צֵל הַשָּׁלֵם
אֵין צֵל לַשָּׁלֵם, אָמַרְתָּ
אַ הוּא כָּאן, אִתָּנוּ
לוֹבֵשׁ חֲלִיפוֹת אֶת פָּנַי, אֶת פָּנֶיך
וְיֵשׁ שֶׁבְּטָעוּת לְבֵין זְרוֹעוֹתַי אָרוּץ
בְּעֵת שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת אֵלֶיך.
*
צֵל הַשָּׁלֵם הוֹלֵ אַחֲרֵינוּ לְכָל מָקוֹם.
כְּכֶלֶב, אַתָּה אוֹמֵר.
אֶטְמֹן בְּרַכּוּתוֹ הַנֶּאֱמָנָה אֶת פָּנַי, אֶת יָדַי
אַנִּיחַ לוֹ לָלֹק חָלָב
שֶׁנִּסְחַט לְקַעֲרִית מִשָּׁדַי.
*
הַשָּׁלֵם שֶׁדִּמָּה שֶׁהוּא וְצִלּוֹ חַד הֵם
הֵחֵל לָרִיב עִם צִלּוֹ, הֵחֵל אֵלָיו מִשְׁתּוֹקֵק –
הָהּ, אֵיכָה הַשָּׁלֵם, זֶה שֶׁמֵּעֵבֶר גְּמִירָה
שֶׁמֵּעַל לְחִבּוּר הוּא, גַּם מֵעַל לִשְׁבִירָה
נִתְגַּלָּה כְּכִיס שֶׁתַּחְתִּיתוֹ נִפְעֲרָה
קָרוּעַ וָרֵיק.
*
לֹא, אוֹמֵר צֵל הַשָּׁלֵם הַמְכֻנָּס בְּחֵיקִי
לְאַחַר שֶׁרָוָה וְנִרְגַּע
הַשָּׁלֵם הוּא שָׁלֵם גַּם כְּשֶׁנִּדְמֶה הוּא כְּרֶבַע, כְּקֶרַע, כְּשֶׁבֶר
גַּם כְּשֶׁנִּדְמֶה שֶׁנִּסְדַּק, שֶׁנִּטַּל מֶנּוּ אֵבֶר –
לַאֲמִתּוֹ מֵעוֹלָם לֹא נִפְגַּם, לֹא נִפְגַּע.
*
עַפְעַף עָצוּם שֶׁמַּרְעִיד, אֲנִי לְך אוֹמֶרֶת
לֹא בָּא לְהָעִיד עַל חֲלוֹם הַחוֹלֵם.
אֲבָל צֵל הַשָּׁלֵם אָכֵן בָּא לְהָעִיד עַל שָׁלֵם.
*
הִנֵּה צֵל הַשָּׁלֵם מִזְדַּקֵּף לוֹ וְקָם
וְכָ, אָפֵל וּמוּאָר, הוּא נִצָּב בֵּינִי לְבֵינְך, בְּלִי לָגַעַת
וְכָ, בְּאַחַת, הוּא נוֹטֵל אֶת יָדִי הָרְפוּיָה
וּלְלֹא כָּל הִסּוּס, לְלֹא שְׁהִיָּה
הוּא עוֹנֵד לְאֶצְבָּעִי הַטַּבַּעַת.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.