ספירלה

“ספירלה”, ספר השירים של תמרה סלע, טבול ביופי פואטי רב. כמו מבעד לזגוגית חלון, שפת השיר שקופה וצלולה, דרכה משתקפים פניה המרובות, המרהיבות, של המחברת.

מַבָּטִי פָּגַשׁ מַבָּטְךָ / וְרָאִיתִי: אֲנִי אוֹר / / אַתָּה אוֹר / / גִּלִּיתִי: הָאָדָם מַהוּתוֹ / לְלֹא גְּבוּל

שתי החטיבות הגדולות של הספר – “שערים ברוח” ו”שורשים בזמן” – מקפלות בתוכן מחזורי שירים אינטימיים, חושניים עד כאב, סוערים בהתרגשות אך חותרים אל השלווה.

נִפְרָמִים הַחַיִּים / מִמַּה שֶּׁהָיָה, / מִתְרַחֲבוֹת הָאֲדָווֹת / בְּמֶרְחֲבֵי הָאֵין־סוֹף, / וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי עִם קֶמֶט.