מיטת סדום – תובנות מעשיות

מיטת סדום

ּגישתם של תושבי סדום ועמורה למצוות הכנסת אורחים היתה, על פי המסורת היהודית, מקורית למדי. כך מספר, למשל, "ספר הישר" מימי הביניים (פרשת וירא): "ויעשו להם כל אנשי סדום ועמורה על פי ארבעה שופטיהם מיטות בנויות ברחוב הערים. והיה כל איש אשר יבוא הֵלך אל הערים האֵל, ועמדו עליו והחזיקו בו והביאו אותו אל אחת מהמיטות ההן, והשכיבוהו עליהן בחוזקה. והיה בשכבו ועמדו עליו שלושה אנשים על ראשו ושלושה אנשים על רגליו והחזיקו בו ומדדו אותו על המיטה ההיא. והיה, אם האיש ההוא קצר מהמיטה ההיא, ומשכוהו ששת האנשים ההם אלה מזה ואלה מזה, ויצעק אליהם ולא יענוהו. ואם יהיה האיש ההוא ארוך בקומה מהמיטה, ומשכוהו משתי צלעות המיטה מצדיה, אלה מזה ואלה מזה, עד הגיע האיש ההוא לשערי מוות". על פי גרסה תמציתית של הסיפור, המופיעה בתלמוד הבבלי (סנהדרין קט ע"ב), האורחים הגבוהים מדי לא נמתחו לצדדים אלא קוצצו בחרב.

סיפור דומה מופיע במיתולוגיה היוונית, וגיבורו הוא פְּרוֹקְרוּסְטֶס — כלומר, "המרדד" — בעליה האכזר של נחלה קטנה בקוֹרידָלוּס אשר באטיקה.1 הוא היה חוטף עוברי אורח, מכבד אותם בארוחת ערב דשנה, ואז מזמינם לישון במיטת האירוח שלו. את רגליהם של האורחים הגבוהים מדי הוא קצץ בגרזן חד; ואילו את האורחים שהיו נמוכים מדי מתח. בגרסאות אחרות ומרושעות יותר של הסיפור (כגון זו שב"ביבליותקה" מאת אפולודורוס), היו לפרוקרוסטס שתי מיטות, אחת קטנה ואחת גדולה; את קורבנותיו הנמוכים השכיב במיטה הגדולה, ואת הגבוהים בקצרה. לבסוף, במפגן מרהיב של מידה כנגד מידה, נפל איש הדמים לבור שכרה הוא עצמו. אחד העוברים בדרך היה תזאוס הגיבור, מי שבהמשך מעלליו הנועזים קטל את המינוטאור. בתום סעודת הערב הנהוגה, אילץ תזאוס את מארחו לשכב במיטתו הנודעת לשמצה, ואז, כדי להתאימו באופן מושלם למידותיה, ערף את ראשו.

1 במקורו האנגלי קרוי ספרנו זה "מיטת פרוקרוסטס". [הערת המתרגם]

כל אחד מן הפתגמים המופיעים בספר זה הוא סוג של מיטת סדום. הידע שלנו, בני האדם, מוגבל, וכמוהו גם הראייה וההבנה שלנו. על הפער הזה אנו מגשרים באמצעות דחיסת החיים והעולם לתוך דגמים פשוטים וסחירים, הכללות, הפשטות, מטבעות לשון ונרטיבים ארוזים מראש — והתוצאות, לעתים, מתפוצצות בפרצופנו. יתר על כן, דומה שאיננו מודעים לאותה התאמה שלאחר מעשה, ממש כאותו חייט שהתגאה בחליפה שתפר, המותאמת בצורה מושלמת למידות לקוחו — אלא שהלקוח הוא שהותאם לחליפה באמצעים כירורגיים. כך, למשל, מעטים יודעים כי אנו משנים את מוחותיהם של תלמידי בתי ספר באמצעות תרופות כדי להתאימם לתוכנית הלימודים, במקום לעשות את ההפך.

מאחר שפתגמים מאבדים את קסמם כאשר הם מוסברים, אסתפק לעת עתה ברמיזה על אודות נושאו המרכזי של הספר הזה; דיונים נוספים בו יימסרו באחרית הדבר. ההיגדים שבספר הם מחשבות מתומצתות העומדות בזכות עצמן, והנסבות סביב רעיון עיקרי אחד: כיצד עלינו להתמודד עם מה שאיננו יודעים, וכיצד אנחנו עושים זאת הלכה למעשה. דיון מעמיק יותר בסוגיה זו ניתן למצוא בספרַי "הברבור השחור" ו"תעתועי האקראיות".2

2 בשימוש שלי בדימוי של מיטת סדום אין כוונתי רק להכנסת דבר־מה לקופסה הלא נכונה; עיקר כוונתי הוא לאותה פעולה הפוכה של שינוי המשתנה הלא נכון, במקרה הזה האדם במקום המיטה. יצוין כי כל כישלון של מה שאנו מכנים "תבונה" (בצירוף מומחיות טכנית) ניתן לצמצום לכדי מצב של מיטת סדום.