מת כמו שצריך

מוסקבה. מדרום לביטקובסקי פארק.

מתוך אחד הסבכים מבצבץ גג פח חלוד של אסם גדול. המקום נראה כחווה כפרית שהעיר פלשה אליה ללא אזהרה. שער מתכת חלוד שאותו מאבטחים שני זקיפים מגודלים. ריחות זיעה ושתן שיבש דוחסים את האוויר.

בפנים כשלוש מאות גברים עומדים במעגל. זוהי זירת קרב מאולתרת של הוואלֶה טוֹדוּ, קרב היאבקות חופשית, עד המוות. במרכז הזירה עומד נער צעיר מוצק ושרירי. שערו הבלונדיני משוך לאחור. עצמות לחייו הגבוהות ועיני השקד הצרות שלו מרמזות על מעורבות מונגולית בשרשרת הגנטית שלו. פני התינוק החיוורות מסתיימות בסנטר סלבי רבוע והחלטי.

זהו יורי רספוטין.

הוא לבוש בחליפת קרב שחורה של נינג'יטסו וחובק בשמאלו את ראשו של גבר מבוגר לבן כסיד וגופו עירום לבד מתחתונים.

"קיל! קיל! קיל!" צועק הקהל בתאווה והנער חובט באגרופו בראשו של המבוגר.

הנער מחייך, מסתובב במעגל וגורר איתו את גופו של היריב, כך שכל הקהל יוכל לחזות בפניו כשהוא ממשיך לחבוט בראשו.

השופט שורק, הצעיר עוצר. השופט אוחז בידו של הצעיר ומרים אותה. היריב נשמט ארצה כבובת סמרטוטים. השופט מתכופף אליו, בודק דופק ונראה מרוצה.

"מת כמו שצריך!" הוא מכריז, והקהל מריע וחוזר אחריו, "מת כמו שצריך".

מנהלי ההימורים שבפינות האולם בודקים רשימות ומחלקים כספים. נער בעל פנים מטונפות מגיע עם מטאטא קש גדול ומפנה את הבקבוקים הריקים מאזור הזירה. בינתיים מנהל הזירה מתחיל להסתודד עם הנער הלוחם וזה מחייך ומהנהן. המנהל מרים את ידו והקהל משתתק לאיטו.

"יורי רספוטין", הוא מצביע לעבר הנער, "עלה לקרב הגמר ויתחרה עם אלוף רוסיה הבלתי מעורער גרגור הגריזלי".

הוא מצביע לעברו השני של האולם, משם מתקרב גבר מגודל ושעיר בחליפת מתאבקים. הקהל מריע, "גריזלי! גריזלי!"

מנהל הזירה מרים ידו והקהל משתתק.

"גרגור בן שלושים וחמש, מאה עשרים וחמישה קילוגרם של שרירים".

"של שומן!" נשמעת צעקה מהאולם.

הצועק מושתק במכת אגרוף ומנהל הזירה ממשיך, "בצד השני יורי רספוטין בן שבע עשרה! שבעים וחמישה קילוגרם, חמישה ניצחונות, כולם בחיבוק המוות שלו. הזוכה יקבל חמשת אלפים דולר אמריקני במזומן. המפסיד יזכה בחיי נצח".

מחיאות כפיים סוערות נשמעות מכל עבר.

היריבים נכנסים למרכז הזירה. הקהל רועש. מנהל הזירה נסוג לאחור והקרב מתחיל. רספוטין מרקד, הגריזלי מתקדם ושולח סדרת מכות וו - רספוטין מתחמק בקלילות. גרגור מניף רגל לבעיטה. רספוטין מצליח לתפוס בה ולהסתובב.

גרגור נופל ארצה בחבטה קשה, אך מצליח לזנק במהירות בחזרה למצב עמידה, פניו אדומות מכעס.

"נתתי לך לשחק טמבל, עכשיו אני הורג אותך", הוא אומר ומיד פונה חצי צעד שמאלה. הנער בעקבותיו. גרגור מסתובב במהירות ימינה, תוך שהוא מטיח את גב אגרופו הגדול בפניו של רספוטין שסופג את המכה ונסוג אחורנית. גרגור תוקף ורספוטין נסוג. לפתע מתרומם רספוטין באוויר ובועט בשתי רגליו בפניו של גרגור המופתע, ועוד בטרם הוא מספיק להתאושש, מתרומם רספוטין לדרופ קיק נוסף. גרגור מאבד סבלנות ושולח מכת וו אדירה שמזעזעת את ראשו של רספוטין, שנסוג אחורנית ונתקל בשופט שדוחף אותו בחזרה למרכז הזירה.

רספוטין ההמום מאפשר לגרגור הגריזלי לתפוס אותו בחיבוק המוות, לאחוז בגרונו ולסובב אותו במעגל ואינו מראה כל התנגדות.

"קיל! קיל! קיל!" נשמעות הצעקות מהקהל.

גרגור עוצר ומקרב את ראשו לעיניו של רספוטין. זה מפתיע במכת אגרוף לתוך עינו של גרגור, שנסוג בזעקת כאב. הקהל משתתק. נהר של דם זולג מעינו של הגריזלי. רספוטין תופס בו בחיבוק המוות, חונק ופותח בסדרת מכות מרפק מהירות לתוך העין הפגועה.

גרגור זועק ומתפתל ורספוטין ממשיך להכות לתוך העין.

גרגור נופל וחובט בידו על הרצפה. השופט מעיף ברספוטין מבט שואל.

"קיל! קיל! קיל!" צועק ההמון.

רספוטין מביט בשופט ואז מחזיר מבטו לקהל.

"מת כמו שצריך!" הוא אומר ומוחץ בעקבו את רקתו של גרגור פעם ועוד פעם, עד שהראש נשמט לצד, חסר תנועה.

מנהל הזירה ההמום בודק דופק ומכריז, "מת כמו שצריך".

הוא מרים את ידו של המנצח ומכריז, "יורי רספוטין, אלוף רוסיה החופשית, 1992".

צעקות, שריקות ומחיאות כפיים סוערות נשמעות מכל עבר.

כעבור כמה רגעים מפנים ארבעה מעובדי המקום את גופתו הכבדה של גרגור והקהל מתחיל להתפזר. גבר גבוה בחליפה נותן לרספוטין חבילת שטרות גדולה. הוא תוחב אותה בכיסו, יוצא מהאסם ונכנס לוואן אפור וחבוט. בפנים הוא פושט את חולצת הקרב ומסיר מזרועו הימנית דקר קרח קטן שהוצמד לפנים הזרוע בטבעת עור. הוא מנגב את דמו של גרגור מהלהב ובחיוך מרוצה טומן את הדקר בתיק הספורט שלו.

"איך היה?" שואל הנהג.

"מת כמו שצריך", עונה רספוטין.