ספריית הלב

1

בשעות בין הערביים, בשעות היפות, הרכות של האביב, נפתח הספר, נולדתי, יצאתי לדרכי. הכריכה של הספר היא התכריכים, ואני ספר ככל הספרים, אוהב את הדמדומים, אוהב לטייל. נולדתי בשטח ההפקר, בין האש והמים, אני ספר לוהט המבקש להגיע למים. ביום בו נולדתי נפתחתי, ביום בו אמות אני שוב אפתח, אני גר בו, תמיד, גם כשאינני קורא או כותב. כשנולדתי הדפיסו ספר, הניחו ספר חדש על מדף, מישהו החזיק ספר, דיפדף בו, הריח אותו, קרא בו ואחר כך סגר אותו, מאז לא חזר אליו. האם הספר אוהב אותי? ישבתי ותלשתי את עלי הכותרת של שושנת הספר, עד שהגעתי לעלה האחרון.

עכשיו אני יושב מול חלונו של הספר ומביט בקוראים.