צדיק יסוד עולם

בִּכְיוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד שֶׁעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה

בָּעֲיָרָה רוּדְנִיק, בָּהּ הִתְגּוֹרֵר הָרַבִּי בְּיַלְדוּתוֹ, הִתְגּוֹרְרוּ גַּם יְהוּדִים שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת. אַחַד הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ הִתְגּוֹרֵר בִּשְׁכֵנוּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הָעֲיָרָה, וְלַמְרוֹת זֹאת הָיָה רָחוֹק מִתּוֹרָה וּמִמִּצְווֹת עַד כְּדֵי חִלּוּל שַׁבָּת, רַחְמָנָא לִיצְלָן.

לַיְלָה אֶחָד הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו שֶׁל הָאִישׁ קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים שֶׁעָלוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת. בַּתְּחִלָּה הִתְעַלֵּם הָאִישׁ מִן הַקּוֹלוֹת הַמּוּזָרִים, אוּלָם כַּאֲשֶׁר חָזַר הַדָּבָר וְנִשְׁנָה מִדֵּי לַיְלָה בִּשְׁעַת חֲצוֹת, עָלְתָה בְּלִבּוֹ הַמַּחְשָׁבָה כִּי וַדַּאי רוּחוֹת רָעוֹת מְשׁוֹטְטוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּאִישׁוֹן לַיְלָה.

הַדָּבָר עוֹרֵר אֶת סַקְרָנוּתוֹ וְהוּא הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, כַּאֲשֶׂר שָׁמַע אֶת הַקּוֹלוֹת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת הֶחָשׁוּךְ, הִצְטַיֵּד בְּמוֹט בַּרְזֶל עָבֶה עַל מְנָת לְהַכּוֹת בּוֹ אֶת הָרוּחַ, וְהִתְגַּנֵּב לְבֵית הַכְּנֶסֶת.

הַקּוֹלוֹת נִשְׁמְעוּ כִּיבָבוֹת חֲנוּקוֹת, וְהָאִישׁ הָלַךְ בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם. הַקּוֹלוֹת הוֹבִילוּהוּ אֶל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְשָׁם, לְתַדְהֵמָתוֹ הָרַבָּה, הִבְחִין הָאִישׁ בְּיֶלֶד קָטָן, כְּבֶן עֶשֶׂר שָׁנִים בִּלְבַד, מִצְטוֹפֵף בֵּין דֹּפֶן הָאָרוֹן לְבֵין כֹּתֶל הַמִּזְרָח כְּשֶׁהוּא בּוֹכֶה וּמְיַבֵּב וּדְמָעוֹת שׁוֹטְפוֹת אֶת פָּנָיו.

הָאִישׁ הִתְכּוֹפֵף אֶל מִתַּחַת לְאַחַד הַסַּפְסָלִים וְהֶאֱזִין לִבְכִיָּתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד. "אָנָּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם", הִתְחַנֵּן הַיֶּלֶד, "תֵּן בְּלִבִּי אַהֲבַת תּוֹרָה, חָנֵּנִי מֵאִתְּךָ חָכְמָה, בִּינָה, דֵעָה וְהַשְׂכֵּל. אָנָּא, אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ"...

בְּמֶשֶׁךְ שְׁעָתַיִם רְצוּפוֹת הִתְגּוֹלֵל הַיֶּלֶד בְּבִכְיוֹ כְּשֶׁהוּא עוֹרֵךְ תִּקּוּן חֲצוֹת, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן נִגֵּב אֶת דִּמְעוֹתָיו וְיָצָא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת.

לִבּוֹ שֶׁל הָאִישׁ הָמָה בְּקִרְבּוֹ. הוּא הִכִּיר הֵיטֵב אֶת הַיֶּלֶד; הָיָה זֶה יְקוּתִיאֵל יְהוּדָה הַלְבֶּרְשְׁטָאם, בְּנוֹ שֶׁל רַב הָעֲיָרָה.

"וַהֲלֹא הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר", הִתְלַחְלְחוּ עֵינָיו שֶׁל הָאִישׁ. "אִם בְּנוֹ שֶׁל הָרַב, יֶלֶד קָטָן שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם חֵטְא, בּוֹכֶה כָּךְ עַל אַהֲבַת תּוֹרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֲנִי, שֶׁחָטָאתִי, עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי, צָרִיךְ לְהַזִּיל נַחֲלֵי דִּמְעָה עַל מְנָת לְכַפֵּר עַל עֲווֹנוֹתַי...".

לְמָחֳרַת הַיּוֹם הִתְיַצֵּב הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַב הָעֲיָרָה, אָבִיו שֶׁל הַיֶּלֶד, וּבִקֵּשׁ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה, וְכַעֲבֹר זְמַן קָצָר נַעֲשָׂה בַּעַל תְּשׁוּבָה מֻבְהָק.

אֶת סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה, אַגַּב, סִפֵּר הָרַב לִמְקֹרָבָיו, אוּלָם לֹא לִבְנוֹ הַקָּטָן, מֵחֲשָׁשׁ פֶּן תִּכָּנֵס גַּאֲוָה בְּלִבּוֹ...