סופו של המוות

זֶה הַקּוֹל שֶׁלִּי שֶׁמְּדַבֵּר עַכְשָׁו.

וְהוּא אוֹמֵר "קוֹל" וְ"עַכְשָׁו."

הוּא חַד כְּמוֹ צְלִילַת פִּתְאֹם שֶׁל עַיִט,

הוא יְרִיַּת תּוֹתָח בְּפֶתַח חֲגִיגוֹת הַקַּיִץ.

אֲנִי אוֹמֵר הֵי

יֵשׁ לִי שָׁמַיִם מִשֶּׁלִּי!

יֵשׁ חַיִּים שֶׁמִּתְחַדְּשִׁים

בְּכָל דַּקָּה.

יֵשׁ בִּי עַיִן שֶׁרוֹאָה עַד הַקָּצֶה,

יֵשׁ לִי יָדַיִם שֶׁיּוֹדְעוֹת לְחַבֵּק עַכְשָׁו

אֶת מִי שֶׁרַק אֶרְצֶה.