על קרח דק

לאשתי ולי יש שלושה ילדים. כמו רוב ההורים, ניסינו להנחות את התפתחותם בדוגמה אישית ובמתן תגמול על התנהגות טובה והענשת התנהגות רעה, בתקווה שהם יגדלו ויהפכו למבוגרים מאושרים ויצרניים. כמובן, כיאה לטבע האדם, כל אחד משלושת ילדינו הגיב להשפעותינו בדרך שונה, בהתאם לתערובת הגנים שירשו ולחוויות אחרות שחוו כשגדלו. התגובות הללו הותירו רושם על חייהם. אף שכל אחד נתקל בקשיים בדרך, אנחנו גאים מאוד בילדינו, שהפכו למבוגרים ייחודיים.

אותן שלוש סוגיות — השפעה, תגובה ורושם — הן שאלות הליבה של מדעי האקלים:

כיצד השפיעו בני האדם על האקלים — וכיצד ישתנו ההשפעות האלו בעתיד?

כיצד מגיב האקלים להשפעות אנושיות (וטבעיות)?

איזה רושם יהיה לתגובת האקלים על המערכות האקולוגיות ועל החברה?

בעשורים האחרונים התקיימו מאמצים בינלאומיים אדירים כדי לענות על השאלות הללו. כמובן, בשל תכונותיו של המדע, אף אחת מהתשובות הללו אינה ודאית לחלוטין, ולעולם לא תהיה כזאת. ומכיוון שהתשובה לכל שאלה תלויה בתשובה לזו שלפניה, אנחנו יכולים לצפות שהתשובות לשאלה הסופית — שהיא אולי החשובה ביותר — יהיו בלתי ודאיות יותר מכול.

הבנת אי־ודאויות

המדע שאנו לומדים בבית הספר היסודי הוא אוסף ודאויות לגבי עולם הטבע: כדור הארץ חג סביב השמש, הדי־אן־איי נושא את תבניתו של אורגניזם, וכן הלאה. רק כשמתחילים ללמוד כיצד המדע עובד בפועל, מבינים שכל אחת מה"עובדות" הללו הושגה בעמל, באמצעות רצף מסקנות לוגיות המבוססות על תצפיות רבות וניסויים רבים. התהליך המדעי אינו רק איסוף פיסות ידע, אלא בעיקר הפחתת האי־ודאות לגבי מה שאנו יודעים. אי־ודאות יכולה להיות רבה או מעטה לכל פיסת ידע נתונה, בהתאם לשלב שאנו נמצאים בו בתהליך המדעי: היום אנחנו יודעים בוודאות כיצד ייפול התפוח מהעץ, אבל ההבנה שלנו בעניין זרימה ערבולית (למשל, הולכת חום באטמוספרה) אינה ודאית גם אחרי יותר ממאה שנות מאמץ.

בכל מדידה של העולם הפיזי יש מרווח אי־ודאות (המסומן בדרך כלל באות היוונית סיגמה: σ). איננו יכולים לומר מהו בדיוק הערך האמיתי של המדידה, אך סביר להניח שהוא נמצא בטווח מסוים המצוין באות σ. לפיכך, אפשר לומר שהטמפרטורה הממוצעת של פני השטח בעולם בשנת 2016 הייתה 14.85 מעלות עם σ של 0.07. כלומר, יש סיכוי של שני שלישים שהערך האמיתי הוא בין 14.78 ל־14.92 מעלות צלזיוס.

עבור מדען, ידיעת האי ודאות במדידה חשובה לא פחות מידיעת המדידה עצמה, מכיוון שהיא מאפשרת לשפוט את מובהקות ההבדלים בין מדידות. אם הטמפרטורה בשנת 2016 הייתה 14.85±0.07 מעלות (המספר הראשון משמאל הוא הערך, והשני הוא ה־σ שלו) ובשנת 2005 היא הייתה 14.54±0.07, מדען היה מכריז שההבדל של 0.31 מעלות הוא מובהק, מכיוון שהוא גדול פי ארבעה מהאי־ודאות במדידות עצמן. לעומת זאת, העלייה השנתית הנמדדת של 0.04 מעלות בין 2015 (14.81±0.07) ל־2016 אינה מובהקת, מכיוון שהיא קטנה ממידת האי־ודאות — למעשה, קטנה בכמחצית. ייתכן שהתקשורת עדיין תצעק "הטמפרטורות ממשיכות לעלות", מתוך בורות או במטרה ללכוד את תשומת לב הקוראים, אבל הדבר דומה לפרשנים פוליטיים שמחוללים סערה בגלל שינוי של אחוז אחד בסקר שטעות הדגימה שלו (או ה־σ שלו) היא 3 אחוזים.

אי־ודאויות ומובהקוּת במדידות הן מונחים משותפים לכל המדענים. אבל הדיבור על אי־ודאות בהבנתנו על אודות האקלים במבט־על, במיוחד למי שאינם מדענים, הוא מורכב יותר. כדי להעביר בדיוק רב יותר את היקף הנעלמים המעורבים, דו"חות ההערכה פיתחו שפה רשמית, כמוצג בטבלה להלן:

סולם הסבירות של הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC)1

בניסוח הזה, להיגד קרוב לוודאי יש סבירות של אחוז לכל היותר להיות שגוי, בשעה שלהיגד סביר יש סיכוי של כשני שלישים להתממש, ולהיגד מאוד לא סביר יש סיכוי של 10 אחוזים לכל היותר להיות נכון.

מכיוון שמדע האקלים מורכב, לא תמיד קל לכמת אי ודאויות במונחי הסתברות. הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC) קבע אפוא מערכת שנייה של מונחים מכוילים כדי להצביע על האמון בממצא נתון. אמון הוא שיפוט איכותי, שתלוי במספר, באיכות ובהסכמה של מערכות ראיות שונות. חמש רמות האמון הן גבוה מאוד, גבוה, בינוני, נמוך, ונמוך מאוד, כמודגם בתרשים ה־IPCC להלן:2

מדע האקלים הוא תחום תוסס. אלפי חוקרים שנתמכים במיליארדי דולרים צופים באקלים, מפענחים אותו וחוזים את עתידו בהתאם לנתונים. הם מדווחים על תוצאותיהם במאמרים בכתבי עת מדעיים, ומפרסמים יותר מ־10,000 מאמרים בכל שנה. ברוב תחומי המדע האחרים, זה יהיה סוף הסיפור.

אך מדע האקלים אינו דומה לכל תחום אחר. הואיל והתשובות לשאלות הליבה שלו חשובות כל כך, ויש להן השפעה פוטנציאלית עצומה על החברה האנושית, האו"ם והממשל האמריקני מכנסים באופן קבוע קבוצות גדולות של חוקרים כדי להכין דו"חות "הערכה" רשמיים שנועדו לספק את "התשובות הטובות ביותר" למי שאינם מומחים, כולל מדענים בתחומים אחרים, מקבלי החלטות בממשלה ובמגזר הפרטי והציבור הרחב. הדו"חות האלה, שכל אחד מהם משתרע על מאות רבות של עמודים, סוקרים ומסכמים מחקרים עדכניים ומפרשים את ממצאיהם למען מי שאינם מדענים. העדכניים ביותר בעת חיבור הספר הזה הם דו"ח ההערכה החמישי (AR5)3 שפרסם ה־IPCC ב־2013, והערכת האקלים הרביעית (NCA2018)4 שפרסמה תוכנית המחקר לשינויים גלובליים של ארה"ב (USGCRP) בשני שלבים, ב־2017 וב־2018. רעש גדול וסיקור תקשורתי נמרץ ליוו את פרסומו של כל אחד מהדו"חות הללו.

על דו"חות ההערכה

סדרת דו"חות ההערכה הבולטת ביותר מופקת בחסות הפאנל הבין־ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) של האו"ם, שהוקם ב־1988. הפאנל פרסם את ההערכה הראשונה שלו ב־1990; דו"ח ההערכה הרביעי (המכונה AR4) פורסם ב־2007,5 החמישי (AR5) בשנת 2013,6 והשישי (AR6) היה צפוי להתפרסם בקיץ 2021.ד

את פרק היסוד כל אחד מהדו"חות הללו יצרה "קבוצת עבודה 1" (WGI), כפי שהיא מכונה. הוא עוסק בהיבטים הפיזיים של מערכת האקלים, בפרט בשינויים שנצפו בעשורים האחרונים, ובאופן תגובת האקלים להשפעות אנושיות וטבעיות. קבוצות עבודה אחרות מתבססות על הערכת WGI כדי לתאר את ההשפעות של האקלים המשתנה ואת תגובת החברה אליו. כל קבוצת עבודה גם מזקקת את הפרק שלה בסיכום לקובעי מדיניות (SPM); מלבד זאת מתפרסמת גם סינתזה של כל הסעיפים. לצד סדרת הערכות ה־AR המקיפה שלו, הפאנל גם מפרסם דו"חות מיוחדים וממוקדים יותר, למשל על אירועי קיצון,7 על האוקיינוסים והקריוספרה (מים קפואים על פני הגלובוס),8 או על שינוי האקלים והקרקע.9

גם הממשל האמריקני מפרסם סדרה עצמאית של דו"חות הערכה. חוק חקר השינוי העולמי משנת 1990 מחייב פרסום הערכת אקלים לאומית (NCA) אחת לארבע שנים.10 את הדו"חות האלה מפיקה תוכנית המחקר לשינויים גלובליים של ארה"ב (USGCRP). מטרתם של דו"חות ה־NCA דומה מאוד לזו של דו"חות ה־AR של הפאנל הבינלאומי, אם כי הם ממוקדים יותר בארה"ב. תוכן ה־NCA תואם בדרך כלל את תוכן ה־AR, אבל עשויים להיות הבדלים בדגש ובניסוח.

שלושת דו"חות ה־NCA הראשונים פורסמו ב־2000, 2009 ו־2014 (ממשל ג'ורג' בוש הבן לא הקפיד עליהם כל כך). הרביעי, NCA2018, כולל שני כרכים. כרך א', המתמקד במדעי האקלים הפיזיים, פורסם בנובמבר 2017 בתור דו"ח מיוחד של מדעי האקלים (CSSR).11 כרך ב', שפורסם בנובמבר 2018, התמקד בהשפעות ובסיכונים של האקלים המשתנה, וכן באופן הסתגלותנו האפשרית אליו.12 הניתוח של השפעות האקלים העתידיות בכרך ב' מבוסס באופן טבעי על תחזיות שינוי האקלים העתידי ב־CSSR; אמינותו תלויה אפוא במידה מכרעת בהצגה הנאמנה של הוודאות והאי־ודאות במדעי האקלים ב־CSSR. ה־NCA החמישי צפוי להתפרסם ב־2023.

הערכות ה־AR וה־NCA מנוסחות ונבדקות בתהליכים דומים. הארגון המממן (הפאנל הבינלאומי או תוכנית המחקר האמריקנית) ממנה צוותי מחברים מומחים לכל פרק. הצוותים מייצרים בזו אחר זו טיוטות שמלוטשות בתגובה להערות של מומחים אחרים; ה־NCA גם עובר ביקורת רשמית בוועדה שמכנסות האקדמיות הלאומיות של ארה"ב. התהליך כולו נמשך שנים. לדוגמה, הפגישה הראשונה של המחברים הראשיים של AR6 התקיימה ביוני 2018, כשלוש שנים לפני פרסום הדו"ח המתוכנן. חיבור ה־CSSR התנהל מהר יותר, אך עדיין נדרשו כעשרים חודשים לכתיבתו ולבדיקתו.

דו"חות ההערכה מגדירים, פשוטו כמשמעו, את המדע למי שאינם מומחים. בהתחשב בתהליכי הכתיבה והסקירה הנמרצים, כל קורא יצפה באופן טבעי שההערכות והסיכומים של ספרות המחקר בדו"חות הללו יהיו שלמים, אובייקטיביים ושקופים — ברמה הטובה ביותר. מניסיוני, הדו"חות עונים במידה רבה על הציפייה הזו, ורבים מהפרטים בחלק הראשון של הספר הזה, הסיפור המדעי, נשאבים מהם. אבל קריאה מדוקדקת של דו"חות ההערכה האחרונים מגלה גם כמה כשלים בסיסיים שמטעים או מתעים את קוראיהם בנקודות חשובות. מהם הכשלים האלה, כיצד הם נוצרו, איך התקשורת מפרסמת אותם, ומה אפשר לעשות כדי לתקן אותם — זהו ממד נוסף של הסיפור המדעי.

***

ארגונים ויחידים בשלבים מתקדמים של משחק הטלפון השבור הזה מסתמכים על דו"חות ההערכה כאשר הם מדברים על אקלים. לדוגמה, דו"ח משנת 2019 של האגודה האמריקנית לקידום המדע (AAAS), שכותרתו "איך אנחנו מגיבים", מתייחס ל־NCA2018 כשהוא פותח בסיכום ממבט־על של המדע:

האומה שלנו, המדינות שלנו, ערינו ועיירותינו מתמודדות עם בעיה דחופה: שינוי אקלים. האמריקנים כבר מרגישים את השפעותיו וימשיכו לחוש אותן בעשורים הקרובים. עליית הטמפרטורות תשפיע על החקלאים בשדותיהם ועל הנוסעים בערים. ברחבי הארץ מתרחשים בתדירות גוברת ובעוצמה רבה יותר אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו הוריקנים, שיטפונות, שרפות שטחי בר ובצורת. אף שהבעיות הללו מציבות סיכונים רבים לחברה ולכדור הארץ, אין ספק שהסיכון הגדול ביותר יהיה לא לעשות דבר. המדע אומר לנו שככל שנגיב מוקדם יותר לשינוי האקלים, כך יפחתו הסיכונים והעלויות בעתיד.13

אני חבר ב־AAAS זה כמעט חמישה עשורים, ונבחרתי לעמית בארגון לפני שנים רבות. אני יכול לומר לכם שההצהרה לעיל לא הוגשה מעולם לבדיקתם, שלא לדבר על אישורם, של 120 אלף חברי הארגון. אילו התבקשתי להגיב, הייתי מציע הצהרה שונה במקצת, בהתבסס על היכרותי עם דו"חות ההערכה וספרות המחקר:

כדור הארץ התחמם במהלך המאה האחרונה, חלקית בשל תופעות טבע וחלקית בתגובה להשפעות אנושיות גוברות. ההשפעות האנושיות הללו (החשובה שבהן היא הצטברות פחמן דו־חמצני משרפת דלקים מאובנים) משפיעות השפעה פיזית מעטה על מערכת האקלים המורכבת. למרבה הצער, בתצפיותינו ובהבנתנו המוגבלות אין כדי לכמת באופן מועיל את תגובת האקלים להשפעות אנושיות או את השתנותו באופן טבעי. עם זאת, גם כשההשפעות האנושיות הוכפלו כמעט פי חמישה מאז 1950 וכדור הארץ התחמם באופן צנוע, רוב תופעות מזג האוויר הקשות נותרו מגוונות כבעבר. תחזיות של אירועי אקלים ומזג אוויר עתידיים מסתמכות על מודלים שאינם מתאימים בעליל למטרה הזאת.

בהמשך אבדוק עוד כמה מהסיבות לכך שאנשים וארגונים (ובהם ה־AAAS) נוטים להגזמה פרועה כשהם עוסקים באקלים בפומבי, ואשרטט כמה צעדים שירחיקו את הדיון מעמדה בלתי ראויה שנועדה לשכנע לכיוון עמדה מקצועית יותר, של מסירת מידע בהקשרו ובמלואו, ללא משוא פנים. הפרקים הבאים יתמכו בנימתה העובדתית, הזהירה יותר והמדאיגה פחות, של עמדתי. אחרי הכול, אני לא מוכר שמן בישול.

ד הדו"ח התפרסם בשלושה חלקים באוגוסט 2021, בפברואר 2022 ובמרס 2023.