נסיכה קטנה

בְּיוֹם חֹרֶף קוֹדֵר, כְּשֶׁהָעֲרָפֶל הַצְּהַבְהַב שֶׁנִּתְלָה מֵעַל רְחוֹבוֹת לוֹנְדוֹן הָיָה כֹּה כָּבֵד עַד שֶׁפָּנָסֵי הָרְחוֹב הֻדְלְקוּ וְחַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה הוּאֲרוּ בְּאוֹרוֹת הַגָּז, כְּאִלּוּ הָיָה זֶה לַיְלָה, יָשְׁבָה יַלְדָּה מוּזָרָה לְמַרְאֶה לְצַד אָבִיהָ בְּמֶרְכָּבָה, שֶׁהִתְנַהֲלָה בָּרְחוֹבוֹת לְאִטָּהּ.

הִיא יָשְׁבָה נִשְׁעֶנֶת עַל אָבִיהָ, חֲבוּקָה בִּזְרוֹעוֹ, כְּשֶׁרַגְלֶיהָ אֲסוּפוֹת תַּחְתֶּיהָ וְעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת מַבִּיטוֹת דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן בָּעוֹבְרִים וְשָׁבִים בְּמַבָּט מוּזָר, בּוֹגֵר וּמְהֻרְהָר.

לֹא הָיִיתָ מְצַפֶּה לִרְאוֹת מַבָּט כָּזֶה נִשְׁקָף מִפָּנֶיהָ הַזְּעִירוֹת שֶׁל יַלְדָּה כֹּה קְטַנָּה. אֲפִלּוּ לְגַבֵּי יֶלֶד בֶּן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה הָיָה מַבָּט כָּזֶה יָכוֹל לְהֵחָשֵׁב כְּבוֹגֵר מִדַּי - וְשָׂרָה קְרוּ הָיְתָה רַק בַּת שֶׁבַע! כָּךְ אוֹ כָּךְ, עֻבְדָּה הִיא שֶׁשָּׂרָה הָיְתָה תָּמִיד שְׁקוּעָה בַּחֲלוֹמוֹת וּבְמַחְשָׁבוֹת מוּזָרוֹת. הִיא עַצְמָהּ לֹא זָכְרָה יוֹם שֶׁבּוֹ לֹא הִרְהֲרָה בְּגוֹרָלָם שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם וּבָעוֹלָם הַמַּקִּיף אוֹתָם. חֵרֶף גִּילָהּ, הִיא חָשָׁה כְּאִלּוּ הִיא עַצְמָהּ חַיָּה כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת.

בָּרֶגַע הַהוּא הֶעֶלְתָה בְּזִכְרוֹנָהּ אֶת הַמַּסָּע הָאָרֹךְ שֶׁעָשְׂתָה זֶה עַתָּה עִם אָבִיהָ, סֶרֶן קְרוּ, מִבּוֹמְבֵּי שֶׁבְּהוֹדוּ. זָכְרָה אֶת הָאֳנִיָּה הַגְּדוֹלָה, אֶת הַמְּשָׁרְתִים הַהוֹדִים הַחוֹלְפִים בָּהּ חֶרֶשׁ הָלוֹךְ וָשׁוֹב, אֶת הַיְּלָדִים הַמְּשַׂחֲקִים עַל הַסִּפּוּן הַחַם וְאֶת נְשֵׁי הַקְּצִינִים הַצְּעִירִים, שֶׁנִּסּוּ לְדוֹבֵב אוֹתָהּ וְשֶׁצָּחֲקוּ לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרָה.

בְּעִקָּר הִרְהֲרָה כַּמָּה מוּזָר הַדָּבָר, שֶׁבְּרֶגַע אֶחָד אַתְּ עֲדַיִן תַּחַת שִׁמְשָׁהּ הַלּוֹהֶטֶת שֶׁל הוֹדוּ, בְּמִשְׁנֵהוּ כְּבָר בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס, וּבַשְּׁלִישִׁי - מִטַּלְטֶלֶת בִּכְלִי רֶכֶב מוּזָר דֶּרֶךְ רְחוֹבוֹת לֹא מֻכָּרִים, שֶׁבָּהֶם הַיּוֹם קוֹדֵר כְּמוֹ הַלַּיְלָה. כֹּה חִידָתִי וּמְלֵא פְּלִיאָה הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינֶיהָ, עַד שֶׁנִּצְמְדָה עוֹד יוֹתֵר אֶל אָבִיהָ.

"אַבָּא," אָמְרָה בְּקוֹל נָמוּךְ וּמִסְתּוֹרִי, כִּמְעַט בִּלְחִישָׁה, "אַבָּא."

"כֵּן, יַקִּירָה," עָנָה סֶרֶן קְרוּ, מְאַמֵּץ אוֹתָהּ אֵלָיו וּמַשְׁפִּיל מַבָּט אֶל פָּנֶיהָ. "עַל מָה בְּדִיּוּק חוֹשֶׁבֶת שָׂרָה?"

"הַאִם זֶה הַמָּקוֹם?" לָחֲשָׁה, מִתְכַּרְבֶּלֶת אֵלָיו עוֹד יוֹתֵר, "הַאִם זֶה הוּא, אַבָּא?"

"כֵּן, שָׂרָה, פְּעוּטָה שֶׁלִּי, זֶה הוּא. סוֹף־סוֹף הִגַּעְנוּ." וְעל אַף שֶׁהָיְתָה רַק בַּת שֶׁבַע, הִיא הִבְחִינָה הֵיטֵב בְּנִימַת הָעֶצֶב שֶׁבְּקוֹלוֹ. נִדְמֶה הָיָה לָהּ, כִּי חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת מֵאָז שֶׁאָבִיהָ הֵחֵל לְהָכִין אֶת נַפְשָׁהּ לִקְרַאת "הַמָּקוֹם", כְּפִי שֶׁכִּנְּתָה אוֹתוֹ תָּמִיד. אִמָּהּ מֵתָה בְּעֵת שֶׁיָּלְדָה אוֹתָהּ, כָּךְ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִכִּירָה אוֹתָהּ וְלֹא הִתְגַּעְגְּעָה אֵלֶיהָ. אָבִיהָ הַצָּעִיר, יְפֵה הַתֹּאַר, הֶעָשִׁיר וְהַמְּפַנֵּק, הָיָה בֶּן־מִשְׁפַּחְתָּהּ הַיָּחִיד בָּעוֹלָם. שְׁנֵיהֶם נָהֲגוּ תָּמִיד לְשַׂחֵק יַחַד וּמְאֹד חִבְּבוּ זֶה אֶת זֶה. הִיא יָדְעָה שֶׁהוּא עָשִׁיר רַק מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמְעָה אֶת הָאֲחֵרִים אוֹמְרִים כָּךְ, כְּשֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהִיא לֹא מַקְשִׁיבָה וּכְשֶׁרָמְזוּ שֶׁגַּם הִיא, לִכְשֶׁתִּגְדַּל, תִּהְיֶה עֲשִׁירָה. הִיא לֹא הֵבִינָה אָז מָה מַשְׁמָעוּת הַדָּבָר לִהְיוֹת עָשִׁיר. מֵאָז לֵדָתָהּ הִיא גָּרָה בְּבּוּנְגָלוֹ מְפֹאָר וּמְרֻוָּח, וְהִתְרַגְּלָה לִרְאוֹת סְבִיבָהּ הַרְבֵּה מְשָׁרְתִים, שֶׁתָּמִיד הִקְדִּימוּ לָהּ שָׁלוֹם וּפָנוּ אֵלֶיהָ כְּ'מִיסִי סָהִיבּ', שֶׁמַּשְׁמָעוֹ בִּשְׂפַת הַמָּקוֹם 'גְּבֶרֶת לְבָנָה', וְהִנִּיחוּ לָהּ לַעֲשׂוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָהּ. הָיוּ לָהּ צַעֲצוּעִים וְחַיּוֹת־מַחְמָד בְּשֶׁפַע, וְ'אָיָה', אוֹמֶנֶת הוֹדִית, שֶׁהֶעֱרִיצָה אוֹתָהּ, וּבְהַדְרָגָה הִיא הִסִּיקָה שֶׁזֶּה מָה שֶׁיֵּשׁ לַאֲנָשִׁים עֲשִׁירִים. זֶה, עַל כָּל פָּנִים, כָּל מָה שֶׁיָּדְעָה עַל כָּךְ.

דָּבָר אֶחָד בִּלְבַד הִדְאִיג אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ חַיֶּיהָ הַקְּצָרִים: "הַמָּקוֹם", שֶׁאֵלָיו עֲתִידָה הָיְתָה לְהִלָּקַח בְּאַחַד הַיָּמִים. אַקְלִימָהּ שֶׁל הוֹדוּ הָיָה רַע מְאֹד לְיַלְדֵי הַ'סָהִיבִּים', וְעַל כֵּן, מַהֵר כְּכָל שֶׁאֶפְשָׁר, הֵם נִשְׁלְחוּ מִמֶּנָּה - בְּדֶרֶךְ כְּלָל לִפְנִימִיּוֹת בְּאַנְגְּלִיָה. הִיא הִכִּירָה יְלָדִים שֶׁנָּסְעוּ לְשָׁם, וְשָׁמְעָה אֶת אֲבוֹתֵיהֶם וְאִמּוֹתֵיהֶם מְדַבְּרִים עַל הַמִּכְתָּבִים שֶׁקִּבְּלוּ מֵהֶם. הִיא יָדְעָה, שֶׁגַּם הִיא תִּהְיֶה חַיֶּבֶת לִנְסֹעַ לְשָׁם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וְעל אַף שֶׁלְּעִתִּים קָסְמוּ לָהּ סִפּוּרֵי אָבִיהָ עַל הַמַּסָּע הַצָּפוּי וְעַל הָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה, הִדְאִיגָה אוֹתָהּ הַמַּחְשָׁבָה שֶׁהוּא לֹא יוּכַל לְהִשָּׁאֵר עִמָּהּ שָׁם.

"הַאִם לֹא תּוּכַל גַּם אַתָּה לָבוֹא אִתִּי לַמָּקוֹם הַזֶּה?" שָׁאֲלָה אוֹתוֹ. "הַאִם לֹא תּוּכַל גַּם אַתָּה לִלְמֹד אִתִּי שָׁם בְּבֵית־הַסֵּפֶר? אֲנִי מַבְטִיחָה, אֶעֱזֹר לְךָ בַּשִּׁעוּרִים."

"אֲבָל שָׂרָה, פְּעוּטָה שֶׁלִּי, אַתְּ לֹא תִּצְטָרְכִי לִשְׁהוֹת בַּמָּקוֹם הַהוּא זְמַן רַב מִדַּי," נוֹהֵג הָיָה לוֹמַר לָהּ. "תָּגוּרִי שָׁם בְּבַיִת יָפֶה, שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ עוֹד הַרְבֵּה יְלָדוֹת, שֶׁאִתָּן תּוּכְלִי לְשַׂחֵק. אֲנִי אֶשְׁלַח אֵלַיִךְ הֲמוֹן סְפָרִים וְאַתְּ תִּגְדְּלִי כָּל כָּךְ מַהֵר, עַד שֶׁנִּדְמֶה יִהְיֶה לָךְ שֶׁבְּקֹשִי עָבְרָה שָׁנָה וּכְבָר תִּהְיִי דֵּי גְּדוֹלָה וּנְבוֹנָה כְּדֵי לַחְזֹר וּלְטַפֵּל בְּאַבָּא."

הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת נָעֲמָה לָהּ. לְהַשְׁגִּיחַ עַל מֶשֶׁק־הַבַּיִת שֶׁל אָבִיהָ, לָצֵאת עִמּוֹ לְטִיּוּלֵי רְכִיבָה, לָשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן בַּאֲרוּחוֹת הָעֶרֶב הַחֲגִיגִיּוֹת שֶׁהוּא עוֹרֵךְ, לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ וְלִקְרֹא בַּסְּפָרִים שֶׁלּוֹ - בְּאֵלֶּה הָיְתָה רוֹצָה יוֹתֵר מִכֹּל. וְאִם, לְשֵׁם כָּךְ, הִיא חַיֶּבֶת קֹדֶם לִשְׁהוֹת בַּ"מָקוֹם" הַהוּא בְּאַנְגְּלִיָה, עָלֶיהָ לֶאֱזֹר אֹמֶץ וְלַעֲשׂוֹת זֹאת. הַמַּחְשָׁבָה עַל הַיְּלָדוֹת הָאֲחֵרוֹת לֹא הִטְרִידָה אוֹתָהּ בִּמְיֻחָד; אִם יִהְיוּ לָהּ שָׁם דֵּי סְפָרִים, הִיא וַדַּאי תּוּכַל לְהִתְנַחֵם בָּהֶם. יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר הִיא אָהֲבָה סְפָרִים. הִיא נָהֲגָה תָּמִיד לְהַמְצִיא סִפּוּרִים מֻפְלָאִים וּלְסַפֵּר אוֹתָם לְעַצְמָהּ. לִפְעָמִים סִפְּרָה אוֹתָם גַּם לְאָבִיהָ וְהוּא אָהַב אוֹתָם לֹא פָּחוֹת מִמֶּנָּה.

"וּבְכֵן, אַבָּא," אָמְרָה, "אִם אָמְנָם הִגַּעְנוּ לְכָאן, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁמִּן הָרָאוּי שֶׁנַּשְׁלִים עִם הָרַעְיוֹן."

הוּא צָחַק לְמִשְׁמַע דְּבָרֶיהָ הַבּוֹגְרִים וְנָשַׁק לָהּ. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הוּא עַצְמוֹ טֶרֶם הִשְׁלִים עִם הַפְּרִידָה הַקְּרוֹבָה, אַךְ יָדַע הֵיטֵב כִּי עָלָיו לִשְׁמֹר אֶת תְּחוּשׁוֹתָיו אֵלֶּה לְעַצְמוֹ. בִּתּוֹ הַקְּסוּמָה וְהַמּוּזָרָה הָיְתָה גַּם יְדִידָתוֹ הַטּוֹבָה, וְהוּא חָשׁ כִּי בְּשׁוּבוֹ לְהוֹדוּ יִהְיֶה בּוֹדֵד מְאֹד, כְּשֶׁיִּכָּנֵס אֶל הַבּוּנְגָלוֹ וּדְמוּתָהּ הַקְּטַנָּה, בְּשִׂמְלָה לְבָנָה, לֹא תָּבוֹא לְקַדֵּם אֶת פָּנָיו. הוּא אִמֵּץ אוֹתָהּ, אֵפוֹא, בִּזְרוֹעוֹתָיו, כְּשֶׁהַמֶּרְכָּבָה הִתְגַּלְגְּלָה אֶל הַכִּכָּר הַגְּדוֹלָה וְהַקּוֹדֶרֶת, שֶׁבָּהּ עָמַד הַבַּיִת שֶׁהָיָה מְחוֹז חֶפְצָם.

הָיָה זֶה בֵּית־לְבֵנִים גָּדוֹל וּמַשְׁמִים לְמַרְאֶה, שֶׁדָּמָה בַּכֹּל לִשְׁאָר הַבָּתִּים שֶׁנִּצְּבוּ בַּשּׁוּרָה הַהִיא. עַל דַּלְתּוֹ הַקִּדְמִית זָהַר שֶׁלֶט פְּלִיז, שֶׁעָלָיו הָיָה חָקוּק בְּאוֹתִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת:

מִיס מִינְצִ'ין

בֵּית־סֵפֶר מֻבְחָר לִגְבָרוֹת צְעִירוֹת

"הִנֵּה הִגַּעְנוּ, שָׂרָה," אָמַר סֶרֶן קְרוּ, מְנַסֶּה לְשַׁוּוֹת לְקוֹלוֹ נִימָה עַלִּיזָה כְּכָל הָאֶפְשָׁר. הוּא הֵנִיף אֶת בִּתּוֹ לְמַטָּה מִן הַמֶּרְכָּבָה וּשְׁנֵיהֶם יַחַד עָלוּ בַּמַּדְרֵגוֹת וְצִלְצְלוּ בַּפַּעֲמוֹן.

לְאַחַר מַעֲשֶׂה חָשְׁבָה שָׂרָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת עַד כַּמָּה הָיְתָה חָזוּת הַבַּיִת דּוֹמָה לְחָזוּתָהּ שֶׁל מִיס מִינְצִ'ין. הוּא הָיָה מְכֻבָּד לְמַרְאֶה וּמְרֹהָט הֵיטֵב, אֲבָל כָּל מָה שֶׁרָאֲתָה בְּתוֹכוֹ הָיָה מְכֹעָר; אֲפִלּוּ הַכֻּרְסָאוֹת, כָּךְ נִדְמֶה הָיָה לָהּ, הֵכִילוּ בְּתוֹכָן עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת. בַּחֲדַר הַמָּבוֹא נִרְאָה הַכֹּל חֲמוּר־סֵבֶר וּמְצֻחְצָח. אֲפִלּוּ לְחָיָיו הַסְּמוּקוֹת, דְּמֻיּוֹת פְּנֵי הַיָּרֵחַ, שֶׁל הַשָּׁעוֹן הַגָּבוֹהַּ שֶׁנִּצַּב בַּפִּנָּה, הִבְהִיקוּ בִּרְצִינוּת מַחְמִירָה. רִצְפַּת חֲדַר הָאוֹרְחִים, שֶׁלְּתוֹכוֹ הֻזְמְנוּ, הָיְתָה מְכֻסָּה בְּשָׁטִיחַ מַעֲשֵׂה־רִבּוּעִים, הַכִּסְּאוֹת הָיוּ רְבוּעִים, וּשְׁעוֹן שַׁיִשׁ גְּדָל־מְמַדִּים נִצַּב עַל כַּרְכֹּב הַשַּׁיִשׁ הַכָּבֵד שֶׁל הָאָח.

כְּשֶׁהִתְיַשְּׁבָה בְּאֶחָד מִכִּסְּאוֹת הַמָּהָגוֹנִי הַמְּסֻרְבָּלִים, שִׁגְּרָה שָׂרָה סְבִיבָהּ מַבָּט מָהִיר.

"זֶה לֹא מוֹצֵא־חֵן בְּעֵינַי, אַבָּא," אָמְרָה, "אֲבָל אִם יֻרְשֶׁה לִי לוֹמַר, גַּם חַיָּלִים - אֲפִלּוּ הָאַמִּיצִים שֶׁבֵּינֵיהֶם - לֹא בְּדִיּוּק שָׂשִׂים לָצֵאת לַקְּרָב."

צְחוֹק רָם הֵאִיר אֶת פָּנָיו שֶׁל סֶרֶן קְרוּ לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים. הוּא הָיָה אִישׁ צָעִיר וּמָלֵא חַיִּים, וּמֵעוֹלָם לֹא עָיַף מִלִּשְׁמֹעַ אֶת שִׂיחָהּ הַמּוּזָר שֶׁל בִּתּוֹ.

"הוֹ, שָׂרָה, פְּעוּטָה שֶׁלִּי, מָה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד לְצִדִּי מִי שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיד בְּאָזְנַי דְּבָרִים רְצִינִיִּים כָּאֵלֶּה? הֲרֵי אַף אֶחָד מִלְבַדֵּךְ אֵינוֹ רְצִינִי כָּמוֹךְ."

"אֲבָל לָמָּה דִּבּוּרִים רְצִינִיִּים גּוֹרְמִים לְךָ לִצְחֹק?" חָקְרָה שָׂרָה.

"כִּי אַתְּ כָּל כָּךְ מְשַׁעֲשַׁעַת כְּשֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת אוֹתָם," הוּא עָנָה, כְּשֶׁצְּחוֹקוֹ גּוֹבֵר. וְאָז לְפֶתַע הוּא אָסַף אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתָיו וְנָשַׁק לָהּ בְּחָזְקָה, כְּשֶׁצְּחוֹקוֹ נִקְטָע בְּאַחַת, וְנִרְאָה כְּאִלּוּ דְּמָעוֹת עוֹמְדוֹת לְהָצִיף אֶת עֵינָיו.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּדִיּוּק נִכְנְסָה מִיס מִינְצִ'ין לַחֶדֶר. שָׂרָה חָשָׁה שֶׁהִיא דּוֹמָה מְאֹד לַבַּיִת שֶׁלָּהּ: גְּבוֹהָה, קוֹדֶרֶת, כְּבֵדָה וּמְכֹעֶרֶת. הָיוּ לָהּ עֵינֵי דָּג גְּדוֹלוֹת וְקָרוֹת וְחִיּוּךְ דָּג גָּדוֹל וְקַר הָיָה נָסוּךְ עַל פָּנֶיהָ. חִיּוּכָהּ גָּדַל וְהִתְרַחֵב פְּלָאִים כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת שָׂרָה וְאֶת סֶרֶן קְרוּ. הִיא שָׁמְעָה בֶּעָבָר דִּבְרֵי שֶׁבַח רַבִּים עַל אִישׁ־הַצָּבָא הַצָּעִיר, מִפִּי אוֹתָהּ גְּבֶרֶת שֶׁהִמְלִיצָה בְּפָנָיו עַל הַפְּנִימִיָּה שֶׁלָּהּ. בֵּין הַשְּׁאָר הִגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ שֶׁהוּא אָב עָשִׁיר, שֶׁמִּתְעַתֵּד לְבַזְבֵּז מָמוֹן רַב עַל בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה.

"תִּהְיֶה זוֹ לָנוּ זְכוּת גְּדוֹלָה לְקַבֵּל לְאַחְרָיוּתֵנוּ יַלְדָּה כֹּה יְפֵהפִיָּה וּמַבְטִיחָה, סֶרֶן קְרוּ," אָמְרָה, כְּשֶׁהִיא נוֹטֶלֶת אֶת זְרוֹעָהּ שֶׁל שָׂרָה וּמְלַטֶּפֶת אוֹתָהּ קַלּוֹת. "לֵידִי מֶרִידִית סִפְּרָה לִי עַל פִּקְּחוּתָהּ הַיּוֹצֵאת מִגֶּדֶר הָרָגִיל. יַלְדָּה כָּמוֹהָ, בַּמּוֹסָד שֶׁלִּי, הִיא אוֹצָר שֶׁלֹּא יְסֻלָּא בְּפָז."

שָׂרָה עָמְדָה בְּשֶׁקֶט, כְּשֶׁעֵינֶיהָ נְעוּצוֹת בְּפָנֶיהָ שֶׁל מִיס מִינְצִ'ין. כָּרָגִיל, הִיא הִרְהֲרָה אָז בְּמַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי רָגִיל.

"מַדּוּעַ הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי יַלְדָּה יְפֵהפִיָּה?" הִיא שָׁאֲלָה אֶת עַצְמָהּ. "הֲרֵי אֲנִי בִּכְלָל לֹא יְפֵהפִיָּה. חֲבֶרְתִּי מֵהוֹדוּ, אִיזוֹבֶּל, בִּתּוֹ שֶׁל אַלּוּף־מִשְׁנֶה גְרֵיינְג', הִיא יְפֵהפִיָּה! יֵשׁ לָהּ גֻּמּוֹת־חֵן, לְחָיַיִם וְרֻדּוֹת וְשֵׂעָר אָרֹךְ בְּצֶבַע זָהָב. לִי יֵשׁ שֵׂעָר שָׁחוֹר קָצָר וְעֵינַיִם יְרֻקּוֹת, וְחוּץ מִזֶּה אֲנִי יַלְדָּה רָזָה וּבִכְלָל לֹא נָאָה. אֲנִי אַחַד הַיְּלָדִים הַמְּכֹעָרִים בְּיוֹתֵר שֶׁרָאִיתִי בְּחַיַּי. הִיא רַק הִתְחִילָה, מִיס מִינְצִ'ין, וּכְבָר מְסַפֶּרֶת לָנוּ סִפּוּרִים..."