פני אדם

המקרא מלא בניגודים וסתירות. היחס לסתירות שבמקראות הוא אבן הבוחן המבדילה בין הגישה המסורתית המקובלת לגישה של מחקר המקרא. הגישה המסורתית המקובלת מנסה לתרץ את הסתירות ולהראות את אחדוּת המקראות. מחקר המקרא אינו מנסה לתרץ את הסתירות, אלא להעצימן ולהדגישן. הסתירות בספרי התורה הביאו את חוקרי המקרא לטעון, שהסתירות מעידות על מקורות שונים שקיבוצם ועריכתם בספר אחד יצרו את ספר התורה שבידינו.

אל מול תורת המקורות עמדו שלומי אמוני ישראל כחומה בצורה, והם לחמו במי שראו בו איום על שלמות תורת ישראל וקדושתה. כך, למשל, ארבעה מגדולי ישראל בעת החדשה - ר' יעקב צבי מקלנבורג בעל "הכתב והקבלה",8 הרש"ר הירש,9 המלב"ים,10 והרד"צ הופמן,11 עשו כמיטב יכולתם לתרץ את הסתירות, ולהוכיח את אחדות התורה. התירוצים של שלומי אמוני ישראל, שבאו מאהבה ומאמונה גדולה, אינם תמיד משכנעים, ולעתים הלומד בספרי פרשנים וגדולים אלה - משתכנע בניגוד לעמדתם. ביובל האחרון התעוררו קולות חדשים בבית מדרשם של שלומי אמוני ישראל, שבמקום לתרץ את הסתירות הם קראו להבינן, על יסוד הרעיון, שדווקא במקום הסתירה יימצא מעיין האמונה והמשמעות. ראש לכולם היה חותני הגדול, הרב מרדכי ברויאר ע"ה. ספרי זה הוא המשך של חיפוש אמונה במקראות, שלא מתוך ויכוח ואפולוגטיקה.

בחקר המקרא ישנו גל חדש בעשורים האחרונים, ששוב אינו מחפש את הקרעים אלא מנסה לראות את השלם כפי שהוא לפנינו. הרב פרופ' מאיר וייס קרא לספרו "המקרא כדמותו", וספרו הוא קריאה גדולה שלא לקרוע את המקראות אלא להביט במקרא כדמותו שלפנינו. ספרנו זה אינו מתכחש לתורת המקורות; כוונתנו היא לטעון, שספר במדבר שלפנינו, על כל רבדיו, הוא ספר אחד שיש לו מטרה אחת.

חוקרי המקרא חילקו את התורה למקורות, והתעלמו מן החלוקה לספרים, ואילו אנו מבקשים לראות בספר במדבר ספר אחד בעל אמירה רוחנית ייחודית, השונה מן הספרים האחרים. אמנם קווים אלו שעולים מספר במדבר מופיעים בעוד מקומות במקרא, אך אנו בחרנו להציג את האמירה של ספר במדבר ובנושא זה נתמקד בספרנו זה.

מרטין בובר ראה בתנ"ך ובחסידות מקורות השראה לתורת הדו-שיח, ולאחד מספריו קרא "פני אדם".12 בובר דילג על כאלפיים שנות תורה שבעל פה, שלא תפסה כמעט מקום בתורתו. ספרנו זה מתכתב עם תורתו הגדולה של בובר, אך אנו חושבים ומאמינים שאי אפשר לדלג על עולמה של תורה שבעל פה, ותורת האדם מתגלגלת מעולמות של תורה שבכתב אל עולמות תורה שבעל פה, ומשם אל החסידות ועד לימינו אלו.