סקס , תרופות ורוקנ’רול

"דור הבייבי בום הוא הדור המפונק ביותר, המרוכז ביותר בעצמו והנרקיסיסטי ביותר שידעה הארץ הזו."

הרעיון שאפשר לאפיין קבוצת אוכלוסייה על פי התקופה שבה נולדה וחיה אינו חדש. אחת התיאוריות המרכזיות המנסה להסביר שינוי והתפתחות לאורך החיים היא תיאוריית מהלך החיים (Life course perspective).1 על פי תיאוריה זו, שינוי, התפתחות, קיבעון ו/או שימור, קורים לאורך כל מעגל החיים וטומנים בחובם רווחים והפסדים כאחד. יתרה מזאת, מהלך החיים מושפע לא רק מהגיל הכרונולוגי של האדם, אלא גם מההקשר החברתי־תרבותי שבו הוא נולד וחי. לידה, בגרות ומוות הם תהליכים ביולוגיים, אולם המשמעות שלהם היא חברתית. ההקשר ההיסטורי שבו נולד וחי האדם מעצב את מהלך חייו.

אף על פי שפרק זה עוסק במאפיינים ייחודיים של בני דור ה"בייבי בום", לנוכח התקופה ההיסטורית שבה נולדו וחיו, חשוב לזכור שהשונות בין בני אותו הדור עשויה להיות גדולה אף יותר מאשר השונות בין אנשים שנולדו בתקופות שונות. זאת משום שמאפיינים כמו השכלה, מצב כלכלי, גזע או מגדר עשויים להיות משמעותיים לא פחות במהלך החיים.

המונח "דור הבייבי בום" מגיע מארצות הברית ומתאר את קבוצת האוכלוסייה שנולדה בין השנים 1946-1964. עם תום מלחמת העולם השנייה פרץ גל של אופטימיות ברחבי ארצות הברית. ארצות הברית הוכרזה כאימפריה הבלתי מעורערת של העולם החופשי, והצטרפה במעמד של מנצחת לארגון האומות המאוחדות. הלוחמים חזרו לביתם, ותשעה חודשים לאחר מכן החל גל ילודה עצום שלא היה כדוגמתו בארצות הברית. מדובר בקבוצת אוכלוסייה המונה כ־75 מיליון איש בארצות הברית בלבד. ילדי ה"בייבי בום" נולדו לתוך המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות. הוריהם עברו לפרוורים וחיו חיים שמרניים ובורגניים. לרוב, האישה נשארה בביתה לטפל בבית ובילדים והגבר יצא לעבודה. ההפרדה בין שחורים ללבנים התקיימה כמעט באופן מלא, והעולם סבב סביב הגבר הלבן. כשהדור הזה התבגר הוא אמר "לא!" לחזיות, למחוכים ולנעלי העקב, שלתפיסתו דיכאו את האישה, "לא!" למלחמת וייטנאם ו"לא!" לאפליה של אנשים שחורים בשל גזעם. מנגד, דור ה"בייבי בום" אמר "כן!" לסמים, "כן!" לוודסטוק, "כן!" למין חופשי (בזכותה של הגלולה למניעת היריון) ו"כן!" לרוקנ'רול. הדור הזה נולד לשפע ולמד שמגיע לו. זהו הדור שלמד שהעולם באמת שייך לצעירים.

כשדור ה"בייבי בום" התבגר, הוא מצא עצמו מחזיק במרבית העושר, מכוניות הפאר ומוצרי הטיפוח במדינה. הבריאות של בני הדור טובה משל קודמיהם, ההשכלה שלהם גבוהה יותר, והשכר גבוה יותר מבדורות שקדמו לו. זהו דור של צרכנים שיודע מה הוא רוצה ועומד על שלו. החל בשנות התשעים ועד ימינו אנו, דור זה שולט בארצות הברית ביד רמה − וכל הנשיאים, מקלינטון ועד טראמפ, הם נציגי הדור.

כלכלנים תופסים את דור ה"בייבי בום" כמוביל קו ניאו־ליברלי. זה הדור אשר קידם את תהליך ההפרטה במערכת החינוך והבריאות בארצות הברית, ביטל לחלוטין את מדיניות הרווחה, ובסופו של דבר הוביל לשחיקה של מעמד הביניים ולהגדלת הפערים בין עשירים לעניים בארצות הברית. זהו גם הדור שעכשיו מזדקן, בבריאות ובעושר, ומשאיר את הבלגן לדורות הבאים אחריו, שנולדו למציאות פחות טובה משלו. מציאות שבה מערכת הבריאות של ארצות הברית הפכה ליקרה ולבזבזנית בעולם, אך מצבם הבריאותי של תושביה רק מידרדר. מציאות שבה הציפייה שתוחלת החיים והבריאות של הדורות הבאים אכן תהיינה טובות יותר משל הדורות שקדמו להם מוטלת בספק. וכראיה, כבר היום אפשר לראות ירידה קלה בתוחלת החיים בארצות הברית במקום העלייה המצופה.

לעומת דור ה"בייבי בום" האמריקאי, מקבילו הישראלי נולד למדינה בחיתולים. מדינה שמיד עם הקמתה נאלצה להילחם על קיומה ולקלוט גלי עלייה עצומים ומגוונים. ניצולי שואה ועולים מארצות ערב עזבו תרבות, חברה ומשפחה, והגיעו לישראל כדי להקים חברה ומדינה. דפוסי הילודה של העולים החדשים השתנו לעומת ארצות המקור; משפחותיהם של ניצולי השואה היו קטנות ומבוזרות, וגם בקרב העולים מארצות ערב ירד שיעור הילודה עם הזמן. לעומת השפע היחסי שחווה דור ה"בייבי בום" בארצות הברית, בני דור זה בארץ נולדו וגדלו בתקופת הצנע, שבה לכל אדם היה לחם אחיד ללא הגבלה, 600 גרם בצל וחמישה גרמים של ביסקוויטים. החברה היתה שוויונית ברובה, והשמאל הסוציאליסטי שלט במדינה. באמצע שנות השישים של המאה הקודמת, כשה"ביטלס" רצו להגיע לארץ, הגעתם נמנעה משום שהם נתפסו כלהקה מסוכנת שעלולה להשחית את הנוער. ריקודים סלוניים נחשבו למוקצים, וכדי לדבר בטלפון היה צריך לרדת לשכנה למטה, שהיתה היחידה ברחוב כולו שבבעלותה קו טלפון. הוריהם של דור ה"בייבי בום" הישראלי היו מורדים, מקימי הארץ שפרצו והלכו בדרך חדשה, ולכן להבדיל ממקבילו האמריקאי, לדור ה"בייבי בום" הישראלי לא היה קל למרוד.

עיקרון נוסף שמציעה תיאוריית מהלך החיים הוא העיקרון של חיים מחוברים (linked lives). לפי עיקרון זה, יש תלות והשפעה הדדית בין אנשים. בחברה שהפכה לגלובלית, כשגם ההשפעה חוצה ימים ויבשות, אין זה מפתיע שחייהם של בני דור ה"בייבי בום" בישראל נעשו דומים הרבה יותר לאלה של מקביליהם האמריקאים. כמותם, גם דור ה"בייבי בום" הישראלי נהנה משפע ומבריאות יחסיים, לעומת הדורות שנולדו לפניו ואחריו. זהו הדור שהצליח לרכוש דירה בתקופה שבה לא היה צריך 150 משכורות לשם כך. זהו הדור שנהנה מפנסיה תקציבית המאפשרת לנסוע ולטייל בעולם כדי להשלים את החוסרים של ילדותו ונעוריו. וזהו הדור, שבדיוק כמו מקבילו האמריקאי, רוצה להישאר "צעיר לנצח".

בני דור ה"בייבי בום" הישראלי מזדקנים במציאות גלובלית, הנשענת על קדמה טכנולוגית ומקדמת תרבות צריכה חוצת גבולות. חוקים ומוסכמות שלא יכלו בני הדור להפר בילדותם או בנעוריהם, הפכו מזמן ללא רלוונטיים בחברה שבה הם חיים כיום − חברה העוברת תהליכי מודרניזציה מואצים. חברה שבה הטיפול בהורים מזדקנים או בנכדים צעירים הוא רק אפשרות אחת מני רבות. חברה שבה זוגיות לא חייבת להיות בין גבר לאישה ולא חייבת להיחתם בנישואים. חברה שרודפת אחר חיי נצח ועסוקה באופן אובססיבי בצריכה של מוצרי טיפוח וחן, שמטרתם למחוק את עקבות הזמן העובר. חברה שבה ה"אני" הפך למקודש והאחר הוא סטטוס בפייסבוק.

"בצעירותנו אנו לומדים. בזקנתנו אנו מבינים."

1 Elder, G. H. & Rockwell, R. C. (1979). "The life-course and human development: An ecological perspective". International Journal of Behavioral Development, 2(1), 1-21.