטלי יש שמאן משלו - קוראים לו Generative AI.

מדהים לגלות לאורך כל ההיסטוריה של המין האנושי איך כזבים עיצבו את עולמנו. מהרגע שבו ירדנו מהעצים הפכנו להולכי על שתיים, והתחלנו את מסע הקִדמה כדי לגלות את האמת על העולם, שקרים השפיעו על חיינו לא פחות ממנה.

זהו מסע לאורך ההיסטוריה, שכולו מלחמה בלתי נגמרת על התודעה שלנו, ורק כלי הנשק ישתנו במהלכה. היא תתחיל בעידן הוורבלי, שבו פייק ניוז יופצו באמצעות נאומים. אחר כך יגיע עידן הכתב, שיאפשר להציג לציבור טקסטים שקריים שנחרטו על גבי מונומנטים שהוצבו במקומות מרכזיים או נכתבו על גבי פפירוסים. בשלב הבא ילמדו פוליטיקאים להטביע את המסרים שלהם על מטבעות כסף שעברו מיד ליד, ולעצב באמצעותם את התודעה ביעילות עצומה. בהמשך תתרחש קפיצת המדרגה של מהפכת הדפוס ותזניק את היכולת להפיץ בדיות לפסגות חדשות.

השדרוג הבא יהיה המצאת הטלגרף, שיכניס את המאבק על התודעה לעידן האון־ליין, ואחריו תביא לנו האלקטרוניקה את טכנולוגיית הרדיו. בשלב הזה למדו השקרים לעשות את דרכם למוחנו, באופן פלאי, דרך האוויר.

מהר מאוד הם ילמדו לעשות את זה לא רק על גבי גלי קול, אלא כתמונות באמצעות הקולנוע ואחריו הטלוויזיה. משם תוביל הדרך לתחנה הנוכחית של עולם דיגיטלי. אולי, רק אולי, זהו השלב האחרון בתהליך ההתפתחות של אמצעי התקשורת, שבו בני אדם הם אלה שמשתמשים בהם כדי להפיץ פייק ניוז. מכאן והלאה המכונות כבר יעשו את זה לבדן.

הספר שבידיכם הוא סיפור מסעם האבולוציוני של הכזבים, או אם תרצו - קיצור תולדות הפייק ניוז. הוא מתאר איך השקר עיצב את עולמנו, ותאמינו או לא - כולו אמת.