פאר היצירה

אישה יקרה,

במשך שנים אני כותבת לעצמי, בעיקר על אבא שלי, האיש שהכי השפיע על חיי וחלה כשהייתי חיילת; על העבודה הראשונה שלי; על הרכב הראשון שהצלחתי לקנות בכוחות עצמי; על מערכות היחסים השונות שחוויתי במהלך חיי; על התחושות והרגשות שלי ועל ההצלחות והכישלונות שלי.

הפעם, אני כותבת גם לך.

לך.

לאימא שאת.

לאישה שבך.

אני כותבת לך, כי מעבר לרצון שלי לשתף אותך בסיפור שלי ובתובנות שהגעתי אליהן, יש בי רצון להעצים אותך, לחזק אותך, להרים אותך ובעיקר להזכיר לך כמה את מלכה, גיבורה ולביאה.

למה? כי אם לא תעריכי קודם כל את עצמך כאישה, אין דבר שיהפוך אותך לגרסה הכי טובה שלך כאימא.

היריון ולידה הם חוויה מטלטלת ואין איבר בגוף שלך שלא הושפע מהם. על עצמי גיליתי שלמרות שעברה שנה והפסקתי לדמם מזמן כמו חיה פצועה, הגוף שלי עדיין מותש. לכן קחי לך את הזמן להחלים ולחזור לעצמך. אני מאמינה שתדעי לגלות את הכוחות שבך ותגדלי את בנך על הצד הטוב ביותר, למרות חוסר האונים שאת, כאימא, יכולה להרגיש מדי פעם.

בספר זה אני משתפת אותך בדרך שלי ובאמונות שלי, ואין לי כוונה לשפוט אימא שהחליטה לפעול באופן שונה ממני.

אני זוכרת תמיד שהכוחות שאנו, כאימהות, צריכות לגייס במהלך גידול הילד הם עצומים. לאף אחת לא קל ואין דרך אחת נכונה.