0
0 הצבעות
1

ניצב כל הלילות

הרפר לי

 46.00

תקציר

בשנת 1957 שלחה סופרת צעירה ולא מוכרת, הרפר לי שמה, כתב יד שכותרתו ניצב כל הלילות להוצאת ספרים אמריקאית. כתב היד צד את עינה של עורכת בהוצאה, ולאחר שִכתוב יסודי ראה הספר אור ב-1960 בגרסה שונה ובשם חדש – אל תיגע בזמיר. הספר היה לאחד מעמודי התווך של הספרות האמריקאית בת זמננו. ב-2015, אחרי שהיה גנוז במשך עשרות שנים, ראה אור כתב היד המקורי בשמו המקורי – ניצב כל הלילות, ופרסומו היה לאירוע הספרותי המשמעותי ביותר בשנה זו. הספר תורגם לעשרות שפות ונמכר במיליוני עותקים בכל רחבי העולם.

קוראים כותבים (1)

  1. yaelhar

    ניצב כל הלילות

    לכל ספר מגיע שלא ישוו אותו לאחרים, זו הגינות פשוטה. נכון? אבל אני הולכת לנהוג בדרך לא הגונה ולהשוות. ל”אל תיגע בזמיר”, כמובן.”אל תיגע בזמיר” הוא אחד הספרים האהובים עלי. קראתי אותו מספר רב של פעמים ונהניתי מכולם. סיפורה של ילדה בת 8 המתארת קיץ אחד בו איבדה את תמימותה והבינה איך פועל העולם. וכמו כל בת 8 לא רק הסיפור הדרמטי על הכושי שנענש על לא עוול בכפו מעניין אותה והיא מתארת את העיירה, את הלך הרוחות, את אחיה ואת חברה דיל. ועל כולם מנצחת דמותו של אביה אטיקוס, היודע להיות הורה יחיד לילדיו, ללמדם מוסר ולהבדיל בין טוב ורע, ללמדם להחליט בין ברירות מושכות, או דוחות באותה מידה, ולהוכיח להם שאנשים הם שווים – גם כשהם עטופים בעורות בצבעים שונים. לו הייתי צריכה לנחש איך תראה סקאוט כ 18 שנים אחרי אותו קיץ, הייתי מהמרת על אישה צעירה עצמאית ונבונה, שיכולה להבחין באמת גם כשהיא בתחפושת.

    בא הספר הזה המתאר את ג’ין לואיז – היא סקאוט הבוגרת – בת 26, אחרי לימודים באוניברסיטה, מגיעה לביקור במייקום לפגוש את אביה ודודתה ואת העיירה בה גדלה. אבל מה – היא מתנהגת כאילו היא עדיין בת 8. למעשה לו הייתם שמים את סקאוט ואת ג’ין לואיז באותו חדר סקאוט היתה יוצאת וידה על העליונה – בוגרת יותר, נבונה יותר, מיטיבה לבחון את המציאות ולהגיב עליה. וג’ין לואיז? היא היתה עומדת בפינה, צורחת, מניפה אגרופים ובוכה בכי תמרורים כי אכלו לה, שתו לה, שינו לה את העולם בלי להודיע לה מראש!

    קראתי את הסיפור מתנדנדת בין אי אמון לשיעמום, כעס ולגלוג. איפה הטקסט מאיר העיניים, הדמויות הבנויות לתלפיות, היכולת להזדהות ולהאמין שהסיפור אכן קרה? הספר הזה סתמי ובנלי, כתוב באופן מגושם, עם “סיפור” מלאכותי, דמויות מטושטשות, גיבורה לא סבירה ופסיכולוגיה בגרוש. התלבטתי בין 2 ל – 3 כוכבים. נתתי לספר שלושה כוכבים רק בזכות זה שפעם הסופרת הוציאה מתחת ידה ספר מופתי. הכי רציתי לקרוא משהו שכתב/ה אות/ה עורך/ת בת אלמוות, שהצליחה לחלץ מכתב היד העלוב של הספר הזה את הספר ההוא, אותו אקח אתי לאי בודד בלי לחשוב פעמיים.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=98145