מרכז תשומת הלב

אחר כך סיפרו לה כי על פי מסקנות החקירה נקבע שהייתה זו עוד תאונה מצערת. לא. הם אמרו טרגית. תאונה טרגית. הכדור נפלט בעת שניקה את האקדח. כנראה הכין אותו למטווח. אבל היא ידעה שהוא רצה למות. מאמצע ספטמבר כבר הסתובב עם חיוך של ניצחון, כאילו הגיע סופסוף להחלטה חשובה. היה רגוע יותר. ואז מצאה עצמה מדליקה סיגריה בסיגריה, מחסלת כמעט שתי קופסאות ביום, והיא בכלל כבר הייתה כמעט בשלבים אחרונים של גמילה. חברה הראתה לה איזו כתבה בעיתון על אנשים שהצליחו להפסיק לעשן, ככה, ממש בשיטת cold turkey, והיא החליטה ללכת על זה. ניסתה להיזכר בשיחות שניהלו. מה בדיוק אמר ולמה באמת התכוון. פתאום קיבלו המילים משמעויות חדשות. גם בפרוטוקול נרשם האירוע כתאונה. המחשבה שזו לא הייתה התאבדות או רצח חלילה גרמה לכולם לתחושה של הקלה. בלילות הראשונים שלאחר המקרה שפשפה בכל כוחה את כתמי הדם מכורסת העור עליה נהג לשבת. הכדור שפילח את הלב, ריסק את עצמות הגב ונתקע לו עמוק בבשר הכורסה, ממאן לצאת, כמו ביקש לשמש תזכורת כואבת למותו ואולי גם לחייו. ונשארו הציורים. אותם אלה שהעידו על נפשו המסוכסכת. ערבוב של צבעי שמן עזי מבע, שרק לפני שבועיים מסגרה ותלתה ברוב החדרים בבית. הכי אהבה את הציור בו צייר אותה. באותו בוקר זנח את עיסוקיו הרבים למענה, אפילו ניתק את הטלפון. נזכרה כיצד שכבה שעות באותה התנוחה, לא פוצה פה, מצייתת לכל גחמותיו. יכולה הייתה לחוש איך בכל תנועה ותנועה של המכחול עוזב הכאב את גופו ומשתלט אט אט על הבד. עד שפעם אחת כשהעירה לו על כך, לחש כמו לעצמו:“You can’t take the pain out of painting” ואז בא ונשכב לצדה על המיטה הגדולה, עוטף אותה בחיבוק גדול ועוצם את עיניו. את יודעת, לפעמים כשאני עוצם עיניים אני מסוגל לראות כחול והוא מצליח להקפיא אצלי את הכאב. ומה מפשיר אותו, שאלה. רק הצבע הסגול. ואת. במיוחד כשאת לבושה בשמלה הפרחונית הזאת שאני אוהב. כמעט תמיד הצליח להוציא ממנה גניחה אפילו מבלי לגעת בגופה, ותוך שניות הייתה גוהרת על גופו מבלי להתפשט. הכי אהבה לעשות סקס עם הבגדים. זה תמיד הזכיר לה את הסרט Plenty עם מריל סטריפ, בו גילמה אישה אנגליה המתרפקת על זיכרונות אהבה בזמן המלחמה ומתעקשת לשכב עם אהובה כשהיא לגמרי לבושה, עד שכעבור שנים הופכת להיות אובססיבית ולא מפסיקה לנסות לשחזר את החוויה ובסוף מגלה שהמלחמה הייתה בעצם שעתה היפה ביותר.היה משהו מגרה ופרוורטי בלעשות סקס עם בגדים. גם לה זה קרה פעם עם מישהו זר לגמרי בתוך מקלט נטוש באמצע המלחמה. מה קורה לה הלילה? זיכרון רודף זיכרון ואין לה מנוחה. היא כיבתה את האור בחדר העבודה שלו והתכוננה ללכת לישון. צנחה מותשת על המיטה שנראתה לה רחבה מתמיד והדליקה סיגריה. אחר כך קמה ושמה את התקליט שקנה לה אחרי הריב הגדול הראשון, כשרצתה לעזוב אותו. התקליט הנפלא של נינה סימון. הניחה את המחט על ‘Don’t Smoke in Bed’, מעכה את סוף הסיגריה במאפרה שעל השידה ונרדמה. “Goodbye old sleepy headI’m packing you in like I saidTake care of everythingI’m leaving my wedding ringDon’t look for meI’ll get aheadRemember darlingDon’t smoke in bed…”