הקדמה
הרב אברהם חזן היה שקוע בתפילתו כשפרצה המלחמה ביום הכיפורים התשל"ד. חוויה מטלטלת זו עוררה אותו לנסות ולהבין את פשר הדיסוננס בין המלחמה לקדושת היום, והוא כותב, ספק לעצמו ספק לאחרים. התוצאה היא ספר הגות ייחודי, המאפשר לקורא להתרומם מעל המציאות הסבוכה, לראות תמונה בפרספקטיבה רחבה, היורדת לשורשי הסכסוך הישראלי-ערבי בראייה היסטוריוסופית יהודית. ראיית רוחב ועומק זו יש בה כדי לשפוך אור על מציאות חיינו ולתת מענה לשאלות יסוד הרוחשות בחברה בישראל גם בימינו, פחות מיובל שנים אחרי כתיבת הספר.
בעודי עוסקת בהוצאתו לאור של הספר פרצה מלחמת שמחת תורה (7.10.2023) בעקבות הטבח הנורא והאכזר שעשה החמאס ביושבי עוטף עזה. זוהי מלחמה על עצם קיומנו, אירוע מטלטל שטרף את הקלפים במובנים רבים. נראה שספר זה נוגע באותם חומרים נפיצים של הסכסוך המדמם והוא כעת אקטואלי יותר מאי-פעם.
הרב חזן, יליד 1920 באלג'יריה, רב ואיש הגות, איש חינוך ופעיל עלייה במרוקו ובצרפת, רב המשטרה ובתי הסוהר בישראל, חי את אחת התקופות הסוערות ביותר בהיסטוריה האוניברסלית והיהודית, וחווה את המעבר בין שואת עם ישראל לתקומתו בארצו. כרבים אחרים, הוא חש את מלחמת יום הכיפורים כאיום ממשי היכול להוריד לטמיון את כל הישגי העם היהודי.
"כרונולוגיה רוחנית", כך מכנה הרב חזן את ספרו. בהגדרה זו מקופלת תפיסתו, ולפיה יש סדר רוחני בערבוביית המאורעות במציאות ובהיסטוריה, סדר החורג מכללי הלוגיקה האנושית. את הממד המטפיזי הזה ניתן לחשוף באמצעות סיפורי התנ"ך ולקחיו, לפי העיקרון התנ"כי, שהוא גם שמו של הפרק העיקרי בספרו: "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור".1 הרב חזן מסתמך על ניתוח טיפולוגי2 של סיפורי האבות בספר בראשית, ועל מורכבות היחסים בין הדמויות, כדי לנתח את סבך היחסים בין ישראל לעמים, ובמיוחד, בין ישראל לעולם הערבי בימינו, לפי הכלל של חז"ל: "מעשה אבות סימן לבנים".3
סגנונו הייחודי של הרב חזן ומבנה הפרקים הופכים את הספר ליחיד במינו. הוא מדלג בטבעיות רבה בין הממד האישי לממדים הכללי וההיסטורי של מאורעות ההווה, ובין מאורעות העבר הרחוק. הוא מספר מעט את קורות מלחמת יום הכיפורים, את השלכותיה המדיניות בארץ ובחו"ל ובעיקר את השפעתה על עולמו הפנימי, כיהודי החי את תקופת החגים מיום הכיפורים עד שמיני עצרת; ובאותה נשימה, ובאותה מידה של אינטנסיביות, הוא מספר את סיפורי המקרא המכוננים של אבות האומה. הוא פונה אליהם, משוחח עימם, כאילו חיים הם לפניו. ויפה אמרתו בנידון: "העבר הוא תפארתו של ההווה". כך תמצאו בספרו קטעים מן העיתונות, הספרות וההגות המודרנית לצד פסוקים מן התנ"ך, מדרשי חז"ל, דברי פרשנות ותפילה.
הרב חזן מציב, זה לעומת זה, את תפילת ישראל ביום הכיפורים, המבקשת להמליך את ה' על כל הברואים ומבטאת כמיהה לאחוות אנוש ולשלום, אל מול פרוץ המלחמה, האיבה והשטנה מצד מדינות ערב. הוא עושה זאת תוך כדי שיתוף הקורא במהלך התפילות בבית הכנסת. הניגוד הזה העלה וחידד בו תהיות תיאולוגיות על הסכסוך הישראלי-ערבי. הקורא מלווה אותו, את היהודי באשר הוא, בשלבי תפילת יום הכיפורים; הוא שומע כיצד התפילות, הפסוקים, המזמורים והפיוטים מתמזגים עם הצפירות, החרדות, השמועות, עם צאתם של הבנים לחזית בזה אחר זה.
"קשה המעבר מקדושת היום הנשגב לענייני החול". מיד אחרי ההבדלה הוא מתחיל בבניית סוכתו, כאשר ברקע נשמעים הדי המלחמה ובליל השמועות. דווקא אז, שעה שאופפת אותו תחושת אי-ודאות, הוא עסוק בבניית בית ארעי. שבעת ימי חג הסוכות מעלים אותו מעל למציאות העכשווית ומאפשרים לו להשקיף עליה בפרספקטיבה היסטורית. "שבעת ימים אלה מסכמים את כל זמן ההיסטוריה; הכול מתגלם בהם מקדמת דנא, ובהם עומד בית היוצר של נשמת האומה...". הוא מציב זה כנגד זה את "סוכת השלום" - את חג הסוכות, אשר בו הקריבו בבית המקדש שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם - עם המלחמה האכזרית המתנהלת נגד ישראל. מצב מאכזב זה מחזיר אותו לבדידותו הראשונית, אל הסוכה במדבר, כשביטחונו היחיד בא לו מאת ה'.
גוף הספר ועיקרו בנוי משבעה פרקי משנה, כנגד שבעת האושפיזין של חג הסוכות: "במהלך שבעת ימי החג יבואו אלי אבות העולם, איתני חיי, אותם כוחות שחישלו את אישיותי בעבר ואת זהותי של היום: שבעה אושפיזין עילאין קדישין... אברהם, יצחק ויעקב, יוסף, משה ואהרון, ולבסוף דוד".
הרב חזן משרטט את דמותו הטיפולוגית של כל אחד מן האבות ומתעכב במיוחד על היחסים בין הזוגות יצחק-ישמעאל ויעקב-עשו, עם דגש, מטבע הדברים, על הזוג הראשון. הוא מראה שהחומר הדָליק ביחסי יצחק-ישמעאל מזין גם את הסכסוך של ימינו. הוא שואל את עצמו ואותנו הקוראים אם הנתונים הללו שוללים מכול וכול את האפשרות לדו-קיום ולעתיד משותף. הוא פונה לישמעאל, מעל דפי הספר, מדבר אליו, ומנסה ליצור עימו דיאלוג. ולבסוף שואל, "יכול ויהווה ישמעאל מכשול באחרית הימים, יכול ויעכב את שעת הגאולה?"
בחלק האחרון של הספר מתייחס הרב חזן ליום השמיני, ליל שמחת תורה. הוא עומד על הפן האינטימי ביחסים שבין ה' לישראל בחג הזה, יחס של קרבה וחיבה. הוא מפתח את רעיון הממד השמיני, שהוא מעבר למעגל הזמן, ושואל מהי בשורת היום. תשובתו: "אין אני מצפה ממנו לניצחון, אלא לשלום... בכל מלחמות ישראל צצה ונתחזקה הבטחת השלום...".
הרב חזן כתב את ספרו המקורי "יום כיפור - מלחמה ותפילה" בצרפתית, במהלך מלחמת יום הכיפורים ובעקבותיה. הספר יצא לאור בקיץ 1975 בהוצאת "קומי". הוא עורר עניין ונתקבל באהדה על ידי מבקרי ספרות, אנשי רוח ועיתונאים בארץ ובחו"ל, יהודים ולא יהודים כאחד, בהם אנשי דת מצמרת הממסד הדתי הנוצרי. רבים עודדו אותו לתרגם את ספרו לעברית; ואכן הוא נרתם למלאכת התרגום, תוך שהוא מכניס שינויים ותוספות. אולם הספר בעברית מעולם לא יצא לאור. הוא נגנז, ובעיזבונו נמצא עותק אחד יחיד שלו.
חשוב לציין שהרב חזן כתב את ספרו בשנותיו הראשונות בארץ, בהיותו כבן 55. הספר משקף את עולמו והשקפתו באותה התקופה, ומי שהכיר אותו יודע שדבק בעיקרי הגותו כל חייו, אם כי ייתכן שחלו בה שינויים או דגשים שונים. המעוניינים להעשיר את קריאתם בספר, מוזמנים לקרוא על קורות חייו של הרב חזן, להבין את הרקע ההיסטורי ולהתרשם מן הדמויות המעצבות בחייו, המופיעים בחלקו האחרון של הספר.
בשל שפתו וסגנונו, המשלבים לשון תנ"כית ופיוטית, על בסיס הצרפתית שהיתה שפת הכתיבה המקורית של הספר, נדרשה מלאכת עריכה לא פשוטה, רגישה וזהירה. עריכה שמצד אחד תהפוך את הקריאה בספר מובנת וקולחת, ומצד שני לא תאבד את אופיו האותנטי. נוסף על כך, הבנתי שהספר לא יוכל לראות אור בצורתו המקורית, לכן הוספתי כותרות משנה שיבהירו את מבנהו ותכניו.
נרתמתי לאתגר, והרי הוא לפניכם! ספר הגות שהוא גם שירה, תפילה, אמון בישראל, באדם ובתכלית ההיסטוריה.
***
הוצאת ספר לאור הוא תהליך ארוך ומורכב וללא תמיכה של רבים וטובים הייתי מתקשה בכך. ברצוני להודות לאחי ואחיותיי שתמכו בהוצאת הספר לאור וראו זאת כמוני כמעשה הנצחה של תורתו והגותו של אבינו האהוב ז"ל, שיתברך בהן העולם. תודה מיוחדת לגיסי פרופ' אבינועם רוזנק שעודד אותי לאורך כל הדרך ושהוסיף משלו בכתיבת מאמר מאיר עיניים ובו זווית הראייה המיוחדת לו בהבנת הספר. תודתי לאחייניתי שרה בק על עצותיה הטובות בכל עת. תודה מקרב לב לרב אורי שרקי שבהקדמתו שפך אור על דמותו של אבי ז"ל. אני מודה לעורכת הלשון חפציבה כהן מונטגיו על עבודה בתיאום מלא ועל מקצועיותה. תודה שלוחה לכל העוסקים במלאכה מבית הוצאת "ידיעות ספרים", ובמיוחד לעמיחי ברהולץ שלצד העבודה המקצועית גילה רגישות והיה נוכח בכל שלב בתהליך קבלת ההחלטות. תודה לעורכת הלשון רונית מיכליס ולנרי לוי מעצב הכריכה, אשר שמע את מאוויי וידע לשלב ולעצב בטוב טעם ציורים שלי ושל הציירת הנפלאה אורה עוזיאל. מקום מיוחד שמור בליבי למשפחתי, למאיר אישי ולילדיי האהובים שהשתוקקו כמוני שספר זה יראה אור.
אימי האהובה רוחמה חזן ז"ל התרגשה מרעיון הוצאת הספר ורצתה בו מאוד, אך לדאבוני לא זכתה לראות את התגשמותו.
לאבי המנוח, כותב הספר, אני רוצה לומר בלב מלא הודיה: זכיתי לאחר מותך להכירך לעומק ולהתחבר לעולמך, לדקויות מחשבותיך, לרגשותיך ולמידותיך המופתיות. כל אלה היו לי כמעיין של מים חיים. אני מקווה שהספר בגרסתו הנוכחית יסב לך קורת רוח אי שם בשמים.
מרים סטיווי חזן
קוראים כותבים
There are no reviews yet.