משמעות מחפשת אדם

פתח דבר

"בכוחה של הציפור לעלות מעלה מעלה בתנאי שתניע את כנפיה ללא הרף. ברגע שתפסיק להניע את כנפיה, הרי היא צונחת ונופלת. אם אין האדם עולה מעלה מעלה, על כורחו הוא יורד מטה מטה"

(מדבריו של רבי ישראל מסלנט)

סגולה ייחודית לאדם היא כוחו לנוע קדימה ומעלה גם נוכח אתגרים וכוחות העלולים למשוך אותו כלפי מטה, להתעלות על תנאי חייו ולצפות אל העתיד. עמוק בהווייתנו, כל אחד מאיתנו חופשי — לא מתנאי הקיום והאירועים הפוקדים את חיינו, אותם אין בכוחנו לבחור, אלא חופשיים באופן בלתי מותנה לקבל החלטה לגבי האופן שבו נבחר להגיב אליהם, ולגלות בהם הזדמנות לצמיחה. הישרדותו וצמיחתו של ויקטור פרנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות" מתוך הסבל וזוועות מחנות הריכוז, היא עדות חיה לניצוץ התקווה ולאנושיות שניתן למצוא גם במקומות החשוכים ביותר, וליכולת לגלות יופי גם בתוך הפגיעות והכאב, לגלות את היש בתוך האין ולהישיר באומץ מבט לחיים גם ברגעים הקשים ביותר, ולומר להם "כן" למרות הכול, ואף למצוא בהם משמעות.

כל דבר בהוויה האנושית כרוך במתן משמעות — השפה שאנו מדברים בה, האופן שבו אנו חושבים, האופן בו אנו תופסים ומפרשים את עצמנו ואת העולם, מערכת הערכים שלנו והשפעתה על הדרך שבה אנחנו מבנים את הסיפורים שלנו ביחס לחיינו ולחייהם של אחרים. על אף ששאלת המשמעות היא אחת השאלות האנושיות העמוקות והמהותיות ביותר, הכשרתם של מטפלים בשדה הפסיכותרפיה ובריאות הנפש לרוב אינה כוללת תכנים הממוקדים בשאלות קיומיות והאתגרים הדוחקים של טיפוח תחושת משמעות בחיי המטופלים. במחקרים שנערכו בנושא משמעות בפסיכותרפיה בקרב מטפלים,1 נמצא שעל אף שמטפלים מדווחים שרק כ־12% מהמטופלים מגיעים לטיפול עם אמירה קונקרטית באשר לצורך במשמעות, בפועל, כ־81% מהטיפולים קשורים באופן הדוק לתחושת משמעות בחיי מטופל. למרות זאת, מטפלים בדרך כלל לא עוסקים בנושא המשמעות בטיפול, ואם כן, אזי באופן עקיף. נתונים אלו מפתיעים לאור העדויות הרבות שעולות ממחקרים, שמשמעות בחיים קשורה לאושר ורווחה נפשית, והעדרה קשור לקיומן של פתולוגיות שונות. בהקשר זה נמצא, שככל שמטפל מנוסה או עבר הכשרה בנושא המשמעות, כך נוח לו יותר לעסוק בו בטיפול, ומטפלים ששמים דגש על נושא המשמעות בטיפול מוצאים שיש לו ערך רב למטופליהם בתהליך ההחלמה.2

שאלת המשמעות צפה ועולה במיוחד היום, בעידן שבו אנו עדים לערעור המבנים היציבים והמוכרים שנותנים לנו סדר, שייכות ופשר בחיינו. תזוזת הלוחות הטקטוניים של הסדר הקיים מעלה ספקות ותהיות ביחס למטרות ולתוכניות שלנו לעתיד, ומציפה שאלות קיומיות מהותיות באשר לאופן שבו אנו חיים את חיינו. תופעות מהשנים האחרונות, כגון בדידות, חוסר יציבות חברתית ומגפת הקורונה העצימו תהליכים אלה. הריחוק החברתי, חוסר הוודאות, הבידוד והחרדה הובילו לעלייה במצוקה הנפשית ובתופעות כגון התמכרויות, מתח נפשי, תחושת ריק קיומי, ניכור ודיכאון. בתוך כך הן הציבו בפני האנושות שאלה מהותית, ברמה האישית והחברתית — מה זה אומר לחיות? כיצד אנחנו רוצים לחיות?

ספר זה מבקש למלא את החלל שנוצר בתחום בישראל, בשל מיעוט החומרים הקיימים בשפה העברית בנושא של משמעות בכלל ולוגותרפיה בפרט, והתבססותה האיטית של הגישה בארץ יחסית למדינות אחרות בעולם. הספר מבקש להאיר נושאים המצויים בליבת הקיום האנושי, בזיקה לטיפול ממוקד משמעות = הלוגותרפיה. הוא נולד מתוך הצורך לאגד ידע עדכני ויישומי לשימושם של אנשי מקצועות הטיפול וכן של כל אדם השואף להבין טוב יותר את שאלת המשמעות בחייו. הספר מרכז את הידע המצטבר שלנו מהזווית התיאורטית, המחקרית והטיפולית, וכולל עשרה פרקים:

בפרק הראשון תוצג שאלת המשמעות וחשיבותה במעגלי החיים, בהתפתחות התקינה, במצבי משבר ובקרב אוכלוסיות שונות. הפרק יעמוד על מבנה המשמעות בתיאוריה ובשדה המחקרי והקליני, ותרומתה להתמודדות במצבי בריאות וחולי, טראומה וצמיחה. בפרק זה יופנה הזרקור לוויקטור פרנקל, ההוגה הבולט ביותר בחקר המשמעות בחיים, ולגישת הלוגותרפיה כתרפיה המכוונת לסייע לכל אדם לסלול את הדרך למציאת מענה לשאלת המשמעות. על מנת לבסס את הבנת הגישה, בפרק השני תיסקר התפתחותה של גישת הלוגותרפיה על רקע גישות תיאורטיות מקבילות ומוקדמות יותר במפת הפסיכותרפיה כגון, הפסיכואנליזה של פרויד, הגישה האינדיווידואלית של אדלר וההומניזם של מאסלו, אשר כל אחת מהן הציעה תפיסה שונה של מבנה האדם ומניעיו. בהקשר לכך תוצג תרומתה הייחודית של הלוגותרפיה לתפיסת האדם והמשמעות כמניע עיקרי לפעולותיו. בפרק השלישי נעמיק במצע הפילוסופי של הפנומנולוגיה והגישה הקיומית מהן שואבת גישת הלוגותרפיה, ונרחיב בהצעתה לגבי אתגרי הקיום: המוות, האשמה והכאב. בפרק הרביעי נתייחס לשאלה כיצד נולדת השאיפה למשמעות, בזיקה למסגרת אבחנה קלינית לתסמינים המגוונים שניתן לזהות בימינו כאשר שאיפה זו מתוסכלת. בהתאם לכך, בפרק החמישי תוצג התשתית התיאורטית לעבודה עם תסמינים אלו דרך הנחות מרכזיות של הלוגותרפיה, הרואה את האדם כיצור החותר להגשמת משמעות, והיותם של החיים בעלי משמעות תחת כל תנאי ומצב, כמו גם המקורות הזמינים לאדם על מנת לקיים אותה, עד נשימתו האחרונה. בפרק השישי נעמיק בטבעו הייחודי של האדם כיצור בעל ממד רוחני, וחשיבותו של ממד זה לקיום הגרעין האנושי. הלוגותרפיה רואה בממד הרוחני את המהות העמוקה ביותר של האדם, ומציעה דרך ראייה זאת בחינה מחודשת של תופעות אנושיות חשובות שעברו רדוקציה בימינו, כגון המצפון, האמונה והאהבה. בפרק השביעי יוצגו טכניקות התערבות ייחודיות של הלוגותרפיה על מנת לסייע ביישום של תוכני הספר. בפרק השמיני תוצג התייחסות לאתיקה בלוגותרפיה. בפרק התשיעי יפורט פרוטוקול העבודה של הלוגותרפיה, ובפרק העשירי נרחיב כיצד ניתן ליישם את הגישה בעבודה עם קבוצות.

בנימה אישית, כדברי אנטואן דה סנט־אכזופרי בספרו "הנסיך הקטן": "מאחורי כל הדברים הנראים לעין, יש דבר־מה גדול יותר; כל דבר הוא נתיב, פרק או חלון הנפתח אל משהו אחר",3 אנו מקווים שספר זה יפרוש בפניכם נתיב או חלון ויאפשר לכם להעמיק ולהרחיק ראות באשר לטבעו העמוק של האדם ושאלת המשמעות.