מרן החזון אי”ש

אוֹהֵב אֶת הַתּוֹרָה!

בְּבַיִת קָטָן בָּעֲיָרָה קוֹסוֹבָה, הִתְגּוֹרְרָה מִשְׁפַּחַת קָרֶלִיץ, הָאָב — רַבִּי שְׁמַרְיָהוּ יוֹסֵף, וְהָאֵם — מָרַת רָשָׁא לֵאָה. צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים, בָּנִים לְשׁוֹשֶׁלֶת רַבָּנִים מְפֹאֶרֶת — צֶאֱצָאֵי הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרַאג, וְלָהֶם אַרְבָּעָה בָּנִים וְחָמֵשׁ בָּנוֹת.

כָּל הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת הִצְטַיְּנוּ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם מְיֻחֶדֶת, בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּבְהַתְמָדָה, אַךְ מִכֻּלָּם בָּלַט בִּמְיֻחָד אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ — הַבֵּן הַשֵּׁנִי בַּמִּשְׁפָּחָה. כְּבָר מִיַּלְדוּתוֹ אָהַב הַיֶּלֶד הַקָּטָן אֶת הַתּוֹרָה בְּכָל נַפְשׁוֹ, וּבְכָל יוֹם כְּשֶׁרָאָה אֶת אָבִיו יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בִּנְעִימוּת — הִבִּיט בּוֹ הַפָּעוֹט, וּבִקֵּשׁ: "אַבָּא, לַמֵּד גַּם אוֹתִי אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה!"

כְּשֶׁהָיָה בֶּן שָׁלֹשׁ וְיָדַע אֶת כָּל אוֹתִיּוֹת הָא"ב נִגַּשׁ וְאָמַר לְאָבִיו: "הִנֵּה, כָּעֵת אֲנִי יָכוֹל לִלְמֹד אֶת הַשַּׁ"ס!" הוּא פָּתַח אֶת הַגְּמָרָא הַגְּדוֹלָה, הִצְבִּיעַ עַל הָאוֹתִיּוֹת וְאָמַר: "הִנֵּה ח', הִנֵּה ב'..." כָּךְ רָצָה וְשָׁאַף וְחִכָּה לָרֶגַע בּוֹ יוּכַל לְהָבִין אֶת הַמִּלִּים הַקְּדוֹשׁוֹת.

אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ הַקָּטָן הָלַךְ וְגָדַל, וְיָדַע כְּבָר חֻמָּשׁ וּמִשְׁנָה, וּכְשֶׁרָאָה אָבִיו כַּמָּה הוּא אוֹהֵב לִלְמֹד — שָׂכַר לוֹ מְלַמֵּד פְּרָטִי — רַבִּי מֹשֶׁה טוּבְיָה הַצַּדִּיק, שֶׁיָּשַׁב וְלִמְּדוֹ עוֹד וָעוֹד, בִּשְׁקִידָה וּבְהִתְלַהֲבוּת.

לַיְלָה. כָּל הַיְלָדִים כְּבָר עָלוּ עַל מִטּוֹתֵיהֶם וְנִרְדְּמוּ זֶה מִכְּבָר, אֲבָל אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ — חֲבָל לוֹ כָּל כָּךְ לַעֲזֹב אֶת הַלִּמּוּד הַמָּתוֹק וְהוּא מְבַקֵּשׁ מֵאִמּוֹ: "אִמָּא, בְּבַקָּשָׁה, עוֹד קְצָת תּוֹרָה, אֲסַיֵּם אֶת הָעַמּוּד וּמִיָּד אֵלֵךְ לִישֹׁן", אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה כָּל כָּךְ לְהַפְסִיק, וְעַמּוּד אֶחָד גּוֹרֵר אַחֲרָיו עוֹד עַמּוּד וְעוֹד עַמּוּד, וּכְשֶׁהַשָּׁעוֹן הוֹרָה עַל חֲצוֹת — זֵרְזָה אוֹתוֹ אִמּוֹ לְהִכָּנֵס מִיָּד לַמִּטָּה, אַךְ שָׁם — בְּתוֹךְ הַמִּטָּה, הָיָה אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ לוֹקֵחַ אֶת הַסֵּפֶר עִמּוֹ, וּמְנוֹרָה קְטַנָּה שֶׁהֵכִין בְּעַצְמוֹ — וְכָךְ הִמְשִׁיךְ לִלְמֹד בְּתוֹךְ הַשְּׂמִיכָה, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נִרְדַּם תּוֹךְ כְּדֵי לִמּוּד.

גַּם בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי וּבִימֵי חֻפְשָׁה מִן הַ'חֶדֶר', — כַּאֲשֶׁר כָּל חֲבֵרָיו הָיוּ יוֹצְאִים לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּלְשַׂחֵק בַּחוּץ, לֹא מָצָא הַיֶּלֶד אַבְרָהָם יְשַׁעְיָהוּ שׁוּם טַעַם וַהֲנָאָה בַּמִּשְׂחָק, וְתָמִיד הָיָה לוֹקֵחַ עִמּוֹ אֶת הַסֵּפֶר, יוֹשֵׁב עַל הַגָּדֵר בַּצַּד, וְלוֹמֵד... וְלוֹמֵד... וְלוֹמֵד... וּבָזֶה הָיָה נֶהֱנֶה וְשָׂמֵחַ יוֹתֵר מִכָּל מִשְׂחָק אוֹ מַתָּנָה!

בְּגִיל תֵּשַׁע, כַּאֲשֶׁר רַבִּי מֹשֶׁה טוּבְיָה כְּבָר סִיֵּם לְלַמְּדוֹ כָּל מַה שֶּׁיָּכֹל — הִמְשִׁיךְ הַנַּעַר לִלְמֹד עִם אָבִיו הַגָּדוֹל — רַבִּי שְׁמַרְיָהוּ יוֹסֵף — שֶׁהָיָה רַב הָעֲיָרָה קוֹסוֹבָה, וּבְיֶתֶר הַזְּמַן — הָיָה מִתְבּוֹדֵד וְלוֹמֵד לְבַדּוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַיָּשָׁן בְּקוֹסוֹבָה. כָּךְ עָלָה וְנִתְעַלָּה לִהְיוֹת לַמְדָן עָצוּם, גָּאוֹן וּבָקִי בְּכָל הַתּוֹרָה!